יבול שיא
הרפת והחלב
כנס

סיכום כנסים מקצועיים בצפון

7 דק' קריאה

שיתוף:

1. כלי מחקר ופיתוח להגדלת יבול ואיכות פירות ההר לנוכח משבר האקלים, הוצגו בכנס הנשירים ה-2 של מו"פ צפון-מיגל

במרכז הכנס עמד ענף התפוח שנמצא לפני אתגר ומשבר קיומי, עקב שינוי במדיניות משרד החקלאות בשנים האחרונות, ברפורמה העומדת בפתח וכן הרחבת יבוא תפוחים לארץ, המוביל לירידה משמעותית ברווחיות ענף התפוח, בעיקר בשל תחרות עם הפרי המקומי. בארץ נקטפים מדי שנה כ-110 אלף טון תפוחים בממוצע. חלק מהזנים אינם רווחיים או קרובים לנקודת האיזון, מצב היוצר את המשבר הקיומי לענף התפוח.

חיה רק-יהלום, מנהלת מו"פ צפון במכון המחקר מיגל אמרה: "ענף התפוח עמד בפני אתגרים רבים בשנים האחרונות, הן בשל משבר האקלים, ההתחממות הגלובלית – מכות חום לפרי, מחסור במנות קור הנחוצות מאוד לפירות הנשירים ואפשרות לגדל רק מגובה 600-800 מטרים מעל פני הים ומעלה. בנוסף לכך, פתיחת הייבוא לתחרות והורדת מכסים, עליית מחירי המים ומחסור בכח אדם. כל זאת יחד עם העדר תמיכה ממשלתית ממשית במחקר, יוצרת בעיה כלכלית אקוטית למגדלים. מגדלי התפוח בצפון משקיעים סכומים רבים במחקר בשיפור ממשקי הגידול, משתפים פעולה עם החוקרים והמדריכים ומייצרים חלקות מחקר רבות בשטחיהם שלהם ולא רק בחוות המחקר ותומכים במחקר באופן פעיל. כל זאת כדי לשפר את כושר התחרות ולהביא את הענף למצב ריווחי. יחד עם ענף התפוח, משקיע מו"פ צפון מאמצים לקדם מחקרים בענפי נשירים רבים נוספים ואנו מקווים שהגורמים הממשלתיים יתנו יד בהמשך הדרך להשקיע במחקר היישומי כדי להפוך את ענפי הנשירים לברי תחרות".

במו"פ צפון, במכון המחקר מיגל, של החברה לפיתוח הגליל, בוחנים בארבע השנים האחרונות, שיטות שונות להצרת המטעים הקיימים, לשיפור איכות הפרי וייעול עבודת האדם במטע. בנוסף בוחנים פרוטוקולים שונים לעיצוב המטע החדש. אימוץ שיטות עיצוב נועד להגדלת מספר העצים ליחידת שטח ולעליה ביבול ואיכותו, שיטה שגם תייעל את העבודה בהמשך, תקטין את התלות בכח אדם ותאפשר הכנסת מיכון ורובוטיקה למטע. זה מצריך גם עקירה מאסיבית של מטעי תפוח קיימים ונטיעת עצים חדשים, שאת הפרי מהם ניתן יהיה לקטוף רק לאחר ארבע שנים בשל הגבלות העורלה.

ד"ר עומר קראין ממו"פ צפון-מיגל, הציג מחקר ארבע-שנתי, שבחן שיטות לשיפור השתלנות והוזלת השתילים, שיטות עיצוב רב ציריות להקטנת מספר השתילים לדונם במטע הנוכחי והעתידי ובחינת כנות שונות לשיפור היבול בשנה הרביעית והחמישית בעיצובים השונים, שיוביל להחזר הון מהיר גם בעלות הקמת מטע גבוהה. בישראל התבססה שיטת העיצוב הצירי "Solaxe" המתאפיינת בעצים גדולים עליהם מתפתחים ענפים ראשיים ומהם מתפצלים ענפי משנה נושאי פרי. בשיטה זו צפיפות העצים היא של 166 עצים לדונם. בישראל קיימים שלושה חסמים המהווים אתגר כלכלי וגידולי לאימוץ שיטות עיצוב מתאימות: הקרינה והטמפרטורה בישראל גבוהות וחשיפה מוגברת לשמש מובילה לעליה במכות השמש ולפגיעה בפרי ולכן יש צורך בהקמת רשת צל המוסיפה להשקעות. גורם נוסף הוא היצע השתילים האיכותיים בישראל שהיה עד כה מצומצם, עקב בעיות שתלנות ובהתאם – מחיר השתילים גבוה. בשנים האחרונות החלו השתלנים בייצור שתילונים באיכות גבוהה והגבלת עורלה המאפשרת קטיף רק בשנה הרביעית לנטיעה ומגדילה את שנות החזר ההון.

פרופ' מרטין גולדווי ממכון המחקר מיגל, הציג אפשרויות חדשות בהשבחת צמחים, באמצעות סימנים מולקולאריים, המסייעים בדיוק המעקב אחר תכונות רצויות ובקיצור משך הזמן הנדרש להגעה לזן הרצוי. זיהוי הרצף המבדיל מאפשר לברור צמחים בעלי עמידות על פי אנליזה של ה- DNA מדגימה שנלקחת משלב מוקדם של התפתחות הצמח, כבר מהעלים הראשונים של הצימחון. גישה חשובה נוספת לעולם ההשבחה, הנשענת גם היא על הגנטיקה המולקולארית, הינה 'ההנדסה הגנטית' שבאמצעותה משלבים ריצפי גנים "חדשים" בגנום הצמח. בישראל צמחים מהונדסים גנטית לא אושרו לגידול חקלאי, אך ב- 25 מדינות הדבר כבר הותר ולזנים אלה, במקרים רבים, הצלחה חקלאית גדולה.

ד"ר יעל זלצר מהמכון להנדסה חקלאית וולקני, הציגה שיטות לייעול התשומות וייעול הקטיף בבמות מתנייעות. אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני מגדלי התפוחים הוא עונת הקטיף ובפרט עמידה בלוחות זמנים צפופים (חלונות קטיף), תוך התמודדות עם מחסור בכוח אדם ועלויותיו. בקטיף תפוחים מסורתי הקוטף קוטף לסל ונעזר בסולם כדי להגיע לפרי הגבוה. במות קטיף ממוכנות מחליפות את הסולם ובמידה וקיימים מסועים, גם את הסל. מטרת המחקר היא לספק למגדלים אמצעי לאומדן התשומות והתפוקות בהשמת כוח אדם בקטיף מהקרקע, מסולם או מעל במת קטיף ממוכנת. השערת המחקר כי השמה של קוטפים על במת קטיף ממוכנת תשפר את קצב מילוי המיכל הממוצע וכי השינוי בפריון לאורך זמן מוסבר על ידי השינוי בעומס העבודה הנתפס לאורך היום.

כנס2
קטיף תפוחי פינק ליידי במטעי רמת הגולן

במחקר פותח מודל כלכלי לחישוב כמות העובדים הנדרשת בכל תצורת השמה כתלות בגודל המטע, עומס הפרי ומספר במות קטיף. מחקר זה מספק למגדלים בסיס להחלטות ניהוליות מושכלות במהלך הקטיף, בהינתן אילוצים כספיים, חברתיים וחקלאיים.

ד"ר זיו בר-נחום, מהחטיבה לכלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות, ניתח מגמות בענף התפוח, כולל סקירת התפתחות מקורות האספקה ורמת המחירים של תפוחים בישראל, הן מייצור מקומי והן מיבוא בעשור האחרון. בשנים האחרונות ניתן לזהות עלייה בנתח היבוא מסך כל האספקה לשוק המקומי, לצד עלייה במחיר הממוצע של תפוחים לצרכן. במחקר נבחנה גם רמת התחרותיות של ישראל מול מדינות האיחוד האירופי ומול ארה"ב ונמצא שעלות הייצור של תפוח בישראל (בשיטות הגידול המסורתיות הנהוגות היום במרבית המטעים), גבוהה מעלות היבוא ללא מכס ממספר מדינות מאירופה שמהן מייבאים כיום. כמו כן, נמצא שהמניע העיקרי לייבוא, למרות ההגנה של המכסה, נובע מפערי איכויות (תפיסה צרכנית) בין התוצרת המיובאת לבין זו המקומית.

ד"ר מיכל אקרמן ממו"פ צפון-מיגל, התייחסה בהרצאתה למחקרה על נשירת חנטים ודילול בתפוח, שבו ניתוח הנתונים חשף אירועים מולקולריים מוקדמים, המתרחשים בחנט שעתיד לנשור, ובעזרת מידע זה פותח רעיון לשילוב שני חומרים לקבלת דילול כימי יעיל בזנים סטרקינג ופינק ליידי. בנוסף, נבחנו מגוון רחב של כימיקלים לדילול כימי במועדים שונים ובריכוזים שונים, בזנים סטרקינג, פינק ליידי וזהוב. באמצעות המידע המולקולרי, המחקר נמצא בשלבי פיתוח של כלי לחיזוי מידת הנשירה הטבעית בעצי תפוח.

ד"ר ענת חריט-זיסוביץ' משירות ההדרכה של משרד החקלאות, הציגה את ההשפעות של שינויי האקלים ומשמעותם מבחינת העצים הנשירים באזור הצפון. במהלך 30 השנים האחרונות, יש שינויי אקלים, שחלקם באים לידי ביטוי בפחיתה בשעות קור: בדרום הרמה, בממוצע 14 שעות קור פחות בשנה ובצפון הרמה פחות 26 שעות קור בשנה. מלבד פחיתה בשעות הקור, יש עלייה באירועי קיצון: עלייה במספר ימי השרב, הברד, אירועי קרה, רוחות חזקות ועלייה בעוצמת הגשם. לכן, יש להתחשב בכל הגורמים הללו בנטיעות עתידיות של נשירים וניתן לבחון את התאמת הזן לאזור הגידול, על פי הפחתה בממוצע שעות הקור של 10 השנים האחרונות. למרות כל האמור, חורף 2022 הינו קר יותר מהממוצע הרב שנתי, בעל טמפרטורות מקסימום מתונות והגיע לפתחנו על רקע של שנת Off – שנת חוסר יבול הייתה השנה שעברה ואנו צפויים לשנת יבול מלאה, על כל המשתמע מכך.

בנוסף הציגו בכנס: רני ברנס יו"ר ענף הפירות במועצת הצמחים הציג את פעילויות ענף הפירות במועצת הצמחים, ד"ר יעל גרינבלט- אברון, ממשרד החקלאות התייחסה לגידול הקיווי לקראת שנת 2022, כרמית סופר ארד ואילה ברקן משירות ההדרכה של משרד החקלאות הציגו מסקנותיהן לגבי הגנת הצומח בדובדבן ואת מחקרן על זבוב תסיסה וחומרים למחלות עלווה בדובדבן.

2. אתגרי ענף התפוח

מנהלי ארגונים חקלאיים, מנהלי מטעי תפוח, חוקרים, מדריכם וחקלאים, השתתפו ביוזמת שה"מ, ביום עיון "אתגרי ענף התפוח", להתייעלות בענף התפוח – ענף הנשירים הגדול ביותר באזור הגליל והגולן, המעסיק למעלה מ- 5000 משפחות.עמוס לוין יו"ר שולחן התפוח בענף הפירות של מועצת הצמחים ומרכז תחום החקלאות במפעלי 'החברה פיתוח הגליל', שפתח את הכנס, הסביר את אתגרי הענף במציאות החקלאית והכלכלית. בישראל מייצרים 100 אלף טון תפוח בשנה ביצור עצמי, ב- 30,000 דונם מטעים. בנוסף קיים ייבוא תפוחים, של כ- 40,000 טון בשנה. מאה אלף טון תפוח, מגידול בישראל, מתחלק

ל- 40 אלף טון תפוחי פרימיום (איכות יבוא) בנוסף ל 30 אלף טון תפוח באיכות רשתות – שוק מקומי, ועוד 30 אלף טון תפוחים הנשלחים לעזה והשטחים; משלוחים אלו לשטחים אינם כלכליים למגדל. במציאות של שנת 2022 – לתפוח הישראלי אין כושר תחרות כלכלי מול תפוחי היבוא. זאת בנוסף למצב בו מעל 50% מהמטעים כבר מבוגרים, ומניבים יבול ממוצע של כ- 3 עד 4 טון לדונם ולכן אינם רווחיים. מרבית מגדלי התפוח בגליל ובגולן בקושי מאוזנים כלכלית בשנתיים האחרונות.

 במקביל נמצאים גם מגדלי התפוח מהמגזר הדרוזי בגולן, בתהליך רב שנתי של עקירת מטעי תפוח ונטיעת דובדבן, ענף שנמצא גם הוא בתחילת משבר, אומר לוין ומוסיף כי הנהלת ענף התפוח בהובלת גבי קוניאל – מנהל פיתוח עסקי של "בראשית" ואסף קרת – מנכ"ל "בראשית", הצליחו להשיג כ – 30% מענק ממרכז ההשקעות במשרד החקלאות במסגרת קול קורא לפיתוח טכנולוגיות גידול חדשות במטעים, לצורך התארגנות של החלפת מטעים בוגרים, ונטיעה מחודשת של עצי תפוח צעירים, בעיצוב חדשני כ"קיר פירותי" שיקטין את הוצאות העבודה, יביא יבולים גבוהים ופרי איכותי ויתאים למיכון העתידי .

עוד ציין לוין את חשיבות הגדלת תקציבי המו"פ ושמירה על יכולות מו"פ, הבאת זנים איכותיים וכנות חדשות ואקלומן בישראל, כמו גם מחקר בתחום עיצוב העץ ושילוב המיכון, כפי שכבר החל במו"פ צפון – במכון המחקר מיגל.

"המיכון ייצור מצב של התייעלות משמעותית בענף התפוח, ואף יחסוך בכוח אדם, נושא הנמצא גם הוא במחסור מתמיד בכלל ענפי החקלאות, של מחסור מתמיד" אומר לוין.

לוין ציין את חשיבות השמירה על מסגרת ארגונית, של שולחן התפוח במועצת הצמחים, וכן הקשר המקצועי הטוב עם קנט עקב משבר האקלים הגלובלי, והשינויים במזג האוויר, בעיקר התחממות, שאינה מטיבה עם ענף התפוח, הזקוק למנות קור, מצב המביא לנזקים, פגעי חום ומחלות. עוד ציין לוין כי הקשר מול קנט וההתארגנות המקצועית הרב שנתית, הביאה לפיצוי של למעלה מ- 50 מיליון שקלים למגדלי התפוח שניזוקו, לאורך העשור האחרון.

לוין הוסיף כי האיום הגדול ביותר הצפוי לענף התפוח הינו "הרפורמה בחקלאות" שתיפתח ליבוא חופשי ללא מכס והקלות בהגבלות הגנת הצומח, העלולות לגרום להבאת מחלות ומזיקים מארצות הייבוא.

"על פי המודל של פרופ' ישראל פינקלשטיין ופרופ' עידו קן מהפקולטה לחקלאות, אזורי הגולן והגליל (בענפי התפוח, אגס וקיווי) ועוטף עזה (תפו"א וגזר), ייפגעו הכי קשה מהרפורמה הצפויה בחקלאות. חשוב להסביר לחקלאים ולצרכנים שוב ושוב, כי יוקר המחיה – אינו נגרם בגלל החקלאים. גם אם החקלאי ישלח לשוק תפוח ב -1 ₪ לק"ג הוא יימכר ברשתות השיווק לפחות ב- 10 ₪. עם זאת, משבר הוא גם הזדמנות לחידוש מטעים. לצורך זה גייסנו עשרות מיליוני ₪ מענק בסיוע מנהלת ההשקעות במשרד החקלאות לנטיעת מטעי "קיר פירותי " כ- 15 אלף ₪ לדונם – מענק (מתוך השקעה עצמית של החקלאי של כ- 40 אלף ₪). אני מציע למשקי התפוח שהצליחו לקבל כתבי אישור ומענקים לנטיעת תפוח מודרני לחדש את המטעים שלהם, לייצר יבול גבוה עם פרי איכותי ולהתחרות בייבוא עם תפוח ישראלי חדש ".

בפועל סיכם לוין שענף התפוח הפך מענף מאותגר מקצועית לענף מאוים מהרפורמה הצפויה לנו על פי החלטת שרי האוצר והחקלאות.

בהמשך הכנס הוצגו הרצאות ונערך דיון בנושאים הבאים:

תחשיבי גידול תפוח מסורתי, צפוף ו"קיר פירותי" – אבי סלומון, כלכלת הייצור, שה"מ.

הקמת מועדון מגדלים חדש בתפוח – ד"ר ענת זיסוביץ חריט , מדריכת גידול תפוח בשה"מ.

עדכון והנגשת פרוטוקול גידול והגנת הצומח בתפוח – זאביק פרקש , מדריך מטעים שה"מ.

מה למדנו על ניהול מטע תפוח – ברכה גל ומאיה שניט-אורלנד – שה"מ.

יישום נכון של חומרי הדברה ודגשים כלכליים בריסוס תפוח – שמשון שמאייב, מדריך מיכון שה"מ, וברכה גל – מדריכת כלכלת הייצור שה"מ.

עדכוני מיכון תפוח – רוני אמיר, מנהל תחום מיכון שה"מ.

המספרים מאחורי במות קטיף –ברכה גל שה"מ.

גורמים עיקריים לפחת בתפוח – אייל יונאי, מנהל המחלקה החקלאית של "בראשית".

בסיום יום העיון הציג שחף רונן – מתכנן מחוז גליל גולן במשרד החקלאות את נוהלי התמיכות המעודכנות למגדלי המטעים. 

את הכנס המוצלח, יזמו והנחו ברכה גל ומאיה שניט-אורלנד – משה"מ, בהשתתפות מעל ל- 100 מגדלי תפוחים המובילים בישראל את ענף התפוח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
ירון בלחסן מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, מברך ומצדיע בשם החקלאות והחקלאים ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, שנעל לפני זמן קצר את ישיבת הוועדה בנושא רפורמת תעריפי התחבורה הציבורית והודיע כי, החל מהיום
< 1 דק' קריאה
כתבה זו מתמקדת בהיבט הגנטי של הפתרון לחסכון במים כדרך התמודדות יעילה בעקת יובש, המשתייכת לקבוצת העקות האביוטיות ונחשבת לאחת העקות המשמעותיות והמשפיעות ביותר על גידולים חקלאיים בכלל ועל גידול האבטיח בפרט. בעולם קיימים
5 דק' קריאה
כרמית סופר ארד, מדריכת הגנת הצומח בנשירים ובסובטרופיים, מחוז גליל-גולן עש המשמש – Anarsia lineatella הוא מזיק הפוגע בארץ בעיקר בשקד, באפרסק, בנקטרינה, במשמש, בשזיף, בדובדבן ואף התקבל דיווח בודד מאפרסמון.  הנזק המשמעותי נגרם
3 דק' קריאה
מדובר בחיקוי של חלבונים הקיימים בטבע בתנאי קיצון, המעוצבים ומותאמים לדרישות של אוכל עם חיי מדף ופיסטור פיתוח כחול לבן ימתיק לעולם את החיים. חברת ההזנק "אמאי חלבונים" הממוקמת בפארק המדע ברחובות פיתחה במעבדותיה
3 דק' קריאה
מינהל המחקר החקלאי או בשמו העממי הידוע לכל – מכון וולקני – ציין מאה שנים להקמתו, באירוע תוכן מקצועי רחב יריעה שהתקיים בו זמנית בשלושה אתרי מחקר ברחבי המדינה. אנו מביאים כאן בפניכם תקצירים של
12 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן