יבול שיא
הרפת והחלב
שמוליק תורגמן

שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קרן נזקי טבע בחקלאות, ראיון

5 דק' קריאה

שיתוף:

"הפיצויים שנשלם השנה למגדלי הפירות בעקבות החורף החם ופחיתת יבולים היא בסדר גודל שונה לגמרי ממה שראינו בעשור האחרון," אומר שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קרן נזקי טבע בחקלאות (קנט)

הוא עובד כבר שנים ארוכות בקנט, מתוכן בארבע שנים האחרונות בתפקיד מנכ"ל הקרן לנזקי טבע בחקלאות. למרות ניסיונו הרב, ואולי דווקא בגללו, תורג'מן מוטרד מאוד מהשלכות ההתחממות הגלובלית על החקלאות בישראל.

כולנו עוד זוכרים את החמסין הגדול שפגע בגידולים בספטמבר 2020, שאת תוצאותיו רואים החקלאים עד היום. גם 2019 לא הייתה סוגה בשושנים, והיו בה אירועי סערה שגרמו לנזקים לא קטנים. העולם הולך ומתחמם ואירועי האקלים הופכים למסוכנים יותר ויותר לחקלאים.

נזקי סערה
נזקי סערה

קנט הקרן לנזקי טבע בחקלאות כשמה כן היא – היא מפצה את החקלאים הישראליים המבוטחים בקרן עבור נזקים שנגרמו להם כתוצאה מנזקי מזג האוויר – חמסינים משוגעים, סערות, סופות וברד שגורמים לנזקים בגידולים ובחממות, מחלות (תלוי כמובן בפוליסה) ועוד. קנט נחשבת לאחת מחברות הביטוח החקלאי המתקדמות ביותר בעולם, וחברות ביטוח ממשלתיות רבות מחו"ל מאמצות מודלים שפותחו ויושמו בקנט.

מגיפת הקורונה השפיעה על הפעילות בקנט?

שמוליק תורג'מן: "לא. קנט נערכה היטב לקורונה והמשיכה לתת מענה רציף למבוטחים. גם החקלאים לא נפגעו כל כך. יש שינויים נקודתיים באמצעותם החקלאים התמודדו עם הקורונה, כמו למשל שיווקים ישירים, גידול חלקות קטנות או נישות, אבל בגדול החקלאות לא הושפעה מהקורונה – ההיקפים היו פחות או יותר אותם היקפים. קשה לדעת מה תהיה השפעת השמיטה השנה אבל הקורונה לא השפיעה על החקלאות וגם קנט לא הושפעה מהקורונה."

מידי שנה אנחנו מדברים על ההתחממות הגלובאלית ונזקיה אבל נראה ששנה שעברה היה איזשהו שינוי אקלימי קיצוני יותר או שזה משהו שהתקשורת עוסקת בו?

"זה לא התקשורת. זו המציאות ואני שמח שהנושא עולה לכותרות. אולי כך המדינה תיערך בהתאם. בנוגע לנזקים לגידולים, הפיצויים שנשלם השנה למגדלי הפירות בעקבות החורף החם ופחיתת יבולים היא בסדר גודל שונה לגמרי ממה שראינו בעשור האחרון."

מה זה אומר? עליה במאות אחוזים בפיצוים עבור נזקי אקלים?

"בהחלט. בשנה רגילה אנחנו משלמים על נזקים בענף הפירות פיצויים בסדרי גודל נמוכים משמעותית. מבדיקה שערכנו עולה כי  השנה שילמנו קרוב לפי 6 ממה ששילמנו בשנה ממוצעת רגילה."

ממה זה נובע בעיקר?

"לא היו מנות קור מספקות ובקיצור – לא היה חורף ברוב חלקי הארץ. החורף היחיד היה באזורים הצפוניים והגבוהים, שם עוד היו יבולים סבירים אבל ברוב האזורים שאנחנו בוחנים לא היה יבולים."

"כך שהמגדלים נפגעו בצורה משמעותית. אנחנו מעריכים שנשלם סדר גודל של כ-70 מיליון שקל פיצויים בענף הפירות על חוסר יבול – חוסר בפירות המוקדמים והמאוחרים, בעיקר באפרסק, נקטרינה, שזיף, משמש, אגס – כל אותם גידולים שדורשים מנות קור, מה שלא היה השנה.

"לשם השוואה, בחמש השנים האחרונות על נזקים בענף הפירות בחורף שילמנו בממוצע כ-13 מיליון שקל בשנה. השנה מדובר על קפיצה של פי 5-6 בהיקף הפיצויים למגדלי הפירות מהשנה הממוצעת בעשור האחרון. זה משהו שבהחלט לא מקרי."

האם הירקות נפגעו?

"ירקות הרבה פחות. הנזק המרכזי בחורף לגידולי הירקות נובע מסופות וסערות. כאלה היו השנה הרבה פחות."

פוליסות חדשות בקנט?

"אנחנו במגעים קבועים עם כל שולחנות המגדלים דרך ארגוני ונציגי החקלאים ואנחנו בעצם מתאימים את הפוליסות שלנו כל הזמן למציאות שמשתנה. מדובר בעיקר על נזקי חום. בעבר החום היה פחות משמעותי אולם הוא הופך להיות גורם נזק מרכזי."

"בשנים האחרונות אנו עדים להתגברות מקרים של אירועי חום קיצוני עם טמפרטורות שהגיעו ל-40 מעלות למשך תקופה ארוכה. אז זה כן השפיע על גידולי ירקות, כמו קצת עגבניות, קצת מקשה, קצת מלפפונים ודי הרבה על הפלפל.

"זאת תופעה שהשנה אנו רואים שהיא הרבה יותר משמעותית. בשנה שעברה ההתחממות השפיעה מאוד על גידולי האבוקדו וההדרים, מה שגרם לפחיתה ביבולים בשני הענפים הללו."

"השנה האירוע לא היה בתקופת הפריחה אז הגידולים פחות או יותר חמקו מהנזק, אבל אם אני מסתכל על אירועים מהותיים בשנים האחרונות, אז אין ספק שעיקר הנזקים נובעים מאירועים של טמפרטורות גבוהות למשך תקופה ארוכה, שגרמו לנזקים ביבולים וגם בנטיעות חדשות, בשתילים צעירים שהם קצת יותר רגישים. זה משהו שמאפיין את השנתיים שלוש האחרונות."

סיפרו לי חקלאים שהמון זיתים לא יצאו השנה

"נכון. אנו עדים לתופעה ולפיה השנה יבול הזיתים מאוד מאוד נמוך. למעשה זה כבר שנתיים רצופות שיבול הזיתים נמוך. יש גם נזק בשקדים בשנים האחרונות."

אומרים שזה יחמיר.

"אני לא אוהב להיות נביא בעניינים האלה, כי בעבר אמרו שמזג האוויר הולך להתקרר ופתאום למעשה הוא התחמם, אז אני לא יודע להגיד לך מה יקרה. מה שכן, לפי הערכות המטאורולוגים, התוצאה של  ההתחממות הגלובאלית תהיה יותר מקרים של אירועי קיצון. היא לא תשפיע על הטמפרטורות הממוצעות. ראינו את זה בשנתיים האחרונות. ראינו אזורים מסוימים בעולם, בהם אף פעם לא ירדו שלגים ולא התרחשו אירועי קרה, והשנה ירדו שם שלגים. ראינו שבאזורים בהם אף פעם לא נמדדו טמפרטורות גבוהות והשנה היה חם מאוד. אפילו אירופה מתחילה לסבול באזורים מסוימים מבצורת. כשאתה בוחן את זה אתה מבין שההתחממות תגרום לכך שיהיו אירועי קיצון בעוצמות ובתדירות הרבה יותר גבוהות ממה שהיה וזה יכול לגרום לנזק גדול מאוד."

אירועי הקיצון והפגיעה ביבולים גרמו ליותר חקלאים להצטרף לביטוחי קנט?

"אני מניח שבגידולים מסוימים זה כן השפיע על רבים לעשות ביטוח בקנט. זה גורם לחקלאים להיות הרבה יותר מודעים לנזק ולפיצוי, אבל יחד עם זה, מצב החקלאים בשנים האחרונות הוא לא מי יודע מה. כאשר בעסק שלך יש מרכיב גדול של אי ודאות אתה לא תמיד אוהב להשקיע בו עוד. יש באחרונה איזושהי אווירה לא טובה בחקלאות ולכן זה גם משפיע על ההחלטה האם להצטרף לביטוח או לא. בענפים חזקים מבטחים יותר. בענפים שהכדאיות הכלכלית שלהם נמוכה מבטחים פחות. אז המודעות למזג האוויר המשתנה קיימת אבל יש גם נושא מצב הרוח בקרב החקלאים, שגם כן משפיע על קבלת ההחלטות."

מה דעתך האישית על הרפורמה בחקלאות?

"החשש שלי ברפורמה המוצעת הוא מכל מיני תהליכים שיתרחשו והם בעצם בלתי הפיכים ויכול להיות שזה יפגע בענפים מסוימים ויעלים אותם. זאת אומרת, השפעת הרפורמה על החקלאות לטווח הקצר היא לא כל כך ברורה ומבחינת קנט מדובר בחוסר וודאות. דבר ראשון – קנט יכולה למצוא את עצמה כאשר ענפים מסוימים כבר לא קיימים או לא מבטחים."

"הבעיה השניה היא שאין שום תהליך שאומר, אוקיי, בגלל התהליכים שעלולים להיגרם בואו נעשה צעדים מסוימים כדי לחזק ענפים מסוימים או להגדיל אותם, או לחשוב מה היא המדיניות הנכונה שתעזור להם לשרוד. אני חושש מכך שענפים מסויימים ייעלמו ואז המדינה כבר לא תוכל להחזיר אותם לחיים."

"לדעתי, הרפורמה בחקלאות כן תפגע ברציפות של אספקת המזון במדינת ישראל, כי חקלאים בשל חוסר הוודאות אולי יגדלו פחות, יחליטו לא לגדל גידולים מסוימים ואז ייווצרו מחסורים נקודתיים שלא תמיד היבוא יוכל לתת להם מענה."

"כאשר אני מסתכל על הדברים האלה אני די מוטרד. אירועי האקלים הקיצוניים שדיברנו עליהם גרמו לפחיתה ניכרת ביבולי הפירות, מה שגרם לעליה במחירים ולצערי זה גרם לחלקים בציבור לתמוך ברפורמה."

"אבל עיקר החשש שלי מהרפורמה המוצעת הוא שאין פה מספיק צעדים שבונים את החקלאות. כאשר אתה מסתכל על התהליכים האלה, ואתה שומע שאומרים 'נגדיל את תקציב ההשקעות' אני אומר שבעסק שאין לו וודאות מי ירצה כבר להשקיע? אף אחד לא ישקיע הרבה מאוד כסף בגידול, שבעוד שנתיים אולי יהפוך לגידול שאינו משתלם."

"גם כך יש חקלאים שנמצאים בקשיים והחקלאות מטבעה מתמודדת בלאו הכי עם הרבה חוסר וודאות – גם אקלים, גם מחירי שוק וגם מחירי תשומות ועכשיו תוסיף לזה מרכיב נוסף של היבוא, שאינך יודע אם מישהו ישלוט בזה וסכנה של מחלות צמחים שיכנסו לארץ – אתה מייצר פה מרכיב מאוד גבוה באי וודאות בענף שאי הוודאות גבוהה בו מלכתחילה."

"ולכן, מה שמפריע לי ברפורמה זה לא הרצון לעשות שינוי בחקלאות אלא זה שאתה לא רואה הדדיות, ולא תמיכה במקומות שבהם יכולה להיות פגיעה. אז את ענף הביצים הוציאו בסוף מחוק ההסדרים אבל אני חושב שיש עוד ענפים שיפגעו ולא תהיה מהם תקומה."

"היום היצור המהותי מהחקלאות הישראלית נעשה בפריפריה, למשל ירקות בערבה ובעוטף עזה וצריך לקחת בחשבון מה היא המשמעות האמיתית של הפגיעה בתשתית המקומית הזאת, באזור כל כך רגיש. מה גם שהיצוא החקלאי בגלל שערי המטבע הופך להיות פחות ופחות כדאי."

"המחיר שהחקלאי מקבל באירופה וברוסיה כבר הרבה פחות כדאי. היורו שהיה לפני כמה שנים באזור ה-5 ₪ היום שוויו 3.9 ₪, זאת בעיה. כתוצאה מכך ענפים שלמים נפגעו כמו ענף הירקות, ענף תפו"א, גידולים כמו גזר, סלרי, צנון וגם פלפל שבשנים האחרונות היוו את מירב הייצוא והיום פחות משתלם לייצא."

"בסופו של יום להיות חקלאי זה התמודדות אינסופית עם כל כך הרבה משתנים שיכולים להשפיע עליך: אם זה מזג האוויר, מחירי מים ועבודה, מחלות ועוד, תוסיף לזה את השינויים הצפויים בעתיד – זה לא הופך את העסק לקל יותר."

"מנגד חשוב להגיד, החקלאי הישראלי הוכיח את עצמו גם בעבר שהוא יודע להתאים את עצמו ולהסתגל לשינויים אז אני מאוד מקווה שזה גם מה שיקרה בעתיד."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
זו שעת זריחה, אנחנו עומדים בתוך החממה ומתכוננים ליום עבודה חדש. אבי הוא החקלאי, אנחנו בני הנוער של המושב שעוזרים לו בעבודות השונות, בתקווה להרוויח כמה גרושים ולהעביר את חודשי הקיץ החמים בלי להשתגע 
טלי שטרית (זאבי) ממושב דבורה, שהוציאה לאור את הספר "סבא גדול לפעמים קצת מבולבל", מדברת על פועלה למען הקשישים ("חברה שמכבדת את המבוגרים היא חברה יותר טובה"), על סבא ברוך שהיה ההשראה שלה ("היה
7 דק' קריאה
תערוכה מדהימה של קבוצת יוצרים, ביניהן מושבניקיות רבות, התקיימה לאחרונה באור עקיבא: ב"סטודיו של גלית" * שם התערוכה "שווה את הנייר" אומר הכל: כל היצירות נעשו מפיסול וציור של עיסת נייר מודבקת, והחומר שבמחשבה
10 דק' קריאה
הפסל בני קלינסקי, מבצרון, ממשיך ליצור גם בגיל 88 * קלינסקי הוא אמן בנשמתו, שבעבר היה דבוראי חרוץ ועבד כשמאי בקרן לנזקי טבע * לדעתו החקלאות, כפי שהיא מתנהלת כיום, היא בעייתית ביותר: "חייב
8 דק' קריאה
איך הוקם בעין גב בית תפילה המצוי בתוך בית הכנסת שהוא הקיבוץ כולו?  לקראת יום הכיפורים הופיעה מודעה על לוח המודעות של הקיבוץ. היא קראה לחברים שמאמינים שיש להיפטר מהדת הכובלת להירשם לעבודה ביום
3 דק' קריאה
מה הביא צנחני מילואים לאסוף טילי סאגר שהותירו המצרים בסיני והסורים בלבנון? למה הם גנבו זלדה וקומנדקר? מה השתבש עם הטילים האיטלקיים? סיפורה של מחלקה שמעולם לא הוכרה רשמית על ידי צה"ל  כתבות רבות
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן