יבול שיא
הרפת והחלב
גיל לין

40% מהמפעלים הקיבוצים הם בתחום החקלאות, האגרוטק וההשקיה

4 דק' קריאה

שיתוף:

ב-8 באוגוסט השנה החל גיל לין בתפקידו כמנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית. צבר, כמובן קיבוצניק, בן למשפחה שורשית שנטעה את כישוריה באדמות קיבוץ משמר העמק ומשם יצא למרחב הפתוח להציג את יכולתו במגוון פעולות, שעליהן נספר בהמשך, עד למעמדו הנוכחי.

איגוד התעשייה הקיבוצית נחשב למעסיק הגדול בפריפריה של מדינת ישראל. שלושים אלף מועסקים בארץ, עוד 20 אלף ברחבי תבל.

250 מפעלים רשומים באיגוד, הרוב תעשייה מסורתית מוטת ייצוא ופרק בפני עצמו מציג חדשנות לשמה. 40% מהמפעלים הם בתחום החקלאות וההצלחה הגדולה היא בתחום האגרוטק וההשקיה. 60% הנותרים הם תעשייה בשפע של תחומים.

מפעלים קיבוצים בתחום החקלאות

המחזור השנתי של איגוד התעשייה הקיבוצית – 50 מיליארד שקלים. יותר משני שלישים מההכנסה באה מהתעשייה, השאר מהחקלאות. 12% מהייצוא הכולל של ישראל בא מהמפעלים הקיבוציים, אף שחלקו של הקיבוץ הוא 2% בלבד מהאוכלוסייה כולה. על כך יש להוסיף כי 75% מסך 280 הקיבוצים ממוקמים באזורים ששומרים על גבולות הארץ.

אל הנתונים המרשימים האלה התחבר-הצטרף לין, ימים אחדים אחרי שצוות איתור – משותף לתנועה הקיבוצית והתאחדות התעשיינים, שהאיגוד הוא בבעלותם, בראשות יושב ראש האיגוד יונתן בשיא – בחר בו לתפקיד.

התחום הזה אינו זר כלל וכלל ללין. מסכת חייו, מאז נולד במשמר העמק לפני 57 שנה, רצופה מגוון תפקידים בקיבוץ ובשליחותו והם הכשירו את המהנדס, בוגר הטכניון, לתפקידים מעשיים מרתקים ומעניינים כאחד בארץ וגם מחוצה לה.

במשרדו, בקומה השמינית של בית התעשייה הנושק לחוף הים של העיר תל-אביב, פגשתי אדם מיוחד. תואם עד מאד להגדרה של מלח הארץ. איש שיחה מרתק, מבין עניין, שוחה בתחומי העבודה והפעילות ושופע רעיונות שאין לי ספק שיחוללו שינוי של ממש לתבנית העבודה של התעשייה הקיבוצית.

איגוד שרוב הפעילות נוגע באתרי תעשייה ואנו באנו לדבר על ארבעים האחוזים של פעילות חקלאית. "הקיבוצים מחזיקים חקלאות כי כולנו רואים בה שליחות לאומית, היכן שתעבור המחרשה עד התלם האחרון.

היתרון האיכותי

שומרת ומגנה על גבולות הארץ" פתח בדבריו גיל לין ומוסיף: "מעבר לחיבור לקרקע המעובדת, החקלאות מציינת מהי עבודת כפיים. מפעלינו מייצרים גם מוצרים למים ולאריזה.

היתרון האיכותי שיש לעובדינו המסורים הוא בכך שעובד מפעל בתעשייה הקיבוצית חי ונושם במקום העבודה שלו. לכן, לכל תפקיד תמצא עובדים טובים יותר מהחברות המתחרות.

"התעשייה הקיבוצית מהווה חיבור ללקוחות קצה שמבינים את הצורך. הקיבוצים של היום יודעים לעשות כלכלה ולהרוויח. המפעלים יוצרים שותפויות ורושמים הישגים ראויים".

גיל לין מגלה כי ההשקעה בחדשנות באה "מפני שמגיעים אנשים מעולמות אחרים ואתה חייב. למשל חדשנות שיווקית; לדעת למצוא שוקי יעד. בייצוא אנשים חושבים איך לפעול טוב יותר. וכמובן החדשנות הטכנולוגית".

בקיבוץ מקובל שכל צעיר אחרי השירות הסדיר בצה"ל חייב לעבוד לפחות שנה בבית. גיל לין בא למפעל "תמה" לייצור פלסטיק ושולב בעבודה על מוצר חדש: אוסף ביצים אוטומטי. לין היה אחראי על משלוחי המוצר ללקוחות בחו"ל.

בתום שנת העבודה פנה חבר הקיבוץ, ח"כ אימרי רון (מפ"ם, ז"ל) והציע ללין להשתתף בקורס שיכשיר את מנהיגי העתיד של התנועה הקיבוצית. זה היה בשנת 1987.

לין היה היחיד מקיבוצו יחד עם עוד חברים מקיבוצים אחרים ששקדו על התעמקות בפוליטיקה וכלכלה. אבל ממש באותה עת פרץ משבר הקיבוצים ו"הנושא שאפיין את בני דורי היה לדאוג לתעסוקות מפרנסות".

גיל לין התקבל ללימודים בטכניון, בפקולטה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה. למד, נבחן והצליח: תואר בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים.

חזר לקיבוץ ופיתח שם מערכות מחשוב ובקרה למפעל, הוביל פרויקטים של מחשוב, היה אחראי על התחום ואחרי שנים אחדות הקים חברת תוכנה בשם "אידיאה מערכות מידע", שאותה ניהל 12 שנה והיא קיימת עד היום.

איגוד התעשייה הקיבוצית

איגוד התעשייה הקיבוצית זכה בפרס אנושי שלא יסולא בפז ועל פי הרוח הנושבת בימים אלה בשדה הניהול של האיגוד, העתיד שם יהיה בלי ספק רווי רעיונות יצירתיים וקידום פעילויות רחבות היקף ומשמעותיות.

גיל לין (57) בן קיבוץ משמר העמק. נשוי לדבי, מהנדסת מחשבים. הורים לשלושה: עפרי (28) נישאה השנה, לימודים בתחום מדעי המוח באוניברסיטת בן גוריון. עידן (24) השתחרר מצה"ל, סטודנט באוניברסיטת בן גוריון בביוטכנולוגיה. נעם (20) חייל בשירות סדיר.

גדל בקיבוצו, משחר נעוריו פעל בחקלאות. עבד בבית הספר האזורי "שומריה" שממוקם במשמר העמק ."ב-4 בבוקר קמתי לעבוד בדיר עיזים בחליבה, גם בחממה לצמחי נוי.

תחום שגם הילדים מתחברים לקרקע, לאדמה,ל חקלאות, לצמחים ,לבעלי החיים. זה העניק לי את השקפת העולם שנים קדימה. מכיתה ז' מתחילים לעבוד בקיבוץ".

גיל לין חבר לאביו, אסא, חקלאי, (היום בן 80) אחיו של מי שהיה חבר כנסת אמנון לין ז"ל מחיפה. "עשינו עבודות בצוותא. כל ילד רוצה לעבוד על טרקטור.

ניהול של העולם החקלאי

השאיפה לעבוד בגד"ש כי שם הטרקטור גדול יותר. התחלתי לעבוד על טרקטור בהכשרת שטחים לגידולי אבוקדו ושקדים.

אתה מקלטר, מכיר את האזור, נוגע באדמה, מבין איך מעבדים אותה. בגיל 16 מקבל רישיון נהיגה על טרקטור. אבא במטעים. אני בגד"ש על טרקטור גדול, כיף אמיתי על כלי גדול וחזק; לומד מהבטן את מחזור השנה החקלאית.

מכינים קרקע, זורעים, החיבור לעונות השנה הוא שונה. אבא שלי עזר וסייע עם הרבה יידע ואתה מתאהב במקצוע ועם זה אתה גדל ומתפתח".

כשבגר היה גיל לין פעיל בוועדות בקיבוץ, בהנהלה הכלכלית של הקיבוץ, בהיבטי ניהול של העולם החקלאי.

בשלב מסוים היה בנסיעת עבודה בדרום אמריקה. "בצ'ילה, במטוס, מעל הרי האנדים, חשבתי מה אני הולך לשנות בחיי כשאשוב לקיבוץ. התנדבתי לתפקיד מזכיר קיבוץ משמר העמק. חמש שנים בתפקיד משנת 2011. הובלתי מהלכים משמעותיים. הגדרת חזון מעודכן לקיבוץ, עידוד של לקיחת אחריות אישית של חברים, שינוי במבנה הארגוני".

בשנת 2016 עבר גיל לין לתנועה הקיבוצית, לתפקיד השני בחשיבותו: משנה למזכ"ל התנועה ניר מאיר. היה אחראי על שלושה מארבעת אגפי התנועה: חינוך, צעירים ומעורבות בחברה. "הובלנו שורת מאבקים לטובת החקלאים. התנסיתי בעבודה ציבורית".

בסוף חודש יולי השנה סיים את תפקידו והדס דניאלי שהייתה מנכ"לית התנועה החליפה את לין כמשנה למזכ"ל.

בקיבוצו משמר העמק 1200 תושבים. יש שם מספר מפעלי תעשייה. מהם הקיבוץ רווחי. לא הופרט.

עוד משהו: גיל לין נמנה עם בני משפחה שלפני עשרות שנים איישו בהצלחה רבה את קבוצת הכדורסל של הפועל משמר העמק, ששיחקה אז בליגה הבכירה של ישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול משק החשמל בקיבוצים הפך למורכב במיוחד והוא כולל אחריות על רכישת חשמל ומכירתו, גביית תשלומים, תחזוקת תשתיות והיכרות עם הרגולציה המשתנה  * חברת משקי רם, שפועלת בכ-40 קיבוצים, מתמחה בכך ותוכל ולחסוך לכם
3 דק' קריאה
הצלם הבינלאומי נפתלי הילגר מגן-נר שבגלבוע נוסע ברחבי העולם, מגלה תרבויות לא ידועות ומצלם נופים ואנשים * בתמונותיו ניכרים סקרנות, רגישות והקשר האנושי שהוא ניחן בהם * מאז ה-7 באוקטובר הוא מקדיש חלק מזמנו
9 דק' קריאה
על הגדות פסח בהתיישבות העובדת  סדר הפסח הוא הטקס הביתי-משפחתי החשוב ביותר בשנה. לאורך ההיסטוריה קיימו אותו בארץ ובגולה, גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים כמעט. העיסוק המרכזי הוא קריאה בהגדה של פסח. במאות השלוש-עשרה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן