יבול שיא
הרפת והחלב
חקלאות בר קיימא

חקלאות ברת קיימא מיקרואורגניזמים אוהבים "זהב שחור"

3 דק' קריאה

שיתוף:

חקלאות ברת קיימא: במאמר הקודם עסקנו בקומפוסט – "הזהב השחור", מה מייחד אותו מזבל אורגני – הוא זבל אורגני שעבר תהליך קומפוסטציה, נקי ממיקרואורגניזמים פתוגניים, מכיל תרכובות הומיות ומינרליות, יציב ומזין. וגם דנו במה עושים איתו בשדה.. במהלך הדיון הזכרתי את תרומת הקומפוסט למיקרואורגניזמים בקרקע. מן ישויות עלומות ש"טרנדי" להזכיר אותן. אבל, מי הם אותם מ י ק ר ו א ו ר ג נ י ז מ י ם?

מיקרואורגניזמים (מ"א) הם יצורים מיקרוסקופיים, בנויים מתא בודד או צבר תאים. קיומם של מ"א נחשד כבר בעת העתיקה, אך רק בשנת 1670 (לאחר המצאת המיקרוסקופ), הבחין בהם לראשונה המדען והסוחר ההולנדי, אנטוני ואן לוונהוק. בבוקר קיץ אחד, חקר ואן לוונהוק את מימי ימה הקרובה לעירו ודיווח לחברה המלכותית בלונדון את שהפך בהמשך לדיווח הראשון בהיסטוריה, על מ"א:

"בדיקתי העלתה כי במים מתנועעים חלקי קרקע וכן כמה מקלות קטנים ירקרקים… וביניהם זעו נעו בעלי חיים זעירים רבים. חלקם היו עגולים, חלקם מאורכים, צורתם וצבעם של בעלי חיים אלה היו שונים ומגוונים… תנועתם של רבים מהם מהירה עד מאוד והתנהלה בכיוונים שונים: למעלה, למטה וגם סחור-סחור… אני מודה ומתוודה: התפעלותי לא ידעה גבול!" מאז נודע ואן לוונהוק כאבי המיקרוביולוגיה. ומהתלהבותו של ואו לוונהוק להתלהבותי שלי..

מ"א מהווים פחות מ-1% ממסת הקרקע, עם זאת הם מכילים אורגניזמים שונים: חיידקים (בקטריות), פטריות, אקטינומיצטים, אצות, פרוטוזואות, וירוסים, נמטודות, תולעים ופרוקי רגליים. גרם קרקע עשוי להכיל עשרות עד אלפי מינים שונים של חיידקים; מטר מעוקב של קרקע עשוי להכיל עד 10 מיליון נמטודות ו- 45,000 פרוקי רגליים. למעשה, מטר מעוקב של קרקע עשוי להכיל מגוון מינים כה גדול, כך שהסביבה האקולוגית שמשתווה לו היא 1 ק"מ מרובע של יער גשם.אותם מיקרואורגניזמים אחראיים לפעילות הביולוגית בקרקע, הם אלו שהופכים את הקרקע לפורייה ואת העפר לאדמה.

חשוב לציין שלא כל המ"א בקרקע פעילים. נהוג לקטלג אותם ע"פ 4 מצבים פיזיולוגיים: פעיל (active state), פעיל פוטנציאלית (potentially active), רדום (dormant state), לא פעיל (dead). בשלושת המצבים הראשונים, מ"א מעורבים ישירות בפעילות ביולוגית, במצב הרביעי הם אינם מעורבים ישירות, אך משפיעים על מעגלי הפחמן והחנקן בקרקע בכך שהם מהווים מקור אנרגיה זמין לאלה המשתתפים בפעילות.

מרבית המ"א בקרקע זקוקים למזון, אוויר ולחות. בדומה לנו, עיקר מזונם הוא תרכובות פחמן אך לא כסוכרים אלא בצורה של חומר אורגני (Organic Matter- OM). קומפוסט הוא חומר אורגני אך נבדל מחומרים אחרים בכך, שהוא מוסיף מ"א מועילים לקרקע! בהוספת קומפוסט, אנו מעשירים את הקרקע במ"א מועילים המשתתפים בתהליכים ביולוגיים רבים, לדוגמא:

מעגל יסודות הזנה: חנקן נקלט בצמחים רק בצורתו המינרלית. מ"א המצויים בקומפוסט מפרקים חנקן אורגני לצורותיו המינרליות – ניטרט ואמוניום, בתהליך הקרוי מינרליזציה. בכך תורמים מ"א לזמינות יסודות הזנה לצמח.

דיכוי מחלות קרקע/ סופרסיביות: הוכח כי הוספת קומפוסט לקרקע, עשויה לדכא פתוגנים לצמחים- במנגנוני תחרות על סביבה, הפרשת חומרים טוקסיים הפוגעים בפתוגן (טריכודרמה, סטרפטומיצטים, פסאודומונס הנפוצים בקןמפוסט מפרישים אנזימים המפרקים צלולוז וכיטין שהם מרכיב מהותי בגופם של פתוגנים רבים) ומגוון מנגנונים נוספים. תרומת הקומפוסט לסופרסיביות הקרקע, מאפשרת תיעול משאבים בהגנת הצומח לכיוונים ידידותיים יותר משימוש בחומרים כימיים חריפים.

פירוק מזהמים: קומפוסט בשל נמצא יעיל בפירוק מזהמים שונים בקרקע כדוגמת: שאריות חומרי הדברה, תרכובות בנזן וחומרים אורגניים אחרים. כיום, יש חשיבות רבה לשמירה על בריאות הסביבה והאדם, וכן לצמצום הסיכון לחשיפה למזהמים.

תלכוד הקרקע: בקומפוסט ישנם מ"א המפרישים חומרים דביקים, החומרים מדביקים חלקיקי/ מינרלי קרקע ויוצרים מבנה ראשוני סביבו מתארגן בהמשך תלכיד קרקע. תלכוד הקרקע משפיע על תכונות פיזיקליות שונות, כגון: תאחיזה ומוליכות מים, משקל נפחי, אוורור ועוד. מכאן שתלכוד הקרקע הוא גורם מהותי גם במניעת הרס/ סחף קרקע.

קיבוע חנקן אטמוספרי: מ"א מסוימים (בעיקר חיידקים), מסוגלים לקבע חנקן אטמוספרי (גזי) לאמוניה. חלק מאותם מ"א הם חופשיים וחלקם באסוציאציה לשורשי צמחים. העשרת הקרקע במ"א מקבעי חנקן משפרת את זמינות יסודות ההזנה באופן טבעי ומטיב.

אם כך, אני מקווה שהצלחתי לעורר (ולו במעט) את ההתלהבות (נו טוב.. לפחות את הסקרנות) של חלקכם, משותפינו הזעירים במערכת ייצור המזון הגדולה בעולם – ה מ י ק ר ו א ו ר ג נ י ז מ י ם! ולאחר שהבנו עד כמה הם חשובים לנו, נדון כיצד נוכל לשמור ולטפח אותם. מלבד לספק להם חומר אורגני, לחות ואוויר, לממשק החקלאי השפעה מכרעת על נוכחות ופעילות מ"א בקרקע. כללית, ניתן לומר שממשקים אינטנסיביים בהם שימוש מוגבר בכימיקלים, מחזורי גידול מצומצמים ועיבודים אינטנסיביים פוגעים באוכלוסיות מ"א בקרקע. בהתחשבות בסוג הקרקע, מחזור הגידולים (כרב השדה), מחזור העיבודים, אופן הדישון והשימוש בחומרים להגנת הצומח, ניתן להשפיע רבות על המ"א בקרקע – על "חיות" ופוריות הקרקע גם לטווח הרחוק. זו אחריות שלנו, ללמוד, לדעת ולנקוט בפעולות שיבטיחו קיום המשאב החשוב והמהותי הזה – א ד מ (ם) ה, שלא יאבד גם לדורות הבאים.

בטורים הבאים, אדון בפעולות המעשיות לטיפוח מ"א בקרקע. חקלאות ברת קיימא נפתח את הדיון בעיבודים והשפעתם בראי החקלאות הישראלית.

חקלאות ברת קיימא – הטור הראשון 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
"המסע הלילי של לביא" הוא ספר ילדים ייחודי והרפתקני, רווי אהבה לבעלי חיים שמתאים במיוחד לילדים סקרנים בעלי דמיון מפותח * מחברת הספר, קרין בר עזר (דזנט), ממושב שער אפרים, מספרת על ההשראה שקיבלה
7 דק' קריאה
במושב סתריה הקים דני סטירין חווה טיפולית באמצעות רכיבה על סוסים וטיפוח פינת חי * מטופלים בה ילדים בעלי צרכים מיוחדים הן מבחינה רגשית והן פיזית-מוטורית * גולת הכותרת היא מפגשים וטיפול בהלומי קרב,
6 דק' קריאה
גלעד צור, ממושב נחלה, לחם במלחמת יום הכיפורים וחווה אירועים קשים ביותר * בחווה הטיפולית בסתריה הוא השתתף בקבוצה של הלומי קרב ועתה הוא איש צוות בחווה * הוא מספר לעדינה בר-אל על מה
11 דק' קריאה
ד"ר מוניקה לשקוביץ-מזוז מונתה למנהלת המכון הווטרינרי ע"ש קמרון מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא: "אני סמוך ובטוח כי ד"ר לשקוביץ-מזוז תנהל את המכון הווטרינרי באופן מיטבי, כפי שניהלה עד היום את כלל המשימות שעמדו
2 דק' קריאה
מזכירות ארגון מגדלי העופות התכנסה כדי לדון הנושאים שעל סדר היום של המגדלים. במהלך הישיבה סקרו מזכיר ארגון מגדלי ההטלה, מוטי אלקבץ ויו״ר הארגון, שוקי בשן את האתגרים המונחים בפני הענף לרבות תיקון חוק
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן