יבול שיא
הרפת והחלב
שתילי אבוקדו מלומה על העץ

יעילות ריסוסי פריחה במניעת התפתחות מחלת המללת באברי צמח רפרודוקטיביים

13 דק' קריאה

שיתוף:

היעד של מחקר זה היה לבחון את הכדאיות של ריסוסי פריחה כנגד בוטריוספריה ולפתח גישה מיטבית ליישומם. המסקנה הסופית שלנו היא שכדאי ליישם שני ריסוסים בזמן הפריחה

דני שטיינברג ורן שולחני המחלקה לפתולוגיה של צמחים, מינהל המחקר החקלאי, ראשון לציון

אלי סימנסקי חברת נבטים, מושב כרמל

תקציר

בשנים האחרונות בחנו את הנזק שגורמת מחלת הבוטריוספריה (הנקראת בעברית – מללת) לאברי הצימוח הרפרודוקטיביים ולפוריות של עצי אבוקדו. מטרת הניסויים שבצענו בשנים 2018, 2019 ו-2020 הייתה: 1. לבחון את ההשפעה של ריסוסים המיושמים בכלי ריסוס מסחריים בזמן הפריחה על היבול. 2. לבחון את ההשפעה של גורמים שונים על התמורה המתקבלת מריסוסי הפריחה ולהציע גישה מיטבית ליישומם. בשיתוף עם אנשי ההדרכה של ענף האבוקדו, עם מגדלים ועם אנשי חברות ההדברה בצענו ניסויים ותצפיות ב-24 מטעי אבוקדו, בכל אזורי הגידול הארץ, ממחניים ומצובה בצפון ועד לנירים בדרום. תכשירי ההדברה יושמו באמצעות מרססים משקיים במהלך הפריחה. ניתוח הממצאים אפשר להגדיר את ההשפעה של גורמים שונים על התמורה שהתקבלה מיישום ריסוסים בזמן הפריחה ליבול ליחידת שטח. מניתוח הממצאים אנו מסיקים שניתן להעלות את יבולי האבוקדו על ידי יישום של שני ריסוסים עוקבים: הראשון, בשיא פריחה (ניתן לשלב ריסוס זה עם מעכב צימוח); השני, כשבוע עד עשרה ימים לאחר מכן (ניתן ליישם את התכשיר סרנייד, הידידותי לסביבה).

מבוא ותיאור הבעיה

בשנים האחרונות זוהו במטעי אבוקדו בוגרים תסמינים של התייבשות ענפים המתחילה בשוליים והמתקדמת לכיוון מרכז העץ. העלים והפירות היבשים נשארים מחוברים לענפים וכאשר ההתייבשות מגיעה לענפי שלד נגרמת פגיעה משמעותית ביבול. תסמינים אלה מתאימים לאלה המכונים באנגלית die back ובעברית – תמותה לאחור. מהרקמות הצמחיות הסימפטומטיות בודדו ברוב המקרים פטריות המשתייכות לקבוצת ה-Botryiosphaeria. הזיהוי אומת בשיטות מולקולאריות. בוטריוספריה הוא השם של השלב המיני של פטריות השונות זו מזו בשלב האל-מיני שלהן. על פי הספרות המקצועית, פטריות ממשפחת הבוטריוספריה תוקפות צמחים מעוצים וגורמות לתסמינים הדומים לאלה שתוארו למעלה. מעורבות פטריות מקבוצה זו במחלה אושרה על ידי השלמת מבחן קוך בעצים, בענפים ובפירות. המחלה אותה גורמת הפטרייה נקראת בעברית – מללת. בגלל הנזקים שהמחלה גרמה לענף האבוקדו הוקם מיזם ארצי שנקרא מיזם חוס"ן בוטריוספריה בו נחקרו נושאים שונים הקשורים לאטיולוגיה, אפידמיולוגיה והבקרה של המחלה.

במחקר שעסק באטיולוגיה של המחלה באברי צמח רפרודוקטיביים מצאנו שנבגי גורם המחלה מסוגלים לאלח ולאכלס את אברי הפרח השונים ובמיוחד את עלי הגביע, המצעית והעוקץ. כשתסמיני המחלה מתפתחים עוד בשלב הפריחה נוצרת רקמת ניתוק בעוקצים והפרחים הנגועים נושרים. אם הפטרייה לא מתפתחת על עוקצי הפרחים ושזרות התפרחות, היא עשויה לשרוד במצב רדום (לטנטי), להתפתח על העוקצים ולגרום לנשירה של חנטים או של פירות קטנים. לאחר שהפירות כבר גדולים, הפטרייה מאכלסת את העוקצים ונשארת רדומה באזור העוקץ עד לאחר הקטיף. במקרים בהם אברי הצמח הרפרודוקטיביים הנגועים נושרים לא ניתן לראות את תסמיני מחלה ולא ניתן לדעת שהמחלה התפתחה ושהיא גרמה נזק ליבול. בכל מקרה, כדי למנוע את הנזקים הנגרמים לאברי הצמח הרפרודוקטיביים יש למנוע את שלב ההדבקה של הפרחים. 

בניסויים שבצענו בשנים 2016 ו-2017 מצאנו שריסוס תכשירי הדברה בזמן הפריחה שיפר בצורה משמעותית את פוריות התפרחות והגדיל את מספר הפירות שהתפתחו על תפרחת פורייה. בניסוי אחד בחנו את ההשפעה של הריסוסים על היבול והתברר שהריסוס העלה את היבול ב-82%. חשוב להדגיש שבמרבית הניסויים לא נראו על העצים כל תסמיני מחלה ובכל-מקרה, התוספת בכמות היבול או בשכיחות התפרחות הפוריות לא הייתה קשורה לתסמינים של מחלת המללת. הדרך בה שיפרו הריסוסים את הפוריות והעלו את היבול לא הייתה ברורה.השונות בין עצי האבוקדו רבה מאוד וקיימת שונות גדולה בין עצים אפילו באןתה שורה. לפיכך, כדי  שאפשר יהיה לבחון את המשמעות של הממצאים לענף האבוקדו הוחלט לבחון את ההשפעה שיש לריסוסי פריחה על היבול של מטעי אבוקדו מניבים תוך שימוש בכלי ריסוס המקובלים במעשה החקלאי ולתעד את השפעת הטיפולים על כמות היבול ליחידת שטח. במאמר זה מסוכמים ממצאי המחקר שבצענו בין השנים 2018 ו-2020. לניסויים אלו היו שתי מטרות, כלהלן:

1. לבחון את ההשפעה של ריסוסים המיושמים בכלי ריסוס מסחריים בזמן הפריחה על היבול ליחידת שטח.

2. לבחון את ההשפעה של גורמים שונים על התמורה המתקבלת מריסוסי הפריחה ולהציע גישה מיטבית ליישומם.

עיקרי שיטות העבודה

בעונות 2018, 2019 ו-2020 בצענו ניסויים ותצפיות בחלקות אבוקדו מסחריות בכל אזורי הגידול הארץ. בגליל המזרחי ובעוטף כינרת הניסויים בוצעו בזן פינקרטון ובשאר אזורי הגידול בארץ הניסויים בוצעו בזן האס. היו גם ניסויים בהם נאספו נתונים מעצי הזן המפרה, אטינגר וגם שתי תצפיות שבוצע בזן גליל. בכל הניסויים היו יחידות ניסוי (חזרות או חלקות) שלא רוססו בתכשירי הדברה כלל (טיפול ההיקש) ויחידות ניסוי שרוססו בתכשירי ההדברה השונים (טיפול ריסוס). תכשירי ההדברה שיושמו היו ג'וקר (בעבר תכשיר זה נקרא תיופנאט) המשווק על ידי חברת 'תפזול' שיושם בריכוז של 0.15%. סוויץ ששווק בעבר על ידי חברת 'אגריקה' וכיום על ידי חברת 'אדמה' (אגן) שיושם בריכוז של 0.1% בשנת 2018 ו-0.08% בשנים 2019 ו-2020 וסרנייד המשווק על ידי חברת 'לוכסמבורג' שיושם בריכוז של 1%. פירוט המקומות בהם בוצעו ניסויים והתצפיות והזנים שנכללו בהם מופיע בטבלה מספר 1.

טבלה מספר 1

טבלה מספר 1: האתרים בהם בוצעו הניסויים בכל שנה, תכשירי ההדברה שנכללו בכל אתר וריכוזי המטרה של התכשירים

מתכונות הניסויים והתצפיות השתנו במשך השנים. בשנת 2018 בוצעו ניסויים שבהם הגודל של כל יחידת ניסוי (חלקה) היה שורה אחת (שכללה 23-55 עצים). כל אחד מהטיפולים חזר 4 פעמים. בין כל שתי יחידות ניסוי (היקש או מרוסס) הפרידו 2-3 שורות של עצי ביניים. בשנת 2019 בוצעו ניסויים ותצפיות בהן גודל כל יחידת ניסוי היה 4-6 שורות צמודות. בכל יחידת ניסוי היו כמה מאות עצים של הזן העיקרי (פינקרטון, האס או גליל) וכמה עשרות עצים של הזן המפרה (אטינגר). כמה בין כל שתי יחידות ניסוי (היקש או מרוסס) הפרידו שתי שורות של עצי ביניים. כל טיפול חזר ארבע פעמיים. בשנת 2020 כל יחידות הניסוי היו תתי-חלקות במטעים. מספר העצים של הזן העיקרי (פינקרטון, האס או גליל) בכל יחידת ניסוי היה מאות עצים ומספר העצים של הזן המפרה (אטינגר) היה עשרות רבות של עצים.

תכשירי ההדברה יושמו באמצעות מרסס מפוח משקי בנפח תרסיס של  75-150 ליטר לדונם, כמקובל בכל משק ומשק. בשנת 2018 הריסוסים יושמו החל מתחילת הפריחה, מידי שבוע, ובסך הכל, 4 פעמים; בשנת 2019  הריסוסים יושמו פעמיים: בשיא פריחה ושבוע עד 10 ימים מאוחר יותר. בשנת 2020 היו תצפיות בהן יושמו 4 ריסוסים, באחרות יושמו 2 ריסוסים והיו גם מספר תצפיות בהן הייתה השוואה בין יישום של 2 ושל 4 ריסוסים. בשנים 2018 ו-2019 תכשירי ההדברה יושמו בנפרד אך בשנת 2020 היו מקומות בהם בנוסף לכך, תכשיר ההדברה שולב עם מעכב הצימוח שניתן בשיא פריחה. בסוף העונה, עם ההבשלה, נקטפו כל הפירות מעצי הזנים העיקריים שבכל ניסוי (פינקרטון האס או גליל). בחלק מהמקרים נאסף (בנפרד) היבול של הזן המפרה – אטינגר. היבול של כל יחידת ניסוי נאסף למכלים, הועבר לבית אריזה ושם נשקל ומוין במערך של בית האריזה.

ניתוח של כלל הנתונים

הממצאים שימשו לחישוב ההשפעה של הריסוסים על היבול הממוצע לדונם של כל טיפול. מובהקות ההשפעה של הטיפול נקבעה באמצעות מבחן  t – הסתכלויות צמודות או באמצעות ניתוח שונות חד-כיווני ברמת מובהקות של P = 0.05. מאחר שהייתה שונות גדולה ביבול בין חזרות של אותו טיפול, באף אחד מהניסויים והתצפיות ההשפעה של הריסוסים לא הייתה מובהקת. זאת, גם כשהיו הבדלים ניכרים ביבול בין חלקות ההיקש לחלקות הטיפול המרוסס. לכן בחנו את ההשפעה של הטיפולים בדרך אחרת, כמפורט להלן. בשלב ראשון הגדרנו רשימה של גורמים מסבירים שאת השפעותיהם ניסינו לבחון. לכל אחד מהגורמים היו כמה רמות. הגורמים המסבירים (מסומנים בהדגשה) והרמות (מפורטות בתוך סוגריים) היו כלהלן: 1. שנה (2018, 2019 או – 2020); 2. תכשיר הדברה (סוויץ, ג'וקר או סרנייד); 3. זן (האס, אטינגר או פינקרטון); 4. מספר ריסוסים (2 או 4); 5. סוג מי ההשקיה (מושבים או שפירים). לאחר מכן הכנו טבלה שכללה את תוצאות כל הניסויים והתצפיות. בכל שורה בטבלה נרשמו הערכים של הגורמים המסבירים, היבול בחלקות טיפול ההיקש, היבול בחלקות הטיפול המרוסס, ותרומת ריסוסי הפריחה (ההפרש ביבול בין החלקות המרוססות לחלקות ההיקש). מספר ההשוואות של כל גורם ורמה מופיעים בטבלה מספר 2.

טבלה מספר 2 מספר ההשוואות של הגורמים המסבירים והרמות שנכללו בניסויים והתצפיות שבוצעו בשלוש שנות המחקר

טבלה מספר 2: מספר ההשוואות של הגורמים המסבירים והרמות שנכללו בניסויים והתצפיות שבוצעו בשלוש שנות המחקר

בשלב הבא ניתחנו את כל הנתונים שנכללו בטבלה המסכמת באמצעות מודל GLM (Linear model). מודל זה מאפשר לבחון את ההשפעה המשותפת של מספר רב של גורמים מסבירים (שלכל אחד מהם כמה רמות) על משתנה אחד, במערכת לא מאוזנת. בניתוח שלנו היו חמישה גורמים מסבירים: שנה, תכשיר הדברה, זן, מספר ריסוסים וסוג מים. הגורם המוסבר היה "תרומת הריסוסים" (בק"ג לדונם). במהלך הניתוח המודל מתחשב בעובדה שהמערכת אינה מאוזנת ומחשב עבור כל רמה של כל גורם, ערך וירטואלי המתאים למצב בו המערכת מאוזנת מבחינת החזרות. כך אפשר לבחון, עבור כל גורם מסביר, באם קיימים הבדלים מובהקים בין הרמות שלו. עבור כל גורם, ההבדלים בין יבול החלקות המרוססות ליבול חלקות ההיקש נקבעו על ידי מבחן t – הסתכלויות צמודות. הנתונים שימשו לחישוב מדד נוסף הנקרא 'הדירות' (R – repeatability). מדד זה מבטא את החלק היחסי של ההשוואות (באחוזים) בהם התרומה ליבול של הריסוס הייתה גבוהה חיובי (גבוהה מאפס).

תוצאות

4.1 ניתוח של כלל הנתונים

בניתוח ה-GLM שבצענו לא נמצאו הבדלים מובהקים בתרומה ליבול (הפרש בין יבול חלקות ההיקש לחלקות המרוססות) בין הרמות של כל אחד מהגורמים המסבירים שנכללו בניתוח, כמפורט להלן:

ניתוח של כלל הנתונים
ניתוח של כלל הנתונים

מאחר וזו הייתה התוצאה, ניתן היה לחשב את ההשפעות העיקריות ולבחון נושאים נוספים. בשלב ראשון בחנו את ההשפעה הממוצעת של ריסוסי הפריחה בהסתמך על כל ההשוואות (N = 56). בניתוח זה נמצא שהתרומה של ריסוסי פריחה ליבול הייתה 159 ק"ג לדונם (P = 0.00014). ב-71.4% מההשוואות התרומה ליבול הייתה גבוהה מאפס, ערך R זה גבוה במובהק מהסתברות אקראית של 50% (P = 0.002) (איור מספר 1). בשלב הבא בחנו באם תרומת הריסוסים ליבול הושפעה מפוטנציאל היבול. כמדד לפוטנציאל היבול השתמשנו ברמת היבול בחלקות ההיקש.

נמצא, שתרומת ריסוסי הפריחה ליבול לא הייתה קשורה לפוטנציאל היבול. היו חלקות עם יבול נמוך בהן הריסוסים העלו בצורה משמעותית את יבול ואחרות בהן התמורה מהריסוסים לא הייתה משמעותית. גם כשפוטנציאל היבול היה גבוה היו מקרים בהם הריסוסים תרמו ואחרים בהם הם לא תרמו ליבול (איור מספר  2).

איור מספר 1. ניתוח כולל של השפעת ריסוסי הפריחה על היבול. N = מספר ההשוואות שנכללו בניתוח; R = מדד ההדירות; המספר המופיע מעל עמודת הטיפול מסמן את התרומה (בק"ג לדונם) של הריסוס. כוכבית מציינת שהתרומה הייתה מובהקת (P < 0.05) כנקבע על פי מבחן t הסתכלויות צמודות.

איור מספר 1. ניתוח כולל של השפעת ריסוסי הפריחה על היבול. N מספר ההשוואות שנכללו בניתוח R מדד ההדירות

איור מספר 2. הקשר בין פוטנציאל היבול בחלקות הניסוי לתרומת ריסוסי הפריחה. כמדד לפוטנציאל היבול השתמשנו בערכים של יבול חלקות ההיקש. תרומת הריסוסים היא ההפרש בין היבול בחלקות המרוססות ליבול חלקות ההיקש.

איור מספר 2 הקשר בין פוטנציאל היבול בחלקות הניסוי לתרומת ריסוסי הפריחה

4.2 השפעות הגורמים המסבירים

ההשפעות של הגורמים המסבירים השונים מתוארים באיור מספר 3.

שנה: ההבדלים ביבול הממוצע של חלקות ההיקש בין השנים היו קטנים. בניסויים שבצענו בשנת 2018 היבול הממוצע בחלקות ההיקש היה 1577+208 ק"ג לדונם, בשנת 2019 הוא היה 1545+208 ק"ג לדונם ובשנת 2020  -1475+208 ק"ג לדונם. התרומה הממוצעת של ריסוסי הפריחה ליבול הייתה חיובית בכל השנים; בשנים 2018 ו-2019 התרומה הייתה מובהקת (P < 0.05) ובשנת 2019 התרומה הייתה על גבול המובהקות (P < 0.052). כפי שצוין בסעיף 4.1 לעיל, מניתוח ה-GLM עלה שלא היו הבדלים מובהקים בין השנים בתרומת הריסוסים ליבול. ערך ההדירות R היה גבוה במובהק מערך של 50% בשנים 2018 ו-2020 ולא שונה בשנת 2019.

איור מספר 3. השפעת גורמים שונים על התרומה של ריסוסי הפריחה ליבול בשלוש שנות המחקר
איור מספר 3. השפעת גורמים שונים על התרומה של ריסוסי הפריחה ליבול בשלוש שנות המחקר

איור מספר 3. השפעת גורמים שונים על התרומה של ריסוסי הפריחה ליבול בשלוש שנות המחקר. N = מספר ההשוואות שנכללו בניתוח; R = מדד ההדירות; המספר המופיע מעל עמודת הטיפול מסמן את התרומה (בק"ג לדונם) של הריסוס. כוכבית מציינת שהתרומה הייתה מובהקת (P < 0.05) כנקבע על פי מבחן t הסתכלויות צמודות.

זנים: ההבדלים ביבול הממוצע של חלקות ההיקש של הזנים השונים היו גדולים, יחסית. היבול הממוצע של חלקות ההיקש של הזן האס 1337+81 ק"ג לדונם, יבול חלקות ההיקש של הזן פינקרטון היה 1775+232 ק"ג לדונם ושל הזן אטינגר 1790+170 ק"ג לדונם. התרומה הממוצעת של ריסוסי הפריחה ליבול בזנים האס ופינקרטון הייתה דומה 119 ו-133 ק"ג לדונם, בממוצע. בזן אטינגר התרומה הייתה גבוהה יותר, 237 ק"ג לדונם בממוצע, אבל, כפי שצוין בסעיף 4.1 לעיל, מניתוח ה-GLM עלה שלא היו הבדלים מובהקים בתרומת הריסוסים ליבול בין הזנים. ערך ההדירות R היה גבוה במובהק מערך של 50% בזנים האס ואטינגר אבל הוא לא היה שונה במובהק מערך של 50% בזן פינקרטון.

תכשיר הדברה: ההבדלים ביבול הממוצע של חלקות ההיקש בשלוש ההשוואות של תכשירי ההדברה היו קטנים. בניסויים בהם יושם התכשיר ג'וקר היבול הממוצע של חלקות ההיקש היה 1489+118 ק"ג לדונם, בניסויי הסוויץ יבול חלקות ההיקש היה 1562+136 ק"ג לדונם ובניסויי הסרנייד 1512+156 ק"ג לדונם. התרומה הממוצעת של ריסוסי הפריחה ליבול הייתה דומה (153 עד 163 ק"ג לדונם) ומובהקת בשלושת תכשירי ההדברה. כפי שצוין בסעיף 4.1 לעיל, מניתוח ה-GLM עלה שלא היו הבדלים מובהקים בתרומת הריסוסים ליבול בין תכשירי ההדברה.  ערך ההדירות R היה גבוה במובהק מערך של 50% בכל המקרים.

סוג מי ההשקיה: היו הבדלים משמעותיים ביבול הממוצע של חלקות ההיקש של ניסויים שהושקו במים באיכויות שונות. בניסויים בהם העצים הושקו במים שפירים יבול חלקות ההיקש היה 1757+151 ק"ג לדונם. הייתה רק חלקה אחת שהושקתה במי שפד"ן ויבול חלקות ההיקש בה היה 1,714 ק"ג לדונם. בניסויים בהם העצים הושקו במים מושבים יבול חלקות ההיקש היה נמוך משמעותית – 1342+175 ק"ג לדונם. התרומה הממוצעת של ריסוסי פריחה ליבול הייתה בחלקות שהושקו במים מושבים ובמים שפירים הייתה דומה (175 ו-140 ק"ג לדונם, בממוצע) ומובהקת. מאחר והיו רק שלוש השואות בהן יושמו ריסוסים בחלקות שהושקו במי שפד"ן תרומת ריסוסי הפריחה ליבול (113 ק"ג לדונם, בממוצע) לא הייתה מובהקת. כפי שצוין בסעיף 4.1 לעיל, מניתוח ה-GLM עלה שלא היו הבדלים מובהקים בתרומת הריסוסים בבין חלקות שהושקו במים שפירים לחלקות שהושקו במים מושבים. ערך ההדירות R היה גבוה במובהק מערך של 50% רק בחלקות שהושקו במים מושבים.

מספר ריסוסים: ההבדלים ביבול הממוצע של חלקות ההיקש של הניסויים בהם יושמו 2 ריסוסים לניסויים בהם יושמו 4 ריסוסים היו קטנים. היבול הממוצע של חלקות ההיקש בניסויים בהם יושמו 2 ריסוסים היה 1505+82 ק"ג לדונם, ובניסויים בהם יושמו 4 ריסוסים 1542+165 ק"ג לדונם. התרומה הממוצעת של שנים או של ארבעה ריסוסי פריחה ליבול הייתה דומה 163 ו-148 ק"ג לדונם, בממוצע. כפי שצוין בסעיף 4.1 לעיל, מניתוח ה-GLM עלה שלא היו הבדלים מובהקים בתרומת שניים או ארבעה ריסוסים ליבול. ערך ההדירות R היה גבוה במובהק מערך של 50% בשני המקרים (איור מספר 11).

