you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
סוקצסיה של עשבים

חקלאות בת-קיימא: חיפוי צמחי וסוקצסיה של עשבים (לא רעים)

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

במקביל לראיון החודש עם החקלאי מאור לוי המופיע במרחק עלעול קצר בעיתון, והעיסוק בחיפוי צמחי של עשבייה, בחרתי לרענן את המושגים הבסיסיים וההכרחיים באימוץ שיטות לשימור וטיוב קרקע המתבססות על גידול וניהול עשבייה בחלקות חקלאיות.

הראשון שבהם הוא סוקצסיה של עשבים – "Weeds Succession" , משום שהבנת המושג חיונית להבנת שיטת גידול עשבייה כחיפוי צמחי תוך צמצום השימוש בקוטלי עשבייה ובאימוץ הסבלנות הנדרשת להצלחתה בשדה. 

אז מהי בעצם סוקצסיה? הפירוש הפשוט למושג הוא ההשתקמות הטבעית של צמחיית הבר בשטח לאחר הפרעה.

הסוקצסיה מתרחשת בתהליך מדורג של התנחלות צמחי בר שונים בשדה, כאשר כל שלב מאופיין במינים שונים ומושפע מתנאים שונים. התהליך הוא דינמי ומתמשך ובמהלכו תחילה מתנחלים מיני חלוץ, עשבוניים חד ורב-שנתיים ובני-שיח, אותם צמחי חלוץ משנים את התנאים בקרקע ובמיקרו-אקלים ובכך מאפשרים את התנחלותם של מינים אחרים המחליפים אותם כשיחים ועצים.

בשלבים האחרונים של הסוקצסיה מתבססים מינים ארוכי טווח המאפיינים את השטח (ע"פ תנאי האקלים והקרקע) במצב של חוסר הפרעה. האחרונים מוגדרים גם כצומח השיא או קליימקס האזור.

זה אומר למעשה שכל תהליך שיקום (חידלון של הפרעה) או כזה "המחזיר את המושכות" לטבע, הוא משתנה, פועל בשלבים וארוך. בנוסף, בכל שלב נתון מושפע תהליך ההתנחלות מהיחסים בין מינים ואוכלוסיות צמחים ובין תנאי הסביבה.

נשמע מורכב? נכון, מורכב בהחלט כמו רוב הדברים בחיים האמיתיים.. אז מה? נתמודד, וכדי לעשות זאת כדאי ללמוד ולהבין.

המנגנונים העיקריים הקובעים את אוכלוסיית הצמחים בכל רגע, הם: הפצה והישרדות של זרעים ונבטים, הרכב המינים ההתחלתי והיתרון היחסי של צמחי החלוץ בשטח, יחסי הגומלין בין המינים השונים בשטח (האם מינים שונים מעודדים/ מעכבים/ לא משפיעים במנגנונים שונים על מינים אחרים) וגם תכונות מאפיינות של צמחים שונים המעלים/ מקטינים את התאמתם לתנאים ואת סיכויי הישרדותם.

עם חדירת החקלאות הסביבתית אל התפיסות החקלאיות הרגילות – ממשקים של עיבוד מופחת/ משמר או כל ממשק הממזער הפרעה לקרקע כמו גם מעודד גידולי חיפוי – הן הופכות זמינות יותר ויותר לשימושו של החקלאי.  במקביל, נושא סוקצסיית העשבים נעשה רלוונטי מתמיד.

מניסיון בשדה, עם צמצום הפרעת הקרקע ומעבר לממשקים משמרים מופיעים דווקא הצמחים ה"קשים" להדברה שכן הם הצמחים שהסתגלו והתמחו בשגשוג על קרקעות חרבות וספוגות בקוטלי עשבים.

ז"א, שפעמים רבות עם זניחת האמצעים הרגילים להדברת עשבייה ושיקום השטח, יופיעו דווקא העשבים מהם אנחנו חרדים הכי הרבה.

לדוגמא: קייצת, ינבוט, סולנום זייתני, כוכיה הודית, דטורה ועוד שלל "מדאיגים". אך עם התמשכות התהליך ומעבר לשלבים הבאים שלו, הוכח מחקרית שהעשבים נוטים להתייצב על דגניים וצמחים שזרעיהם מופצים ברוח ואלה דוחקים את צמחי החלוץ המדאיגים, ובהמשך את הרב שנתיים.

עידוד אוכלוסיית העשבים לכיוון הרצוי לנו אפשרית באמצעים פשוטים כגון זריעות מכוונות או הדברה סלקטיבית.

בארץ, במשקים העובדים כבר בשיטת גידול עשבייה כחיפוי צמחי (כדוגמת גד"ש שקמה בנגב), לאחר צליחת שלב צמחי החלוץ ועם עידוד שינוי הרכב העשבייה באמצעות זריעות מכוונות, הגיעו להתבססות דגניים שבתורם נמצאו נוחים מאוד לניהול בתוך הממשק הכולל.

שילוב של קטניות גם הוא אפשרי, בעיקר כשנדרשת תוספת של חומרי הזנה וחנקן.

עם זאת, נדרש מאוד! מחקר מעשי ללימוד הסוקצסיה בשדות הארץ, כדי שניתן יהיה לכוון באופן מדויק יותר את הרכב העשבים ולרתום את תהליך הסוקצסיה באופן מלא לשירות החקלאי במקום להילחם בו עד חורמה ו… להפסיד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לפני כשלוש שנים ייסד תאגיד "גרנות" את התארגנות "חקלאי גרנות" הכוללת את עשרות החקלאים החברים בגרנות. כיום מפיצה חקלאי גרנות את תוצרתה כמעט לכל רשתות השיווק הגדולות וכן לשווקים הסיטונאים ערך מוסף לחקלאים חקלאי
3 דק' קריאה
"הרפורמה בחקלאות במתכונתה הנוכחית מאיימת על ענף הפירות בשני סעיפים עיקריים והם – הפחתת המכסים על ייבוא תוצרת חקלאית, בה החקלאים לא יוכלו להתחרות ויסגרו את המשקים, ושינוי קריטריונים בתקנות הגנת הצומח" חקלאי בעל
8 דק' קריאה
אומר צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים. לדברי אלון, בשנה החולפת נמשכה הפגיעה בענפי היצוא החקלאי: "שווקים שפיתחנו, שעלו וצמחו וגדלו במשך שנים, גזר, פלפל ועוד מוצרים, בעיקר לרוסיה ולאירופה, ירדו בלפחות מ-50%. בעבר היו
4 דק' קריאה
מעל 10 אלפים מבקרים ביקרו בתערוכה שביטאה את הפער בין היכולות החקלאיות המרשימות שהחקלאות הישראלית יכולה להציע לבין התסכול ממצב החקלאות ובעיקר מההתנהלות הפוליטית סביבה. בתערוכה השתתפו מעל ל130 חברות העוסקות בחקלאות ובתשומות חקלאיות:
10 דק' קריאה
שרה פרידמן ממושב כפר-אחים שירתה שנים רבות בשב"ס (שירות בתי הסוהר) וכיהנה כמפקדת כלא הנשים "נווה תרצה". היא שמה לעצמה מטרה "לשבור את החומות", להראות לאזרחים מה נעשה בכלא ולהכשיר את האסירות להשתלב במשפחה ובחברה לאחר השחרור. לאחר צאתה
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן