יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 03 24 111950

מלגות ע"ש יאיר גוראון

4 דק' קריאה

שיתוף:

רן גוראון, בנו של יאיר גוראון ז"ל: "משנת 2011 זכו 80 סטודנטים במלגות. יש יתרון לסטודנט המתגורר בערבה או כזה שעוסק במחקר שנקשר לערבה. עם השנים, בזכות התרומות הגענו למיליון שקלים בקרן על שם אבי"

ארבעה סטודנטים, אחד מהם מליבריה ושתי סטודנטיות, אחת מקניה, הפעילים במחקרים חקלאיים לתארים שני ושלישי, זכו החודש במלגות מחיה מקרן הנושאת את שמו של יאיר גוראון ז"ל, המייסד והמנהל הראשון של תחנת המחקר הנושאת את שמו, הממוקמת בחצבה.

מקבלי המלגות לומדים במוסדות אקדמיים בישראל ומחקריהם עוסקים בתחומי חקלאות, מים, איכות סביבה, ביוטכנולוגיה ושימוש בטכנולוגיות חדשניות מבוססות בינה מלאכותית.

ראיינתי שניים מהזוכים במלגות.

מורן קמינר, בת 44, ממושב צופר בערבה התיכונה, נשואה ואם לשלושה (בת 19, בן 13 ובת 8). נושאת תואר ראשון ממכללת אחוה+אוניברסיטת בן גוריון ותואר שני מאוניברסיטת תל-אביב, בלימודי סביבה.

"הגעתי לערבה בשנת 2009 מקיבוץ גבעת השלושה שם התגוררנו. בעלי, בועז, אגרונום, אחראי גידולים ומנהל מכירות בחברת סינג'נטה".  

מורן היא סטודנטית להשלמת תזה ללימודי דוקטורט, באוניברסיטת בן גוריון בנגב, החוקרת כיצד ההתחממות הגלובלית ועליית ריכוזCO2  באטמוספירה משפיעים על ההרכב התזונתי של עשב הים הטרופי. המחקר בשיתוף מו"פ מדבר וים המלח.

"לאורך שנים נמשכתי לתחום הזה. זה חשוב עד מאד. פגיעה במערכות אקולוגיות. העולם הולך לכיוון מזעור נזקים מפעילות אנושית. אם נבין שעשב הים הולך לסבול מ-CO2, נדאג לשמור על עשב הים, כי כבר היום מורגשת ירידה בעשב הים בכל העולם, בעיקר בגלל דיג. עשב הים מוריד חומציות במים, מקבע חמצן. הבעיה הגלובלית היא התחממות המים. עשב הים חייב להישמר כי הוא מזון בסיסי לרוב היצורים הימיים.

"אני פעילה במעבדה לשינויי אקלים, בהדרכת ד"ר אבנר גרוס. המלגה בסכום של 12,500 שקלים תקל עלי בהמשך המחקר".

ליאור פיין בן 33. נשוי+בת 3 ובן בגיל חצי שנה. "נולדתי במושב עידן, הכי צפוני בערבה התיכונה. להוריי יאיר ויהודית 60 דונם משק חקלאי ומגדלים ענבים ומלון לשוק מקומי.

סטודנט לתואר שלישי Ph.D.) ) בקמפוס שדה בוקר באוניברסיטת בן גוריון ומכון וולקני, חוקר ומפתח מערכת בינה מלאכותית מבוססת צילומי לווין שתוכל לזהות ולסווג גידולים חקלאיים, כחלק מפרויקט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, למיפוי השטחים החקלאיים בארץ.

"הנהנה העיקרי מהמחקר שלי יהיה משרד החקלאות, שהוא גם המשקיע העיקרי בעבודה האקדמית שלי. המשרד הממשלתי השקיע מיליונים לדעת מה קורה בשטחי גידול, כי אין נתוני שטח והנתונים אינם ברורים דיים. ד"ר עופר רוזנשטיין מוולקני וד"ר טרין פז-כגן מאוניברסיטת בן גוריון באו עם רעיון, לעשות שימוש בלוויינים ובתצלומי אוויר לבדוק מה קורה בשטח. הפעילות שלנו תחסוך הרבה כסף למשרד הממשלתי שמוציא הרבה כסף על סקרים קרקעיים. אני מקבל תמונה מלאה בזמן אמת. הערך שמשרד החקלאות מקבל הוא כלי עזר ליישום מדיניות וקבלת החלטות מושכלת. זה מחקר של שלוש שנים.

"אנחנו בסיום השנה הראשונה של המחקר, בשלב של איסוף מידע והקמת תשתית טכנולוגית. משרד החקלאות לא יודע במדויק מה מגדלים ביישובי עוטף עזה וכן בצפון המדינה. אילו הייתה מערכת נכונה עד היום, היינו מקבלים הרבה יותר מידע על שטחי הגידול באזורים האלה.

בשנים האחרונות התפתחה טכנולוגיה של בינה מלאכותית, ביג דאטה ועבודה בענן. הטכנולוגיה זמינה והיא מאפשרת להקים פרויקטים כמו זה שאני חוקר. בארצות הברית וקנדה פיתחו כבר לפני עשור תכנית לסווג גידולים על ידי נתונים מהחלל. אני והצוות שפועל עימי נוכל לקבוע את השינויים ואת קבלת המידע הדרוש למיפוי כל השטחים החקלאיים במדינת ישראל.

"בקבלת המלגה אני רואה הבעת אמון גדולה ורוח גבית מוראלית. המלגה היא בסכום של 15,000 שקלים והיא תאפשר לי להתמקד במחקר". 

במלגות גוראון זכו השנה גם ד"ר מיכה סילבר ממושב עידן, סטודנט לתואר שלישי, בניה זיני מנס ציונה, סטודנט לתואר שני, ג'ייקוב דניס מליבריה, סטודנט לתואר שני ושרון צ'מוואנו, מקניה, סטודנטית לתואר שלישי.

למי שאינו יודע וראוי שיידע, יאיר גוראון ז"ל, נולד בשנת 1943 בקיבוץ נאות מרדכי. בוגר לימודי תואר ראשון ושני בתחום קרקע ומים. ניהל את קרן BARD, קרן דו לאומית ישראל-ארצות הברית למחקר ופיתוח חקלאיים, והקים את תחנת המחקר הראשונה בערבה התיכונה וצפונית. נפטר בשנת 1990 בן 47 ממחלת סרטן.

משפחתו בחנה אפשרויות להנציח את דמותו של יאיר גוראון ואחרי שיחות עם אנשי מקצוע,עלה רעיון שקרן מלגות תסייע לסטודנטים בשנות לימודיהם באקדמיה.

בראש ועד הנאמנים שמקבל לידיו עבודות אקדמאיות עומד בנו בכורו של יאיר גוראון ז"ל, רן גוראון, המכהן זה שמונה שנים כמנכ"ל חברת "בזק".

תמונה משותפת לזוכים ולמברכים
הזוכים והמברכים

וכך אמר לי בריאיון מיוחד:

"אבא שהיה יזם, התעניין סביב גיל 40 ביזמות בערבה. הייתה לו הזכות להיות שותף למהפכה בגידול בבתי צמיחה. היה אדם דומיננטי ונוכח והשאיר אחריו חלל ריק. הייתי בן 22 כשאבא נפטר. הוא השאיר את אימא, היום בת 80 ועוד שלושה ילדים. תחנת המחקר בערבה הוקמה אחרי מותו. אבא לא זכה לראות את חוות הניסיונות עליה חלם. חשבנו על מיזם חי שהמורשת, החלוציות והציוניות של אבא יבואו לכלל ביטוי".

ממשיך: "הבנתי שחוקרים לדוקטורט ופוסט דוקטורט מתקשים לממן את הלימודים. מי שנמצא בערבה נוצר לו מינוס גדול במימון הלימודים. כשהחלטנו על קרן שאלנו את עצמנו מהיכן נגייס כספים לקרן. המשפחה תרמה 100 אלף שקל ראשונים. זה היה בשנת 2011. הקמנו ועד נאמנים וועדת מלגות בת חמישה חברים, אחד מהם נציג המשפחה והם פעילים בצוותא עם הצוות המקצועי בערבה. חשבנו שבשנה ראשונה נבחר שני מלגאים, כל אחד יקבל עשרת אלפים שקלים ונחזיק קרן חמש שנים. עסקתי בגיוס כספים. כל השקעה בקרן היא תרומה. מדי שנה בוחנים עשרים עבודות, שש מהן זוכות במלגה".

מגלה: "משנת 2011 זכו 80 סטודנטים במלגות. יש יתרון לסטודנט המתגורר בערבה או כזה שעוסק במחקר שנקשר לערבה. עם השנים, בזכות התרומות הגענו למיליון שקלים בקרן על שם אבי. עד היום חילקנו 400 אלף שקלים ובקרן נותרו 600 אלף שקלים. מועצת הערבה התיכונה תורמת שליש, המשפחה תורמת עוד שליש והשאר מגיע מתורמים אחרים, בהם חברת "זרעים גדרה סינג'נטה". השנה זכו מקבלי המלגות בסכום כולל של 90 אלף שקלים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מורן חג'בי, תושבת מושב יכיני וחברת הנהלת המועצה האזורית שער הנגב, מתארת את היכרותה עם ראש המועצה אופיר ליבשטיין, שיצא מביתו בכפר עזה עם נשק ונהרג בקרב מול המחבלים, בו נרצח גם בנו עידן
4 דק' קריאה
שר החקלאות, חה"כ אבי דיכטר, נפגש עם שר העבודה התאילנדי לצורך העמקת שיתופי פעולה בתחום החקלאות * השר דיכטר: "אחרי מאמצים בינלאומיים רבים אנחנו מקדמים היום בשורה נוספת לחקלאות הישראלית ולציבור החקלאים – עובדים
2 דק' קריאה
אמר מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה בצל המלחמה  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח השתתף בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה בצל המלחמה,
2 דק' קריאה
כלים חקלאיים? אומנות מקומית? הרדיו הראשון? בכנס הארכיונאים דנו בשאלה מה חשוב להשאיר לדורות הבאים *תמונה ראשית: "מפת שבילי הזיכרון היישובי" תוביל את המבקר בין אובייקט אחד למשנהו. צילום: יובל דניאלי  לאחרונה הרצאתי בכנס
3 דק' קריאה
פירות הקיץ המתוקים מתחילים להיקטף תחת האיום מלבנון. על אף הרצון העז של החקלאים לקטוף את פרי עמלם, חלק מהתוצרת יירקב על העצים בשל המצב הביטחוני *תמונה ראשית: מטע דובדבנים בצפון רמת הגולן. ככל
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן