יבול שיא
הרפת והחלב
תפואד

חיזוי וטיפול במחלות ומזיקים בירקות

2 דק' קריאה

שיתוף:

חקלאות בת-קיימא: מערכות מרחביות תומכות החלטה לחיזוי וטיפול במחלות ומזיקים בירקות

חיזוי וטיפול במחלות ומזיקים בירקות: זמן אסיף תפוחי האדמה בשדות הנגב ועם ההתקרבות לסיום העונה ותחילת הקיץ, נראה כי הייתה זו שנת כימשון. כימשון היא מחלה פטרייתית הנגרמת ע"י הפתוגן פיטופטורה אינפסטנס (Phytophthora infestans) וכמו מחלות צמחים נוספות מועברת בזרמי אוויר ורוח ממקום למקום. המחלה נפוצה ומתפתחת במרחב לאורך זמן אך דינמיקת ההתפשטות שלה מורכבת ומושפעת מגורמים שונים כגון: עיתוי האילוח, מקורות האילוח, הרכב אוכלוסיות הפתוגן, תנאים אקלימיים ועוד.

בשדה החקלאי, התמודדות עם מחלות צמחים נעשית בכמה אופנים: טיפוח מערכות סביבתיות – חקלאיות מאוזנות, טיוב קרקע, מחזור זרעים, תרבות חקלאית ושימוש בחומרי הדברה. בממשקים קונבנציונליים הדגש העיקרי מושם על שימוש בחומרי הדברה ושיטות הנוגעות ליישום חומרי הדברה תופסות מיקום מרכזי. ככל שעוברים לממשקי חקלאות משמרת ובת קיימא או כשמוטלות הגבלות על שימוש בחומרי הדברה שונים ועל דרך יישומם (לאחרונה התבשרנו על כוונת האירופאים להוריד את ערך גבול השאריות המרבי (MRL) של מנקוזב, תכשיר מרכזי בהדברת כימשון בתפו"א, לערך גבול הכימות שלו (LOQ)), כך עולה חשיבות השיטות ועיתויי יישום החומרים. במצאי מוגבל של חומרים, ההולך ופוחת ובדרישות גוברות של המשווקים להימנע משאריות חומרים, החקלאי מחויב ליישום חומרים מדויק ואופטימלי, בעיתוי ובשימוש בחומר הפעיל המתאים לו.

השימוש במערכות מרחביות תומכות החלטה לחיזוי וטיפול במחלות צמחים אינו חדש בארץ, ברוב המקרים הניסיון מורה כי השימוש במערכות אלו חוסך ריסוסים ולמעשה בתפו"א עלות ההשקעה והשימוש מוחזרות במלואן במהלך עונה אחת אבל זו "לא הפואנטה כלל".

חיזוי וטיפול במחלות ומזיקים בירקות

לשימוש במערכות אלו יתרון בכך שהן מסייעות לחקלאי לתכלל מגוון תנאים אקלימיים וממשקיים לכדי היתכנות לאירועי הדבקה ואף ממליצות על טיפול מתאים. בנוסף בהתחשבות בדרישות צרכנים ובמגבלות השימוש בחומרי הדברה המוכתבות בארצות היעד אליהן משווקת התוצרת החקלאית, אין דרך אחרת מלבד צמצום השימוש בחומרי הדברה ובמקביל שימוש מושכל כדי לשמור מפני פיתוח עמידות מחלות ומזיקים לחומרים. אך בעיקר יש לזכור כי, העולם השתנה, הצרכן השתנה והוא דורש פחות ריסוסים ותוצרת נקייה משאריות חומרי הדברה, והמשווקים בתורם דורשים זאת מהמגדלים.

במהלך השנים יובאו לארץ מספר מערכות כדוגמת "DACOM" ההולנדית בתחילת שנות ה-2000 ביוזמת יענקל'ה כהן ובני מילר מנחל עוז ועלומים בהתאמה, "RIMpro" ההולנדית ביוזמת פרופ' משה ראובני ובהמשך ליאור גור ממכון שמיר ופיתוח של ארז בן נון מסעד הוליד את המערכת המקומית- רמ"מ. בתחום פועלים גם מספר חוקרים העוסקים בפיתוח מודלים ואלגוריתמים מתאימים שישמשו כבסיס למערכות מרחביות מקומיות, עתידיות.

הצורך במערכות אלו ברור, אך עדיין מהווה אתגר לא קטן במתן חיזוי מדויק ופתרון מעשי לחקלאים ובנוסף, בהתגברות על אתגרים אלו, יש להנגיש את המערכות לחקלאים באופן פשוט ונוח כדי לזכות באמונם, וכדי שהחקלאים יתמידו בשימוש. בימים אלו נעשה שימוש בחלק מהמערכות שפורטו במאמר: במטעי הצפון לחיזוי מחלות גרב וקימחון בתפוחים, כשותית בכרמי יין ובנגב לחיזוי כימשון בשדות תפו"א. אנחנו שואפים להפיץ ולהרחיב את השימוש במערכות אלו, כדי להבטיח פתרונות הדברה ברי קיימא וגם לנוכח השינויים בדרישות הצרכנים ומגמת צמצום השימוש בחומרי ההדברה בעולם.

ד"ר שירלי גזית: יועצת אגרונומית בכירה בחקלאות אורגנית ובת- קיימא, גידולי שדה וירקות שטח פתוח, כרמים והגנת הצומח, מרצה וכותבת בנושאי חקלאות משמרת

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה
מה גורם לו לאדם להיות תמיד במקום של נתינה? * הנתינה של רון פרומרמן תמיד באה ממקום של לרצות לשמח את האחר, השמחה היא המוטו * במהלך חייו, רון מתנדב למען החיילים הבודדים, גם
7 דק' קריאה
אומנית, עוסקת בציור, איור ועיצוב גרפי. "נולדתי בכפר סאלד וגרתי כאן מרבית חיי. אדמת עמק החולה היא הבית שלי והנופים הם הלב, ואני לא מפסיקה להתפעל מכמה יפה הטבע שלנו כאן ומביעה את זה
2 דק' קריאה
המוות שפלש חזק מדי לתוך הקיבוץ, הריק שבין האין חג לאין חול וכלב חרדתי אחד *תמונה ראשית: תורן בכניסה לבארי. במקום יום העצמאות נפער חור  והינה, לפחות אצלי, השתרר לו פוס מוזר כזה. פוס
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן