יבול שיא
הרפת והחלב
חלקת הגידול האגריוולטאי של דוראל ואוניברסיטת בר אילן

יישום חקלאות אגרו-וולטאית

3 דק' קריאה

שיתוף:

האם ראוי ורצוי להשקיע במערכת  אגרו-וולטאית בגידולים חקלאיים. בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן הרימו את הכפפה והחליטו לבחון גידולי שטח באמצעות פאנלים סולאריים.

בחודש אוקטובר 2022 הקימו חברת דוראל ואוניברסיטת בר-אילן במתחם המוסד האקדמאי, מתקן סולארי גדול על שטח של 800 מטרים רבועים והוצבו בו פאנלים על עשרים וחמישה אחוזים מהשטח.

חוקר באוניברסיטה, ד"ר יריב בן נעים, המועסק במעבדה שבראשה עומד פרופסור יגאל כהן, חתן פרס ישראל לחקלאות, מציין כי "ניסינו להיצמד לשיטת הגידול המקובלת בתעשייה – זריעה, חריש וקומביין – וזרענו תפוחי אדמה מסוף חודש אוקטובר אשתקד עד סוף חודש ינואר השנה. כך עשינו גם עם עגבניות מתקופת אביב מוקדם, חודש מארס השנה, תחילת חודש אפריל ועד חודש יולי. בגידול שהיה מתחת לפאנלים בצל מלא גילינו פחיתה של 40 אחוז ביבול, פגיעה באיכות היבול וכך נחשפו יותר מחלות ביוטיות וא-ביוטיות. בעגבנייה ובתפוח אדמה הופיע קימחון ובחלק מהמקרים גם עובשים. בשליש האחרון של הגידול ראינו תהליכי הזדקנות מוקדמים, מחלת שחור פיטם, ומבחינת הצמח ראינו שהפריחה של העגבניות הייתה איטית ומאופיינת לאורך כל תקופת הגידול. בצמחים ארוכים או גבוהים יותר, כמות הכלורופיל עלתה משמעותית. מסת השורש הייתה קטנה בהשוואה לביקורת ואורך השורשים קצר מהרגיל".

Screenshot 2023 08 27 133410
ד"ר יריב בן נעים

ד"ר בן נעים הוסיף וקבע: "במצב של חמישים אחוזי צל, סמוך לפאנלים הפחיתה הייתה 15-20 אחוזים והביקורות הגיעו בין 95 ל-100 אחוז בהשוואה לגידולים בשנים קודמות. בביקורת בעגבנייה בחמישים אחוזי צל לא מצאנו פגיעה באיכות היבול. רמת הסוכרים (בריקס) הייתה אחידה, אותו דבר אמור ברמת החומר היבש".

החוקר גילה כי בתפוח אדמה הייתה פחיתה של 10 אחוזים בביקורת של 50 אחוזי צל, אבל לא נמצא הבדל באיכות הפקעות. החומר היבש היה זהה, מספר הפקעות לשיווק לתעשייה ולשוק הפרטי היה באותו יחס.

החוקרים בדקו גם בזיל מתוק ובצל "הפחיתה ביבול של בזיל המתוק הייתה דומה לזו של העגבנייה ותפוח האדמה. ההשפעה על הבצל הייתה יותר דרמטית".

ד"ר בן נעים מגלה לנו כי ערכו גם השוואה בין מערכת עוקבת שמש (tracker) ובין מערכת סטטית. "מערכת ה-tracker העלתה ב-25 אחוזים יותר ניצולת של השמש. בבחינת ניצולת יחידת השטח חקלאית ואנרגטית הגענו ל-25 אחוז יותר ניצולת מאשר כל אחת מהמערכות לבדן".

יבול תפוחי אדמה במשטרי הצללה שונים
יבול תפוחי אדמה במשטרי הצללה שונים
עגבניות לתעשיה בתחילת הפריחה
עגבניות לתעשיה בתחילת הפריחה

ד"ר יריב בן נעים ערך עבורנו סיכום של המחקר וכך קבע: "המערכת האגרי-וולטאית בישראל היא שימושית בהחלט ועשויה להיות רווחית למגדל. עם זאת, היא מציגה פחיתה מסוימת ביבול וזו תהיה תלויה בשיעור הכיסוי של הפאנלים באותן חלקות גידול. להערכתנו בכיסוי שבין 15 ל-25 אחוז בפאנלים הסולאריים, תעמוד פחיתת היבול בין שבעה לחמישה עשר אחוזים ונראה שהפגיעה באיכות היבול, אינה דרמטית".

למחקר באוניברסיטת בר-אילן שותפה כאמור גם חברת "דוראל" הפעילה בתחום האנרגיה המתחדשת והיא שהקימה את המתקן הסולארי בשטח האוניברסיטה.

ד"ר יריב בן נעים (42) שוהה בימים אלה בניו-ג'רזי, ארצות הברית, לשם הגיע בחודש מאי השנה ועתיד לשהות שם שנה ומחצה. הוא משתתף שם במחקר של מחלות צמחים – כשותית בבזיליקום ומחלות אחרות. שוחחנו באמצעות וואטסאפ, והוא גילה כי באוניברסיטת בר-אילן מתבצעת עכשיו בדיקת פאנל סולארי על אננס ובזיליקום. חברת דוראל מיישמת את מסקנות המחקר במתקני האגרו וולטאי אותם היא מקימה ברחבי הארץ, בין היתר בקיבוץ רבדים, גשר ומעלה גלבוע ושייחוד המיזמים של דוראל הוא הסינרגיה בין החקלאות והאנרגיה הסולארית שמביאה לכך ששני התחומים יוצאים נשכרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכשרה ייחודית וראשונה מסוגה בתחום ההייטק תיפתח בקרוב במכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע ובמרכז הצעירים ערד. בוגרי ההכשרה יוכלו להשתלב בעבודה איכותית בחברת "בינת תקשורת מחשבים". 30 צעירים וצעירות נבחרים תושבי הנגב יתחילו, בשבועות
2 דק' קריאה
ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן