יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1383226613

מדינת ישראל הצטרפה לאמנה הבינלאומית של האו"ם לשימור מגוון גנטי לצרכי ייצור מזון מהצומח

3 דק' קריאה

שיתוף:

האמנה נועדה להבטיח את שימורם של 64 גידולים חשובים במיוחד לעתיד ביטחון המזון העולמי ביניהם חיטה, עדשים ותפוחי אדמה • הצטרפות משרד החקלאות בשם מדינת ישראל לאמנה מאפשרת לראשונה לחוקרים, מטפחים וחקלאים מישראל גישה למשאבים בינלאומיים לפיתוח זנים וגידולים מותאמים לשינויי אקלים • השתתפות ישראל באמנה זו צפויה לקדם את תפקידה כשחקנית מפתח בתחום הטיפוח הקריטי לביצור ביטחון המזון הלאומי והגלובאלי בצל משבר האקלים

שר החקלאות ופיתוח הכפר, חבר הכנסת אבי דיכטר: "הצטרפותה של ישראל לאמנה חשובה זו תאפשר שימור של 64 גידולים חשובים במיוחד לעתיד ביטחון המזון העולמי ותאפשר לחוקריה גישה למשאבים בינלאומיים. ביצור ביטחון המזון הלאומי בצל משבר המזון והאקלים הגלובאלי הינה המדיניות אותה שמתי כיעד מרכזי בממשלה הנוכחית. ההודעה על הצטרפות ישראל לאמנה מהווה תעודת כבוד לחקלאות הישראלית עם זאת חשוב לזכור כי אנו בתחילתה של הדרך. ישראל תמשיך ותוכיח את חוסנה ויציבותה של החקלאות וביטחון המזון ולעמוד בסטנדרטים המחייבים".

מדינת ישראל, באמצעות משרד החקלאות ופיתוח הכפר ובשיתוף מכון וולקני, הצטרפה לאמנה הבינלאומית לשימור ולשימוש בר קיימא במקורות גנטיים צמחיים לצרכי ייצור מזון ולחקלאות (ITPGRFA) של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO). אמנה זו נועדה לשמש כפלטפורמה לשיתוף פעולה גלובאלי, על מנת לשמר מקורות גנטיים לגידולי מזון צמחיים בעלי חשיבות תזונתית מיוחדת, ולעודד טיפוח של מגוון זנים העמידים לאקלים קיצוני. זאת, לשם הבטחת המשך הייצור, שכלולו ומיקסומו, ככלי לביסוס אספקה שוטפת של מזון טרי על בסיס צמחי גם תחת מציאות של אקלים קיצוני ומשתנה.

אמנה זו מהווה את המשכה היישומי של האמנה בדבר גיוון ביולוגי של האו"ם (Convention on Biological Diversity), עליה מדינת ישראל חתומה משנת 1992. מאז נכנסה לתוקף בשנת 2004, לאמנה לשימור מגוון גנטי הצטרפו קרוב ל-150 מדינות מרחבי העולם, במה שנחשבת להיענות חסרת תקדים ברמה הגלובאלית, המעידה על החשיבות של הנושא לעתיד ביטחון המזון העולמי, ולצורך לקדמו באמצעות מאמץ גלובאלי מתואם.

האמנה מתמקדת בצעדים ופעולות לשימורם וטיפוחם של 64 גידולים צמחיים ספציפיים המוגדרים כבעלי תועלת מיוחדת לבריאות האדם וביטחון המזון, כמו: חיטה, גזר, חומוס, עדשים, שיבולת שועל ועוד. במסגרתה, המדינות המשתתפות מתחייבות לפעול לשימור המגוון הביולוגי, המסייע בטיפוח מקורות מזון, בשתי רמות מרכזיות: שימור בתוך בנק הגנים כצמחים הגדלים בשדות, ושימור מחוץ לאתר. באופן זה, ניתנת גישה לאותם מקורות גנטיים לצרכי מחקר וטיפוח, המאפשרת לפעול למען צמצום שחיקתם המתמשכת של מקורות אלה, לצד הרחבת המאגר הגנטי של הגידולים באמצעות בנקי גנים מכל העולם, וקידום תהליכי טיפוח שימזערו רגישויות של גידולים מסוימים ודילול ("ארוזיה") גנטי, כתוצאה משינויי האקלים.

במשרד החקלאות מסבירים כי הצטרפותה של מדינת ישראל לאמנה זו תאפשר בראש ובראשונה לחוקרים, מפתחים וחקלאים לקבל גישה למשאבים גנטיים מרכזיים לפיתוח זנים מותאמים לשינויי האקלים, באמצעות שיתופי פעולה בין בנק הגנטים הישראלי לבין מאגרים גנטיים שונים מכל רחבי העולם, לצד טיפוח מעמדה של מדינת ישראל כשחקנית מפתח בהיערכות הגלובאלית לשינויי האקלים. קידומה של ישראל כשחקנית גלובלית מתאפשרת בזכות מאמציהם של המרכז לסחר חוץ ושיתוף פעולה בין-לאומי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, העמלים באופן שוטף למען קידומה של ישראל בזירה הבין-לאומית.

יעקב פולג, סמנכ"ל בכיר, המרכז לסחר חוץ ושת"פ בין-לאומי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר: "החתימה על האמנה היא עוד אבן דרך חשובה בהיערכות מדינת ישראל למשבר האקלים, והיא מבטאת את מחויבותנו בעניין שימור המגוון הגנטי שנמצא בתחומיה הריבוניים של מדינת ישראל. המהלך התאפשר בזכות שיתוף הפעולה השוטף והפורה בין המרכז לסחר חוץ במשרד החקלאות, לבין ראשי מכון וולקני ובנק הגנים, בניהולה של ד"ר עינב מייזיליש-גתי, מתוך הבנה כי זהו מאמץ בעל חשיבות אסטרטגית לביטחון המזון הלאומי, והבינלאומי, בו למדינת ישראל יכולות משמעותיות כמפתחת בעלת שם עולמי של זנים העמידים, בין היתר, לשינויי האקלים".

ד"ר עינב מייזיליש-גתי, מנהלת בנק הגנים הישראלי במכון וולקני: "החתימה על האמנה תאפשר לנו ברמה הלאומית גישה למקורות גנטיים נוספים בכדי להגדיל את מנעד התכונות העומדות לרשותינו בבואנו להתמודד עם שינויי אקלים וכדי להבטיח ביטחון תזונתי לתושבי מדינת ישראל. להצטרפותנו לאמנה חשיבות נוספת בהנגשת המגוון הביולוגי הייחודי הקיים בישראל גם לשותפינו בעולם בצורה שתאפשר לנו לשמור את הריבונות על המקורות הגנטיים המקומיים. אני מודה למרכז לסחר חוץ במשרד החקלאות על שיתוף הפעולה שאפשר התקדמות משמעותית לקראת הצטרפות מלאה לאמנה זו".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
"לא יתכן שאדם לא יקבל את הזכויות המגיעות לו," אומרת צפרירה דנון, חברת מושב גיאה ומנהלת תחנת שי"ל במועצה האזורית חוף אשקלון * בעזרת מתנדבות היא דואגת שאנשים יקבלו קצבאות והטבות המגיעות להם על
9 דק' קריאה
חשיפה ראשונה – רכב משא חשמלי מסחרי, הכוכב הלוגיסטי החדש שלכם, מדגמי 200 LOGISTAR, תוצרת חברת CENNTRO  ארה"ב  חברת יו.די.אס אינטרנשיונל בע"מ, מהיבואניות הגדולות והוותיקות בישראל של כלי רכב חשמליים, מרחיבה את היצע הפתרונות
3 דק' קריאה
זלמן אברמוב, מאחרוני הפלמ"חניקים ומהגרעין הראשון של מקימי שייטת 13, הלך לעולמו במושב מרחביה, שם נולד וחי את מרבית חייו * כל חייו עסק אברמוב בחקלאות ובהדרכה והמשיך להיות בקשר עם אנשי השייטת בהתנדבות
3 דק' קריאה
איך חיינו פעם? רוצים לחזור לימים רחוקים, כשהיו עוד מקצועות כמו נפח ועגלון והישוב העברי מנה כמה אלפי אנשים, שנזקקו לעזרתו של הברון? * ביקור מרגש במוזיאון המושבה של מזכרת בתיה – בניין ותיק
6 דק' קריאה
בתיה הולין מכפר עזה ומחמוד מרצועת עזה בתערוכת צילומים חדשה, על חיי היומיום משני צידי הגבול   כעשר דקות הליכה, פחות מקילומטר, מפרידים בין ביתה של בתיה הולין מכפר עזה לגדר הגבול, ופחות מקילומטר נוסף,
3 דק' קריאה
סיפור חייו של טוביה ליבנה מחניתה, בן לשורדי שואה שגדל בקיבוץ וחזר בתשובה, איבד בפיגוע את אשתו ובתו ומצא כוחות להתמודד  על אף שהספר שכתב "עם עלות השחר" (הוצאת בית העורכים) מספר את סיפור
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן