בשנות החמישים של המאה ה-20 עלו לארץ ישראל יהודים מאזור העיר קוצ'י (קוצ'ין) בדרום מערב הודו. איתם הם הביאו את צמח המורינגה המכונפת (Moringa oleifera Lam) אותו הם גידלו כעץ מאכל. לתרמיליו הם קראו"Drum Sticks" (מקלות מתופף), בשל היותם ארוכים וצרים, ונהגו לקטוף אותם ירוקים ולבשלם במגוון מאכלים. כיום, ניתן למצוא שרידים של העצים ברחבי הארץ, מכפר יובל בצפון הארץ, דרך תעוז, תרום, מסילת ציון וראשון לציון במרכזה ועד לנבטים בדרום.
מהי מורינגה מכונפת
המורינגה המכונפת הוא צמח טרופי ממשפחת המורינגיים (Moringaceae) הכוללת 13 מינים שמקורם באזורים הטרופיים-יבשים של העולם הישן (תמונה 2). תפוצתו הטבעית מצפון מזרח פקיסטן לצפון מערב מדינת בנגל בהודו ובצפון מזרח בנגלדש. כיום, הצמח נפוץ בכל רחבי העולם, באזורים בעלי אקלים חם ויובשני.
מורינגה מכונפת. א. עץ בגיל 6 חודשים בנגב הצפוני ועליו תרמילים ירוקים; ב. פרח; ג. תרמיל בשל; ד. זרע מכונף. קנה מידה לעץ 1 מ' ו- 1 ס"מ לשאר חלקי הצמח (צילם יפתח ואקנין).
צמח היבשתי המזין ביותר בעולם
צמח המורינגה נחשב ל"צמח היבשתי המזין ביותר בעולם" ויש הטוענים כי הוא גם "הצמח הבריא ביותר בעולם". על כן, אין פלא שהצמח מכונה "עץ הניסים" (Miracle Tree) או "ארון התרופות של הטבע" (Nature's Medicine Cabinet).
כיום, ישנם בישראל מספר מגדלים וחברות שמייצרות תוספי מזון מהעלים המשמשים גם כתרופה טבעית לריפוי תחלואים שונים, ומוצרים קוסמטיים שונים המבוססים על השמן שבזרעים ועל מיצויים של העלים.
בישראל, הגידול המסחרי של הצמח הוא בעיקר לשמן לקוסמטיקה ולאבקת עלים כתוסף מזון איכותי לבני אדם. גידול מסחרי של צמח זה מוגבל כיום למספר קטן של חקלאים שעיקרם בגבעת יואב, קיבוץ עין השופט, נורדיה, כפר חיים, חיבת ציון, כרמי יוסף, גדרה, גני טל ובערבה הצפונית והתיכונה.
בעשור האחרון, חלה עלייה עצומה בעולם המערבי בשימוש בצמח המורינגה המכונפת כתוסף מזון. הסיבה לכך נעוצה בעלייה חדה בהיקף של תגליות מדעיות על הערכים הבריאותיים והתזונתיים יוצאי הדופן של צמח זה.
לאחרונה, ישנה התעניינות גדולה ביותר בצמח המורינגה גם כמקור חלופי לחלבון מבשר, בשל תכולת החלבון האיכותי, הגבוהה ביותר, הן בזרעים והן בעלים של הצמח.
מזון על
המושג "מזון-על" הפך לנדוש בימים אלו, וחדשות לבקרים אנו נתקלים בצמחים חדשים בעלי ערכים תזונתיים ובריאותיים גבוהים, המשויכים לקטגוריה זו. אך גם בקרב מזונות העל, צמח המורינגה נבדל בשל תכונותיו יוצאות הדופן.
למעשה, כמעט כל חלקיו אכילים; העלים, התרמילים הירוקים, הזרעים, השמן המופק מהזרעים, הפרחים והשורשים הקלופים.
תרמילי מורינגה מכונפת
תרמילים ירוקים – התרמילים המבושלים של המורינגה נחשבים לטעימים ביותר, וטעמם דומה לאספרגוס. בחישוב על בסיס של אחוז ממשקל יבש, מכילים תרמילי המורינגה הירוקים כ- 20% חלבונים, 1% שומנים, 46% סיבים תזונתיים, 25% פחמימות, ו- 7% מינרלים (סידן, מגנזיום, זרחן, אשלגן, נחושת, ברזל, סלניום, מנגן, אבץ, ונתרן) (Sánchez-Machado et al., 2010).
תרמילי המורינגה מכילים גם את כל חומצות האמינו החיוניות לגוף האדם ואת כל חומצות השומן החיוניות לגוף האדם, כולל אומגה 3 ואומגה 6. אחוז חומצות השומן הבלתי רוויות הוא כ- 62%. תרמילי המורינגה מכילים גם את רשימת הויטמינים הבאים: ויטמין A, ויטמין 1B, 2B, 3B, 5B, 6B, ויטמין C, וחומצה פולית (ויטמין B9). תכולת החומרים נוגדי החמצון בתרמילים גבוהה ביותר, ובפרט של החומצות הפנוליות והפלבונואידים שאחראים, בין היתר, לערכים הבריאותיים המיוחסים ליין אדום.
עלי מורינגה מכונפת
העלים נחשבים לחלק המזין ביותר בצמח. לצורך השוואה, אבקת העלים מכילה, ליחידת משקל, פי 3.5 יותר ויטמין A מאשר בגזר, פי 7 יותר ויטמין C מאשר בתפוז, פי 3.5 יותר סידן מאשר בחלב פרה, פי 3 יותר אשלגן מאשר בבננה, ופי 2 יותר חלבון מאשר בחלב פרה (Rani & Arumugam, 2017).
העלים הטריים נאכלים במגוון רחב של תבשילים, ואבקת העלים המיובשת משמשת להעשרת ערכים תזונתיים במזונות שונים כגון יוגורטים, עוגות, גבינת לאבּנה, לחמים, מזונות מבוססי קמח תירס, דייסות, נקניקיות עוף. חמאה, חטיף צ'יפס, לחמניות ביסקוויט, מרקים וחליטות צמחים, וכן כתוסף מזון לצריכה יומית בקפסולות ובטבליות.
בחישוב על בסיס של אחוז ממשקל יבש, מכילים העלים של צמח המורינגה כ- 25% חלבון, 5% שומנים (45% מהם אומגה 3), 31% סיבים תזונתיים, 25% פחמימות, ו- 13% מינרלים (סידן, מגנזיום, זרחן, אשלגן, נחושת, ברזל, סלניום, מנגן, אבץ, ונתרן).
עלי המורינגה מכילים גם את כל חומצות האמינו החיוניות לגוף האדם וכל חומצות השומן החיוניות לגוף האדם כולל אומגה 3 ואומגה 6. אחוז חומצות השומן הבלתי רוויות הוא מעל 70%. עלי המורינגה מכילים גם את הויטמינים הבאים: ויטמין A, ויטמין 1B, 2B, 3B, 5B, 6B, ויטמין C, ויטמין E וחומצה פולית (ויטמין B9). תכולת החומרים נוגדי החמצון בתרמילים גבוהה ביותר והיא כוללת נוגדי חמצון אנזימטיים (SOD, CAT, GPx, GST), ונוגדי חמצון לא אנזימטיים )ויטמין E, ויטמין C, קרוטנואידים, חומצות פנוליות, פלבונואידים ו- גלוקוזינולטים).
זרעים, שמן וקמח זרעי מורינגה מכונפת
זרעים; שמן ו"קמח זרעים" – זרעים של מורינגה מהווים מקור מזון חשוב בהיותם עשירים בחומצות שומן חד בלתי רוויות כחומצה אוליאית C18:1 (כ- 75% בדומה לשמן זית) וכן בשל הערכים הגבוהים של ויטמין E וחלבון עשיר בחומצות אמינו חיוניות (Leone et al., 2016).
מהזרעים מפיקים על פי רוב שמן בכבישה קרה המהווה כשליש ממשקל הזרע הקלוף ונותר "קמח זרעים" המהווה את שני השליש הנותרים. שמן המורינגה הוא מוצר פרימיום יקר ערך ומחירו לחקלאי נאמד במעל 500 ₪ לק"ג שמן גולמי.
בשל תכונותיו הרפואיות ובשל מחירו היקר הוא משמש בעיקר לקוסמטיקה במגוון רחב של מוצרים (קרמים, סבונים, משחות ועוד) וברפואה, אך הוא גם שמן מאכל מעולה, ובשל הרכבו הכימי הוא יכול אף לשמש תחליף לשמן זית. "קמח הזרעים" נמכר כיום כתוסף מזון לבני אדם ומשמש גם כמרכיב העשרה בהזנת בעלי חיים ובטיהור של מים.
ארון התרופות של הטבע
אם לא די בערכיו התזונתיים הגבוהים, הרי שתכונותיו הרפואיות של צמח המורינגה אף הן יוצאות דופן. היעילות הרפואית של צמח המורינגה נבחנה בעיקר בניסויים פרה-קליניים, בחיות מעבדה, אולם, מספר הניסויים הקליניים בבני אדם הולך וגדל מדי שנה.
חשוב להדגיש, שהמידע שאציג בהמשך הוא מידע מבוסס מחקרית, ואינו מהווה המלצה לטיפול רפואי. על כן, נדרש מחקר עתידי רחב היקף באשר לבידוד החומרים הפעילים בצמח המורינגה וכן בקיום של מחקרים קליניים מבוקרים על הפעילות של חומרים אלו.
כעת, אציג בפניכם מספר מחקרים שתוצאותיהם מעידות על פוטנציאל עצום בטיפול ובמניעה של מגוון רחב של תחלואים ותופעות פיזיולוגיות באמצעות הזנה באבקת עלים או במיצויים מחלקי צמח שונים. המחלות מוצגות בסדר אלפביתי ולא על פי סדר חשיבותם: 1. אלצהיימר; 2. אנמיה; 3. אפילפסיה; 4. ייצור חלב בנשים מניקות; 5. הרעלות כבד וכליות; 6. השמנת ייתר; 7. התכווצויות שרירים לא רצויות; 8. חום גבוה; 9. טרשת נפוצה; 10. טרשת עורקים וייתר לחץ דם; 11. כאבים ומחלות דלקתיות כגון אסתמה ברונכיאלית, דלקת פרקים וקוליטיס; 12. כיב קיבה; 13. לחץ תוך-עיני מוגבר (גלאוקומה); 14. ליישמניה ("שושנת יריחו"); 15. מחלות וירליות כגון איידס, הרפס סימפלקס, צהבת B, וירוס אפשטיין-בר, מחלת "הפה והגפיים", ומחלת ה"ניו-קאסל"; 16. ניוון שרירים; 17. מחלת פרקינסון; 18. מחלות עור (פסוראזיס, אקנה ועוד) וריפוי והחלמה של פצעים; 19. מיגרנה; 20. מלריה; 21. מתח נפשי וחרדה; 22. נזקי עישון והרעלת ניקוטין; 23. סוכרת; 24. סוגי סרטן שונים כגון סרטן הלבלב, צוואר הרחם, הכבד, הדם, המעי הגס, השד, הריאות, המוח, ובלוטות הלימפה; 25. עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה; 26. פעילות יתר של בלוטת התריס; 27. קרינת טלפון סלולרי; 28. תופעת גיל המעבר בנשים; 29. תפקוד כליות והיווצרות אבנים בכליות; 30. תשישות וכאבי גב תחתון.
מורינגה מכונפת – מחקרים במרכז וולקני
במסגרת התיזה לתואר שלישי של דר' עדינה משעל תחת הנחייתם של דר' יפתח ואקנין ממרכז וולקני ופרופ' דן איזיקוביץ מאוניברסיטת תל אביב, נחקרו תהליכי ההאבקה וההפריה של הצמח ונחקר גם הפוטנציאל של הצמח כגידול מטע לשמן תחת תנאים ים תיכוניים (Vaknin and Mishal,2017). פותחו קווים גנטיים בעלי פוטנציאל גבוה לייצור שמן בתנאים המקומיים (תמונה 3) ופותחה מערכת מבוססת NIRS (Near Infra Red Spectroscopy) לאנליזה בלתי הרסנית של שמן וחלבון בזרעים.
בסדרת מחקרים שנערכו בעמק בית שאן ובמרכז הארץ, נבדק ממשק הגידול המיטבי של צמח המורינגה כגידול לעלים לתוסף מזון ולחליטה לבני אדם, כמקור להפקת חלבון מהעלים, כתוסף מזון לבעלי חיים ועוד.
נמצא, שקצב הצימוח תחת ממשק ייחודי, למטרה זו, היה מאוד גבוה והגיע לכדי 5-6 ס"מ ביום! בחודשי הקיץ (תמונה 4). יבול הצמח בישראל נאמד בכ- 10 טון גבעולים ועלים טריים לדונם לשנה, שווה ערך לכ- 2 טון משקל יבש מתוכם כ- 700 ק"ג עלים (תמונה 5).
תוסף מזון לבעלי חיים
הפוטנציאל של צמח המורינגה כתוסף מזון עשיר בחלבון ובנוגדי חמצון, בהזנה של מגוון בעלי חיים נבדק בסדרת מחקרים בחוות עדן, בעמק בית שאן, ובנווה יער. בפרות חולבות, נמצאה עלייה ביעילות ייצור החלב ובתכולת נוגדי החמצון בחלב (Cohen-Zinder et al., 2016), בטלאים לבשר, נמצאה עלייה באיכות הבשר (Cohen-Zinder et al., 2017).
מקור חלבון חלופי לתעשיית המזון
במחקר שנערך תחת הנחייתם של דר' יפתח ואקנין ממרכז וולקני ודר' אופיר בנימין ממכללת תל חי, על ידי יערה קטן, תלמידה לתואר שני, פותחו שיטות יעילות להפקה של חלבונים מסיסים הן מזרעים (תמונה 6) והן מעלים של מורינגה, לרמת ניקיון גבוהה המתאימה לשימוש בתעשיית המזון.
מקור ל"קמח זרעים" לשיקוע של אצות חד תאיות
במחקר שנערך על ידי היבא חאג' יחייא, תלמידה לתואר שני, בהנחיית דר' יפתח ואקנין ממרכז וולקני ובשיתוף עם פרופ' מרינה ניסנביץ מאוניברסיטת אריאל, נבחנה יעילות השיקוע של אצות חד תאיות על ידי אבקת זרעי מורינגה. נמצאה יעילות שיקוע גבוהה ביותר עד כדי קבלת מים נקיים.
הפוטנציאל של מורינגה מכונפת
הפוטנציאל העצום הגלום בצמח המורינגה כמקור לתעשיית המזון, לתעשיית התרופות, לתעשיית הקוסמטיקה ולטיהור מים. מציב את הצמח כמועמד מאוד רציני לגידול חקלאי רחב היקף באזורים החצי יובשניים עד יובשניים של כדור הארץ.
כיום, החקלאים בישראל משוועים לגידולים חדשים שיספקו להם פרנסה ויחליפו מגוון רחב של גידולים שקרנם ירד כגון פלפלים, רימונים, ועוד. גידול של המורינגה כגידול מטע לזרעים לשמן ול"קמח זרעים" ולחלבון, וכגידול שדה לעלים לתוספי מזון לבני אדם ובעלי חיים, וכמקור עתיר חלבון לתעשיית המזון, יכול לתת עבורם מענה מספק ובכך להרחיב את מגוון המוצרים והתוצרים הפוטנציאליים מצמח מופלא זה.
כותב המאמר: ד"ר יפתח ואקנין קינן המחלקה למשאבי טבע, מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני
תגובה אחת
כתבה מעניינת מאוד.
צמח שיש בו הרבה ויטמינים.
ומאוד מעניין
תודה.
אשמח לדעת אם הצמח מועיל לכולסטרול