יבול שיא
הרפת והחלב
חוות פקאנים בצפון

נטיעת חלקות מודל חדשות לחדשנות ויישום מחקרים בחלקות החקלאים בגליל ובגולן

4 דק' קריאה

שיתוף:

מו"פ צפון

במסגרת תיקון 2027 לחוק המים, תקצב משרד החקלאות 7 מיליון שקלים למחקר, ו- 13 מיליון שקלים לפיתוח חלקות מודל, במטרה לקדם חדשנות ליישום המחקר במטעי החקלאים במשקים עצמם. הרבה מאוד חלקות הוקמו במרחב במשקים השונים – מטעים, גד"ש וחממות שהביאו חדשנות וטכנולוגיות לחקלאות האזור.

בחוות המטעים של החברה לחקלאות בגליל העליון ומו"פ צפון במכון המחקר מיגל, של החברה לפיתוח הגליל, גם ניטעו חלקות מודל. בחלק משטחי החווה המחקרית, המשתרעת על שטח של 200 דונמים, וממוקמות באזור בעל הטמפרטורות הגבוהות ביותר בעמק החולה, הסובל מאירועי אקלים קיצוניים.

ייבחנו השיטות וההיבטים החדשים בעיקר בתחום הנשירים, גלעיניים ופירות הדר, במטרה להביא להתייעלות וחדשנות נוספת לחקלאי הצפון בשיטות כגון: נטיעה צפופה בעצי פרי נשירים, שינוי בעיצוב המטע והתאמתו לקטיף ממוכן, הנבה גבוהה של יבול, איכות פרי טובה יותר, חיסכון בעלויות הקטיף, בחינת זנים על כנות שונות, שיטות להתמודדות של שתילים עם אירועי אקלים קיצון, הכנסה של גידולים חדשים לאזור ועוד, ובהתאמה לגידולים השונים בחלקות המודל; אבוקדו, שקד, הדרים, פקאן, תות שדה, מישמש מוקדם וגויאבה.

המעבר לנטיעה צפופה בעצי פרי נשירים החל בשנות ה-60 באירופה. התהליך היה בתחילה במטעי התפוח והועבר גם ליתר הנשירים. בארץ, ענף הנשירים (גלעיניים וגרעיניים) עובר מהפך במספר העצים הניטעים לדונם.

עד שנת 2000 ניטעו 80-100 עצי תפוח לדונם, כיום נוטעים 285-330 עצים לדונם. גם על יתר הנשירים לא פסח התהליך, ובאפרסק נוטעים היום 80-100 עצים לדונם, לעומת 66 עד לפני שנתיים.

המעבר לצפיפות גבוהה יותר, הניב יבולים גבוהים יותר, איכות פרי טובה יותר וחיסכון בעלויות הקטיף תוך שהוא מאפשר הכנסת טכנולוגיות מיכון ורובוטיקה.

על ענף הפקאן פסחה המהפכה החדשה. נטיעה רגילה, של 12 עצי פקאן לדונם, וכניסה לפוריות מלאה, הינה רק בשנה ה-8 לגידול העץ, ביבול מרבי של 350 ק"ג אגוזים בקליפה, ואיזון כלכלי לחקלאים רק בשנה ה-19.

גידול מטעי פקאן מצריך מיכון מיוחד בשל עצי הענק הגדלים במטע. בארץ נטועים כיום כ-3,200 דונם מטעי פקאן, מתוכם כ-800 דונם צעירים שניטעו בשלוש השנים האחרונות ועדיין לא נכנסו לפוריות.

בשנה הקרובה צפויים להינטע כ-400 דונם נוספים. אזורי הגידול העיקריים הם עמק החולה, עמק יזרעאל, שפלת החוף וחבל יהודה. פרי הפקאן נאסף בניעור מכני ומרוכז למכלים. הצריכה הממוצעת בישראל נאמדת ב-2,500 טון גלעין (ללא קליפה) בשנה.

הדובדבן, כגידול מודל, דומה מאד לפקאן בשל אופי הצימוח הפולרי שלו. בכל שנה מתעוררים מעט ענפים, הגדלים באופן נמרץ. הצימוח הנמרץ דוחה את הכניסה לפוריות, ומשפיע מהותית על רווחיות המטע.

במחקרים שנעשו במו"פ צפון-מיגל, בדובדבן בשנים קודמות, החוקרים הצליחו לעורר עשרות ענפים בכל עץ בעזרת טיפול בחומרי צמיחה, לריסון ושליטה בצימוח, ודרבון העץ לפוריות במקום לצימוח. טכניקה זו גרמה לפוריות מלאה בדובדבן בשנה ה- 3-4 במקום בשנה ה- 6-7.

לאור ההצלחה בגידול הדובדבן בשיטות החדשות, בוחנים כעת חוקרי מו"פ צפון-מיגל, פעילות במודל זהה, גם בעצי הפקאן.

בחלקות המודל החדשות שניטעו בחוות המטעים המחקרית, בוחנים החוקרים מטע פקאן צפוף, במטרה להגעה לפוריות מלאה בשנה החמישית, הגדלת היבול הממוצע ל-450 ק"ג לדונם, בחינת התנהגות זנים חדשים של פקאן בעמק החולה, ודישון יעיל יותר כמטרת משנה. חלקת המודל של פקאן, ניטעה על פני 11 דונם, בשנת 2020, בהובלת גלית רדל.

פקאן, הינו עץ נשיר דו-פסיגי, ממשפחת האגוזיים. מוצאו מצפון אמריקה, צפון מקסיקו ולאורך נהר המיסיסיפי, בין קווי הרוחב 28-35 מעלות. במקור מוצאו גדל עץ הפקאן סמוך לאגני נחלים וביצות, ועל כן צריכת המים שלו גבוהה יחסית לעצי פרי אחרים.

הפקאן, בדומה לעצי פרי נשירים אחרים, זקוק למנות קור, על מנת לעבור את החורף במצב תרדמה ולהתעורר בצורה טובה באביב. שעות הצינון הנדרשות לפקאן מועטות יחסית.

מאידך, חשיבות רבה יש לשעות החום הנדרשות: אביב חמים ללא קרה, וקיץ ממושך, חם וללא גשם. על מנת לקבל הפריה יעילה ופרי בהיקף מסחרי, נדרשים שני זנים בעלי התאמה במועדי הפריחה.

הפקאן דורש השקיה שופעת (כ-1,000 מ"ק שנתי) מים באיכות טובה וריסוסים לתיקון מחסורי אבץ, ודישון, בעיקר חנקן ואשלגן. אחת הבעיות המאפיינות את גידול הפקאן היא הסירוגיות- יבול רב בשנה אחת ויבול דל בשנה העוקבת.

בשנת 2020 ניטעה בחוות המטעים חלקת מודל של אבוקדו, הכוללת 5 דונמים למחקר, בהובלת ד"ר ליאור רובינוביץ', ממו"פ צפון- מיגל, הבוחן התמודדות המטע עם אירועי אקלים קיצוני וזנים הפגיעים לקרה, בשיטות אגרי-טכניות כגון, רשתות צל.

בנוסף, באותה השנה, בהובלת שמעון אנטמן, מדריך נשירים, וגלית רדל ממו"פ צפון-מיגל – הוקמה בחוות המטעים חלקת מודל נוספת על פני 10 דונם, מכוונת מיכון, בה ניטע שקד ונבחנים בה שלושה זנים על כנות שונות, מרחקי שתילה שונים וצפיפויות שונות.

בהיקף רחב, יבחנו הזנים 'מתן' ו'אום אל פחם' (זן השקד עיקרי בגידול מסחרי בישראל, בעל עוצמת וצורת צימוח שנראים פחות מתאימים לממשק הנדרש). בנוסף ייבחן בהיקף מצומצם הזן החדש 'יפת' (זן פורה בעל הפריה עצמית).

למרות עקירה מאסיבית של מטעי הדר בכל הארץ, אומרים במו"פ צפון כי בשנים האחרונות נמצא, שלזני תפוזים ואשכוליות יתרון בגידול באזור עמק החולה על פני שאר האזורים בארץ. יתרון זה אף משמעותי יותר בזנים הצבעוניים 'קרה-קרה' ו'סטאר רובי'.

בשנת 2021 ניטעה בחוות המטעים חלקת מודל עצי הדר, על שטח של 10 דונם, בהובלת צליל בראס ממו"פ צפון-מיגל וניצן רוטמן משה"מ, המובילים מחקר לבחינת הדרים; אשכולית אדומה מזן 'סטאר רובי' ותפוז מזן 'קרה קרה'.

בכל זן נבחנים 3 עיצובים שונים לעצי ההדר; עיצוב בעל ציר מרכזי אחד, עיצוב בעל שני צירים מרכזיים, ועיצוב "חופשי" שיישמר בגבולות הרצויים. בחוות המטעים נטועים 26 דונם עצי הדר ותיקים, ועם חלקות המודל החדשות, נטועים כיום 36 דונמים הדרים.

קרה-קרה הינו זן תפוז שמוצאו בוונצואלה ונוצר כמוטציה צבעונית של הזן וושינגטון. הקרה- קרה הינו זן מקדים ומועד הבשלתו בדצמבר – ינואר.

העץ בגובה בינוני-קטן עם פוריות גבוהה. זהו זן איכותי שמתאים לגידול באזורים חמים עלגבי כנות איכותיות כמו טרוייר וחושחש. האשכולית האדומה 'סטאר רובי', ממוצא טקסני נוצרה כתוצאה מכוונת מהזן הדסון.

הזן נקטף לאורך כל עונת הקטיף אוקטובר – מאי. הציפה בעלת צבע פנימי אדום חזק שמופיע בצורה אחידה, הפלחים מלאי מיץ והטעם מתוק עם מרירות אופיינית.

כושר התחרות של ענף ההדרים בשוקי הייצוא, תלוי במידה רבה ביכולת להגיע ליבולים גבוהים תוך שימוש מינימלי בכוח אדם. לכן במטעי נשירים, פועלים חוקרי מו"פ צפון, זה מספר שנים לשינוי בעיצוב המטע, במטרה להתאימו לקטיף ממוכן, בעזרת במות קטיף ופיתוח רובוטים לקטיף.

מחד, עיצוב של עץ הדר בהתאמה לקטיף מכני מהווה בעיה, בעיקר עקב הצימוח הנמרץ של העץ, אך מאידך עיצוב כזה אשר יחשוף את מרבית העץ לתאורה, יכול להוות תרומה לפוריות העץ ומתוך פוריות זאת גם לריסון הצימוח של העץ.

בארץ ובעולם קיימים מספר מיזמים דומים שניתן ללמוד מניסיונם על האופן המיטבי של עיצוב החלקה. בשנת 2022, מתכנן מו"פ צפון במכון המחקר מיגל, לטעת בחוות המטעים חלקות מודל נוספות. גידול תות-שדה בקיץ ובסתיו, בהיקף של חצי דונם, באמצעות מערכות טכנולוגיות לבקרת טמפרטורות אוויר ומצע, בהובלת מנשה כהן ממו"פ צפון.

חלקה נוספת בת 12 דונם, תוקם במהלך 2022/23 ותוקדש לבחינת משמש מוקדם במטע צפוף, על כנות שונות, בהובלת ד"ר ענת זיסוביץ'-חריט משה"מ.

כחלק מהתוכנית תוכשר חלקת מודל נוספת, לגידול גויאבה על פני 8 דונם, בה ייחקרו זני גויאבה חדשים שפותחו בישראל, וכן ייבחנו היתרונות של בתי-רשת, לאיחור מועד הקטיף של הגויאבה.

זאת, במטרה לבחון את הגויאבה כגידול חדש בעמק החולה, לחקלאים המחפשים גידולים נוספים שיאפשרו להם גיוון תוך פרישת עונת הקטיף גם לסתיו, שבו אין כמעט פעילות חקלאית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכשרה ייחודית וראשונה מסוגה בתחום ההייטק תיפתח בקרוב במכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע ובמרכז הצעירים ערד. בוגרי ההכשרה יוכלו להשתלב בעבודה איכותית בחברת "בינת תקשורת מחשבים". 30 צעירים וצעירות נבחרים תושבי הנגב יתחילו, בשבועות
2 דק' קריאה
ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן