יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 11 02 115446

"נגרמו נזקים מכניסה של טנקים ונגמש"ים; שערים הופלו, דרכים נפגעו, גם אדמה מעובדת ניזוקה"

2 דק' קריאה

שיתוף:

כך לדברי מקסי שולמן (תמונה ראשית), מנהל המטעים של מנרה

המטעים המרהיבים של קיבוץ מנרה מאבדים אט-אט את הגוון שלהם. 800 דונם של תפוח, נקטרינה, אפרסק, דובדבן וקיווי מוכנים לקטיף, אך במצב המלחמה בחבל ארץ זה, אין סיכוי של ממש שלשטח יגיעו ידיים עובדות ויבצעו קטיף ראוי לקראת שיווק הפירות.

מקסי שולמן, מנהל המטעים של הקיבוץ מתנהל חסר אונים. "תשעים וחמישה אחוזים מחלקות הגידול ממוקמות ממש על גדר הגבול. ב-8 באוקטובר יום אחרי מתקפת החמאס על עוטף עזה, המועצה האזורית גליל עליון המליצה לחברי קיבוץ מנרה לעבור לבית מלון בעיר טבריה. צוות צח"י (צוות חירום) הכין כבר תכנית פינוי. הקיבוץ הודיע שהוא יממן שבוע ראשון בטבריה ואחר-כך תממן את השהייה בטבריה המועצה האזורית".

מקסי שולמן מגלה ש"בימים הראשונים עוד הסתובבתי קצת בשטח וכשהאזור התחיל להתחמם,  לא ניתן היה עוד להגיע למטעים. הצבא הכריז על שטח צבאי סגור וכביש הצפון נפתח ונסגר לסירוגין והיה מלא במחסומים לכל אורכו של הכביש".

מקסי עבר לטבריה ב-8 באוקטובר, לא כחבר בקיבוץ מנרה. בעשרים ושתיים השנים האחרונות הוא מתגורר בקיבוץ ברעם, גם על גבול לבנון, שנתיים אחרי שעלה לישראל מהעיר צ'אקו, בצפון מזרח ארגנטינה, אזור שגובל עם פרגוואי.

שולמן (45) עבר לגור בטבריה, לשם פונה יחד עם שאר חברי הקיבוץ. בתו, בת 18, בשנת שירות, שמתגוררת בתל אביב, יצאה צפונה לשהות עם אביה שהוא גרוש.

מקסי שולמן מספר ששמונה מאות הדונם עמוסי הפרי ממתינים לקטיף ואין מי שיבצע את העבודה. "על העצים יש את ה"גרנד סמיט" וזן נפלא של "פינק ליידי". מה"סמיט" הצלחנו לקטוף שלושים אחוז. ה"פינק ליידי" עוד לא היו מוכנים במאה אחוזים ביום שהכריזו על שטח צבאי".

מטע תפוח פינק ליידי
מטע תפוח פינק ליידי

מקסי גילה כי טילפן למנרה ושם "מדברים על עוד שבועיים לפחות. זה נראה לי מוקדם. אם אפשר היה לקטוף היינו משווקים 800 טון של נשירים ועוד 300 טון של קיווי".

יודעים מה מצב המטעים?

"קיבלתי דיווחים על נזקים שנגרמו מכניסה של טנקים ונגמש"ים לשטח. דרכים נפגעו, הכלים המשוריינים הפילו שערים והסבו נזק גם לאדמה מעובדת. אני צופה שלא נצליח להגיע בזמן לקטוף את הפירות. התפוחים והקיווי יפלו על הארץ וברור שיהיה נזק גדול. יש גם מחשב שקובע את כמות המים לעצים, אולם זה לא הכול".

קיווי מוכן לקטיף
קיווי מוכן לקטיף

בימים כתיקונם עבדו במטעי מנרה שמונה תאילנדים ועוד עשרה מהפיליפינים. "התאילנדים עברו לעמק הירדן והם מועסקים בקיבוצים מעגן ובית זרע. שמונה מהפיליפינים חזרו לארצם כי בדיוק נסתיימה תקופת אחד-עשר חודשי ההעסקה שלהם. שמונה העובדים הזרים האחרים הועברו לעבודה במשק חקלאי אחר במרכז הארץ".

מקסי שולמן מציין לנו שבמטעים במנרה עבדו גם דרוזים מבית ג'אן. "הם עזרו לנו בדילול, בעבודות אחרות וגם בקטיף. עכשיו הכל נראה אחרת. השטח סגור, המטעים אינם מטופלים וברור לי שזה אינו סיפור קצר".

מנהל המטעים של קיבוץ מנרה מגלה ש"הבאנו שמאי להעריך את הנזקים. אנחנו מכינים דו"חות, מנסים לתעד את הנזקים. בהערכה ראשונית נקבע כי בשער המטע הנזק מוערך בכ-6 מיליון שקלים. הנזק יהיה גדול יותר, כי המטעים שהם צמודי גדר, מה שנקרא 'עד התלם האחרון', בוודאי ייפגעו בהמשך המערכה מול החיזבאללה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאת: אריה וולף – מדריך מיכון חקלאי; נייד: 053-3953959; דוא"ל: [email protected] ניהול עשבייה ניהול עשבייה הוא אחד האתגרים המרכזיים בחקלאות המודרנית. במשך שנים התבסס התחום בעיקר על קוטלי עשבים כימיים, אך בשנים האחרונות גוברים
6 דק' קריאה
תקצירי הרצאות הנדסת שמרים ליצור פרומונים להדברה ביולוגית של עשים מזיקים יעל שילדרמן,1,2 גור פינס,1 מרטין קופייק2 ,ענת זאדה1 1המחלקה לאנטומולוגיה, מנהל המחקר החקלאי 2 בית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס, אוניברסיטת תל
8 דק' קריאה
כשהמשפחה חוזרת הביתה אחרי שנתיים ארוכות של המתנה, תקווה ונשימה עצורה, עדים אנחנו לרגעים מרגשים של שיבה הביתה. בימים של ציפי דרוכה לקבלת אחינו ואחותנו השבים, אנחנו נזכרים בערך הבסיסי ביותר – הבית והמשפחה.
שלחנו את מאיה ורפי שחיו בחיפה מספר שנים לגלות את חיפה המתחדשת * לילה בחיפה, שהייתה לזוג הצעיר בית עד לפני תשע שנים * כבר בכניסה לחיפה עלו מחדש זיכרונות מתקופה אחרת בחייהם, כשהם היו סטודנטים צעירים  *תמונה ראשית: בוסתן כיאט. צילום: דני בר  בוסתן כיאט  כשנכנסים לחיפה על
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן