יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1512807977

מצוקת ענף האפרסמון

4 דק' קריאה

שיתוף:

שאול קלאוזנר: "היצוא לאירופה נושא שלט 'אין כניסה' ולא ניתן להתחרות בהצפת שוקי אירופה באפרסמון מספרד" ● משה ברוקנטל הצהיר: "אני מופתע ממספר המגדלים שהגיעו – יותר משחשבתי"

יום העיון הארצי למגדלי אפרסמון שהתקיים בשבוע השני של החודש, התנהל באווירה די קרובה לאווירת נכאים. לאירוע שהתקיים באולם הכנסים של משרד החקלאות, אולם רואי – הנושא את שמו של רואי קליגר ז"ל, מנהל יחידת הפיצ"וח שקיפח את חייו בראשית השנה מפגיעת משטח שיש כבד – הגיעה קבוצה לא גדולה של מגדלי הפרי, במטרה מוצהרת, להבין טוב יותר כיצד לשדרג את הגידול ולהתמודד בדרך ראויה עם מזיקים שהורסים כל חלקה טובה בשטח.

שאול קלאוזנר, ראש שולחן האפרסמון במועצת הצמחים ומי שעומד היום בראש קבוצת "מור פירות השרון", ייחד את דבריו למצוקה האמיתית שבה שרוי היום הענף. וכך החל את דבריו: "השנה יבול האפרסמון נמוך, אחרי שנה קודמת של יבול מאד נמוך ואחרי שנה קודמת שהייתה איום ונורא. לפני שנה גידלו בישראל אפרסמון על שטח של 8000 דונם; השנה נעקרו 400-500 דונם על רקע המצב הכלכלי הקשה של המגדלים".

Screenshot 2023 07 26 112230
שאול קלאוזנר

קלאוזנר הזכיר כי היו ימים ש"ישראל ייצאה שישה עשר אלף טונות בשנה. הימים האלה נגמרו. היצוא לאירופה נושא שלט 'אין כניסה' ולא ניתן להתחרות בהצפת שוקי אירופה באפרסמון מספרד. השוק הדומיננטי הוא השוק המקומי. שוקי הייצוא הטובים הם לארצות הברית ולרוסיה. השוק האמריקני לא פשוט כי יש הרבה מגבלות. לרוסיה הייצוא מצוין, יודע לייצר עבורנו מחירים טובים, אולם אין זה ייצוא בכמויות כאלה כדי שהמגדלים כאן ייהנו יותר".

שאול קלאוזנר ציין כי המגדל הישראלי ניצב בפני אתגרים למצוא פתרונות לשוקי ייצוא. "בעבר ייצאנו מחמישה עשר אלף דונם עם חקלאים רבים ממושבים. החלק הזה ירד דרסטית. החקלאים שמגדלים את האפרסמון מנסים לייצר פתרונות להרוויח יותר. יש לנו אתגר להביא את הענף לתוצרת של ארבעה טון לדונם. הממוצע היום הוא כמעט שלושה טון לדונם. קשה לגדל, קשה להרוויח. המטרה – להגיע לאיכויות טובות".

עד כדי כך מצב מגדלי האפרסמון בכי רע, שמנהל ענף הפירות במועצת הצמחים, משה ברוקנטל, הצהיר בראשית דבריו על הבמה ש"אני מופתע ממספר המגדלים שהגיעו – יותר משחשבתי".

והמשיך בדבריו: "הענף בנסיגה. אשתקד פחת הענף בכחמישים אחוזים ונעקרו אלף דונם. היקף הזן 123 גדל. המטרה של שולחן האפרסמון היא להעלות את היבולים, לצמצם בכוח אדם, לשפר איכות ולהגדיל את רווחיות המגדל. אנחנו לקראת תנופה להחזרת הענף לגדולתו".

משה ברוקנטל גילה כי תקציב שולחן האפרסמון 150 אלף שקלים בשנה. רובו ככולו מימון מהמגדלים. "אנחנו משקיעים עשרה מיליון שקלים במו"פ, כדי לקדם את הענף ומבצעים יותר מחקרים. ענף הפירות השקיע תשעה עשר מיליון שקלים בהשבחה. אין לנו לצערנו חוקר לנושא השבחה; אדם כזה יכול היה לבצע שינוי ענק לשוק המקומי ולייצוא".

יושב ראש ענף הפירות במועצת הצמחים רני בר-נס, בחר לייחד את דבריו לרפורמה החקלאית והצהיר כי לא יתייחס כלל לאפרסמון. "יצאנו לרפורמה. לא התנגדנו. אמרנו לאוצר נלך על הורדת מכסים מול תמיכות ישירות לחקלאים. כך החקלאי לא ייפגע. היום, ירדו מכסים של אגס, תפוח, שום, אוכמניות, עגבניות. הרס בענפים האלה, כי אין תמיכות ישירות אפילו לא אגורה אחת. באוצר אומרים לנו לא חתמתם על ההסכם, אז אין תמיכה. אנחנו נדפקים. יש מלחמת עולם בחקלאות. בכנסת יש קבוצה שמזוהה עם ארגון 'קהלת'. דוברי אנגלית, חובשי כיפות עם תיאוריה ניאו-ליברלית. אם אפשר להביא תוצרת מקרואטיה, תורכיה, אוקראינה – יהיה אישור.

Screenshot 2023 07 26 112202
רני בר-נס

אנחנו במצב שלאוצר יש כוח בלתי מוגבל. הנה דוגמא: הגיעו לארץ 50 אלף טון עגבניות,5000 דונם נעקרו. שילמו פי שניים על ביצים מספרד כי לא ניתן להביא ביצים מאוקראינה שהיא במצב מלחמה. מזון צריך לגדל בבית! אנחנו אי בודד. אין לנו על מי לסמוך סביבנו. אנחנו מנהלים מלחמה קשה ומתישה עם האוצר".

אחד הנוכחים באולם קרא לבר-נס: "זה כנס על האפרסמון. תדבר על הפרי הזה" ובר-נס הגיב מיד: "הודעתי בראשית הדברים שלא אדבר על אפרסמון" ואחרי הדברים האלה, לא המשיך בדבריו וירד מהבמה.

ד"ר עומר קראין, חוקר ראשי של ענף הנשירים, הגיע לבית דגן מיחידת מו"פ צפון והיה אמור לייחד את דבריו על עיצוב קיר פירותי באפרסמון, אך החל את הרצאתו כך: "צריכת ענף התפוח בישראל היא 140 אלף טונות בשנה. מדי שנה נקטפים 110 אלף טונות. בשנים האחרונות ניכרת ירידה ברווחיות ענף התפוח.41 אחוזים מהפרי אינו מחזיר את עלות הגידול. שלושים אחוזים מהתפוחים – מייבוא".

לדבריו של החוקר הבכיר התפוח בישראל מניב 5,5 טון לדונם, שעה שבעולם שישה ואף שבעה טונות לדונם ו"אנחנו מנסים להגיע לתוצרת של שישה ושבעה טונות לדונם".

ד"ר עומר קראין קבע ש"הפינק ליידי" הוא זן התפוח הכי טעים. נתתי לבנות שלי לטעום זן תפוח מיבוא שנמכר בסופר והן החזירו אלי בטענה שהזן לגמרי לא טעים". אחד הנוכחים קרא לעברו של החוקר: "מדוע אתה מציע לבנות שלך תפוח מיבוא"? "שינסו וייווכחו שהתוצרת המקומית היא הכי טעימה" השיב ד"ר קראין.

בסיום דבריו ייחד פרק גם לקיר הפירותי, לא לפני שציין שהמיכון הוא כלי מרכזי לחסוך בכוח אדם. "הקיר הפירותי הוא גדר חיה ברוחב 40 ס"מ. נטיעה צפופה. בארצות הברית קוטפים אחרי שנתיים. אצלנו אחרי ארבע שנים".

איילה ברקן, פרויקטורית רישוי חומרים חדשים באפרסמון, מטעם מועצת הפירות ושולחן האפרסמון דיברה על תכנון הדברה, הכרת המזיקים, התבוננות מרחבית על ממשקי הגנת הצומח, שאריות בקטיף והכוונה נכונה לשוקי יעד. היא ציינה שורה של מזיקים באפרסמון: כנימת עש לבנה, כנימה פלורידית, זבוב הפירות הים תיכוני, נמלים, עש תפוח מדומה, עש קליפת ההדר ועוד.

סיגל פרץ, פקחית מזיקים ובעלת חברה לפתרונות מתקדמים להגנת הצומח, התייחסה לתופעת הצלב/כוכב (שיעום בפירות אפרסמון):

Screenshot 2023 07 26 112109
סיגל פרץ

"בחנו לאורך שנים את התופעה. משנת 2017 מצאנו שהתסמין מופיע על גבי חנטים שהפרח לא נשר מהם בתום החנטה. התסמין בצורת פרח שנותר על גבי החנט. התופעה נוצרת בשלבי חנטה, מתקבעת ואינה נעלמת. התופעה היא נוכחות פטריית הבוטריטיס ויש להמשיך ולחקור אותה".

תופעת הצלב
תופעת הצלב

 היא דיברה גם על פיתוח מערכת תומכת החלטה להימנע מריסוסים בתנאי אקלים שאינם מתאימים להתפתחות בוטריטיס.

הרצאה בנושא בירור כנות וריבוי וגטטיבי נשא ד"ר ליאו וינר, גימלאי אגף מטעים בשה"מ, רפרנט לענף האפרסמון מטעם מועצת הצמחים.

איתי במברגר, מדריך נשירים בשה"מ, הינחהאת יום העיון בחן רב וזכה לשבחים מכל עבר. על אף ניסיונות חוזרים ונשנים שלנו לברר כמה מגדלי אפרסמון פעילים השנה בישראל, לא זכינו לתשובה חד משמעית. "כנראה מאה מגדלים, כנראה 150 חקלאים" היו התשובות שקיבלנו. מדריך הנשירים בשה"מ ציין כי מגדלים אפרסמון מכפר יובל בגבול לבנון ועד באר טוביה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכשרה ייחודית וראשונה מסוגה בתחום ההייטק תיפתח בקרוב במכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע ובמרכז הצעירים ערד. בוגרי ההכשרה יוכלו להשתלב בעבודה איכותית בחברת "בינת תקשורת מחשבים". 30 צעירים וצעירות נבחרים תושבי הנגב יתחילו, בשבועות
2 דק' קריאה
ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן