יבול שיא
הרפת והחלב
שיזף טל וילדיהם

משק חקלאי בעת המלחמה

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיזף דהן, יליד מושב גבעתי וחבר מושב ניר-ישראל, הוא דוגמא לצעיר אקדמאי שבחר לעסוק בחקלאות, למרות שהוריו לא עסקו בה. הוא מגדל עלים לקישוט בבתי רשת. שיזף גויס ביום הראשון למלחמה. אימו רחל מספרת כיצד המשק שלו מופעל בעת החירום על-ידי המשפחה ומתנדבים

תמונה ראשית: שיזף, טל וילדיהם

"תמיד נמשכתי לחקלאות", אומר שיזף. "כשהייתי נער עבדתי אצל חקלאים במושב שלי ובמושבים סמוכים, וגם העבודה המועדפת שלי אחרי הצבא היתה בחקלאות. אני אוהב את השקט שיש בעבודה בשדה".

סבו וסבתו של שיזף, עובדיה ומרים זערור, עלו מעיראק לארץ בשנת 1949 והגיעו למושב גבעתי. הם טיפחו רפת ואחר כך לול. "לאחר פטירתו של סבי, המשיכה סבתי להפעיל את הלול שנים רבות. אימא שלי רחל היא בת המושב", מספר שיזף, "ואבי סמי עלה לארץ ממרוקו בשנת 1962. הוא עבד שנים רבות ב'חברה להגנת הטבע' ואחר כך כמורה לשל"ח. אמי עבדה במשרד החינוך כמורה וכמדריכת מורים. גם היום, כשהיא פנסיונרית, היא עוסקת בחינוך בבתי ספר של המועצה האזורית באר טוביה בנושא הקיימות. הוריי לא עסקו בחקלאות בכלל, למרות שהיתה להם נחלה במושב. תמיד ידעתי שארצה לעסוק בחקלאות ואני התחלתי להפעיל את המשק של הוריי".

שיזף נולד בגבעתי בשנת 1989. הוא למד בבית הספר היסודי "רגבים" במושב אמונים, ואחר-כך בבית הספר התיכון של המועצה האזורית באר-טוביה. עם סיום הלימודים הוא התגייס לצבא ושירת בצנחנים. אחר-כך יצא ל"טיול הגדול" בדרום אמריקה.

"אחרי הטיול הגדול חזרתי למושב. התחלתי לעבוד בתור שכיר. אחר-כך שתלתי בחלקה הראשונה שלי הדסים לארבעת המינים, מאחר שהיה לי הסכם עם בחור דתי לשווק אותם. תוך כדי כך למדתי לתואר ראשון בכלכלה וניהול במכללת ספיר. "רציתי תמיד ללמוד", מציין שיזף, "לפתוח את הראש לעוד דברים. במקביל לעיסוקי בחקלאות".

 "בשנת 2014 גיליתי את כל עולם הפרחים ואת הנישה של ענפי הקישוט – אלו כל התוספות ששמים בזרי הפרחים", הוא מספר, "ומאז אני עוסק בזה וגם בגידול חמניות לפרחים בקיץ".

ענפי הקישוט של שיזף גדלים בבתי רשת בשטחים פתוחים של מעל מאתיים דונם, שהוא חוכר גם מאחרים. הוא מייצא הרבה מהתוצרת שלו לחו"ל, וגם מספק לשוק המקומי. "עם השנים מאוד התקדמנו במיכון כדי לחסוך בכוח אדם. בית האריזה בגבעתי מאוד משוכלל". הוא מציין.

בעת המלחמה

לפני המלחמה העסיק שיזף בין 15 ל-18 פועלים תאילנדים וערבים פלסטינאים מהשטחים. עם פרוץ המלחמה הוא גויס למילואים, ונכנס להילחם בעזה עם חטיבת 551 של הצנחנים. באותה עת המשק שלו היה על סף קריסה, כי הפועלים הפלסטינאים חדלו כמובן לבוא, ונשארו רק שישה תאילנדים לעבוד במשק.

"מיד התגייסו בני המשפחה שלי – אבי שבדיוק יצא לגמלאות, אמי וכן רעייתי טל", מספר שיזף. "הם לקחו על עצמם לטפל במשק. במקביל הגיעו מתנדבים – גם חברים וגם זרים מכל רחבי הארץ. ביניהם עובדי חברות הייטק, חיילים רבים ותלמידי בתי ספר. אני חייב לציין" הוא אומר בהתרגשות, "שהמתנדבים הצילו אותנו ובכלל, לדעתי הם מצילים היום את כל החקלאות במדינה".

משק בניר-ישראל

שיזף הכיר את רעייתו לעתיד, טל לבית צייזלר, בבית הספר התיכון בבאר-טוביה, בו למדו יחד. טל היא בת מושב ניר-ישראל. השניים נישאו בשנת 2018 ועברו לגור במושב ניר-ישראל.

הם הורים לשלושה ילדים: התאומים מעיין ויובל בני ארבע ורותם בן שנתיים. "אנחנו מאוד אוהבים את המושב", מעיד שיזף, "החינוך לילדים מצוין, האנשים נחמדים בניר-ישראל. כיף לנו פה".

המשק שקיבלו בניר-ישראל היה בעבר משק חקלאי פעיל של סבא של טל – שרגא צייזלר ז"ל. היתה לו רפת וכן הוא גידל רימונים, נקטרינות ופפאיה. "שרגא היה גם מדריך חקלאי של לולנים", מספר שיזף, "והוא הדריך גם את סבי וסבתי, שהיה להם אז לול בגבעתי. כך שהוא הכיר אותם היטב, ולימים טל נכדתו של שרגא ואני התחתנו… היום אנחנו מרגישים זכות גדולה להפעיל מחדש את המשק הזה. וזה נותן לנו גאווה גדולה".

ואכן, שיזף וטל החלו לטפח ולהפעיל גם את המשק הזה בניר-ישראל, בנוסף לפעילות בגבעתי. "התחלנו להקים כאן בית רשת, אבל זה נעצר בגלל המלחמה. בינתיים חכרתי שטח מהשכן ואני מגדל בו ענפי קישוט, ובקיץ הקודם גידלתי גם חמניות".

החקלאות במדינה

כאשר שיזף נשאל על המצב הכלכלי שלהם, הוא עונה: "לפני המלחמה אנחנו הסתדרנו כלכלית בסדר", והוא מוסיף: "החקלאים – אם יתנו להם לעבוד ויורידו מהם את כל הביורוקרטיה ואת כל 'ההצקות' של המדינה (אפשר לקרוא לזה כך) – הם יחיו בכבוד ויהיה להם טוב. אני מקווה שאולי המלחמה תגרום למדינה להוריד הרבה חסמים מן החקלאים. בתחום שלנו זה פחות מורגש, כי אין הרבה ייבוא, אבל בתחום הפירות והירקות המצב גרוע מאוד. אנחנו צריכים להישען על החקלאות המקומית ולא על ייבוא מתורכיה או ירדן. בקורונה נוכחנו לדעת כמה מסוכן להסתמך על ייבוא, אבל המדינה לא הפיקה את הלקח. אני מקווה שעכשיו, אחרי המלחמה הזו, דברים ישתנו". ובסופו של דבר אומר שיזף: "אני ממליץ לצעירים לחזור לחקלאות. אין על החקלאות".

משפחה ומתנדבים לעזרת החקלאים

 אצל חקלאים רבים שנלחמים עתה, בעיקר במסגרת המילואים, החלו קרובי משפחה לנסות לעזור ככל יכולתם במשק שנעזב פתאום. כך גם אצל שיזף דהן ממושב גבעתי, אשר גויס מיד עם תחילת המלחמה, הוריו – רחל וסמי, יחד עם רעייתו טל – שינסו מותניים והחלו לעבוד במשק בו מגדלים ענפי קישוט מגוונים לייצוא ולשוק המקומי.

רחל דהן, אימו של שיזף מספרת:

"אני עוסקת בהוראת המדעים שנים רבות, כיום אני בגמלאות, אך ממשיכה לעבוד יומיים בשבוע בהובלת פרויקטים בנושא 'קיימות'. סמי, בעלי ואבא של שיזף, עסק שנים רבות ב'חברה להגנת הטבע' בחינוך, הוראה ופיקוח בתחום של"ח במשרד החינוך. [של"ח- שדה, לאום, חברה] למזלנו הוא יצא לגמלאות ממשרד החינוך בחודש ספטמבר השנה. כך ששנינו יכולנו להתפנות לעבודה במקום שיזף". גם טל, רעייתו הצעירה – שעובדת בחווה החקלאית בבאר שבע ומגוריהם בניר-ישראל – התפנתה לעזור. היא הגיעה עם שלושת ילדיהם הקטנים והתגוררה במשך חודש וחצי בבית הוריו של שיזף בגבעתי.

"הכול היה כל-כך פתאומי", מספרת רחל, "סמי ואני לא עסקנו בחקלאות, למרות שהוריי היו מושבניקים פעילים. שיזף גויס בתחילת המלחמה, בשלושת השבועות הראשונים הוא היה באימונים ואחר כך נכנס להילחם בעזה עם חבריו הצנחנים. עם כניסתו ללחימה בעזה נותק הקשר כמו עם כל הלוחמים. בשלושת השבועות הראשונים המשק כלל לא פעל, תאילנדים עזבו אותנו ולנו לא היה מושג מה צריך לעשות. נתקלנו בשאלות רבות וחוסר מענה בתחומים שונים.

Screenshot 2024 01 28 143645
מתנדבות מניר ישראל

"למזלנו יש אנשים טובים שנרתמו והתנדבו לסייע ולהדריך אותנו בתפעול המשק. חשוב לציין את שוש ויצמן האגרונומית ממושב ניר חן, המלווה אותנו שנים ולמרות היותה פנסיונרית הייתה זמינה ונגישה למתן עצות והדרכה. ואת החקלאי רוני לוי המומחה בגידול רוסקוס ממושב נוגה, שסייר במשק עם סמי, ונתן לו טיפים רבים לגידול".

בזכות המתנדבים

"במקביל טל כלתי ואני התחלנו לנהל את כל מערך המתנדבים", אומרת רחל. "יצרנו קשר עם גופים שמקשרים בין מתנדבים לחקלאים הזקוקים לידיים עובדות: 'צו 8 לחקלאות', עמותת 'לב אחד – סיוע אזרחי בחירום' מכפר אדומים, וכמובן 'השומר החדש'. בנוסף התנדבו חיילים, אזרחים צעירים ומבוגרים, תלמידי בתי-ספר, עובדי חברות הייטק, עובדי מפעלים, מועדוני גימלאים ועוד ועוד".

רחל מציינת בהערכה רבה גם את הפעילות של עדי לוי שמונתה מטעם המועצה האזורית "באר-טוביה", (אשר מושב גבעתי נמצא בתחומה), לנהל את מערך המתנדבים לכל החקלאים הזקוקים לסיוע במושבי המועצה, וזאת באמצעות איש קשר בכל ישוב. במושב גבעתי שלום עזרא עשה זאת במסירות רבה. יש לציין שעדי דאגה גם לסטודנטיות שעבדו במשק בתמורה למלגת לימודים מ"מפעל הפיס".

רחל וסמי דהן מעניקים תעודה לחיילים מתנדבים
רחל וסמי דהן מעניקים תעודה לחיילים מתנדבים

רחל מציינת קבוצת מתנדבים מיוחדת, חברי מושב ניר-ישראל, שמגיעים באופן קבוע להתנדב בכל יום שלישי בגבעתי במסירות ואדיקות רבה.

"וכך, בזכות המתנדבים הצלחנו לגלגל את העבודה", מציינת רחל. "אמנם המחזור פחת, אבל העבודה לא פסקה". במיוחד היא גאה על שהם הצליחו לייצא ענפי קישוט לחו"ל. "הייצוא מוכיח את חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל. למרות המלחמה, אזרחי המדינה מצליחים לעמוד בהתחייבותם ולספק את הסחורה החקלאית שהוזמנה. לטעמי זו ממש גאווה. לגבי השיווק לשוק המקומי, המצב מורכב יותר, כיוון שהביקוש ירד גם בחנויות הפרחים וגם בקרב מעצבי האירועים. לאט לאט החלו להיכנס לעבודה שני משווקים שאיתם אנו עובדים באופן קבוע שנים רבות ולהם נמכרו ענפי הקישוט".

העבודה בחקלאות – קשה אך מהנה

כך התוודעו ההורים לעבודתו האחראית והמסורה של בנם. "אמרתי לבעלי", מספרת רחל, "בזכות המלחמה אנחנו וטל מבינים עד כמה עבודת החקלאות מורכבת וקשה. איך לא הבנו עד כמה הבן שלנו עובד קשה. מה שחשוב הוא, ששיזף מאוד נהנה לעסוק בחקלאות במטרה לפתח את המשק, וזאת למרות הבירוקרטיה והקושי להוציא לפועל כל רעיון אליו הוא חותר".

 חינוך לאהבת הארץ

אמנם רחל וסמי לא עסקו בחקלאות, אבל שיזף ואחיו יעד, שהוא וטרינר במקצועו, ולוטם שהיא מהנדסת בניין במקצועה – חונכו לאהבת הארץ לשמירה על הטבע והסביבה. "הם גדלו במשפחה בה סמי עבד שנים רבות ב'חברה להגנת הטבע', טיולים ולינת שטח היו חלק בלתי נפרד מהווי המשפחה. בכל הזדמנות יצאנו עם הילדים לטייל בארץ. אנחנו מאושרים לראות כיצד אהבת הארץ מונחלת על ידי שלושת ילדינו לנכדינו, וגם מרבים לטייל וללמוד לאהוב את הסביבה לכבדה ולשמרה".

העיסוק של רחל בהובלת פרויקטים בבתי ספר במועצה האזורית "באר טוביה" בנושא "קיימות" [קיימות – ההבנה את השפעת האדם על הסביבה ופיתוח תפישת עולם שתשלב סביבה, חברה וכלכלה, ותפעל לכינון של עולם טוב יותר]; אף היא מוכיחה עד כמה שיזף ובני ביתו מחוברים ותורמים לסביבה, לקיומה ולתקומתה של חברה ערכית חזקה ומאוחדת בארץ ישראל.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נתחיל בהודעה של דוברות המשטרה – גניבות בקר בשווי של מאות אלפי שקלים. כתב אישום הוגש באמצע ינואר האחרון, בגין עבירות של גניבות בקר וקשירת קשר לביצוע פשע נגד 3 נאשמים, שגנבו עשרות פרות
2 דק' קריאה
משפ' יעקב עדיין ממשיכה ברפת רציתי מאוד לבקר ברפתות השכנות בחבל תענך שהולכות ונעלמות וכך, היה מרגש מאוד לפגוש את זוג המבוגרים – רחל ואליהו יעקב, יחד עם ירמי בנם הצעיר, שהוביל אותי בחום.
7 דק' קריאה
יוחאי קמחי בעין חרוד איחוד קצת לפני המלחמה יצאתי לפגוש איש מיוחד בעין חרוד עם עשייה בלתי פוסקת במשך עשרות שנים, עם דגש על הרפת. כל הפיתוח בענפי החקלאות בקיבוץ עין חרוד איחוד, עבר
6 דק' קריאה
פוסט אחד שהניע אנשים רבים בתקופת המלחמה שנים רבות שאני מלווה את רפתות העוטף במסגרת תפקידיי בענף. במבצעים הביטחוניים המיוחדים, השתדלתי להתנדב ליום-יומיים בחליבות ברפת, שהעובדים שלה פונו בצו צבאי והיא נשארה ללא צוות.
3 דק' קריאה
חודשים רבים של השקעה בקידום המועמדות בכל משקי הקיבוצים וביום שלישי 14.2 התקיימו הבחירות והדרמה הייתה גדולה. בשעות הלילה נספרו הקולות וליאור שמחה נבחר לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית. הוא יחליף בתפקיד את ניר מאיר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן