you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
תפואד

חיזוי וטיפול במחלות ומזיקים בירקות

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

חקלאות בת-קיימא: מערכות מרחביות תומכות החלטה לחיזוי וטיפול במחלות ומזיקים בירקות

חיזוי וטיפול במחלות ומזיקים בירקות: זמן אסיף תפוחי האדמה בשדות הנגב ועם ההתקרבות לסיום העונה ותחילת הקיץ, נראה כי הייתה זו שנת כימשון. כימשון היא מחלה פטרייתית הנגרמת ע"י הפתוגן פיטופטורה אינפסטנס (Phytophthora infestans) וכמו מחלות צמחים נוספות מועברת בזרמי אוויר ורוח ממקום למקום. המחלה נפוצה ומתפתחת במרחב לאורך זמן אך דינמיקת ההתפשטות שלה מורכבת ומושפעת מגורמים שונים כגון: עיתוי האילוח, מקורות האילוח, הרכב אוכלוסיות הפתוגן, תנאים אקלימיים ועוד.

בשדה החקלאי, התמודדות עם מחלות צמחים נעשית בכמה אופנים: טיפוח מערכות סביבתיות – חקלאיות מאוזנות, טיוב קרקע, מחזור זרעים, תרבות חקלאית ושימוש בחומרי הדברה. בממשקים קונבנציונליים הדגש העיקרי מושם על שימוש בחומרי הדברה ושיטות הנוגעות ליישום חומרי הדברה תופסות מיקום מרכזי. ככל שעוברים לממשקי חקלאות משמרת ובת קיימא או כשמוטלות הגבלות על שימוש בחומרי הדברה שונים ועל דרך יישומם (לאחרונה התבשרנו על כוונת האירופאים להוריד את ערך גבול השאריות המרבי (MRL) של מנקוזב, תכשיר מרכזי בהדברת כימשון בתפו"א, לערך גבול הכימות שלו (LOQ)), כך עולה חשיבות השיטות ועיתויי יישום החומרים. במצאי מוגבל של חומרים, ההולך ופוחת ובדרישות גוברות של המשווקים להימנע משאריות חומרים, החקלאי מחויב ליישום חומרים מדויק ואופטימלי, בעיתוי ובשימוש בחומר הפעיל המתאים לו.

השימוש במערכות מרחביות תומכות החלטה לחיזוי וטיפול במחלות צמחים אינו חדש בארץ, ברוב המקרים הניסיון מורה כי השימוש במערכות אלו חוסך ריסוסים ולמעשה בתפו"א עלות ההשקעה והשימוש מוחזרות במלואן במהלך עונה אחת אבל זו "לא הפואנטה כלל".

חיזוי וטיפול במחלות ומזיקים בירקות

לשימוש במערכות אלו יתרון בכך שהן מסייעות לחקלאי לתכלל מגוון תנאים אקלימיים וממשקיים לכדי היתכנות לאירועי הדבקה ואף ממליצות על טיפול מתאים. בנוסף בהתחשבות בדרישות צרכנים ובמגבלות השימוש בחומרי הדברה המוכתבות בארצות היעד אליהן משווקת התוצרת החקלאית, אין דרך אחרת מלבד צמצום השימוש בחומרי הדברה ובמקביל שימוש מושכל כדי לשמור מפני פיתוח עמידות מחלות ומזיקים לחומרים. אך בעיקר יש לזכור כי, העולם השתנה, הצרכן השתנה והוא דורש פחות ריסוסים ותוצרת נקייה משאריות חומרי הדברה, והמשווקים בתורם דורשים זאת מהמגדלים.

במהלך השנים יובאו לארץ מספר מערכות כדוגמת "DACOM" ההולנדית בתחילת שנות ה-2000 ביוזמת יענקל'ה כהן ובני מילר מנחל עוז ועלומים בהתאמה, "RIMpro" ההולנדית ביוזמת פרופ' משה ראובני ובהמשך ליאור גור ממכון שמיר ופיתוח של ארז בן נון מסעד הוליד את המערכת המקומית- רמ"מ. בתחום פועלים גם מספר חוקרים העוסקים בפיתוח מודלים ואלגוריתמים מתאימים שישמשו כבסיס למערכות מרחביות מקומיות, עתידיות.

הצורך במערכות אלו ברור, אך עדיין מהווה אתגר לא קטן במתן חיזוי מדויק ופתרון מעשי לחקלאים ובנוסף, בהתגברות על אתגרים אלו, יש להנגיש את המערכות לחקלאים באופן פשוט ונוח כדי לזכות באמונם, וכדי שהחקלאים יתמידו בשימוש. בימים אלו נעשה שימוש בחלק מהמערכות שפורטו במאמר: במטעי הצפון לחיזוי מחלות גרב וקימחון בתפוחים, כשותית בכרמי יין ובנגב לחיזוי כימשון בשדות תפו"א. אנחנו שואפים להפיץ ולהרחיב את השימוש במערכות אלו, כדי להבטיח פתרונות הדברה ברי קיימא וגם לנוכח השינויים בדרישות הצרכנים ומגמת צמצום השימוש בחומרי ההדברה בעולם.

ד"ר שירלי גזית: יועצת אגרונומית בכירה בחקלאות אורגנית ובת- קיימא, גידולי שדה וירקות שטח פתוח, כרמים והגנת הצומח, מרצה וכותבת בנושאי חקלאות משמרת

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לפני כשלוש שנים ייסד תאגיד "גרנות" את התארגנות "חקלאי גרנות" הכוללת את עשרות החקלאים החברים בגרנות. כיום מפיצה חקלאי גרנות את תוצרתה כמעט לכל רשתות השיווק הגדולות וכן לשווקים הסיטונאים ערך מוסף לחקלאים חקלאי
3 דק' קריאה
"הרפורמה בחקלאות במתכונתה הנוכחית מאיימת על ענף הפירות בשני סעיפים עיקריים והם – הפחתת המכסים על ייבוא תוצרת חקלאית, בה החקלאים לא יוכלו להתחרות ויסגרו את המשקים, ושינוי קריטריונים בתקנות הגנת הצומח" חקלאי בעל
8 דק' קריאה
אומר צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים. לדברי אלון, בשנה החולפת נמשכה הפגיעה בענפי היצוא החקלאי: "שווקים שפיתחנו, שעלו וצמחו וגדלו במשך שנים, גזר, פלפל ועוד מוצרים, בעיקר לרוסיה ולאירופה, ירדו בלפחות מ-50%. בעבר היו
4 דק' קריאה
מעל 10 אלפים מבקרים ביקרו בתערוכה שביטאה את הפער בין היכולות החקלאיות המרשימות שהחקלאות הישראלית יכולה להציע לבין התסכול ממצב החקלאות ובעיקר מההתנהלות הפוליטית סביבה. בתערוכה השתתפו מעל ל130 חברות העוסקות בחקלאות ובתשומות חקלאיות:
10 דק' קריאה
שרה פרידמן ממושב כפר-אחים שירתה שנים רבות בשב"ס (שירות בתי הסוהר) וכיהנה כמפקדת כלא הנשים "נווה תרצה". היא שמה לעצמה מטרה "לשבור את החומות", להראות לאזרחים מה נעשה בכלא ולהכשיר את האסירות להשתלב במשפחה ובחברה לאחר השחרור. לאחר צאתה
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן