יבול שיא
הרפת והחלב
ראובני 2

ממשק ידידותי לסביבה, רב-תחומי וחדשני

3 דק' קריאה

שיתוף:

כך עולה מפועלם של חוקרי הגנת הצומח ביום עיון לזכרו של חיים ראובני ז"ל

ביום העיון שהתקיים בראש פינה , ביזמת מו"פ צפון-מיגל, משרד החקלאות והמרכז להדברה משולבת – נסקרה פעילותו המדעית של חיים ראובני ז"ל לאורך שנות עבודתו במכון המחקר מיגל בתחום הגנת הצומח, תוך שימת דגש מיוחדת בעשייתו למציאת פתרונות ישימים וידידותיים לסביבה וכן לשינויים שעל החקלאים לבצע בשל משבר האקלים.

את יום העיון שכלל שלושה מושבים: גרעינים, גלעיניים, פטריות וקנאביס, הנחה פרופ' צביקה מנדל, ממינהל המחקר החקלאי במשרד החקלאות. נכחו בו רעייתו ובני המשפחה, חוקרים, עמיתים ושותפים לעבודותיו של ד"ר ראובני, שהתבצעו במעבדות מינהל המחקר החקלאי במו"פ צפון ובמעבדת הקנביס במכון המחקר מיגל ותיארו את תרומתו הרבה למחקר.

פרופ' דן לבנון, המנהל המדעי של מכון המחקר מיגל, אמר בדברים לזכרו: "חיים עבד בשנים האחרונות בתחום הגנת הצומח בקנאביס במיגל ונכנס לתפקידו בדיוק כשהתחלנו לבנות את מערך המחקר בקנאביס. מיד הסתבר שד"ר ראובני כבר מכיר את כל המגדלים וחוות הגידול. חיים המשיך לעבוד בחוות החקלאיות, גם כשכבר חלה והדריך את החקלאים, תוך מתן רעיונות מקוריים וחדשניים. עבודותיו המדעיות של חיים ראובני ז"ל בשיתוף פרופ' סולימאן ח'טיב ממיגל, הניבו תוצאות יפות".

את מושב הגרעינים פתח יהונתן דוד, רכז הגנת הצומח במטעי רמת מגשימים, על חלקות מודל להדברה משולבת בתפוח. ד"ר אריק פלבסקי ממינהל המחקר החקלאי נווה יער, סקר את ההתמודדות עם אקריות במטע התפוח וד"ר ליאורה שאליתאל-הרפז ממו"פ צפון-מיגל, הציגה את מחקריה על פסילת האגס. "כאשר פסילת האגס מפרישה את טל הדבש כתוצאה מאכילת עודף סוכר, פרי האגס נצרב וערכו יורד באופן משמעותי. במהלך התקופות השונות טיפלו באופן מסוים בפסילת האגס עד שד"ר ראובני ז"ל הגיע והתייחס לגמרי אחרת לנושא. בסוף שנות ה-80 החלו להתגלות פסילות אגס עמידות לחומרי הדברה. מאז 1982 הוא בדק יחד עם דוביק אופנהיים, מדריך שה"מ להגנת הצומח, 58 חומרים שונים עד שמצאו שני חומרים יעילים, אך עד מהרה גם לגביהם התפתחה עמידות. כך התגבשה בו ההבנה שחומרי הדברה אינם פתרון ובשורתו החדשה היתה להתמודד עם כלל המזיקים ולא רק עם מזיק אחד".

ד"ר רקפת שרון ממו"פ צפון-מיגל תארה את מחקרה על 'בלבול עש התפוח'. לדבריה: "עש התפוח הינו מזיק מפתח, המאיים על יציבות הממשק הידידותי במטעי התפוח. טיפול במזיק מחייב נקיטת אמצעים יעילים לניטור, לפני שייפגע בכל המטע. ד"ר ראובני ז"ל פיתח פרוטוקול מוביל וייחודי מסוגו, בלבול זכרים ושימוש בהדברה לפי רמות נזק, כך אפשר לשמור את הנזק ברמה נמוכה, שעיקרו בשולי המטע, וחלו שינויים לטובה בעקבות משטר 'בלבול הזכרים' והתייחסותו הדיפרנציאלית של ד"ר ראובני ז"ל להדברה בהתאמה לרמות נזק".

במושב צמחי הגלעין הציג זאביק פרקש, מדריך שה"מ למטעים, ממשק הדברה משולבת במטע השקד. ד"ר דורון הולנדר, חוקר במינהל החקלאי נווה יער הסביר כיצד משתלבת ההשבחה לעמידות לצרעת השקד במאמץ להגדיל את יבול השקד הישראלי. פרופ' איתמר גלזר, ממינהל המחקר החקלאי, תאר בהרצאתו הדברת קפנודיס באמצעות נמטודות וד"ר דוד בן-יקיר ממינהל המחקר החקלאי הציג את הלמידה על נזקי תריפסים בנקטרינות ושזיפים.

המושב השלישי עסק בפטריות ובקנביס ובו הציג ד"ר עופר דנאי, חוקר פטריות במכון המחקר מיגל, את חלקו של ד"ר ראובני ז"ל בפיתוח ענף פטריות המאכל. לדבריו: "ד"ר ראובני ז"ל, היה חוקר יישומי שחי את המטעים בשטח בעולם היצרנות והיה כל כולו בתוך משימת חייו להחליף את ההדברה לידידותית לסביבה. הוא פתח את הלב ואת המעבדות וביחד יצרו שיתוף פעולה לניטור מזיקי פטריות הכמהין. ד"ר ראובני ז"ל פיתח שיטות מקוריות כנגד המזיקים של פטריות הכמהין, המהווה אתגר גדול מאוד כיוון שאם הנזק יימשך יימצא ענף פטריות הכמהין בסכנה".

ד"ר גל יעקבי, חוקר מחברת ביו-בי שדה-אליהו הציג הדברה ביולוגית באמצעות נמטודות אנטומופתוגניות ופרופ' סולימאן ח'טיב ממיגל הציג את מחקריו המשותפים עם ד"ר ראובני ז"ל, שבחן השפעת אקריות על הרכב הקנאביס בצמחים. לדבריו: "למדתי רבות מד"ר ראובני ז"ל, גם על החיים וגם על המחקר. יחד עשינו אנליזות של חומרים פעילים הנמצאים בקנביס והוא אמר לי: 'בוא נתחיל במחקר והתקציבים כבר יגיעו, חבל לחכות'. את הפרויקט המשותף התחלנו ב- 2018 ובמהלכו בדקנו השפעת עקות ביוטיות, במיוחד אקריות, על החומרים הפעילים בצמח הקנאביס, במטרה למצוא טרפן שיכול לשמש כחומר הדברה טבעי כנגד המזיקים. פיתחנו שיטת מיצוי של הקנבינואידים והצלחנו להראות שהאקריות גורמות לעליה של קנבינואידים וטרפנים בצמח הקנאביס. לאחרונה, תלמידנו המשותפת לדוקטורט אליזבט קוסטנדה פרסמה מאמר במגזין מדע יוקרתי על מחקר זה. אני מודה לד"ר ראובני ז"ל על מפעלו ומבחינתי אמשיך את דרכו בכל הקשור למחקר הקנאביס, הצמח העתיק ביותר, בעל הסגולות הרפואיות הרבות". 

ד"ר חיים ראובני נולד בירושלים ב- 1958 והגיע לקיבוץ יראון במסגרת גרעין נח"ל, שם נישא לרבקה ונולדו להם ארבעה ילדים. את דרכו בקיבוץ החל במטע כאחראי על ההדברה ומאז 1986 למד לקראת תואר ראשון בביולוגיה, תואר שני, שלישי ואת הפוסט דוקטורט סיים בשבדיה. בשנותיו האחרונות שימש מורה ושילב בטיוליו תכנים מההיסטוריה של עם ישראל, אזרחות ותנ"ך. בקיץ 2017 חלה בסרטן. הוא סרב לכל טיפול ובפברואר 2021 נפטר בביתו, לאחר שהספיק לראות את שתי נכדותיו החדשות. ד"ר ראובני רצה לתרום את גופו למדע, אך הדבר לא התאפשר, עקב הקורונה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף הפעולה יעשה שימוש ביכולות בינה מלאכותית (AI) לתכנון ואופטימיזציה של חומרים כימיים להגנת הצומח, לטובת פיתוח קוטל עשבים בספקטרום רחב עם מנגנון פעולה (MoA) בר קיימא חדשני לחקלאים רחובות, ישראל – פברואר 21,
2 דק' קריאה
ההסכם מדגיש את מחויבות שתי החברות לפיתוח פתרונות ביולוגיים חדשניים לחקלאים באזל, שוויץ ורחובות, ישראל – 20 בפברואר, 2024 – סינג'נטה, חברה מובילה בתחום החקלאות החדשנית ולביא ביו בע"מ, חברה המפתחת מוצרים ביולוגיים לחקלאות
< 1 דק' קריאה
משפחת פרחן כבר חוותה שני פינויים – מחבל ימית ומגוש קטיף * קרן פרחן מדמוני, מכוכב מיכאל, מעלה את זיכרונותיה כילדה בימית וכנערה באלי סיני * היא מספרת איך הצליחה להתגבר על קשיי חייה
11 דק' קריאה
עולמה של שרה, ממקימי קיבוץ בעמק הירדן, שעלתה לארץ בעקבות האהבה, מלא בסתירות. היא נישאת לדויד החלוץ השרירי, אך לא שוררת ביניהם אהבה; היא הופכת לגננת הראשונה של התנועה הקיבוצית אך עושה זאת כדי
4 דק' קריאה
בשנת 2000, התקופה שבה החלה ההפרטה וארוחות הערב בחדר האוכל התמעטו, יצא בכפר עזה ספר מתכונים בעריכת מיטל כסלו שבאותה עת התמודדה עם מחלת הסרטן. בימים אלה עלה הספר לאתר דיגיטלי בידי בתה נוי,
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן