יבול שיא
הרפת והחלב
עובדים בשדה

מכינות קדם צבאיות יעזרו לחקלאים כדי לענות על המחסור בידיים עובדות

2 דק' קריאה

שיתוף:

מכינות קדם צבאיות יעבדו בעבודה חקלאית לפרקי זמן ממושכים משרדי הממשלה השונים נרתמים לסיוע במשבר כוח האדם בחקלאות

אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות: "אנו מברכים על שיתוף הפעולה עם המכינות הקדם צבאיות, מדובר בכוח אדם איכותי שיתנדב זמן ממושך ויסייע רבות לחקלאים בשטח. המחויבות המקצועית שלנו לחקלאים כמשרד היא לנהל ולפתור משברים, לרבות משבר כוח האדם, הגדול ביותר בהיסטוריה של ישראל, אנחנו יוזמים ומקדמים שיתופי פעולה בין-משרדיים לפתרון המשברים וגם כשיש תוצאות ביניים, אנחנו מסמנים את היעדים הבאים"

לנוכח מלחמת "חרבות ברזל", החקלאות בישראל נכנסה למשבר כוח האדם הגדול ביותר שידעה מאז קום המדינה. זאת בשל עובדים רבים שגויסו לשירות מילואים או לא התייצבו לעבודה בשל החשש, עובדים זרים שביקשו לשוב למדינות מוצאם, וכן עובדים משטחי הרשות הפלשתינאית שעליהם מוטל סגר. כפתרון אד-הוק למחסור בידיים עובדות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בשיתוף מועצת המכינות הקדם-צבאיות, משרד הכלכלה ומשרד ההתיישבות, מחברים בין מכינות קדם-צבאיות לבין חקלאים שזקוקים לסיוע. במסגרת זו, חניכי המכינות יסייעו לחקלאים בשטח לתקופת זמן ארוכה, וכך יוכלו להתמצא ולהתמקצע בעבודה הנדרשת. השבוע החל  פיילוט שבמסגרתו ארבע מכינות הגיעו לסייע לחקלאים ולאור ההצלחה הוא יורחב.

כזכור, בשבוע הראשון למלחמה, פרסם המשרד נוהל תמיכה לעמותות מתנדבים למימון עלויות לוגיסטיות הכרוכות בהבאת מתנדבים לעבודה חקלאית, ביניהן: הסעות, לינה ומזון למתנדבים, וזאת בכדי למלא את הוואקום בידיים עובדות שנוצר במשקים עד להבאת עובדים קבועים. ביום ראשון הרחיב המשרד את התמיכה הן לעמותות ללא ניסיון קודם בהתנדבות בחקלאות, לצד 15 עמותות שכבר מקבלות את התמיכה המדוברת. למרות ההיענות הרבה של אזרחי ישראל וההירתמות לסיוע, במשרד החקלאות מציינים כי יש צורך בפתרון קבוע, שכן המתנדבים המתחלפים לא יכולים לסייע בעבודות שטח שדורשות הכשרה ומיומנות. לפיכך, הקצאת המכינות תאפשר לחקלאים להכשיר את חניכי המכינה, כפתרון קבוע יותר וארוך טווח בשטח עד אשר יתמלא המחסור בעובדים.

במקביל לפתרונות אלו, המשרד פועל לקליטת מידית של עובדים קבועים בחקלאות. הממשלה אישרה בשבוע שעבר את הכניסה המידית של 5,000 עובדים זרים לחקלאות. לצד זאת, המשרד ממשיך לתת תמריצים של כ-2,000 ₪  על כל עובד חדש לחקלאים, שמעסיקים עד עשרה עובדים קבועים ישראליים וחדשים. המשרד אף מתמרץ כספית את העובדים הזרים שבוחרים להישאר ולעבוד בעוטף עזה, ומסייע בניודם של העובדים הזרים שמעוניינים להתרחק מקו האש תוך המשך עבודתם. 

לפי נתוני המשרד, טרום מלחמת "חרבות ברזל" עבדו 29,900 עובדים זרים בחקלאות שרובם מתאילנד. מתחילת הלחימה עזבו כ-8,500 עובדים חזרה לארץ המקור, וזאת לצד כ-9,000 עובדים משטחי הרשות הפלשתינאית, עליהם מוטל סגר ואינם יכולים להגיע לעבודתם. כלומר, החקלאות הישראלית נמצאת כעת במחסור של כ-20,000 עובדים. על פי נתוני מועצת המכינות, בישראל נכון לשנת 2023 ישנן כ-60 מכינות קדם צבאיות, בהן כ-4,500 צעירים לקראת גיוס. מכאן, הירתמותן של המכינות הקדם צבאיות תספק תגבור חשוב מאין כמותו לענפי החקלאות השונים.

משרד החקלאות נרתם לסיוע לחקלאים, והקים חדר מצב "חרבות ברזל" הפעיל 24/7 על מנת לתת מענה אישי לחקלאים. במקביל, מוקד המשרד זמין 24/7 לכל צורך בטלפון 6016*. בנוסף לכך, המשרד פונה באופן יזום לחקלאים ופותר אתגרים וקשיים באופן מידי. החקלאים יכולים להתעדכן בפעילות המשרד המעודכנת באתר המשרד וברשתות החברתיות של המשרד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!