יבול שיא
הרפת והחלב
פרח אבא ובת

האבא מגדל היביסקוס מכפר ורבורג והבת חוקרת ירקות אחר קטיף במכון וולקני

5 דק' קריאה

שיתוף:

חקלאות ישראל עיצבה לאורך השנים דור שני של עובדי אדמה שהלך אחרי ההורים והמשיך את דרכם במשק. כאן ועכשיו נציג בפניכם סיפור משפחתי שונה, שבמרכזו חקלאי בנשמה שנעזר בבתו הבכורה שעשתה את צעדיה הראשונים במשק המשפחתי, ובשלב מסוים פנתה לאקדמיה החקלאית לתרום תרומה בהדברת פגעים בתוצרת הטריה של ירקות אחרי קטיף.

הרשו לי להציג תחילה את הנפשות הנפלאות במושב כפר ורבורג, במועצה האזורית באר טוביה:

יעקב זיו בן 73,שהחליט אחרי שירות בעמדות פיקוד בכירות בצה"ל, להתמקד בטיפוח המשק החקלאי של משפחת רעייתו ואחר-כך הקים בעצמו 'חלקת אלוהים' מרהיבה.

ד"ר כרמית זיו בת 48, בכורת ילדיו, ששהתה בילדותה שעות בשטחי הגידול עד שחשה שהתחום הזה יהיה מסלול חייה לעתיד, סיימה בהצטיינות את כל התארים האוניברסיטאיים ונחשבת היום מובילת דרך במחקר החקלאי במרכז וולקני בבית דגן.

"בארבע-עשרה השנים האחרונות עשינו מסלול מחדש בחיינו" מגלה יעקב זיו, בפתח פגישתנו בחוות ההיביסקוס המשתרעת על שלושה דונם במושב מגוריו.

"מצב החקלאות חייב אותנו לשנות כיוון. הגענו למסקנה שילדינו ימשיכו את דרכם באקדמיה, כל אחד ונטיית ליבו וכישוריו.

הפכנו את המשק לחצי הייטקי בכל הקשור לצמח ההיביסקוס. כרמית הייתה כבר בסיום הלימודים בפקולטה ואו-טו-טו הוסמכה לדוקטורט. בתנו השנייה, עינב, סיימה לימודי אדריכלות ובננו יונתן בחר בתקשורת חזותית".

כרמית מתערבת בשיחה: "זה היה אך טבעי שאפנה לתחום החקלאי. כל ילדותי עברה בעזרה צמודה להוריי במשק, בעיקר לאמא, עפרה, כי אבא היה בשירות קבע."

"הייתי מעורבת בכל נושא הטיפול בתוצרת לאחר קטיף. עזרתי לאמא במיון, באריזה, בשיווק התוצרת. נושאים שעניינו אותי במיוחד – גורמים שפוגעים בתוצרת הטרייה. כשלמדתי בתיכון באר טוביה הרחבתי את לימודיי במקצועות הביולוגיה והכימיה. תחום המדעים תמיד משך אותי".

יעקב, אביה של כרמית, מבקש רשות דיבור. "להורים של עפרה, רעייתי, שהיו ממייסדי המושב, היו לול, רפת עם עגלים וכמעט 40 דונם פרדס."

"כשהחלטנו על שינוי כיוון, הסבנו את המשק למה שראיתי מעניין – פרחים. התחלנו לגדל גיבסנית, ליזיאנטוס, קמפנולה – פרח פעמון ואירינגיום, שהגיעו לישראל ממקומות קרים בעולם, ופלפל לנוי".

כאן אני ביקשתי רשות דיבור והזכרתי שבדיוק לפני 21 שנה, ביקרתי בשטח הגידול של פלפל נוי ואת התרשמותי העמוקה מהגידול המיוחד העברתי למאזיני "קול ישראל".

יעקב זיו עוצר אותי. "תשמע, הכתבה ששידרת ברדיו עשתה לי בלגן גדול מאד. כל המדינה שמעה את השידור, את מה שדיברת על הפלפל נוי, וכמויות אדירות של אנשים זרמו לכאן. לא הייתי ערוך ובוודאי שלא מוכן לשטף כזה של קהל, וזו הייתה אחת הסיבות שאחרי שנים אחדות שיניתי את המשק החקלאי שלי".

יעקב, נרגש מאזכור הריאיון ההוא ברדיו, ממשיך בסיפור חייו: "ניצלנו את היידע הרב שרכשנו על צמח ההיביסקוס. האהבה שלנו לפרח ולאדם האיצה בהקמת מרכז מבקרים, שבו אנו חושפים את ההיביסקוס לקהל הרחב. אנחנו מגדלים את הצמח עצמו והכלאות מהצמח, ועל אחד הצמחים אני מבקש להתמקד. זה "עב-גביע", בעל תכונות תזונתיות של ויטמיןC  בכמויות גבוהות, סידן, מינרלים, חומצות אמינו, וסגולות רפואיות יוצאות דופן".

מכאן עובר יעקב זיו ללמד אותנו עוד על תכונותיו של הצמח. "עב-גביע הוא צמח חד שנתי, שייך למשפחת הכותנה. צבעו אדום, מהפרי ניתן להפיק מגוון מוצרים – חומרי צבע וחומרי טבע נוספים. מהענפים של הצמח עושים חבלים, מהעלים – תבשילים כמו תרד וצמח לסלט מבושל או טרי".

משפחת זיו, שהתמחתה היטב בסגולות הצמח ודרכי גידולו, מייצרת עוד מוצרים לטובת האדם, בעיקר לאישה. "מהזרעים של הצמח אנחנו מייצרים שמן קוסמטי, מהשמן – ארבעה סוגים של קוסמטיקה, ומהפרי מייצרים כאן בחווה ריבה, יין וליקר".

מותג המוצרים נקרא "גרדה" על שם דודה של עפרה, אישה  שהיתה מלאת שמחת חיים, עלתה בשנות השלושים של המאה הקודמת מגרמניה ולא זכתה לילדים – כדי להנציחה. בצנרת יש עוד מוצרים שיראו אור בעתיד הלא רחוק. יעקב זיו אינו ממהר לגלות את כל הסודות, אולם בחצי פה מגלה כי זרעי היביסקוס יהפכו בקרוב למוצר קפה.

מי יודע על פעילותכם ומיקומכם?

"יש לנו אתר בפייסבוק. לא צריך יותר מזה. בתיאום מראש מגיעות לכאן קבוצות ומשפחות. בסיור של שעה וחצי אנחנו מציגים בפניהם את סיפור ההיביסקוס שראשיתו במאה ה-16 בסין. אתה בוודאי לא יודע שאצלנו בחווה יש כ-800 זנים של היביסקוס.

היבסקוס
יעקב זיו מציג את ההיבסקוס

בסיור אנחנו מביאים את הסיפור ההיסטורי של המשק במושב שנוסד בשנת 1939. ההורים של עפרה ואחרים עלו מגרמניה ומפולין בשנת 1936 והתמקמו ברמות השבים, ליד הוד השרון ואחרי שלוש שנים הגיעו לכפר ורבורג והקימו את המושב. אז, לפני 82 שנה, היו כאן 98 משקים. היום נותרו 98 משקים ואולם המושב צמח וגדל ל-500 משפחות והישוב מתוכנן לעוד 360 יחידות דיור".

מהו הרכב האוכלוסייה שבא לכאן ומתעניין בחקלאות?

"כל סוגי האוכלוסייה. משפחות, יחידים, קבוצות מטיילים, נכים על גלגלים, צרכים מיוחדים, מבוגרים, קשישים. החממה מונגשת לכל סוגי האוכלוסיה.

יש כאן בריכות קטנות ובהן גדלים דגי קוי בצבעים שונים. עפרה, שבלעדיה אני לא שווה כלום, ואנוכי, מפעילים את המקום ובשעת הצורך מגייסים את הילדים ואת חמשת הנכדים.

אין ספק שמשפחת זיו עובדת קשה ומשקיעה עד מאד בהתחשב שעובד זר אחד, תאילנדי, מטפל בחווה. ואני מעיד שאף שלא ביקרתי וכנראה גם לא אבקר בגן עדן, החווה נראית גן עדן עלי אדמות.

כרמית, סבלנית להפליא, נהנית להקשיב לתיאורים של אבא וגם לה יש הרבה מה לומר, בעיקר בתחום המחקרי.

"בצבא שירתתי בממר"ם, יחידת ההדרכה של אגף המחשוב. אחרי הצבא התלבטתי מה ללמוד. ידעתי שזה יהיה ביולוגיה. בפקולטה לחקלאות למדתי הגנת הצומח. היום זה נקרא אגרואקולוגיה."

"הנושא המרכזי שלי היום הוא הדברת פגעים לאחר קטיף באמצעים ידידותיים לסביבה". אביה, יעקב, מתערב ומציין: "היא לא תגיד לך. היא מאד צנועה."

"את כל התארים שלמדה בפקולטה: תואר ראשון הגנת הצומח, תואר שני מיקרוביולוגיה ותואר שלישי פיטופתולגיה ופיזיולוגיה של פטריות, היא סיימה בהצטיינות". וכרמית, דוקטור בגיל 35, ממשיכה בסיפור חייה האקדמאיים: "

"את הפוסט עשיתי במכון וייצמן ברחובות. עבדתי שם במחלקה למדעי הצמח. הייתי מתמחה בכירה ומשם לאנליזות מתקדמות. עבדתי במכון וייצמן שש שנים. בין השאר חקרתי תופעה שאצות בעלות חשיבות סביבתית מייצרות פריחות ענק באוקיינוס, שזה בסיס של שרשרת המזון בים."

"האצות קולטות פחמן דו חמצני שחשוב להתחממות הגלובלית והן מייצרות חמצן. מחצית מכמות החמצן על פני כדור הארץ מיוצרת על ידי האצות בים."

"במבט מלוויינים ראו שבעת הפריחה האצות האלה נעלמות לפתע. ניסו להבין מהו הגורם והתברר שווירוס תוקף את האצות וגורם להן לשקוע בים. זו המערכת שחקרתי."

"וירוס משתלט על האצה, לוקח ממנה חומרים שהיא מייצרת ומייצר עוד וירוסים. למדתי את הקשר שבין האצה לווירוס בהיבט המולקולרי".

ד"ר כרמית זיו הצטרפה למרכז וולקני בשנת 2017, אחרי העבודה במכון וייצמן. יש לה רק מילים טובות לומר על מקום העבודה הנוכחי שלה. "וולקני קלט חוקרים צעירים ומוכשרים. בחמש השנים האחרונות נקלטו במכון 60 חוקרים שהחליפו ותיקים שפרשו לגימלאות. במעבדה שאני מנהלת עובדים אתי שישה סטודנטים וכן מהנדסת מחקר וטכנאי".

כרמית אינה מוכנה לדבר על מה שיקרה בעוד אחד-עשר חודשים, כאשר מי שהיה מנהל המחלקה לחקר תוצרת חקלאית ואחר-כך ראש המכון לחקר תוצרת חקלאית, פרופסור אלי פליק ייצא לגמלאות. במכון וולקני ברור לכל בר דעת שכרמית זיו תהיה ממשיכת דרכו במחקר.

פרופסור פליק עימו שוחחתי הביע באוזניי שביעות רצון רבה מכך שכרמית תהיה ממשיכת הדרך. "מקצוענית, חוקרת מעולה ויהיה על מי לסמוך" דברי פרופסור פליק שעתיד לפרוש בחודש אוגוסט 2022.

היום משמש פרופסור פליק מנהל מדעי של כל שמונת המו"פים האזוריים בישראל. ראש המכון לחקר תוצרת חקלאית כיום הוא ד"ר רון פורת.

כרמית מוכנה לומר רק זאת: "למדתי הרבה מאלי פליק. אני מוקירה את הזמן שזכיתי לעבוד במחיצתו. אני שמחה להמשיך את דרכו במחקר".

בהזדמנות חגיגית זו ביקשנו לשמוע את דעתה של כרמית זיו על חקלאות ישראל 2021.

התשובה שקיבלנו חדה כתער, מעניינת עד מאד וראויה לבחינה של כל מי שחושב על חיוניותה של החקלאות בישראל. "לחקלאות ישראל היה תפקיד מרכזי בהקמת המדינה. לולא חקלאות לא הייתה מדינת ישראל, ואם לא תהיה חקלאות לא תהיה מדינת ישראל.

היום לא מעריכים נכון את החקלאות. לחקלאות מספר תפקידים: ביטחון תזונתי למדינת ישראל והקורונה הוכיחה שאם לא נספק לעצמנו את המזון, לא תמיד נוכל לקבל אותה מחו"ל.

החקלאות היא נכס אסטרטגי. ללא חקלאות לא תהיה התיישבות בפריפריה ששומרת על הגבולות ובלי פריפריה אין מרכז. כמו כן החקלאות שומרת לנו על השטחים הירוקים וזה איכות החיים. זה לא אומר שאין מקום להתייעלות ולחדשנות, הטמעת טכנולוגיות, שיטות חדשות ולכן צריך מחקר".

דברים כדורבנות. ואם כבר נגענו במחקר, מה חוקרת ד"ר כרמית זיו, בימינו אלה במכון וולקני?

המחקר שלי מתרכז בשיפור חיי המדף של ירקות פרי – פלפל, דלעות וירקות אחרים. 50% מהפירות והירקות שאנו מייצרים נזרק לפח. המטרה שלנו במחקר היא למצוא דרכים חדשניות למנוע את אובדן המזון הזה ולשמר את איכות הפירות והירקות, כלומר לאפשר אחסון לטווח ארוך, תוך שמירה על האיכות התזונתית שלהם והטעם, ומניעת התפתחות ריקבונות בפרי, בדגש על אחסון בקור, שהוא מורכב וצריך להתאים תנאים לכל תוצרת.

יש פטריות שגורמות לריקבון והן יכולות לפעול בטמפרטורות נמוכות עד אפס מעלות. המחקר שלי מתמקד בהבנה המולקולרית שמאפשרת לפטריות להיות פתוגניות בקור על מנת שתהיה תשתית יידע לפתח גישות חדשות בהתמודדות עם אותן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
בכנס, בהשתתפות עשרות רפתנים מהדרום ונציגים מהרשות הפלסטינית, הוצג המיזוג בין חברות פרוג'קט בר והרמן שיווק וכן הובאו סקירות מקצועיות להעשרת הידע של ציבור הרפתנים. בכנס הוצגה השותפות החדשה בין 'פרוג'קט-בר', בבעלות 50% של
2 דק' קריאה
בזמן שמכונות תעשייתיות ענקיות טווות שטיחים, רוקמות דוגמאות, ומייצרות ברבע דקה את מה שאמור להיות מיוצר בהקפדה ובתשומת לב – יש את מי שעושה את המלאכה כמו פעם, באופן הרבה יותר ידידותי לסביבה והרבה
12 דק' קריאה
שיר אור גורדון ממושב בית זית, מדריכת יוגה ומטפלת גוף נפש, מספרת על הרצון לפתוח מרחב תרגול יוגי רוחני.   אומרים שהתרגיל הכי קשה בתרגול יוגה הוא להניח את המזרן על הרצפה. וכן, להתחיל להגמיש
4 דק' קריאה
אורי גנני מספר על ילדותו בכפר ויתקין, על מעשי קונדס שערך עם חבריו במושב ועל העצב העמוק שבהתבגרות  האוצר ממרסיי  נושא , שמאד היינו ערים לו בילדותנו בכפר ויתקין, היה עתיקות. זה היה בעיקר
4 דק' קריאה
להיות רווקה מזדקנת במושב זה גרוע יותר מאשר רווק מזדקן. לרווק מזדקן יש אחות שתדאג לו. רווקה מזדקנת לעולם תהיה עוול על אחיותיה ואחיה ובסופו של דבר על הקהילה. סוף החורף. אני השתדלתי לעשות
לרגל הוצאת ספר הילדים "לשרהיה שיר שמח" מספרת השחקנית והמחזאית רובי פורת שובל, כיצד למדה להשתמש בשמחה ככלי להתמודדות עם מצבי לחץ – ועל העולם הקסום שגילתה בסבתאות הספר "לשרהיה שיר שמח" הוא לא
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן