you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
קומביין פיקאפ וסינון ראשוני

מיכון לשום – משלב השתילה ועד ההובלה לקירור

5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

כיום מגדלים כ-9400 דונם של שום בשטח פתוח בארץ, והיבול הממוצע הוא 1.4 טון שום יבש לדונם, המיועד לשוק המקומי. גידול השום בישראל בשלוש השנים האחרונות שומר על יציבות מבחינת היקף השטח, היבול והמחיר. במרבית אזורי הארץ נעשה שלב השתילה באופן ממוכן באמצעות מכונות שתילה, אך שאר השלבים, כמו האסיף, הקינוב (הורדת העלים), הניקוי והמיון, מתבצעים ידנית.

כותבי המאמר: הראל גרינבלט, אלי מרגלית, ופא דיאבת-שחברי, גיא סלע ואילן לדלמדריך מיכון וטכנולוגיה; ממ"ר שושניים; מדריכת כלכלת הייצור – שה"מ, משרד החקלאות; גד"ש עין חרוד איחוד

מיכון לשום משלב השתילה ועד ההובלה : בגד"ש קיבוץ עין חרוד איחוד, בהנהלת גיא סלע, מגדלים מגוון גידולים בהיקף של 10,000 דונם, ומהם שום בהיקף של 700 דונם. הגד"ש מעסיק 13 עובדים קבועים ומוכר כגד"ש מתקדם. בשנים האחרונות החלו להשתמש בגד"ש בישראל בכמה קומביינים לשום, אשר יובאו מאירופה ועברו התאמה לגידול השום בתנאי הארץ. כך נוצר מצב שבו שרשרת הגידול של השום הפכה ממוכנת. במאמר זה נסקור את שלבי המיכון בגידול השום.

מבוא

השום ((Allium sativum הינו פקעת ממשפחת השומיים. היום נהוג להשתמש בעיקר ב"ראש השום" לצורכי מאכל ותיבול. השום מוכר כצמח בעל סגולות רפואיות, ואף מוזכר במקורות היהודיים ככזה. בנוסף ליתר מרכיביו, מכיל השום גם רמה גבוהה מאוד של אליצין, חומר הידוע כמועיל לבריאות האדם.

הזנים העיקריים בישראל הינם "שני ו"רן". חלק מהמגדלים שומרים את חומר הריבוי לריבוי ולשתילה בהמשך. השום משווק בתחילת האביב כשום לח עם עלווה, ובהמשך כשום יבש.

שלבי המיכון בשום

גידול השום מורכב מכמה שלבים, כשלכל שלב המכונה המתאימה לו, כלהלן.

שלב השתילה – כיום גד"ש עין חרוד איחוד משתמש במכונות שתילה מתוצרת חברתERME  הצרפתית (תמונה 1), השותלות 3 צמדים בערוגה (תמונה 2). כאשר יש מכל בקיבולת של 1.6 טון שננות, הנשען על זרועות הטרקטור ולא על גלגלי מכונת השתילה כבעבר, מתאפשרת שתילה של השננות בעומק אחיד ורצוי לכל אורך הערוגה. בנוסף, במכונת השתילה החדשה קיימת מערכת דיסקים, המאפשרת לשנות בקלות את הדיסק בהתאם לגודל השננה, ומערכת המספקת למפעיל מידע בדבר כמות השננות הנפלטת מכל פולח בכל רגע נתון.

המכונה החדשה חוסכת התעסקות וזמן לוגיסטי רב, בהשוואה למה שנדרש בעבר במכונה הישנה לשם מילוי המכלים הקטנים (תמונה 3), ומונעת מגע אדם בשננות העטופות בתכשיר ההדברה 'נמקור'. המכונה נוסעת במהירות ממוצעת של 4 קמ"ש, מהירות הגבוהה פי שניים ממהירותה של המכונה בעלת המכלים הקטנים, הודות לשיפור הטכנולוגי שבמכונה החדשה ולחיסכון הזמן הדרוש למילוי כל מכל ידנית במכונה הישנה.

להפעלת המכונה נחוץ טרקטור בעל 180 כ"ס עבור כוח ההרמה בזרועות האחוריות. באמצעותה ניתן לשתול 5-4 דונמים בשעה. המכונה עובדת על לחץ פניאומטי ומאפשרת דיוק מבחינת כמות השננות למ"ר.

 

מכונת השתילה נעיצת שננות
מכונת השתילה נעיצת שננות

 

 

שלושה צמדי שורות בערוגה
שלושה צמדי שורות בערוגה

 

 

מכונת שתילה ישנה עם מכלים קטנים
מכונת שתילה ישנה עם מכלים קטנים

 

 

מערך המסועים
מערך המסועים

 

שלב השליפה – ראשית, יש לציין שמכונת שליפה הדומה למכונה שבבעלות עין חרוד איחוד נרכשה על ידי משק איזנבנד מכפר חסידים בשנת 2014 (התקבל עבורה מענק ממנהלת ההשקעות במשרד החקלאות). במכונה שבבעלות גד"ש עין חרוד איחוד יש כמה שינויים בולטים, המהווים יתרון יחסית אליה, ולכן זכתה למענק דומה. המכונה מתוצרת ERME (תמונה 4) שולפת את השום בעזרת שתי רצועות האוחזות בעלים בשילוב מחתר באדמה. לאחר השליפה השום עובר ניעור חזק להורדת רגבי אדמה, ואז הוא מקונב (הורדת הגבעול) ומוחזר לערוגה. אותה פעולה מבוצעת גם בערוגות הסמוכות, ומהן השום, עם עליו, מועבר לערוגה הראשונה בעזרת מערכת מסועים (תמונה 5). כך יוצא שמכל שלוש ערוגות נותר השום להתייבש על ערוגה אחת, כשהוא מכוסה בעלים (תמונה 6). הראשים יישארו על פני הערוגה לייבוש במשך 10-7 ימים. המפעיל, היושב על המכונה, שולט בגובה המחתר בעזרת מנוע, במסועים ובכיוונם וכן ברצועות. הספק המכונה הינו 25 דונם ליום, ולהפעלתה דרושים נהג טרקטור ומפעיל.

 

הערוגה לאחר הנחת הראשי של השום
הערוגה לאחר הנחת הראשי של השום

 

 

שלב האיסוף למכלים – לאחר שהראשים התייבשו על פני האדמה, הם מועברים למכלים בעזרת קומביין מתוצרת SIMON (תמונה 7), המעלה אותם למסוע, שעליו ניתן לבצע ניקוי ראשוני של רגבים גדולים ואבנים בעזרת 4 עובדים. לאחר מכן, הראשים עוברים דרך מפוח ומסוע קיפוד שמפנה את כל העלים, ובעזרת מסוע נוסף הראשים מונחים במכלים על עגלה סמוכה, תוך הקפדה על מינימום מכות וקפיצות ועל הנחתם בעדינות במכלים. הספק המכונה הינו 50 דונם ליום, ולהפעלתה נדרשים נהג טרקטור וכמה פועלים עליה, לפי הצורך.

 

קומביין פיקאפ וסינון ראשוני
קומביין פיקאפ וסינון ראשוני

 

 

שלב הניקוי והמיון לגודל – לאחר שהראשים עברו ניקוי ראשוני בקומביין אסיף, הם מאוחסנים זמנית בבית אריזה מאוורר, שבו הם עוברים ניקוי יסודי בעזרת מערכת מברשות ו-12-8 עובדים (תמונה 8). את המערך מזין מסוע עם מהפך מכלים אוטומטי, היכול לשמור 3 מכלים ב"מחסנית", ובכך לחסוך זמן למלגזן (תמונה 9). לאחר הניקוי, השום עובר דרך מערכת מיון מכנית, ובה הוא ממוין לפי גודל (תמונה 10). הספק העבודה של מכונה זו הינו 11 טון ליום עבודה, ולהפעלתה נדרשים 8 עובדים. הספק זה תלוי כמובן ברמת הניקיון של השום המגיע מהשטח.

 

צוות פועלים מנקה את השום
צוות פועלים מנקה את השום

 

 

שלב השקילה וקבלת תווית – לאחר שהשום מוין ל-4 גדלים שונים, הוא מונח על המאזניים לשקילה, ומקבל תווית (ברקוד) שבה מצוינים משקלו, גודלו, תאריך וחלקה. התווית מאפשרת מעקב אחר השום ותהליך גידולו, וכך ניתן לשייך בעיות המתעוררות באחסון לצורת הגידול. לאחר הצמדת התווית מועבר השום להמשך קירור או לשיווק.

מיון מכני ושקילה לפי גדלים
מיון מכני ושקילה לפי גדלים
סיכום

המיכון המוצג במאמר זה מהווה חידוש ופריצת דרך משמעותית בענף השום, בהיותו חוסך כ-11 ימי עבודה לדונם ומאפשר שליטה טובה יותר בקצב העבודה, ובכך מעלה את הרווחיות לחקלאי. בנוסף, יש לציין כי המיכון שהוזכר לעיל, עדיין נמצא בבדיקה ובשיפור מתמיד.

עד כה נעשה שימוש במכונות אלה במשך שלוש עונות, והוכנסו בהן שיפורים רבים לפני ההגעה לארץ ובמהלך העבודה עמן. הבאתן לישראל הניבה תוצאות מוצלחות באופן משמעותי. הודות להימצאותן של המכונות הללו בארץ, כבר היום ניתן לראות משקים נוספים העוברים לגדל שום. אני מאמין שהיקף הגידול ילך ויתעצם, ואף יתחזק מבחינת היצוא ויגדיל את הרווח למגדלים.

תודות לצוות גד"ש עין חרוד איחוד, בניהולו של גיא סלע, שלימדו רבות בנושא המיכון לשום.

מיכון לשום משלב השתילה ועד ההובלה :  פורסם במקור באתר משרד החקלאות

גידול שום – המדריך המלא

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לאחר עלייה היסטורית לליגת העל וחנוכת האולם החדש ביטבתה, מאמין המייסד והיו"ר של הפועל חבל אילות, סילביו קוגן מקיבוץ יטבתה, שהשילוב בין המקומיים, הישראלים והזרים יכול להוביל לעונה שנייה בליגה   ליגת העל בכדוריד הגיעה בחמש השנים האחרונות גם לאולמות באיזור חיוג 08, הייצוג של גוש דן
3 דק' קריאה
בשבוע שעבר (6-9/10) נערכה תחרות האופניים “ברא אפיק ישראל”, טור בינלאומי בו עוברים המתחרים כ-330 קילומטרים בשטח ההררי של הגליל המערבי. אחד ממשתפי בתחרות הוא מתי אלדד מקיבוץ גבעת חיים, לולן במקצועו ומתקן אופניים להנאתו בתחילת אוקטובר נערכה תחרות האופניים "ברא אפיק ישראל",
2 דק' קריאה
שניים נמצאו ללא רוח חיים בקרקעית הבריכה בקיבוץ יטבתה, בבוקר יום שבת, בשנת 2013. האחד שהה בקיבוץ במסגרת תכנית המיועדת לבני העדה האתיופית, המשלבת תעסוקה, לימודים ומגורים, ואילו השני, חברו, הגיע כדי לבקר אותו. בשעות הלילה,
2 דק' קריאה
ב-24 בספטמבר הלכה לעולמה ד"ר רונית פלוטניק, בת וחברת קיבוץ משמר השרון, לאחר מאבק במחלת הסרטן. ד"ר פלוטניק הייתה פסיכולוגית חינוכית ומשך 20 שנה שימשה כיועצת החינוכית של מחלקת החינוך בתנועה הקיבוצית.  פלוטניק חינכה דורות של אנשי חינוך בקיבוצים ועסקה בהכשרת מנהלי חינוך בסמינר הקיבוצים. במהלך לימודיה התמחתה פלוטניק במערכות
3 דק' קריאה
התנועה הקיבוצית הייתה קומונה או קואופרטיב? לאן מובילות מגמות ההפרטה? מה תפקידה הכלכלי של המדינה בבנייתה ובחיסולה החלקי של הקואופרציה השניונית? שאלות אלה ואחרות נדונו בכנס שנערך ביד טבנקין לרגל צאתו לאור של הספר "הקואופורציה בישראל: עבר, הווה,
4 דק' קריאה
ברוב של 85.5% אישרו 170 צירי מועצת התנועה הקיבוצית את מינויה של נטע קדם שוורץ מקיבוץ עברון, למנכ"לית התנועה, במקומה של המנכ"לית היוצאת הדס דניאלי ילין מקיבוץ יגור, שנבחרה לתפקיד המשנה למזכ"ל התנועה  נטע קדם-שוורץ,  בת וחברת קיבוץ עברון, היא עובדת סוציאלית קלינית בהכשרתה ובעלת תואר
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן