יבול שיא
הרפת והחלב
1

מערך איסוף וריסוק גזם בבתי צמיחה

2 דק' קריאה

שיתוף:

שותפי הפיתוח:

מיטב מאור – מיכון וטכנולוגיה, ענפי שירות וסביבה חקלאית, שה"מ

צפריר גרינהוט – אגרואקולוגיה, ענפי שירות וסביבה חקלאית, שה"מ

רפי רגב – המכון להנדסה חקלאית, מכון וולקני

אייל כנען, תום דהן, עמרי רגב – כנען טרקטורים

טלי אילני – חוקרת קרקע ומים – מו"פ דרום

 גיל בקר, אוהד מלכה – חקלאים

הטיפול בגזם בבתי צמיחה מהווה מטרד למגדלים, במיוחד בגידול עגבניות – אשכולות ושרי. כיום אין בנמצא פתרון יעיל ומושלם לחומר זה. חלק ניכר מהחומר מגיע לאתרים יישוביים או אזוריים, שאינם תמיד מוסדרים, ובהם נערם ללא טיפול נוסף. לעתים שאריות הגידול נשרפות או מושלכות לסביבה, ובכך מייצרות מפגעים נופיים ומקור לאילוח פגעים, וניתן למצוא ערמות ישנות של חומר צמחי שאינן מטופלות ולעתים גם מעורבות בפסולת נוספת, כפלסטיק חקלאי. קיים קושי לבצע אכיפה בכל חלקה ובכל זמן, וחסרה תשתית לפתרונות קצה. במרבית המקרים בעת עקירת צמחי העגבנייה נשאר חוט ההדליה עם הצמח, והדבר מקשה על האפשרות לרסק את הגזם. גם בהפרדת החוט מהצמח יש סיכון פיטופתולוגי לרסק ולהצניע את שאריות הגידול לקרקע, עקב החשש למחלות קרקע, בין היתר, בשל אי-מחזור זרעים. בנוסף, נוצרת כמות רבה של גזם, המצריכה הובלות הלוך ושוב ליעד. חברת כנען טרקטורים בשיתוף שה״מ מפתחת שיטה שתדאג לטפל בגזם מיד לאחר עקירתו, כשהוא כולל או לא כולל חוטי הדליה, בעזרת פיתוח מערך לאיסוף ולריסוק הגזם באמצעות משיכת רשתות הפרוסות בין שורות הצמחים.

בסוף הגידול של צמחים מודלים מתבצעת עקירה של הצמח והנחתו בקרקע בין שורות הגידול. לא נהוג להצניע לקרקע את השאריות הצמחיות מגידולים אלו מחשש להפצת פגעים שונים, ולכן השיטה שמתבצעת לרוב היא הוצאת הגזם מהחממה על ידי טרקטור שאליו רתום אביזר הוצאה (מזלג/צבת), והחקלאי ממשיך את הטיפול, המסתכם, במקרה הטוב, בריסוק ושינוע, ובמקרה הפחות טוב – בשינוע כמויות גדולות של גזם לא מרוסק או בהשארתו בחצר בית הצמיחה.

בעבודת מחקר זו בחרנו לבחון שיטה חדשה המיועדת לאסוף ולרסק את הגזם בתוך בית הצמיחה בעזרת מכונת קיצוץ, גלילה ופריסת רשתות (הגזם המרוסק יפונה מבית הצמיחה).

בשיטת העבודה שפותחה על ידי כנען טרקטורים  לפני העקירה והנחת הצמחים על הקרקע פורסים רשתות או יריעות לאורך השורות (בין שורות הגידול). העובדים עוקרים את הצמחים ומניחים אותם לאורך הרשת (שתי שורות הדליה לכל רשת). טרקטור, שאליו רתום מערך הקיצוץ, נע רק בשורה המרכזית וממקם את מתקן הגלילה בתחילת השורה, בין הגידולים, אל מול הרשת. העובד מחבר את החלק ההתחלתי של הרשת אל מתקן הגלילה, הטרקטור מניע את מכונת הקיצוץ ואת מתקן הגלילה, הרשת, שעליה מונח הגזם, נעה לעבר מכונת הקיצוץ. הגזם מגיע לשולחן הגלילה, ובעזרת שני חלזונות שממרכזים אותו, הוא מובל לתוך פתח ההזנה של תוף הקיצוץ, הגזם המרוסק יוצא מהארובה אל דולב, עגלת הייבר וכדומה הנמצאים על יד המערך, ולאחר סיום קיצוץ השורה מתהווה רשת מגולגלת המיועדת לשימוש חוזר, ואותה מסיר העובד ממתקן הגלילה. הטרקטור מוביל את המכונה אל השורה הבאה, וחוזר חלילה.

מערך הקיצוץ נבחן בתחילה בבית המלאכה ובחצר היצרן, ובשלב השני נבחן המערך בשטח חקלאי מסחרי. חלק מהבדיקות בוצעו עם גזם מלופף בחוטי הדליה, וחלק ללא חוטים. פרסנו את הרשת לאורך כ-40 מטרים ועליה הנחנו את הגזם. כיום המערך פועל היטב בריסוק גזם ללא חוטי הדליה. בשלב הפיתוח הנוכחי חברת כנען טרקטורים שוקדת על שדרוג המערך כך שיטפל בריסוק חוטי הדליה מתכלים ושאינם מתכלים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אורי אדלר, יזהר טוגנדהפט – הארגון לחקלאות אורגנית דוד סילברמן, אריה יצחק, מולי זקס, מאיה שניט-אורלנד – שירות ההדרכה והמקצוע אשר איזנקוט  ז"ל– מדריך שירות שדה בגימלאותאפרים ציפלביץ, שירות שדה, מו"פ בקעת הירדן הקומפוסט
8 דק' קריאה
נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן