יבול שיא
הרפת והחלב
סוקצסיה של עשבים

חקלאות בת-קיימא: חיפוי צמחי וסוקצסיה של עשבים (לא רעים)

2 דק' קריאה

שיתוף:

במקביל לראיון החודש עם החקלאי מאור לוי המופיע במרחק עלעול קצר בעיתון, והעיסוק בחיפוי צמחי של עשבייה, בחרתי לרענן את המושגים הבסיסיים וההכרחיים באימוץ שיטות לשימור וטיוב קרקע המתבססות על גידול וניהול עשבייה בחלקות חקלאיות.

הראשון שבהם הוא סוקצסיה של עשבים – "Weeds Succession" , משום שהבנת המושג חיונית להבנת שיטת גידול עשבייה כחיפוי צמחי תוך צמצום השימוש בקוטלי עשבייה ובאימוץ הסבלנות הנדרשת להצלחתה בשדה. 

אז מהי בעצם סוקצסיה? הפירוש הפשוט למושג הוא ההשתקמות הטבעית של צמחיית הבר בשטח לאחר הפרעה.

הסוקצסיה מתרחשת בתהליך מדורג של התנחלות צמחי בר שונים בשדה, כאשר כל שלב מאופיין במינים שונים ומושפע מתנאים שונים. התהליך הוא דינמי ומתמשך ובמהלכו תחילה מתנחלים מיני חלוץ, עשבוניים חד ורב-שנתיים ובני-שיח, אותם צמחי חלוץ משנים את התנאים בקרקע ובמיקרו-אקלים ובכך מאפשרים את התנחלותם של מינים אחרים המחליפים אותם כשיחים ועצים.

בשלבים האחרונים של הסוקצסיה מתבססים מינים ארוכי טווח המאפיינים את השטח (ע"פ תנאי האקלים והקרקע) במצב של חוסר הפרעה. האחרונים מוגדרים גם כצומח השיא או קליימקס האזור.

זה אומר למעשה שכל תהליך שיקום (חידלון של הפרעה) או כזה "המחזיר את המושכות" לטבע, הוא משתנה, פועל בשלבים וארוך. בנוסף, בכל שלב נתון מושפע תהליך ההתנחלות מהיחסים בין מינים ואוכלוסיות צמחים ובין תנאי הסביבה.

נשמע מורכב? נכון, מורכב בהחלט כמו רוב הדברים בחיים האמיתיים.. אז מה? נתמודד, וכדי לעשות זאת כדאי ללמוד ולהבין.

המנגנונים העיקריים הקובעים את אוכלוסיית הצמחים בכל רגע, הם: הפצה והישרדות של זרעים ונבטים, הרכב המינים ההתחלתי והיתרון היחסי של צמחי החלוץ בשטח, יחסי הגומלין בין המינים השונים בשטח (האם מינים שונים מעודדים/ מעכבים/ לא משפיעים במנגנונים שונים על מינים אחרים) וגם תכונות מאפיינות של צמחים שונים המעלים/ מקטינים את התאמתם לתנאים ואת סיכויי הישרדותם.

עם חדירת החקלאות הסביבתית אל התפיסות החקלאיות הרגילות – ממשקים של עיבוד מופחת/ משמר או כל ממשק הממזער הפרעה לקרקע כמו גם מעודד גידולי חיפוי – הן הופכות זמינות יותר ויותר לשימושו של החקלאי.  במקביל, נושא סוקצסיית העשבים נעשה רלוונטי מתמיד.

מניסיון בשדה, עם צמצום הפרעת הקרקע ומעבר לממשקים משמרים מופיעים דווקא הצמחים ה"קשים" להדברה שכן הם הצמחים שהסתגלו והתמחו בשגשוג על קרקעות חרבות וספוגות בקוטלי עשבים.

ז"א, שפעמים רבות עם זניחת האמצעים הרגילים להדברת עשבייה ושיקום השטח, יופיעו דווקא העשבים מהם אנחנו חרדים הכי הרבה.

לדוגמא: קייצת, ינבוט, סולנום זייתני, כוכיה הודית, דטורה ועוד שלל "מדאיגים". אך עם התמשכות התהליך ומעבר לשלבים הבאים שלו, הוכח מחקרית שהעשבים נוטים להתייצב על דגניים וצמחים שזרעיהם מופצים ברוח ואלה דוחקים את צמחי החלוץ המדאיגים, ובהמשך את הרב שנתיים.

עידוד אוכלוסיית העשבים לכיוון הרצוי לנו אפשרית באמצעים פשוטים כגון זריעות מכוונות או הדברה סלקטיבית.

בארץ, במשקים העובדים כבר בשיטת גידול עשבייה כחיפוי צמחי (כדוגמת גד"ש שקמה בנגב), לאחר צליחת שלב צמחי החלוץ ועם עידוד שינוי הרכב העשבייה באמצעות זריעות מכוונות, הגיעו להתבססות דגניים שבתורם נמצאו נוחים מאוד לניהול בתוך הממשק הכולל.

שילוב של קטניות גם הוא אפשרי, בעיקר כשנדרשת תוספת של חומרי הזנה וחנקן.

עם זאת, נדרש מאוד! מחקר מעשי ללימוד הסוקצסיה בשדות הארץ, כדי שניתן יהיה לכוון באופן מדויק יותר את הרכב העשבים ולרתום את תהליך הסוקצסיה באופן מלא לשירות החקלאי במקום להילחם בו עד חורמה ו… להפסיד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
בסוף חודש דצמבר האחרון, לקט ישראל ערכה טקס ובו חילקה את אות יקיר 'לקט ישראל, לחקלאים מאזור המרכז על תרומת תוצרת חקלאית איכותית לאורך שנים המועברת למאות אלפי נזקקים ברחבי הארץ אל טקס ההוקרה
< 1 דק' קריאה
"אני לא מצטער שלא המשכתי בחקלאות. החקלאות היום מהווה שלושה אחוזים מהתוצר במשק. בשנות החמישים זה היה 30 אחוזים" ● בתפקידו כיועץ הכלכלי למערכת הביטחון הוא האיש, עם הסמכות בידו, שחתם על הפסקת פיתוח
4 דק' קריאה
במושב באר טוביה נערך פיילוט לפרויקט חקלאי-אקולוגי מעניין: גידול אקוופוני המשלב חסה ודגי באס באמצעות אותה מערכת מים, כאשר הדגים מספקים דשן לחסה והחסה מנקה את המים עבור הדגים. כך משיגים חיסכון במים ומזון
5 דק' קריאה
שר החקלאות היוצא עודד פורר חתם את פרק העבודה שלו במתחם בית דגן במינוי מנהל לתפקיד ראש מינהל המחקר החקלאי. ימים אחדים לפני שעזב את הלשכה הודיע השר לד"ר שמואל אסולין, שהוא ממנה אותו
2 דק' קריאה
בוגרת תואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במדעי הצמח מהפקולטה לחקלאות. את עולם הצמחים גיליתי במקרה, כשבמהלך שנתי השלישית בבן גוריון למדתי קורס שהעביר פרופ' אלן ויצטום ז"ל. אלן היה מרצה מדהים
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן