לשיגעון הפופוליסטי הזה יש מחיר גבוה מאוד שאותו ישלמו כל אזרחי ישראל. ואם על הספין של "ישראל ביתנו" ישלמו כל אזרחי ישראל, אז המאבק צריך להיות של כל אזרחי ישראל ולא רק של החקלאים
עו"ד גיל עוז
חוסנה של מדינה נמדד בין היתר בתשתיות הלאומיות שלה. צבא, חינוך, אנרגיה, בריאות, תחבורה, תקשורת וכן גם חקלאות.
"רפורמה בחקלאות" אינה נוגעת לענייני חקלאות בלבד, מדובר ברפורמה בתשתית לאומית בעלת השלכות עומק על תחומים רבים במדינת ישראל כמו שמירת קרקעות הלאום, ירידה בהיקף השטחים המעובדים, פגיעה בשימור השטחים הפתוחים והקרקע, פגיעה בענף התיירות בישראל, פגיעה באיכות הסביבה, פגיעה במקורות המים, פגיעה בערכי הנוף בישראל, פגיעה בתרבות ומורשת ההתיישבות, פגיעה בכלכלה והפרנסה בפריפריה, פגיעה בביטחון המזון של מדינת ישראל, פגיעה בערכי הטבע ובמגוון הביולוגי ועוד.. .
האם מישהו מעלה בדעתו למשל שרפורמה במערכת הביטחון המורידה 40% מאמצעי הביטחון של ישראל, לא תשפיע על תחומים נוספים? האם רפורמה המורידה 30% מתשתית התחבורה של ישראל, משפיעה רק על ענייני התחבורה?
הרי רפורמות כאלו בתשתיות לאומיות משפיעות על תחומים רבים במדינה, כך גם צריך להתייחס לרפורמה בחקלאות על כל המשתמע מכך.
לשיגעון הפופוליסטי הזה יש מחיר גבוה מאוד שאותו ישלמו כל אזרחי ישראל. ואם על הספין של "ישראל ביתנו" ישלמו כל אזרחי ישראל, אז המאבק צריך להיות של כל אזרחי ישראל ולא רק של החקלאים.
האחריות שלנו היתה ונשארה לרתום את אזרחי ישראל למאבק. את הירוקים, אנשי החינוך, התרבות, הפריפריה, איכות הסביבה… כולם.
כשאנחנו לבד אנחנו משחקים במגרש שנוח לאוצר ולשר החקלאות. אזרחי ישראל צריכים לדעת כיצד הרפורמה השטחית הזו תפגע בהם באופן ישיר.
אם ליברמן ופורר טוענים שהם יחסכו למשפחה 80 שקלים בחודש אנחנו צריכים להראות לאזרחים (לא לפורר וליברמן) שהרפורמה תעלה להם 150 שקלים בחודש.
את סדרי הגודל של השטחיות והאדישות של צמרת משרד החקלאות והאוצר לסכנות האדירות שברפורמה, ניתן ללמוד מהמסמכים שלטענתם היו על שולחנם טרם הנחת הרפורמה על שולחן הממשלה.
ממסמכי החטיבה לאסטרטגיה ניתן ללמוד שהרפורמה היא לא פחות מאסון לאומי (כמו שאמרתי בהתחלה, ניהול מו"מ על בסיסה יעביר אותנו מזחילה לכריעת ברך).
החטיבה אומרת למשל את הדברים הבאים: עלות הייצור בישראל (עם או בלי החזר הון) גבוהה יותר מעלות הייבוא ממדינות מתחרות. המשמעות – החקלאות הישראלית לא תעמוד במהלך הצפוי; ישראל אינה תחרותית מול יבוא ללא מכס של ירקות ופירות מטורקיה, מצרים, ירדן וסין.
המשמעות היא קריסה של ענפים חקלאיים שלמים; ביטול המכסים צפוי להוביל לצמצום משמעותי ואף להפסקת גידול של ירקות ופירות מרכזיים (בלתי הפיך במקרים רבים); צפויה פגיעה בביטחון המזון ופיתוח תלות בטורקיה, מצרים וירדן באספקת פירות וירקות מרכזיים (המשמעות בזמן מלחמה עלולה להיות דרמטית עבור אזרחי ישראל).
החטיבה אומרת כך: "המהלך צפוי לפגוע באופן משמעותי בייצור פירות וירקות. לפי אומדן ראשוני שלנו ייצור הירקות והפירות צפוי להצטמצם בכ-40% בטווח הבינוני". צפויה פגיעה משמעותית בכלכלת אזורי הפריפריה ומעל הכל צפוי אובדן של כ- 50% משטחי מטעי הפירות וגידול הירקות בישראל.
כשמדברים במונחים כאלו צריך להבין את המשמעויות וההשפעות על יתר התחומים. איבוד 50% משטחי החקלאות (פירות וירקות), תפגע פגיעה אנושה בתיירות, בתעסוקה, בביטחון המזון (במציאות בה ישראל מוקפת מדינות עוינות, במשבר אקלים, ובתהליך גידול האוכלוסייה), פגיעה במגוון הביולוגי, פגיעה באיכות הסביבה, פגיעה בתרבות, בחינוך ובאתוס הציוני.
בנוסף, הורדת 50% משטחי החקלאות של ירקות ופירות תגרור אחריה בוודאות פגיעה בענפי חקלאות נוספים ואובדן שטחים ומשילות עצום. בנוסף, תתכוננו לאסון סביבתי חדש ואתגר כלכלי בקנה מידה לאומי ששר החקלאות כנראה לא שם לב אליו.
במצב החדש אליו נתדרדר לאחר אותה רפורמה, ישראל תצטרך למצוא פתרון חדש בעלות של מיליארדי שקלים לטיפול במי הקולחין והפסולת שקלטה החקלאות הישראלית מהערים.
שר החקלאות משווק לציבור חיסכון של עשרות שקלים בחודש למשפחה. לא רק שזה לא יקרה, אלא שהמהלך השטחי והמסוכן הזה יוציא לכל משפחה מהכיס הרבה יותר.
המסמכים שהיו בידי האוצר טרם הנחת הרפורמה על שולחן הממשלה מדאיגים לא פחות. ממסמכים אלו ניתן ללמוד כי משרד האוצר מודע לכך שבאירופה נושא התמיכות הישירות והפחתת המכסים טופל בהדרגה במשך כ 20 שנה ורק בסופו "נגעו" בפירות ובירקות (אגב המחירים לא ירדו).
משרד האוצר מודע לכך שהרפורמות אותם הוא מבקש להעתיק מאירופה פגעו שם קשות במשקים וחוות רבות. באחד מהמסכמים נכתב כך "…עם זאת, חלה ירידה משמעותית במספר החוות הפעילות באותה תקופה – אובדן של כ- 4.2 מיליון חוות בתקופה המקבילה, 85% מהן חוות קטנות בעלות שטח של פחות מ- 5 הקטרים".
באוצר שכחו כנראה שמשמעות נטישת שטחים באירופה מסתכמת פחות או יותר בשינוי נוף, מנגד פגיעה אנושה במשק המשפחתי בישראל, משמעותה במקרה הטוב חיזוק טייקונים והנצחת ריכוזיות ובמקרה הרע אובדן ממשי של קרקעות לאום ותוספת אבטלה בפריפריה.
מדאיגה לא פחות העובדה שבמשרד האוצר קיבלו מידע כי הרפורמות באירופה לא השפיעו על מחירי התוצרת וכי והתנודה במחירי תוצרת הגידולים הושפעה מסיבות אחרות בכלל.
החמור מכל הוא כי בפני האוצר יש מידע לפיו ההבדלים בין המדינות באיחוד האירופי כל כך משמעותיים (ללא קשר למדיניות החקלאית) מבחינת המאפיינים החברתיים, הגיאוגרפיים, הגיאולוגים והכלכליים, עד שלא ניתן כלל לבצע בחינה השוואתית טובה של המדינות השונות ביחס להשפעות הרפורמות על המחירים לצרכן.
מילים אחרות, האוצר מנסה לשכנע אותנו כי בכל הקשור לבחינת התועלות של הרפורמות בחקלאות באירופה וההשפעות שלהן על המחיר לצרכן, בלתי אפשרי להשוות בין המדינות באירופה לבין עצמן בשל שוני רב במאפיינים חברתיים, גיאוגרפיים, גיאולוגים וכלכליים, אבל דווקא במאפיינים אלו בדיוק הם כנראה מוצאים התאמה מוחלטת בין מדינות אירופה לישראל והכל על מנת ליישם כאן רפורמות אירופאיות מסוכנות וכושלות.
לסיום מספר מילים לגבי ניהול מאבק. לעיתים רבות לאפיון הצד שמולך יש חשיבות לא פחותה מהנושא עליו נאבקים. לזהות היריב יש השפעה מהותית על הדרך והאמצעים הננקטים בניהול המאבק.
רוצים להבין מדוע גורמי השלטון פועלים כך נגדנו? יש להבין כיצד הם רואים אותנו. כיצד אנו נתפסים על ידם.
נכון לעשר השנים האחרונות מסתכלים עלינו מירושלים ורואים מגזר כנוע וחלש שמשתלם לחבוט בו. משתלם להפיק על חשבונו רווחים פוליטיים בלי לסכן או לשלם שום דבר.
לכן, ההשתוללות השלטונית אותה אנו חווים עתה צריכה להיענות במאבק ממוקד וחסר פשרות כדי שבניגוד לקודמיהם, הפוליטיקאים שמובילים את הרפורמה הנוכחית ישלמו מחיר ציבורי ופוליטי.
רק כך ניתן יהיה למנוע את המכה הבאה. יש לקוות שבידי החקלאים תכנית סדורה עם מטרות, יעדים ודרכי פעולה להכריע את המאבק הזה. יש לקוות שהחקלאים מבינים שרק מהלך אמיץ, אגרסיבי, מכוון, יצירתי ומוחץ של יח"צ, פוליטיקה, משפט, רשתות חברתיות ומהלכים בשטח תוך נכונות לקחת סיכונים – יביא לתוצאות.
המאבק הוא לא פחות מעל דמותה של ארץ ישראל. ועל הספין הנוכחי (הרפורמה) "ישראל ביתנו" צריכה היתה כבר מזמן להתחיל לאבד מנדטים ולהתחנן שהמגזר החקלאי יניח לה לנפשה. אגב אם זה לא יקרה, כדאי להתכונן כבר למכה הבאה ולך דע מאיזה מפלגה היא תגיע.
תגובת משרד האוצר
הרפורמה בחקלאות נבנתה בשנים האחרונות בשיתוף משרד החקלאות. הרפורמה מתבססת על המודל הקיים באיחוד האירופי ומאמצת את המלצות ה- OECD בתחום התמיכות בחקלאות.
הרפורמה כוללת מתן תמיכה ישירה לדונם כמקובל באיחוד האירופי והקצאת מענקי השקעה למיכון וטכנולוגיות. כמו כן, הרפורמה כוללת תמיכות נוספות בחקלאות כגון חוק עידוד השקעות הון לחקלאות, הגדלת מכסת העובדים הזרים, סימון ארץ המקור על פירות וירקות ועוד.
יש לציין כי בכל שנה הרפורמה תיבחן על ידי צוות בין-משרדי והוגדר כי במידה והשטחים החקלאיים המעובדים יופחתו במעל 10%, תיעצר התקדמות הרפורמה ותתבצע בחינה מחדש.
עוד נציין, עיקר הפחתת המכסים באיחוד האירופי התפרסה על פני כשלוש שנים, כאשר הרפורמה בישראל בהפחתת המכסים תתפרס על פני שש שנים. אנו צופים כי בדומה להפחתות מכס שבוצעו בעבר, יוזל המחיר לצרכן.
תגובת משרד החקלאות
מטרת הרפורמה בחקלאות המקודמת על ידי משרד החקלאות היא שימור החקלאות וקידומה. ללא הרפורמה לא תישאר בישראל חקלאות, לא יהיה דור ממשיך בחקלאות.
בזכות הרפורמה, לראשונה, יזכו החקלאים במענקים בהיקף של כ-5 מיליארד ש"ח שישמשו לקידום חדשנות הן בפן המחקרי והן בפן היישומי, כדי לקדם את החקלאות הישראלית ולסייע לחקלאים.
הרפורמה מביאה איתה בשורה של ממש עבור החקלאים הישראלים, אשר בחסותה, באמצעות מענקים ותמיכות חסרות תקדים, יוכלו לשפר את הפריון ואת הרווחיות, לצד הענקת תמיכה ישירה לחקלאים לראשונה בישראל, כנהוג במדינות מפותחות רבות בעולם.
החקלאים יזכו גם להפחתת מסים וחלוקת מענקים לציוד ומיכון, מחקר, חדשנות ויעילות, וכן תוספות כוח עבודה על ידי הגדלת מכסת העובדים הזרים. כל אלה צפויים להעלות את רווחי החקלאים ולשדרג את החקלאות הישראלית כולה.
חיזוק החקלאות המקומית באמצעות הטמעת טכנולוגיות חקלאיות, תשתיות ושילובן, הן אלו שיחזירו לישראל את היתרון בתחום האגרו-טק, וישמשו כפתרון מרכזי לשמירה על החקלאות המקומית והחקלאים, ויסייעו לביטחון מזון לאוכלוסייה.
ביטחון המזון של מדינת ישראל יעסיק אותנו הרבה בשנים הקרובות, ועלינו להשתמש ביתרונות התחרותיים שלנו בכדי לייצר לעצמינו עצמאות יצור מזון, שתישען לא על קרקע מוגבלת לעומת אוכלוסייה גדלה והולכת אלא על התקדמות בגידולים מתאימים, תוך שימוש בכלים חדשניים וחיסכון אנרגטי.
לעניין פתיחת השוק, היא תהיה מבוקרת ואנו לא נאפשר פגיעה בהיקף או בטיב החקלאות הישראלית. פגיעה בהיקף הייצור המקומי או יבוא במחירי הפסד שישברו את השוק יביאו לעצירת מתווה הפתיחה לאלתר.
לעניין המסמכים, כפי שנהוג בכל משרד ממשלתי, גורמי המקצוע מגבשים חוות דעת ביחס למדיניות הרצויה ומעבירים את המלצותיהם להנהלת המשרד ולעומדים בראשה. שלל מסמכים הוכנו כעבודת רקע לגיבוש הרפורמה, ונבחנו חלופות רבות טרם קבלת ההחלטות.