יישום לחילופין של תכשירי הדברה שונים: 2020 היו ארבעה ניסויים בהם היה טיפול בו הריסוס הראשון היה בתכשיר הדברה כימי (ג'וקר או סוויץ) והריסוס השני היה סרנייד. זאת, בנוסף לטיפולים בהם תכשיר ההדברה הכימי או הסרנייד יושמו פעמיים ברציפות. כשתכשירי ההדברה הכימיים יושמו פעמיים ברציפות תרומתם ליבול הייתה 71 ק"ג לדונם, בממוצע (תרומה זו לא הייתה מובהקת). כשיושם הסרנייד לבדו הוא העלה את היבול יחסית ליבול חלקות ההיקש ב – 169 ק"ג לדונם (מובהק) וכשהריסוס הראשון היה בחומר כימי והשני בסרנייד התמורה ליבול הייתה 206 ק"ג לדונם (תרומה זו הייתה מובהקת). נראה שההבדלים בתרומות בין הטיפולים נבעו ממספר החזרות הנמוך.

דיון ומסקנות

המערכת הביולוגית בה עסק מחקר זה היא ייחודית משתי סיבות. הראשונה, נבגי הפטריות המחוללות את המחלה, המשתייכות למשפחת הבוטריוספריה, מופצים אווירנית ומאלחים את אברי הפרחים (ובעיקר את עלי הגביע). הם מאכלסים את עלי הגביע ואת העוקצים של הפרחים או של החנטים המתפתחים וגורמי לנשירתם. בכך המחלה פוגעת בפוטנציאל היבול. לאחר שהפרחים או החנטים הקטנים נושרים לא ניתן לדעת שהם היו שם ולא קיימת שום עדות ויזואלית שנגרמה פגיעה או נזק ליבול. זו בעיה מפני שהדבר לא מאפשר לאמוד את השפעת הטיפולים במניעת המחלה באופן ישיר. ניתן לאמוד רק את התוצאה של מניעת הנזק, קרי התרומה ליבול. לכן בניסויים שבצענו לא אמדנו את "יעילות ההדברה" של הטיפולים אלא את "התמורה שהתקבלה ליבול כתוצאה מיישום של ריסוסי פריחה". הייחוד השני של המערכת הביולוגית הנחקרת הוא השונות הגבוהה, יוצאת הדופן, ביבול בין עצים סמוכים בתוך שורה, בין שורות סמוכות בתוך חלקה, ובין חלקות סמוכות במטע. השונות הזו היא חלק מהמערכת הביולוגית והיא אינה קשורה בהתפתחות המחלה על העצים. בגלל השונות הגבוהה לא ניתן היה לבחון בכלים סטטיסטיים מקובלים את התמורה שהתקבלה מהריסוסים בכל ניסוי בנפרד. ניסינו להתגבר על קושי זה על ידי הגדלת יחידות הניסוי. בניסויים שבצענו בשנת 2018 יחידות הניסוי היו שורות בתוך חלקה; ב-2019 יחידות הניסוי כללו כמה שורות סמוכות ובשנת 2020 ביצענו תצפיות בהן גודל כל אחת מיחידות הניסוי היה חלקה שלמה במטע. קושי ניסויי זה הגביל את המספר הטיפולים שאפשר היה לכלול בכל ניסוי. למרות כל זאת, בכל הניסויים שבצענו ההבדלים ביבול בין החלקות המרוססות לחלקות ההיקש לא היו מובהקים. מאחר וניכר היה שהריסוסים תרמו ליבול, החלטנו לנתח את הממצאים של כל הניסויים והתצפיות ביחד (ולא כל אחד מהם בנפרד). השתמשנו במודל GLM המאפשר לנתח מערך ניסויי לא מאוזן ולהגיע למסקנות לגבי ההשפעות של גורמים שונים (הגורמים המסבירים) על המשתנה הנבחן (הגורם המוסבר). בניתוח שבצענו הגורמים המסבירים היו 'שנה', 'תכשיר הדברה', 'זן', 'מספר ריסוסים' ו'סוג מי השקיה'. המשתנה הנבחן היה התמורה שהתקבלה מריסוסי הפריחה ליבול. המסקנות העיקריות שעלו מהניתוח היו: 

1. ריסוס תכשירי הדברה בפריחה העלה את היבול ב-159 ק"ג לדונם בממוצע (תרומה מובהקת, P = 0.0003), ב-40 מתוך 56 הניסויים והתצפיות (71.4% = R) שבוצעו בשנים 2018-2020.

2. לא היה הבדל בתרומה של ריסוסי הפריחה שהתקבלה בין התכשירים שנבחנו: ג'וקר, סוויץ וסרנייד.

3. לא היה הבדל בתרומה של ריסוסי הפריחה שהתקבלה בין הזנים שנבחנו: האס, אטינגר ופינקרטון.

4. לא היה הבדל בתרומה שהתקבלה מיישום של ארבעה ריסוסים (במשך כל תקופת הפריחה) או מיישום של שני ריסוסים (בשיא פריחה ושבוע עד 10 ימים לאחר מכן).

5. שילוב של מעכב צימוח עם תכשיר ההדברה סרנייד לא פגע בתרומה שהתקבלה מהריסוס.

6. יישום לחילופין של תכשירי הדברה סוייץ ו/או ג'וקר עם סרניד לא פגע בתרומה שהתקבלה מהריסוס.

7. התרומה שהתקבלה מריסוסי הפריחה התקבלה ללא קשר לעומס היבול.

גידול האבוקדו בישראל הוא כמעט ולא מרוסס בקוטלי מזיקים או קוטלי מחלות. בגידול זה ישנו איזון טבעי בין חרקים/פירוקי רגלים מועילים ומזיקים שבזכותו אין צורך לטפל במרבית המזיקים הפוטנציאלים, שלמרות נוכחותם במטע, רק לעיתים רחוקות נצפות התפרצויות. קיים בעולם מידע על פגיעה אפשרית של קוטלי פטריות בפירוקי רגלים מועילים (אויבים טבעיים) ולכן היה חשוב לברר באם ריסוסים מניעתיים בקוטלי פטריות בזמן הפריחה פוגע בפירוקי רגליים מועילים במטע. נושא זה נבחן בשנת המחקר הקודמת על ידי ליאורה שאלתיאל-הרפז, לוטם אזולי, ניצן בר-שמואל, יונתן מעוז ואהוד אפיק. הדו"ח המלא של ממצאי המחקר שלהם פורסם בסיכום של ממצאי מיזם חוסן בוטריוספריה משנת 2019.

הממצאים העיקריים של הבדיקות שהם ביצעו היו  שריסוסי פריחה כנגד בוטריוספריה הפחיתו 30% בצורה לא מובהקת את פעילות הדבורים בניסוי אחד מהשניים שבוצעו והם לא השפיעו על חוזק הכוורת או הגבירו את תמותת הדבורים במטעים. אמנם לא נמצאו השפעות מובהקות על המגוון הביולוגי בכללותו אבל הייתה מגמה כללית, אם כי לא מובהקת, של פגיעה בכלל המועילים והשפעה שלילית מובהקת על הפשפשים הטורפים. ממצאים אלה מצביעים על הצורך לצמצם ככל האפשר את הריסוסים של תכשירים קוטלי פטריות במהלך הפריחה; ליישם במידה והדבר אפשרי תכשירים ביולוגיים ידידותיים לסביבה ולהמשיך לעקוב אחר ההשפעות המתמשכות של ריסוסי פריחה כדי למנוע פגיעה במאזן הטבעי של פירוקי הרגלים ופגיעה בתפקוד עתידי שלהם במטע.

נקודה חשובה אחרת אליה יש להתייחס היא הימצאות של שאריות של תכשירי הדברה בפירות האבוקדו שגדלו על העצים המרוססים. במשך שלוש שנות המחקר לקחו אנשי חברות ההדברה שהשתתפו בניסויים דגימות של פירות בשלים ושלחו אותם למעבדה לבדיקת שאריות של תכשירי הדברה. הממצאים לא מפורטים בדו"ח זה, אבל חשוב לציין שבכל הבדיקות שבוצעו לא זוהו שאריות של תכשירי הדברה בפירות. זה ממצא מעודד מפני שהימצאות שאריות של תכשירי הדברה בפירות הייתה מונעת את ביצוע ריסוסי הפריחה. תוצאה זו הייתה, למעשה, צפויה מפני שהריסוסים בוצעו בזמן הפריחה המתרחשת באביב בחודשים מרץ-אפריל בעוד שהפירות מבשילים ונקטפים בסתיו ובחורף העוקבים – 5 עד 11 חודשים לאחר מכן. הסבירות שתכשירי הדברה ישרדו למשך זמן כה רב אינה גבוהה.

ממצאי המחקר שבצענו מצביעים על התועלת הצפויה מיישום של ריסוסים כנגד פטריות הבוטריוספריה בזמן הפריחה. אבל, חשוב מאד שלא ליישם ריסוסים מיותרים. זאת, כדי למזער את הפגיעה בחרקים מועילים בפרט ובסביבה בכלל. לכן צריך לבצע אופטימיזציה של הטיפול וליישם את המספר המזערי של הריסוסים המאפשר עדיין לקבל את מלוא התמורה. מניתוח הממצאים שהוצגו בעבודה זו אנו מסיקים שניתן לקבל את מלוא התמורה מריסוסי פריחה על ידי יישום של שני ריסוסים בלבד. הראשון, בשיא פריחה והשני, כשבוע עד 10 ימים לאחר מכן.

מאחר ונהוג לרסס את העצים במעכבי צימוח בשיא-פריחה, בחנו את האפשרות לשלב את קוטל הפטריות עם מעכבי הצימוח. מניסויים שבצענו בצלחות פטרי עלה שמעכבי הצימוח אותם בחנו (U.P-50, שטח 90 ויוניק) משפרים את הרעילות של התכשירים סוויץ וג'וקר כנגד בוטריוספריה, אך פוגעים בחיוניות של חיידקי הבצילוס הכלולים בתכשיר סרנייד. חשוב לציין שהתכשיר סרנייד מכיל חיידקים חיים אך גם רעלנים שהופרשו למצע בעת הכנת התכשיר ושהפעילות הביולוגית של הסרנייד מבוססת על שני האלמנטים גם יחד. בכל מקרה, למען הזהירות, כדאי לשלב את תכשירי ההדברה הכימיים עם מעכבי הצימוח ולא את התכשיר סרנייד.   

היעד של מחקר זה היה לבחון את הכדאיות של ריסוסי פריחה כנגד בוטריוספריה ולפתח גישה מיטבית ליישומם. המסקנה הסופית שלנו היא שכדאי ליישם שני ריסוסים בזמן הפריחה. הראשון, תכשיר כימי שישולב עם מעכב הצימוח בשיא פריחה; השני – שבוע עד 10 ימים לאחר מכן. ניתן ליישם אז את התכשיר סרנייד, הידידותי לסביבה. שימוש בגישה זו יפחית עד למינימום את ההוצאות על הטיפול ואת הפגיעה באויבים טבעיים ובסביבה.

הבעות תודה

מחקר זה מומן על ידי שולחן אבוקדו של מועצת הצמחים. אנחנו מודים לשותפים הרבים ולמשתתפים הרבים במחקר

שירות ההדרכה והמקצוע: מיקי נוי, ליאו וינר, אהוד אפיק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
מנשה סמירה, בן מושב בית עזרא וכיום חבר מושב ביצרון, הוא מנכ"ל שמורת נאות קדומים ליד העיר מודיעין * האתר מציג את הטבע בא"י בעת שהעם ישב על אדמתו, ומפעיל בני נוער ומבוגרים בטיולים
11 דק' קריאה
כבני אדם החיים מזמנים לנו הפתעות – לעתים נעימות ולעתים טרגדיות נוראיות – וזה תלוי בנו איך אנחנו מתמודדים איתן * לפני כ-17 שנה חוותה רני כספי-סבח אסון גדול: שני הוריה של רני, ליאורה
5 דק' קריאה
טיול מפלים, זרימות נחלים – וגם קולינריה ואירוח מפנקים באצבע הגליל * חלק א' – המשך בשבוע הבא  החלטנו לצאת לטיול סתווי צפוני. התוכנית היתה לעלות לחרמון שנפתח העונה עם רכבל נוח חדש ולא
5 דק' קריאה
ניסים קריספיל הוא אוטודידקט שמילדותו ועד בגרותו לומד וחוקר צמחים ובמיוחד על צמחי בר וצמחי מרפא * היום קריספיל נחשב לאחד המומחים המובילים בישראל בידע על צמחי הבר * אפשר בהחלט להגיד שקריספיל הביא
6 דק' קריאה
בתחרות אפיק, טור אופני הרים בינלאומי שנערכת זו הפעם התשיעית, לקחו השנה בפעם הראשונה חלק גם חברי עמותת אתגרים. רכיבה אתגרית גם למי שמאותגר בין הים לכרמל  בין ה- 21.9 ל- 24.9 התקיימה זו
3 דק' קריאה
מבט על מה שהיה ספינת דגל אדריכלית, מקדש מעט ומרכז חברתי תרבותי   "ספינת הדגל" האדריכלית כמעט בכל קיבוץ היה לאורך שנים מבנה חדר האוכל המקומי, שלא היה רק מקום הסעדה אלא גם ובעיקר מקדש
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן