יבול שיא
הרפת והחלב
אביטל ונועם גבע בחממה

חממה אקולוגית בקיבוץ עין-שמר

7 דק' קריאה

שיתוף:

אביטל גבע מקיבוץ עין שמר הקים לפני 46 שנה חממה אקולוגית. בנו נועם הצטרף אליו וממשיך את דרכו. בחממה מצמיחים עתודת חקלאים, שתעסוק בחקלאות מתקדמת, מדייקת, שתפתור את בעיות המזון, המים והאקלים של כדור הארץ. התלמידים עורכים מחקרים וניסיונות בהדרכה ובשיתוף אנשי אקדמיה ותעשייה

אביטל גבע נולד בקיבוץ עין שמר בשנת 1941. בשנת 1976 עלה במוחו רעיון: להקים במרכז הקיבוץ משהו דומה לגינון הקהילתי, אך לא כמוהו. "לדעתי העבודה בגינון הקהילתי יכולה לעניין ילדי גן עד כיתה ד'. זה נהדר וחשוב אבל אנחנו רצינו לעניין בחקלאות את תלמידי בתי הספר התיכוניים, בעיקר כיתות י"א-י"ב, תוך שימת דגש על חדשנות בחקלאות, בשילוב עם הייטק. וכך בני נוער ישובו ויראו עתיד בחקלאות".

הקיבוץ הקצה לו שטח בלב הקיבוץ. "עובדה זו חשובה" אומר אביטל, "כיוון שאילו זה היה במקום מרוחק – מאחורי הרפת או ליד הגדר, היו בני נוער נמנעים מלהגיע בערב ובלילה, ובאופן כללי לתפיסתי – האקולוגיה, החקלאות, המדע והחדשנות – צריכים להיות במרכז".

החממה הוקמה בשנת 1977, לפני 46 שנים. אחד הצעדים הראשונים בחממה האקולוגית של אביטל בעבר היה גידול עגבניות בהידרופוניקה או טוף. שיטות אלו זכו להצלחה, והיבול היה גבוה.  מאז עברו עשרות שנים, ועוד חקלאים משתמשים בשיטות אלו בארץ.

אומר אביטל: "מן ההתחלה ידענו שנצטרך להיעזר באנשים רבים מן החוץ, אנשים עם ידע רב וניסיון במחקר. באותו זמן הם התרכזו בעיקר במכון 'וולקני' ומכון 'וייצמן'. אני הזמנתי אותם לעבוד איתנו. הגיעו אנשי אקדמיה רבים להדריך תלמידים בחממה.  מסתבר שבני נוער נמשכו כבר אז למדע, והעדיפו זאת על החקלאות הרגילה של נסיעה על טרקטור או קטיף, לחדשנות יש ריח טוב ובני נוער מריחים ריח טוב ורוצים עוד".

החממה נבנתה והתפתחה במשך השנים על-ידי תלמידים, שהיו שותפים לפרויקטים של ניסויים ומחקרים, וזאת בליווי של מורים, חוקרים, יזמים וחברות תעשיה מגוונות.

נועם גבע מנהל עתה את כל הפעילות החינוכית והמחקרית של החממה. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ובמדעי המדינה מטעם אוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני בחינוך סביבתי מסמינר הקיבוצים. הוא מציין: "בכל שנה מגיעים אלינו באופן קבוע 1000 תלמידים מ-20 בתי ספר מהמועצה האזורית מנשה והסביבה. בנוסף יש אלפים שמגיעים לכנסים, סדנאות והשתלמויות. מודל הפעולה שלנו מחבר בתי ספר, מפעלים, יזמים וחוקרים, הרואים בחממה מרכז המשלב חינוך עם מחקר ופיתוח. בשנת 2016 הוקם בשטח החממה מוסד חינוכי רשמי, שהוא חווה לחינוך חקלאי, בפיקוח המינהל לחינוך התיישבותי ואגף א' מדעים במשרד החינוך".

אילנה נולמן, מנהלת המינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך, מציינת: "המינהל לחינוך התיישבותי, המפקח על כפרי הנוער ובתי הספר במרחב הכפרי, מוביל את החינוך לחקלאות  חדשנית, שהוא תחום בעל חשיבות לאומית ועולמית. הלימודים כוללים למידה עיונית-מדעית עם התנסות חקלאית של התלמידים בחוות ובמשקים החקלאיים תוך שילוב מחקר וטכנולוגיה מתקדמת, שיתוף פעולה עם אקדמיה ותעשיה וכן תרומה לסביבה ולחברה".

ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה, מציין: "אנו רואים בחממה האקולוגית – החווה החקלאית של המועצה האזורית מנשה, המשך וחלק ממערכת החינוך של המועצה, המובילה ללימודי חקר, תוך ראיית החקלאות כמרכיב מרכזי בקיומו וקידומו של המרחב הכפרי בישראל. בחממה לומדים וחוקרים נערים ונערות מכל בתי הספר של המועצה – חילוניים, דתיים, יהודים וערבים. כמו כן מתקיימת למידה של מבוגרים בתוכנית "אופקים", בה לומדים אגרוטק, פודטק, קיימות ומנהיגות".

מספר נועם: "בחממה עובדים לצורך מציאת פתרונות בתחומים של אספקת מזון לתושבי כדור הארץ, בעידן של שינוי אקלים ומחסור במים. עבודת תלמידים יחד עם מורים ומומחים באגרונומיה, הייטק ותעשיה, יוצרת רעיונות חדשים ומצמיחה בו זמנית את דור העתיד, תלמידים שירצו להכנס לעולם החקלאות כשיהיו בוגרים. עוד משתתפות בפרויקטים חברות תעשייה, בעיקר הקשורות לחקלאות. כולם יחד מעלים רעיונות לפרויקטים בהם יעסקו התלמידים, מנסים ועובדים עם המומחים".

ומהם הנושאים שעוסקים בהם?

 "התחומים המרכזיים קשורים לחקלאות מתקדמת. חקלאות בעולם של שינויי אקלים, חקלאות שמנסה לייצר יותר מזון באמצעות פחות משאבים והיבטים של קיבוע פחמן" אומר נועם. "חקלאות מים, חקלאות היבשה ותנאי קיצון".

להלן דוגמאות לתחומים בחקלאות המתקדמת, שעוסקים בהם בחממה: 

עולם האצות והמזון

ברחבי החממה פזורים שלטים בהם כתוב: "אני ואצה נשנה את העולם!"
"מחקר האצות חשוב ביותר לאספקה עתידית של מזון ברחבי העולם". מסביר נועם, "האצות עתירות בחלבון, בפיגמנטים, באנטי-אוקסידנטים ובחומצות שומן, והן יכולות להחליף את החלבון מהחי שבו משתמשים היום בתערובות המזון להזנת חיות המשק. אבל, כדי להפוך את הערכים התזונתיים למוצרים תחרותיים יש דרך ארוכה לעבור במחקר, בפיתוח ובייצור. היום מרבית העוסקים בתחום עובדים עם אצות כגון ספירולינה, כלורלה וננוכלורופסיס. אנחנו עוסקים בתחום וחוקרים אותו בתמיכה ובליווי צמוד של מכון התערובות 'אמבר' וחברות סטארט-אפ."

מערכת הידרופונית לגידול אצות 1
מערכת הידרופונית לגידול אצות

נוסף לכך, בהובלתה של סיגל לוצקי, מנהלת המחקר של החממה,  מגיעים מורים מכל רחבי הארץ  להשתלמויות בחממה, וחוזרים לבתי הספר עם בקבוקי אצות והדרכה והופכים לשגרירי ידע בבתי הספר השונים.

אורגניזם נוסף בתחום פיתוח מקורות המזון העתידיים הינו "עדשת המים" (lemna minor). המחקר הזה מתבצע בעזרתה של ד"ר ציפי שוהם מחברת  גרינאוניקס, המפתחת שיטות לגידול עדשת המים העשירה בחלבון ובסיוע שמוליק אלון, יזם וסטרטאפיסט שעוסק בפיתוח צמחי עדשיות המים, ד"ר מארק פוליקובסקי ממכון ויצמן ואיתי עברי, יזם חקלאות.

מחקרים נוספים מתבצעים בתחום הצומח  בעיקר בביו-סטימולנטים והגנת הצומח, בסיוע ובשיתוף "צמח גרנות". "אנחנו בודקים," אומר נועם, "איך אפשר לעודד צימוח של שתילי אבוקדו, ובוחנים כיצד לחזק את מערכת השורשים של הצמח על ידי תוספי ביו סטימולנטים לשתילי אבוקדו של משתלת חסקלברג מכפר ויתקין".

עולם המים

תחום נוסף הוא השבת מים לחקלאות, הנחקר בסיוע של 'החברה הכלכלית מנשה'. אתגר המים הופך לאקוטי בעולם, ולישראל יש חדשנות רבה, אותה חשוב שהנוער ילמד ויכיר. כמו כן חשוב להמשיך ולפתח פתרונות לשימוש חוזר במים. תחום נוסף הינו שימוש במים מליחים לחקלאות, "אנו בודקים כיצד ניתן להשתמש במים שנפלטים ממערכות התפלה, ומסתייעים במתקני טיהור המים של מנשה ובמכון ההתפלה של מעגן מיכאל לצורכי הניסויים".

אורז

מחקר שנעשה בהדרכת אלי ורד מקיבוץ מגל, בשיתוף חברת "גרייסברידינג", בוחן השקיית אורז בטפטוף.  אורז הוא המזון הבסיסי בארצות מתפתחות, בהן גידול האוכלוסין מהיר מאוד. שיטת הגידול המסורתית של אורז, באמצעות השקיה בהצפה, בזבזנית במים, ומביאה, בשילוב טכנולוגיות של עיבוד, דישון וריסוס את גידול האורז למזהם גדול ביותר של מתאן.

מטרות המחקר בגידול ראשון בחממה הינן לחסוך במים בגידול האורז באמצעות טפטוף,  לקבוע מקדם השקיה לפי קצב גידול הצמח, למנוע זיהום אוויר, להגדיל את היבול למ"ר ואת הגידול במחזור הזרעים, כך שההכנסה למ"ר ליחידת שטח תהיה גבוהה.

רובוטיקה חקלאית וטכנולוגיה חקלאית

בתחום הרובוטיקה החקלאית בנו התלמידים "רובוט גַנָּן". במתחם שורות של שתילים וזרוע רובוטית שנעה במעגל, ומצוידת בחיישן לחות. הרובוט דוגם את מצע הגידול, ומשקה בהתאם כל שתיל בתורו בהתאם לצורך באופן אוטומטי. נתוני הלחות של החיישנים מועברים אל מסך שליטה. השנה מקיימת החממה בשיתוף ובתמיכה של יק"א בישראל תערוכה ארצית של בני נוער המפתחים טכנולוגיות חקלאיות, כאשר תהליכי הפיתוח של התלמידים מלווים על ידי מנטורים מחברות כגון "בינג קלימה", "טרא" ו"קרן-צור משתלת ורדים".

Screenshot 2022 11 24 150613
רובוט גנן עם חיישנים לבדיקת לחות והשקייה אוטומטית

קיבוע חנקן בצמח

במסגרת המטרה לקדם חקלאות שמפחיתה את הנזק הסביבתי וצמצום השימוש בדשן אוריאה, בודקים בחממה תכשירים ורעיונות לקיבוע חנקן בצמח, בשיתוף החוקר עמית אבידוב מחברת "גרייסברידינג".

התמודדות עם בעיות תנאי קיצון – יובש, חום ומלח

"למטרה זו" מעיד נועם, "אנחנו עורכים מחקר מתמשך בהנחייתו של ד"ר חנן סלע מאוניברסיטת חיפה, בנושא של חיפוש זני בר של חיטה ושעורה, שיהיו עמידים יותר בפני יובש ותנאי קיצון, גלי גשם וגלי חום, תופעות הנקשרות בשינוי האקלים ומורגשות גם בישראל.  לצורך המחקר, אוספים החוקרים זרעים מאזורים שונים בארץ, לדוגמה בהר הנגב והחוף, ובוחנים את עמידותם ומדדי צימוח בתנאי עקה.

דוגמאות לתוכניות חינוכיות

גלית בן הרוש, מנהלת מערך העבודה מול בתי הספר בחממה, מספרת: "תלמידים מחטיבות הביניים ומהתיכונים מגיעים אלינו כדי ללמוד במסגרת שיעורי הביולוגיה, הסביבה, החקלאות ועוד. אנו מציעים להם בחירה בין תוכניות לימודים שיצרנו, סביב אתגרי החקלאות וכדור הארץ. בתוכניות משולבים מומחים מהתעשייה, וכך אנחנו מחברים את התלמידים אל העולם האמיתי. גלית מדגימה תוכנית שהיא עצמה מלמדת: "בתוכנית בנושא "Bio-design" (שילוב ביולוגיה עם עולם העיצוב), אנו משתפים פעולה עם היזם אור דדוש, בפרויקט לפיתוח פתרון לצורך בְּצֵל מהיר בערים. המטרה לבדוק שורה של מטפסים שעשויים לסייע בהצללה, ובקיבוע פחמן. התלמידים בוחנים איזה מהמטפסים מקבע פחמן באופן מהיר ויעיל, ואת קצב הצימוח של המטפסים. זה החלק הביולוגי של הפרויקט, ובמקביל אנחנו חושבים על דרכים לעצב את הקונסטרוקציה שתחזיק את המטפסים, תוך שימוש בחומרי טבע.

Screenshot 2022 11 24 150724
נועם וסוגי מטפסים לצורך הצללה

מספר נועם: "בפרויקט נוסף, שמטרתו לייצר מזון עתיר חלבון באזורים כפריים במדינות מתפתחות, צוות של  ארבעה תלמידים בכיתות י-יא מפתחים מערכת לגידול עדשת מים, שאינה דורשת חשמל להפעלתה. התלמידים זכו בתחרות בנושא של פיתוח בר-קיימא, בשם ISDG, המאורגנת על ידי קק"ל, משרד החוץ ומשרד החינוך, ובעקבות זאת הציגו את הפרויקט בפני ארגון המזון העולמי ברומא, כחלק ממשלחת תלמידים ישראלית. לא פחות חשוב מכך – כעת יזם בשם מיקי לזר פועל להקים באוגנדה מערכות דומות בהשראת התלמידים".

גלית מוסיפה: "חברת 'נטפים' יזמה יחד איתנו תכנית בשם 'ירוקות',  בה נערות לומדות חקלאות מדייקת, במטרה לחבר אותן לטכנולוגיה ולחקלאות. זוהי חקלאות העתיד. מרגש לראות את ההתלהבות של המשתתפות". 

תכנית למבוגרים – "אופקים"

תכנית חדשה החלה בינואר 2022 תחת הכותרת "אופקים", ראשי תיבות של "אג-טק, פוד-טק, קיימות ומנהיגות". זו תכנית לקהל הבוגר, שמטרתה לחבר אנשים לעולם החקלאות, וכן לקדם עובדים מובילים מתוך התעשייה החקלאית. את התכנית יזם ארז מלצר, והיא מתקיימת בשיתוף של נטפים, גרנות, מצר, ריווליס, ספלנט, והמועצה האזורית מנשה. במחזור השני, שנפתח ממש החודש, לוקחים חלק 22 משתתפים.

החזון לעתיד

אביטל, שהקים את החממה, ממשיך להיות יום יום בחממה ולעסוק במשאבי אנוש ובפיתוח. אומר אביטל: "היום יש לחקלאות תחרות עם ההייטק. אנחנו צריכים להפוך את החקלאות לדבר דומה. ואכן, אנחנו מרגישים שהצלחנו להפוך את החקלאות להייטק. אנחנו בחממה הרמנו את הדגל: יוצאים להציל את כדור הארץ ואת ארצנו".

אבל בלי צעירים, בלי חדשנות ובלי התלהבות זה לא יקרה. והוא מוסיף: "זה מודל ייחודי, זהו אורגניזם מורכב, כל ישותו מבוססת על שותפות: חברות תעשייה שקשורות לחקלאות, יזמים, חוקרים, אגרונומים, אנשי סטארט אפ, וכל אלו מתחברים למערכת החינוך. אנחנו צריכים להצמיח את העתודה מלמטה. החזון שלי הוא שבכל מקום בארץ יקימו חממה כזו, בהתאם לכוח האדם המחקרי והתעשייתי ויוזמים אזוריים עלינו לדאוג שיהיו עוד מרכזים כאלה במדינה."

מתנדב ושמו קקטוס

לסיום יש לציין את המתנדבים שבאים לעבוד בחממה. כעשרים מתנדבים מכל הגוונים, ממקומות שונים ותחומי ידע שונים. אחד מהם, אברהם קדם, המכונה קקטוס, נמצא בכל בוקר בחממה. הוא נולד בשנת  1942 בכפר מעש ליד פתח תקווה. הקשר שלו עם החקלאות התחיל בבית הספר החקלאי "עיינות" בו למד. יחד עם גרעין של בני תנועת המושבים הגיע למושב עין יהב בערבה בשנת 1953, והיה ממייסדיו. עקב נסיבות משפחתיות – לאחר פטירת רעייתו ממחלה לפני שנתיים – הוא הגיע לעין שמר, בו חברה הבת שלו. גם שאר ילדיו מתגוררים בסביבה. לפיכך הוא השכיר את משק הפלפלים שלו בעין יהב, וקשר קשר הדוק עם אביטל, נועם והחממה. קקטוס מרכז את כל צוותי המתנדבים שבאים לחממה מכל האזור, כל אחד בתחום אהבתו ובזמן המתאים לו ומשתלב בחממה במגוון רב תחומי ואין סופי. כל תלמידה ותלמיד לומדים ממומחה שמסייע, מנחה או עוזר טכני, טכנולוגי ורוחני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
סיפורה המרתק של טלי חזן, מושבניקית ברמות נפתלי, שהחלה את הקריירה כפקידה והיום היא בעלת חברה בינלאומית לייעוץ בפיתוח ציוד רפואי וקבלת תקנים למסחורו * במקביל לקריירה המרתקת שבנתה משמשת טלי גם כרכזת צוות
5 דק' קריאה
ביקור במושבות דרום הכרמל שהברון רוטשילד הטביע בהן את חותמו * אירוח שהוא חוויה אומנותית במלון ומרכז המוסיקה והאמנות אלמא * טיול של אמנות, יין והיסטוריה * טיול בין יקירי האמנות הישראלית לילי אלשטיין,
5 דק' קריאה
שירי קניגסברג לוי מורה לחינוך מיוחד, ממושב גיאה יזמה לפני כשנתיים את "ים של חברים", המונה כיום למעלה מ-32,000 חברים ב-42 קבוצות בכל רחבי הארץ * המורה שהתפרסמה כיוצרת סרטונים מצחיקים נרתמה לחשיפת תופעה
11 דק' קריאה
מגריפת חרא של סוסים לסינגל ראשון בגלגל"צ. נועם כשרי מכפר גלעדי היה הראשון שנתן במה לשי קולבר מגונן ולהקת "שאזאמט" בפסטיבל "גלילאו" שנערך מידי שנה בצפון גלילאו הוא פסטיבל מוזיקה שנערך מזה עשר שנים
5 דק' קריאה
עמותת "בשביל המחר" מוציאה לוחמים ולוחמות משוחררים למסעות בטבע כדי להתמודד עם החוויות הקשות שהותירה בהם הלחימה ומארגנת קבוצות תמיכה להורים של נפגעי פוסט טראומה  עמותת "בשביל המחר" מסייעת ללוחמים ולוחמות שהשתחררו מצה"ל, המתמודדים
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן