יבול שיא
הרפת והחלב
תמונת אלי אהרון

משבר האקלים ותוצאותיו בחבל אשכול

3 דק' קריאה

שיתוף:

חברת מקורות אינה מסוגלת לספק, בתשתיות הקיימות, את תצרוכת המים הנדרשת, ומדי יום היא מודיעה לחקלאים על סגירות מים

מנהל האגף המקצועי בארגון מגדלי הירקות

דובר כבר רבות על משבר האקלים העולמי הממשמש ובא והנבואות בנוגע לתוצאותיו ההרסניות בתחומים שונים ובעיקר בחקלאות. מדובר על תנאי אקלים בלתי צפויים, הכוללים שיטפונות שלא בעיתם וכן מצבים של חום כבד שלא ידענו עד כה.

לצערנו, במדינת ישראל לא התייחסו ברצינות למצב זה, לא קיימו דיונים בנוגע להשלכות האפשריות בתחומים השונים וע"כ גם לא הוכנו המענים הנדרשים למצבי קיצון אלו.

ביישובי המועצה האזורית אשכול מייצרים החקלאים כ- 60% של העגבניות ותפוחי האדמה הנצרכים בישראל. בכל קיץ רגיל אנו מודעים לבעיית החנטה בגידול העגבניות (גידול אינטנסיבי בבתי צמיחה), אך החקלאים למדו להתמודד עם המצב בכך שהגדילו את כמות המזרעים ובכך חיפו על החוסר ביבול.

דא עקא, בשנה זו פגע משבר האקלים בישראל בכך שמזג האויר היה חם מאוד ומיוחד לעומת שנים קודמות וכן משך הזמן לקיומו של אירוע זה היה ארוך במיוחד.

ברור לחלוטין כי במצב עניינים זה כמות החנטים שנפלו הינו כפול משנים קודמות. אך בשנה זו מתברר גם כי חברת מקורות אינה מסוגלת לספק, בתשתיות הקיימות, את תצרוכת המים הנדרשת ומדי יום היא מודיעה לחקלאים על סגירות מים. במצב זה ברור כי בעיית החנטים הינה שולית לעומת תמותה של הצמחים בבתי הגידול.

חברת מקורות מודיעה כי תפעל לשיפור התשתיות והגדלת יכולת אספקת המים וטוענת כי העניין ייפתר בתוך שנה. לעומתה מודיעה רשות המים כי יידרשו לכך שנתיים ימים.

יש לציין כי ביישובי המועצה צמצמו החקלאים את שטחי הגידול בעגבניות מחשש להפסדים גדולים עקב מימוש הרפורמה בחקלאות שמשמעותה ביטול מכסי המגן והפעלה חופשית של יבוא עגבניות וירקות נוספים ממדינות אחרות, בעיקר מתורכיה. גידול העגבנייה הינו גידול יקר הדורש עלויות כבדות שאינן מאפשרות להתמודד עם העלויות בתורכיה – עלות העובדים, עלות המים ועוד.

ידוע כי בעולם כולו, בגלל משבר האקלים ובגלל הגידול באוכלוסייה, תומכים בחקלאות ובחקלאים בכדי לייצר עצמאות בייצור המזון המקומי ללא הזדקקות ליבוא ממדינות אחרות שגם הן מתמודדות עם אותה בעיה.

לעומת זאת בישראל פוגעים בחקלאות ובחקלאים לטובת היבוא תחת כותרת שגוייה של מלחמה ביוקר המחייה, כאשר בפועל הוכח כי יבוא זה, לא רק שאינו פותר בעיה זו אלא גם גורם לעלייה במחירי התוצרת לאור עלויות היבוא ולאור פיחות השקל לעומת המטבעות הזרים. להזכיר, כיום שער הדולר הינו 3.8 ₪.

באם לסכם את העניין, המדינה היכתה בחקלאיה ונותרה ללא עצמאות בייצור המזון לאזרחיה.

תגובת מקורות:

  1. מקורות היא לא גוף מחליט או קובע מדיניות, אלא רק גוף מיישם. לפיכך את מכסות המים (כמה כל אחד יקבל) כמו גם את התעריף קובע הרגולטור, והוא זה שמנחה אותי מה לעשות. אני מבצע.
  2. בהשוואה לשנים עברו, השנה האזור קיבל הרבה יותר מים ממה שהוקצב לי על ידי רשות המים, חרף חריגה לכאורה ממכסות שנקבעו מבעוד מועד ולא על ידי מקורות.
  3. בדומה לערי ישראל, גם פה מקורות מספקת את המים לפתח היישוב, ותושביו הם שמחלקים אותו פנימית. אם גורם כלשהו קיבל פחות מים לכאורה, אף על פי שכלל האזור קיבל יותר בהשוואה לשנה שעברה, למקורות אין ידיעה או שליטה על זה. 

בפניות קודמות של כלי תקשורת בנידון (גל"צ, ידיעות אחרונות, חדשות N12) מי שהגיב לנושא הוא מי שאחראי עליו, קרי רשות המים, שקובעת טכנית כמה כל גוף בישראל יקבל.

תגובת רשות המים:

מערכת השפד"ן מובילה קולחים מאזור המרכז לדרום הארץ לשימוש חקלאי. מערכת אספקת המים מתוכננת לתת מענה לצריכה הנדרשת בימי שיא, באמצעות תשתיות הולכה ומאגרים שמשמשים לאיגום המים בתקופות של צריכה נמוכה, ושאיבתם בעת צריכות גבוהות.

לאור רצף מתמשך של ימים חמים ביותר הגיעה המערכת לקצה מבחינת יכולת האספקה. בהתאם לכך על מנת לאפשר אספקה לכל הצרכנים החקלאיים, מבצעת חברת "מקורות" "חלוקת מחסור" על ידי סגירת המים להשקיה למספר שעות לסירוגין היכן שיש צורך בכך.

רשות המים מקדמת את הגדלת מפעל השפד"ן על ידי חברת "מקורות" באמצעות הנחת תשתיות הולכה חדשות בקטרים גדולים מהמרכז ועד לקצה המערכת בדרום, וכן הוספת מאגרים גדולים לאיגום המים בהיקף של 3.25 מיליארד שקלים. חלק מהתשתיות כבר בוצעו וחלקן בתכנון או במהלך ביצוע. ההערכה היא שבשנה הבאה יחול שיפור ביכולת אספקת המים בזמני שיא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אורי אדלר, יזהר טוגנדהפט – הארגון לחקלאות אורגנית דוד סילברמן, אריה יצחק, מולי זקס, מאיה שניט-אורלנד – שירות ההדרכה והמקצוע אשר איזנקוט  ז"ל– מדריך שירות שדה בגימלאותאפרים ציפלביץ, שירות שדה, מו"פ בקעת הירדן הקומפוסט
8 דק' קריאה
נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן