יעל בר נוי טכנאית ניסיונות בחוות הניסיונות בגליל המערבי
יעל בר נוי: נולדתי בשנת 1979 בהולנד, וכשהייתי בת שנה וחצי עלינו משפחתי ואני לקיבוץ בית העמק. אני נשואה ליניב – בן קיבוץ פרוד, ואמא לעוז בן ה-11 ולזיו בן ה-9.5. גדלתי והתחנכתי בקיבוץ, ומגיל מאוד צעיר החקלאות הינה חלק בלתי נפרד מחיי – בין חליבות שישי עם אבא, לטיולים במטעי האבוקדו והבננות, הנסיעות בקטפת הכותנה, מסיק הזיתים וכל מה שהקיבוץ יכול היה לספק לנוף ילדותי.
עבודתי בחקלאות החלה לפני כ-15 שנים בניו זילנד, שם עבדנו אני ובעלי במשך 5 שנים כרפתנים בחווה שמנתה 1,800 פרות. עם החזרה לארץ, והחזרה לקיבוץ בית העמק, השתלבתי בעבודה במטעי האבוקדו של הקיבוץ כעובדת מן המניין.
בארבע השנים האחרונות אני עובדת כטכנאית ניסיונות בחוות הניסיונות בגליל המערבי, השייכת למועצות האזוריות מטה אשר וזבולון ולתשלובת מילואות. כחלק מעבודתי אני עורכת ניסיונות שונים במטעי האבוקדו והבננות. בתפקידי אני אחראית על הרישום והבקרה של הנתונים, על תפעול הניסיונות, ולעיתים גם מדריכה קבוצות של חקלאים וחוקרים מחו"ל שמגיעים אל החווה ומתעניינים בגידול אבוקדו ובניסיונות השונים.
העבודה בחווה מעניינת, מאתגרת ומתבצעת סביב השעון. למעשה כל עץ הינו ייחודי בניסוי וישנה חשיבות גדולה למתן תשומת הלב לכל פרט ופרט, על מנת לעמוד בתוצאות ודרישות הניסוי. אני אסירת תודה על העבודה המתבצעת ברובה בחוץ, בטבע, ומלווה בתחושת חיבור לאדמה והזכות לחיות את עונות השנה. כמו כן, ישנו ערך מוסף בעבודה ושיתוף הפעולה עם חוקרים המתמחים בתחומים השונים בחקלאות.
לשמחתי, משבר הקורונה לא פגע בשגרת העבודה בחווה, אך לצערי משברים פוליטיים ועודף ביורוקרטיה משפיעים על פעילותנו, ופוגעים בענף החקלאות בארץ מדי שנה יותר ויותר. לטעמי, מדינת ישראל צריכה לשים דגש רב על חשיבות החקלאות הישראלית, להעניק לחקלאים ביטחון ולצמצם את הייבוא מחו"ל, על מנת לייצר תשתית חקלאית הנותנת מענה תזונתי, סביבתי ואסטרטגי למדינה ולתושביה
נשים בחקלאות – תומי יעקובובסקי, חקלאית
