יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 03 21 122932

סוף סוף מנהל לוולקני – בלעדי!

2 דק' קריאה

שיתוף:

 800 ימים התנהל מינהל המחקר החקלאי ללא מנהל בתקן רשמי. פרופסור אלי פיינרמן פרש לגמלאות ב-11 בדצמבר 2021 ומאז – ההנהלות במשרד החקלאות שהתחלפו לסירוגין, מכוח בחירות וחילופי שלטון – מינו רק ממלאי מקום לתפקיד הבכיר ולא מינו יותר משנתיים ועדת איתור לבחירת מנהל קבוע לוולקני. ממלאי המקום, שניהלו את המוסד, לא היו בעלי סמכות לחתום על מסמכים רשמיים או לאשר מחקרים ייחודיים או פורצי דרך. ממלא המקום האחרון הוא ד"ר שמואל אסולין, חוקר במכון לקרקע ומים וממונה על קשרי חוץ בוולקני. אסולין הגיש את מועמדותו לתפקיד ראש מינהל המחקר החקלאי, אולם בהתקרב מועד כינוס ועדת האיתור, חש לאן נושבת הרוח ופרש מהמרוץ לתפקיד הבכיר.

די בשקט, הרחק מאור זרקורים, נבחר מנהל חדש בתקן לעמוד בראש מינהל המחקר החקלאי.

זה פרופסור בני חפץ, יליד הארץ, בן 59, שכיהן בשנים האחרונות כדיקן הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. חפץ התייצב בפני ועדת איתור שבראשה מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא – ונבחר לתפקיד. חפץ ממתין לאישור מינויו על ידי הממשלה אך לא ייכנס מיד לתפקידו. כשהתבשר על החלטת ועדת האיתור הודיע חפץ כי הוא מבקש לדחות את מועד תחילת עבודתו, שכן תיכנן מראש טיול ארוך ימים עם משפחתו שאמור להתקיים בחודש הבא (אפריל), טיול של אחרי סיום עבודתו בפקולטה לחקלאות.

בני חפץ נולד בראשון לציון ומתגורר כיום במושב קדרון. נשוי למיכל ואב לאדווה, נדב ואורן.

הדוקטורט שלו הוא בתחום הכימיה והוא מגדיר זאת: חוקר כימיה של הסביבה. עבד כ-20 שנה בפקולטה כחוקר ומרצה.

נודע לי שאחרי שוועדת האיתור אישרה את בחירתו של חפץ לתפקיד הבכיר ביותר במחקר החקלאי בישראל, הוא נועד עם דמויות מרכזיות בתחום המחקר וקיבל עצות כיצד להתנהל כראש גוף אזרחי, שונה מתפקיד של בכיר באקדמיה.

חפץ נכנס לתפקידו החדש בתקופה קריטית לעתיד המחקר החקלאי בישראל. אחרי שמשרד האוצר החליט, ללא היסוס, לקצץ 25 אחוזים מתקציב המכון, נקלע מינהל המחקר החקלאי למצוקה אדירה וכרגע לא ברור כיצד הוא ימשיך לפעול בהיעדר תקציבים חיוניים וראויים עד מאד.

"נבחרתי לתפקיד בתקופה מאד קשה למינהל המחקר החקלאי וכל שנותר הוא לראות כיצד יילד יום" התבטא בפניי פרופסור חפץ, עם מינויו לתפקיד הבכיר בחקלאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כולנו מכירים את הרגעים האלה בחיים, כשהמילים פשוט לא יוצאות כמו שצריך, או כשאנחנו מתקשים לשמוע ולהבין את מה שנאמר לנו. בקהילה הקיבוצית שלנו, שבה הקשר הבין-אישי הוא ערך עליון, חשוב שנדע איך לתמוך
3 דק' קריאה
בקיבוץ שלנו, השבילים הם עורקי החיים.אנחנו רגילים לצעוד לחדר האוכל, לעצור לשיחה ליד הכלבו או ללכת לבקר את הנכדים בשיכון. אבל עם השנים, מה שהיה פעם פעולה אוטומטית הופך לאתגר. נתונים חדשים מראים כי
3 דק' קריאה
מדריך מקיף לשיפור תפקודי המוח המוח האנושי הוא פלא מורכב, המהווה את מרכז השליטה של כל פעולה, מחשבה ורגש שלנו. כמו כל מערכת מורכבת, גם המוח זקוק לתחזוקה ואימון כדי לשמור על ביצועים מיטביים.
3 דק' קריאה
בקיבוץ ברעם יזמו את מיזם "קיבוץ הזיכרונות" – פרויקט שנועד לחזק תחושת משמעות ולהפיג בדידות בקרב ותיקי הקיבוץ, באמצעות תיעוד סיפורי חיים בליווי חברותה – מלווה חברתית מקצועית * הסיפור האישי והקהילתי של ותיקי קיבוץ ברעם  *תמונה ראשית: ניר שריג, מנהל "זמן איכות
3 דק' קריאה
המודל שלנו נשען על תפיסה אסטרטגית סדורה, הרואה בוותיקות ובוותיקים חלק פעיל, משמעותי ובעל חוכמה בתוך הקהילה – לא רק מקבלות ומקבלי שירות, אלא שותפים ושותפות לעשייה. לכן, לצד מענים טיפוליים ותמיכתיים, אנו שמים.ות דגש גם על
בדידות היא חוויה אוניברסלית החוֹצה מגזרים וגילאים. עם זאת ישנם גורמים או טְריגרים הקשורים לגיל זיקנה והמנבאים רמה מוגברת של סיכון לחוות בדידות * בריאות לקויה, אלמנות, מחסור כלכלי וחוסר תחושת שייכות לקהילה, הן הגורמים המובילים לתחושה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!