יבול שיא
הרפת והחלב
מילי זנבר

סיכום עונת ירקות 2022/23 בערבה – חלק שני

11 דק' קריאה

שיתוף:

הנחו את הכנס: עדי סויסה ויורם צביאלי

טיפול בפרי לאחר קטיף

מילי זנבר, סווטלנה גוגיו, שמעון פיבוניה, עדי סויסה, יורם צביאלי, מוטי אושרוביץ ותמיר אורן

פלפל

בעונה זו, כמו בעונות האחרונות מגדלי הפלפל התמודדו עם בעיות איכות קשות. התפרצות מחלות באחסון (בעיקר בוטריטיס) ובשנה זו גם עליה בתופעת חטטי קור בתחילת העונה וריקבון עוקץ. להלן סיכום עבודת המו"פ לקידום מחקר ושיפור הפרוטוקול לטיפול בפירות פלפל המיועדים ליצוא:

סקולאר (fludioxonil) במסגרת עבודת המו"פ המשכנו העונה ניסוי בתכשיר סקולאר (מכתשים) וזו השנה השנייה שניתן לראות יעילות בייחוד בקטיפים מוקדמים. החברה מתחילה לקדם רישוי לפלפל.

Picture1 2

מווסתי צמיחה – אושרה תוכנית לבחינת ההשפעה של טיפול במווסתי הצמיחה NAA ו-GA לפני ולאחר קטיף. הניסוי יישתל באוגוסט 2023.

לחות אקטיבית במכולה מניתוח דוחות הלחות במכולות הפלפל, הנשלחות ללא תוספת לחות, ניתן לראות איבוד של לחות מהפרי בשעות הראשונות למשלוח. דבר זה גורר, להערכתנו, האצה של הזדקנות הפרי, פגיעה במוצקות והגברת רגישות רקמת הפרי להתפרצות מחלות. אנו מציעים לבחון תוספת לחות אקטיבית במכולה על מנת לעכב תהליכים אלה ולשפר את איכות הפרי המיוצא.

שיתוף פעולה עם חברת 'זוהר דליה' וחברת היצוא 'מור אינטרנשיונל' – בעונה הנוכחית נערכה תצפית לבחינת יעילות שני תכשירים; OX ו-P100 בשני אופני יישום (טבילה וריסוס) ובשני ריכוזים (40ppm ו-80ppm). תכשירים אלה מבוססים על שילוב של מי חמצן וחומצות אורגניות. נמצא כי התכשיר יעיל בהפחתת שיעור הרקבון בפרי ובשמירה על המוצקות (התרשמות בלבד). בעונה הבאה יורחב הניסוי עם 'זוהר דליה' לחצי מסחרי.

חציל

יישום מעכב אתילן 'הרוויסטה' בשלב הגידול  תוצאות העונה הנוכחית מעלות כי החשיפה למעכב אתילן 'הרוויסטה'  (1.3% 1-MCP, רימי) בשלב הגידול לא השפיעה על מרכיבי האיכות של פירות חציל ועל הפחתת נזקי הקור לאחר האחסון. בתום שלוש שנים של ניסויים ולאור חוסר היעילות של הטיפולים במעבר להיקף חצי מסחרי אנו ממליצים שלא להמשיך לבחון שנה נוספת טיפולים במעכב אתילן (1-MCP) 'הרויסטה' בחציל טרום קטיף. יחד עם זאת, אם בעתיד יעלה הצורך להוריד את טמפ' המשלוח של חציל מ-12 מ"צ ל-7 מ"צ במטרה לאחד משלוחים עם פלפל יהיה מקום לבחון שוב את השפעת החשיפה למעכב אתילן (1-MCP) בהפחתת נזקי צינה.

מעקב חנטה – משך זמן החנטה של פירות שחנטו במהלך דצמבר (קטיפי דצמבר, ינואר) היה גבוה בכ-20% בהשוואה לפירות שחנטו בסוף אוקטובר (קטיפי נובמבר) או מסוף ינואר ואילך (קטיפי פברואר, מרץ). מתאם שלילי (R= -0.75) התקבל בין נתוני הקרינה היומית לבין מספר הימים בין חנטה לקטיף. לעומת זאת לא נמצא מתאם משמעותי (R˂0.5) בין נתוני טמפ' המינימום היומית לבין מספר הימים בין חנטה לקטיף. מתאם שלילי (R= -0.79) התקבל בין נתוני הקרינה היומית לבין שיעור נזקי הקור על גבי קליפת הפרי, ומתאם חיובי (R=0.59) בין מספר הימים בין חנטה לקטיף לבין שיעור נזקי הקור על גבי קליפת הפרי. נתונים אלו רומזים על כך שהשפעת הקרינה על רגישות הפרי לצינה גדולה יותר מאשר ירידת טמפ' המבנה בתנאי הגידול בערבה. תופעה נוספת שנצפתה במעקב החנטה, הייתה ירידה במשקל הפרי עם התקדמות העונה, וכך פירות אשר חנטו בסוף אוקטובר נקטפו במשקל 450 ג' לעומת פירות אשר חנטו בפברואר ונקטפו במשקל 280 ג'. הירידה במשקל הפרי לא נבעה מאורך הפרי שכן לאורך כל העונה נקטפו הפירות באורך של כ-22 ס"מ. ולכן להערכתנו המשקל הסגולי של הפירות ירד עם התקדמות העונה או לחילופין היחס בין אורך הפרי לנפחו השתנה. המשך המחקר צריך להתמקד באיתור חומרים נוספים בעלי פוטנציאל להקניית סבילות לצינה לפירות חציל. בנוסף, להשלמת הבנת ההשפעה של רמת הקרינה במבנה על סבילות פירות חציל לצינה, יש לערוך מעקב חודשי אחר מרכיבי איכות הפרי ונזקי הצינה לצד בחינת מהלך הטמפ' היומי של פירות חציל לאורך העונה ולהשוות לטמפ' המבנה. בנוסף, לבחון את הבדלי הטמפ' בין פירות הממוקמים בפנים השיח ומוצלים, לפירות החשופים לקרינה.

חידושים ב"ארגז הכלים" של הדברה ביולוגית של אקרית אדומה

עמית שדה – "ביובי"

עמית שדה
עמית שדה

האקרית האדומה הינו מזיק מרכזי בגידולים חקלאיים רבים הן בבתי צמיחה והן בשדה הפתוח. בהיותה רב-פונדקאית ובעלת קצב ריבוי מהיר, חשיבותה הכלכלית כמזיק בחקלאות הינה גבוהה ביותר. האקרית האדומה נחשבת כאורגניזם עמיד לחומרי הדברה ויכולתה לפתח עמידות בקצב מהיר לתכשירים חדשים מהווה אתגר ובעיה משמעותית להדבירה באמצעים כימיים. מסיבה זו, מגדלים רבים עברו בשנים האחרונות להסתמך על הדברה ביולוגית-משולבת ככלי מרכזי להדברת האקרית.

אקרית אדומה צהובה
אקרית אדומה צהובה

קיימים מספר מינים הנחשבים לאויבים טבעיים יעילים כנגד האקרית האדומה אולם המין העיקרי והנפוץ ביותר בארץ ובעולם הינה האקרית הטורפת Phytoseiulus persimilis, או "פרסי" בקיצור. הפרסי הינו מין אקרית טורפת המתמחה בטריפה של האקרית האדומה באופן בלעדי וככזו היא עושה זאת באופן חסר תחרות מול מיני אקריות טורפות אחרות. בין התכונות ההופכות את הפרסי למדבירה יעילה – קצב טריפה מהיר, קצב התרבות מהיר שעשוי לעלות אף על זה של האקרית האדומה, וכן יכולתה להתמודד עם הקורים שמייצרת האקרית האדומה אשר פוגעים באויבים טבעיים אחרים. הפרסי נמצאת בשימוש מסחרי בישראל (כאויב טבעי המשמש בפיזורי תגבור מסחריים בחקלאות) מזה כ-40 שנה במגוון גידולים. לפני מספר שנים חברת "ביובי" שדה אליהו פיתחה טכנולוגיית גידול חדשנית של הפרסי והשיקה את מוצר ה"פרסי פלוס". טכנולוגיה זו איפשרה פיתוח של מוצרי פרסי שלא היו קיימים קודם בשוק כגון – שקיקים בשחרור איטי – מוצר המוכּר מאקריות טורפות אחרות אשר מאפשר שחרור מוקדם של הטורפת ויישום נוח בגידולים מודלים.

בעזרת טכנולוגיית ה"פרסי פלוס" ביו בי החלה לאחרונה לייצר באופן מסחרי אקרית טורפת נוספת אשר מסתמנת כבעלת פוטנציאל להפוך ל"להיט" בשוק הדברת האקרית האדומה. אקרית זו הנקראת "קליפורניקוס" הינה קרובת משפחה של הפרסי ובדומה לה מסוגלת לטרוף ולהדביר באופן יעיל את האקרית האדומה אך בשונה מהפרסי – מסוגלת לטרוף גם מינים אחרים של אקריות ולהתקיים ממקורות מזון נוספים. עובדה זו מאפשרת ליישם את הקליפורניקוס באופן מניעתי, בטרם הופעת המזיק ולהסתמך על מקור מזון חלופי – אם כזה הנמצא בשדה או מזון המיושם באופן יזום בעזרת מוצר מזון משלים המיוצר על ידי ביו בי. בניסיונות שדה שנעשו בשנתיים האחרונות נמצא שיישום מניעתי של קליפורניקוס הביא לתוצאות הדברה מעולות במגוון גידולים כגון – אבטיח, מלפפון, קישוא, חצילים, תות שדה ועוד. יעילות ההדברה ביישום מניעתי של קליפורינקוס מאפשרת למעשה להפחית או להימנע מתיקונים כימיים כאשר הדברת האקריות נעשית באופן מלא על ידי האקריות הטורפות. בימים אלו משיקה ביו בי את ה-BUGFLOW – שהוא מכשיר לפיזור ממוכן של אקריות טורפות אשר מייעל ומשפר את אופן פיזור הטורפות בשדה.

שינוי אקלים, השלכות אפשריות על גידולים חקלאיים ומה ניתן לעשות כדי להיערך?

ד"ר גדעון טופורוב – תחום אגרואקולוגיה, שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

Screenshot 2023 07 26 115435
ד"ר גדעון טופורוב

משנה לשנה עולה ריכוז גזי החממה באטמוספירה, ומביא איתו שינוי אקלימי. שינוי האקלים קשור לא רק לעליה בטמפרטורות אלא גם לריבוי אירועי קיצון, שיתרחשו לא רק בשכיחות גבוהה יותר אלא גם בעוצמה גדולה יותר. הערבה היא חלק מרצועת המדבריות העולמית והאקלים שלה הוא החם והצחיח ביותר בישראל, אולם שינוי האקלים מעלה עוד יותר את הטמפרטורות, ומביא לצד התארכות עונת החום, גם עליה בשכיחות אירועי קיצון כמו גשמי בזק, רוחות קיצוניות ועוד. ב-30 השנים האחרונות הטמפרטורה הממוצעת בערבה עלתה ב-1.5 מעלות, אבל הממוצעים לא מספרים את הסיפור המלא. השינוי העיקרי הוא בהתארכות העונה החמה וזליגתה אל תוך החורף. למשל, בשלושים השנים האחרונות מספר הימים מעל 34oC גדול ב-13 ימים בשנה, בנוסף מספר הימים מעל 38oC גדל ב-17 ימים בשנה.

קיץ 2022 היה חם יותר מהממוצע ביחס לתקופות עבר – דבר שהפך בשנים האחרונות לשגרה. עם זאת, זה לא היה קיץ קיצוני, וגלי החום היו סטנדרטיים ולא חריגים. חודש יוני היה חם מעט יותר מהממוצע. בחודש יולי הטמפרטורות היו דומות לממוצע, ואוגוסט גם הוא היה קרוב לממוצע, עם גל חום מעט חריג לקראת סוף החודש. חודשי הסתיו היו מעט חמים מהממוצע אך ללא גלי חום חריגים.

עונת החורף התאפיינה בריבוי אירועי גשם בערבה ובאירועי אקלים קיצוני. באילת ירדה כמות משקעים כפולה מהממוצע הרב-שנתי. ביוטבתה, פארן וחצבה ירדו 224%, 272% ו-186% מהממוצע הרב-שנתי, בהתאמה. אירועי גשם התרחשו ב-20-21 באוקטובר, 1-2 בנובמבר (ערבה צפונית), 23-25 בנובמבר, 23-28 בדצמבר, 9 בינואר, 16 בינואר, 30 בינואר עד 9 בפברואר (מדבר יהודה וים המלח), 12 בפברואר (ערבה דרומית), 13-14 במרץ, 20-25 במרץ, והאירוע הקיצוני ביותר בפסח, בין 10-13 באפריל. אירוע הגשם בין 23-27 בדצמבר כלל גשם רב באגני הניקוז וזרימות חזקות בנחלים שהביאו לסגירת כבישים לסירוגין בערבה הצפונית.

Picture2 1

אירוע הגשם היה חריג בכל קנה מידה. עוצמת הגשם המירבית נמדדה בפארן – 54 מ"מ/שעה בשיא. סה"כ במשך היום ירדו בפארן 48 מ"מ, כולל כ-30 מ"מ במשך שעה בשיא, ככל הנראה זוהי כמות הגשם היומית הגבוהה ביותר שנמדדה באזור זה. גשמים כבדים תועדו לכל אורך הערבה, כאשר עוצמות שיא נרשמו גם בנאות סמדר- 38 מ"מ/ שעה ובקיבוץ סמר 62 מ"מ/ שעה. גשמים חזקים ירדו גם במעלה אגני הניקוז וכתוצאה מהגשמים החזקים התפתחו שיטפונות ונסגרו הכבישים 40 ו-90 למשך שעות רבות.

לצערנו, מלבד הפגיעה המשמעותית בתשתיות הכבישים, השיטפונות הסתיימו גם באבדות בנפש, כאשר זרימה חזקה בנחל ציחור גבתה את חייהם של שני צעירים, ועוד נוסעים רבים חולצו לאחר שנסחפו. בנוסף, דווח על ברד בקטורה ובעידן. גם החקלאות יצאה מהאירוע הזה בשן ועין, כאשר נגרם נזק לדרכים חקלאיות שנסחפו, לבתי צמיחה שקרסו או נסחפו, ולשטחי גידולים בהיקף של מאות דונמים שהוצפו וגרמו לנזקים כבדים.

הפעילות החקלאית בערבה התאימה את עצמה לתנאי האקלים הייחודיים של האזור. עם זאת, יש להתכונן להתגברות אירועי הקיצון על ידי הגברת החוסן של המערכות החקלאיות. משרד החקלאות עוסק בהערכת סיכונים וסיכויים לחקלאות הישראלית משינוי אקלים. במסגרת זו מבוצעת לראשונה הערכה כמותית וכלכלית של השלכות האקלים הצפוי על ענפי חקלאות עיקריים בפריסה ארצית. משרד החקלאות גם פרסם סקר עמדות חקלאים על השלכות אקלימיות, עליו ענו עשרות עוסקים בחקלאות בערבה.

על מנת לפתח סל של פתרונות לאקלים קיצוני הקצתה המדענית הראשית תקציבים גדולים להתמודדות עם שינוי אקלים, הן מחקר תשתיתי והן מחקר יישומי באמצעות המו"פים האזוריים. חשוב להמשיך לתת כלים לחקלאים להתמודדות עם שינוי אקלים גם באמצעות תמיכה בהשקעות למיתון השלכות של אירועי אקלים קיצוני והנגשה של כלי ביטוח לכמה שיותר חקלאים. החקלאות בערבה ידעה להתגבר על התנאים הקשים והקיצוניים ביותר בישראל. יש לקוות שגם בהמשך החקלאות בערבה תדע למצוא פתרונות להמשך קיום החקלאות גם בעידן של שינוי אקלים.

סקירת הגנת הצומח בירקות בערבה, עונת 2022-2023

סבטלנה דוברינין, מדריכת הגנת הצומח, שרות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות

svetyd@shaham.moag.gov.il , svetyd@gmail.com

סבטלנה דוברינין
סבטלנה דוברינין

אקרית אדומה הינה מזיק מפתח בגידולי ירקות בערבה. תנאי מזג האוויר, טמפרטורות גבוהות יחסית ולחות יחסית נמוכה מאפשרים למזיק לבנות את אוכלוסייתו מהר מאוד ולגרום לנזקים כבדים לגידולים הצעירים שרק נשתלו. אמצעי ההדברה העיקריים העומדים לרשות המגדלים לא רבים וכוללים שימוש באקריות טורפות משני מינים ורשימה יחסית קטנה של תכשירי הדברה. יעילות האקריות המועילות לתחילת העונה היא נמוכה יחסית עקב טמפרטורות גבוהות ולחות נמוכה, ובשונה מאקרית אדומה המזיקה – בניית אוכלוסיית האקריות הטורפות לוקחת יותר זמן. עקב מגבלות אלו המגדלים בתחילת העונה משתמשים בתכשירי הדברה כדי להפחית את אוכלוסיית האקרית המזיקה עד שאקריות מועילות יתחילו להדביר.

תריפס הפרחים המערבי, לפי המחקר שבוצע ע"י מספר צוותי חוקרים, נכנס לשדות פלפל עם הופעת פרח ראשון עם אבקה ובדרך כלל זה קורה בתחילה – אמצע ספטמבר. גם העונה התריפס הופיע באותה התקופה, אך אוכלוסיות גבוהות הגיעו באמצע – סוף ספטמבר.

המחלה הנגיפית "וירוס כתמי הנבילה של העגבנייה" TSWV בגידול פלפל, התפרצה השנה באחד המושבים באופן חריג. בתחילת העונה מגדלי הפלפל קיבלו שתילים שבמהלך השבועיים הראשונים משתילה הופיעו בהם סימפטומים של ווירוס כתמי הנבילה של העגבנייה. מהפרקטיקה הקיימת בערבה כבר שנים רבות, כאשר עוקרים את הצמחים הצעירים ומרחיקים אותם מהשדה, ובמהלך 4 שבועות לא מופיעים צמחים חדשים עם הסימפטומים, המחלה לא ממשיכה להתפשט אם אין תריפסים בשדה. כנראה באותו המושב תריפסים שחדרו אל תוך המבנים היו נשאים של הווירוס ונגרמו למגדלים נזקים כבדים באובדן יבול.

ציקדה ירוקה נמצאת בערבה מזה כבר שש שנים בחצילים, פלפל וגפנים. בשנים הראשונות לא נצפו נזקים לא בצמחים ולא בפירות. כבר בשנה שנייה של נוכחות המזיק בגפן ובחצילים – היא התחילה להזיק לעלוות הצמחים עד כדי עצירת הצימוח. העונה, הנזקים של הציקדה הירוקה נצפו גם בעלוות הצמחים וגם על פירות ענבים ופלפל. בשני המקרים הנזק על הפירות התבטא בנקודות מציצה-הזנה של הציקדה.

גדודנית פולשת (מין דומה לפרודניה) הינה מזיק קשה הדברה  לפי ניטור של משרד החקלאות היא נמצאת גם בערבה ולכך יש השלכות ליצוא פלפל וחצילים לאירופה ורוסיה, מפני שהוא נחשב למזיק הסגר באותם האזורים והמדינות. בעקבות השימוש בהדברה ביולוגית בשני הגידולים ומספר מועט של תכשירי הדברה היעילים להדברתו – משרד החקלאות דן באפשרות שימוש בהדברה מכנית ברשת 25 מש לסגירת המבנים ורישום חלקות ליצוא.

סקירת ניסויים בגידול והגנת הצומח בירקות במו"פ ערבה

ד"ר שמעון פיבוניה וצוות מחלקות ירקות והגנת הצומח במו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר:

יורם צביאלי, שבתאי כהן, עדי סויסה (שה"מ), מילי זנבר, גבריאל פריזם, תמיר אורן, מוטי אושרוביץ, מייק וקנין, סבטלנה גוגיו, שלומי וקרט, דודי קדוש

שמעון פיבוניה
ד"ר שמעון פיבוניה

בתחום הגנת הצומח

עש מנהרות ההדר – טוטה אבסולוטה

בתצפית לבדיקת תכשירים שנערכה העונה במו"פ במבנים נגועים בטוטה, תכשירים כמו פיראט, אוונט, דנים, אלוורדה ועוד, נחלשו מאוד העונה. 

 התמוטטות פתאומית במלון

הגישה שפותחה במו"פ ערבה להתמודדות עם המחלה מיושמת בערבה וברחבי העולם בהצלחה.בערבה במלון סתווי ובגידול אביבי בהדליה משתמשים בעיקר בפונגיצידים במהלך העונה ובמלון אביבי שרוע, בהרכבה על כנות דלעת.

בגידולי הירקות

בפטל במהלך השנים האחרונות פותח בתחנת יאיר פרוטוקול לגידול פטל בערבה והעונה החל יצור מסחרי במשק בעידן.

בחציל נמצא שהזן הפרטנוקרפי 603  שומר על צבע שחור עז גם לקראת סוף העונה כשמתחמם.

במלון החלו בשנים האחרונות בגידול  אביבי מוקדם של טיפוסי מלון עם ציפה כתומה בשתילות דצמבר בערבה.  השתילים מורכבים והחנטה של הגל הראשון נעשית בעזרת דבורי בומבוס. הזן 770 נמצא בתכונותיו ובגודל הפרי מתאים לגידול בעונה זו.

באבטיח נמצאו זנים עם יבול משופר בעונת הסתיו והחל פרויקט לבחינת גידול אביבי של זנים דיפלואידיים בהם החנטה מבוצעת בעזרת מווסתי צמיחה.

בממורדיקה החל פיתוח פרוטוקול לחנטה בעזרת מווסתי צמיחה העוזר לקבלת פרי איכותי ולהתמודדות עם בעיות הגנת הצומח.

בארטישוק נערך מחקר למציאת דרכים לשתילה והפרחה מוקדמת שתאפשר קטיף קרקפות בתחילת העונה כאשר המחירים מאוד אטרקטיביים.

בעגבנייה נמצאו כנות עם תוצאות דומות ואף עם עדיפות מסוימת ביחס לכנות המסורתיות מבחינת יבול וגודל פרי.

בעגבנייה נבחנים גם דרכים שיאפשרו שתילה מוקדמת בתחילת אוגוסט לעומת השתילה המקובלת שהיא במחצית השנייה של ספטמבר. בעונה שעברה, הקדמת השתילה הביאה להגדלת היבול בכשלושים אחוזים.

בפלפל נמצא יתרון לגידול תחת רשת פנינה לעומת רשת שחורה בגל הקטיף האביבי של פלפל שנשתל בספטמבר בתחנת זהר בכיכר סדום. בהמשך נבחן את האפשרות לשיפור היבול באמצעות שימוש ברשת פנינה בגידול פלפל אביבי בערבה התיכונה.

חסכון בדישון פלפל – כבר היינו בסרט הזה

עודד פרידמן, מדריך שירות שדה , שה"מ

Screenshot 2023 07 26 115555
עודד פרידמן

מחירי הדשנים בעולם מ-2021 נמצאים בעליה. מתחילת השנה ישנה ירידה של רוב הדשנים למעט דשני האשלג. מגמה דומה ניתן לראות גם במחירי הדשנים בארץ כאשר מחיר טון אוריאה בשנת 2021 עמד על 2000 ₪, בשנת 2022 עלה ל-4000 ₪ לטון ובשנת 2023 ירד לכ-3000 ₪ לטון, זאת לעומת חנקת אשלגן שמחירו בשנת 2021 היה כ-3440 ₪ לטון ומאז עלה עד לכ- 5000 ₪ לטון בשנת 2023. יש לזכור כי עלות הדשן מסך הוצאות גידול הפלפל עדיין מהווה אחוז קטן, אך ייעול הדישון יכול בהחלט לשפר את רווחיות הגידול ללא בפגיעה בהכנסות. יעילות הדישון בערבה הינה נמוכה מאוד בעיקר בשל תנאי הגידול: איכות מים, אקלים וקרקעות קלות. פלפל הינו הגידול העיקרי בערבה התיכונה ויעילות הדישון בו נמוכה ומגיעה לכ-30% בלבד.

בשנים האחרונות ביצענו בתחנת יאיר בחצבה (מו"פ ערבה תיכונה) מספר ניסויים על מנת לבחון מחדש את יעילות הדישון בגידול פלפל בבית רשת בערבה. ב-3 עונות מחקר בהם נבחנו 2 זנים שונים: 6106 (נדיה זרעים) ו-  7158 (זרעים גדרה) בשלוש רמות דשן שונות:

  1. ביקורת על בסיס המלצות דישון פלפל בערבה
  2. 2.     50% ממנת הדשן בביקורת
  3. 3.     135% ממנת הדשן בביקורת

כל הטיפולים החלו לאחר כ- 60 יום משתילה, לאחר חנטה ראשונה. 

בנוסף בשנתיים האחרונות הקמנו חלקת מודל בשטח מסחרי במושב פארן (משק עידן), בה נבחנו 3 זנים: 7158 (זרעים גדרה), 6106 (נדיה זרעים) וזן צהוב דלוקס (גדות אגרו). כל זן נבחן ב- 2 טיפולים:

  1. ביקורת על בסיס המקובל באזור (שווה ערך לטיפול 135% בתחנת יאיר)
  2. 2.     50% דשן מהביקורת של ניסוי זה

הדשן באותו הרכב בכל הטיפולים, אך המנה שונה. לדוגמה, בטיפול הביקורת מנת הדשן הממוצעת לקוב מים הייתה 1.5 ליטר ובטיפול ה- 50% מנת הדשן לקוב מים הייתה 0.75 ליטר דשן לקוב מים.

זרחן – מתן קומפוסט בתחילת עונת הגידול מעלה את רמת הזרחן בקרקע. בגידול פלפל בערבה נהוג לדשן משתילה למשך תקופה של כחודש בדשן בהרכב 6:6:6 בעל זרחן גבוה. לאחר סיום תקופה זו נהוג לעבור לדשן בהרכב 7:1:7 או 7:3:7 עד לסוף הגידול. לכן כבר לאחר חודשיים של גידול, מנות הזרחן המוספות עונות על דרישת הצמח (דונם פלפל בערבה), כל תוספת תצטבר בקרקע ותרומתה לגידול הצמחים זניחה, זאת ללא התייחסות לזרחן המוסף עם הקומפוסט או נמצא בקרקע בתחילת הגידול.  

האשלגן בשונה מהזרחן נמצא במי הערבה בריכוזים לא נמוכים. כאשר מנות המים מגיעות בעונה לכ-1,200 קוב לדונם אנחנו מוסיפים כ-33 ק"ג K2O לדונם, כ-2/3 מצריכת הצמח.

החנקן הינו יסוד המהווה אתגר גדול. הוא מוסף לקרקע בשלוש צורות שונות: אוריאה, אמון וחנקה. כאשר המעבר בין צורוני החנקה השונים יכול להיות מהיר. דונם פלפל קולט בעונה כ-40 ק"ג חנקן, כאשר רמות הדישון המקובלות בערבה מגיעות ל- 100-150 ק"ג חנקן לדונם.

תוצאות יבול (ק"ג למ"ר) ניסוי דישון בפארן, משק עידן, 2022-23

זןטיפוליבול כללייבול יצואיבול סוג ב
610650%10.89.31.5
6106ביקורת11.910.21.7
715850%13.111.61.4
7158ביקורת12.511.01.5
דלוקס50%10.59.41.1
דלוקסביקורת10.08.91.2

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מורן חג'בי, תושבת מושב יכיני וחברת הנהלת המועצה האזורית שער הנגב, מתארת את היכרותה עם ראש המועצה אופיר ליבשטיין, שיצא מביתו בכפר עזה עם נשק ונהרג בקרב מול המחבלים, בו נרצח גם בנו עידן
4 דק' קריאה
שר החקלאות, חה"כ אבי דיכטר, נפגש עם שר העבודה התאילנדי לצורך העמקת שיתופי פעולה בתחום החקלאות * השר דיכטר: "אחרי מאמצים בינלאומיים רבים אנחנו מקדמים היום בשורה נוספת לחקלאות הישראלית ולציבור החקלאים – עובדים
2 דק' קריאה
אמר מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה בצל המלחמה  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח השתתף בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה בצל המלחמה,
2 דק' קריאה
כלים חקלאיים? אומנות מקומית? הרדיו הראשון? בכנס הארכיונאים דנו בשאלה מה חשוב להשאיר לדורות הבאים *תמונה ראשית: "מפת שבילי הזיכרון היישובי" תוביל את המבקר בין אובייקט אחד למשנהו. צילום: יובל דניאלי  לאחרונה הרצאתי בכנס
3 דק' קריאה
פירות הקיץ המתוקים מתחילים להיקטף תחת האיום מלבנון. על אף הרצון העז של החקלאים לקטוף את פרי עמלם, חלק מהתוצרת יירקב על העצים בשל המצב הביטחוני *תמונה ראשית: מטע דובדבנים בצפון רמת הגולן. ככל
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן