יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 03 21 122932

סוף סוף מנהל לוולקני – בלעדי!

2 דק' קריאה

שיתוף:

 800 ימים התנהל מינהל המחקר החקלאי ללא מנהל בתקן רשמי. פרופסור אלי פיינרמן פרש לגמלאות ב-11 בדצמבר 2021 ומאז – ההנהלות במשרד החקלאות שהתחלפו לסירוגין, מכוח בחירות וחילופי שלטון – מינו רק ממלאי מקום לתפקיד הבכיר ולא מינו יותר משנתיים ועדת איתור לבחירת מנהל קבוע לוולקני. ממלאי המקום, שניהלו את המוסד, לא היו בעלי סמכות לחתום על מסמכים רשמיים או לאשר מחקרים ייחודיים או פורצי דרך. ממלא המקום האחרון הוא ד"ר שמואל אסולין, חוקר במכון לקרקע ומים וממונה על קשרי חוץ בוולקני. אסולין הגיש את מועמדותו לתפקיד ראש מינהל המחקר החקלאי, אולם בהתקרב מועד כינוס ועדת האיתור, חש לאן נושבת הרוח ופרש מהמרוץ לתפקיד הבכיר.

די בשקט, הרחק מאור זרקורים, נבחר מנהל חדש בתקן לעמוד בראש מינהל המחקר החקלאי.

זה פרופסור בני חפץ, יליד הארץ, בן 59, שכיהן בשנים האחרונות כדיקן הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. חפץ התייצב בפני ועדת איתור שבראשה מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא – ונבחר לתפקיד. חפץ ממתין לאישור מינויו על ידי הממשלה אך לא ייכנס מיד לתפקידו. כשהתבשר על החלטת ועדת האיתור הודיע חפץ כי הוא מבקש לדחות את מועד תחילת עבודתו, שכן תיכנן מראש טיול ארוך ימים עם משפחתו שאמור להתקיים בחודש הבא (אפריל), טיול של אחרי סיום עבודתו בפקולטה לחקלאות.

בני חפץ נולד בראשון לציון ומתגורר כיום במושב קדרון. נשוי למיכל ואב לאדווה, נדב ואורן.

הדוקטורט שלו הוא בתחום הכימיה והוא מגדיר זאת: חוקר כימיה של הסביבה. עבד כ-20 שנה בפקולטה כחוקר ומרצה.

נודע לי שאחרי שוועדת האיתור אישרה את בחירתו של חפץ לתפקיד הבכיר ביותר במחקר החקלאי בישראל, הוא נועד עם דמויות מרכזיות בתחום המחקר וקיבל עצות כיצד להתנהל כראש גוף אזרחי, שונה מתפקיד של בכיר באקדמיה.

חפץ נכנס לתפקידו החדש בתקופה קריטית לעתיד המחקר החקלאי בישראל. אחרי שמשרד האוצר החליט, ללא היסוס, לקצץ 25 אחוזים מתקציב המכון, נקלע מינהל המחקר החקלאי למצוקה אדירה וכרגע לא ברור כיצד הוא ימשיך לפעול בהיעדר תקציבים חיוניים וראויים עד מאד.

"נבחרתי לתפקיד בתקופה מאד קשה למינהל המחקר החקלאי וכל שנותר הוא לראות כיצד יילד יום" התבטא בפניי פרופסור חפץ, עם מינויו לתפקיד הבכיר בחקלאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!