יבול שיא
הרפת והחלב
עגבניות מהזן לנסור

עידן אלון ממושב יתד מגדל עגבניות מהזן לנסור, מאפשר לחקלאים תמורה מעולה

3 דק' קריאה

שיתוף:

"הפרי של הזן לנסור חזק, עם צבע יפה, בעל מוצקות וראוי לשיווק"


לפני כשש שנים התגלה בחלקות העגבניות בישראל וירוס הטובמו. הוירוס שאינו מסוכן לאדם, אך שובר את עמידותם של זני העגבניות המסחריים, פוגע קשה בגידולים ומקטין את התמורה לדונם באופן חד.

תסמיני המחלה האלימים מוכרים היטב למגדלים: כתמי צבע חומים כהים ובולטים על גבי הפרי וכתמים דמויי פסיפס על העלים. כאשר החלקה הופכת נגועה בוירוס – לא ניתן לשווק את יבולה.

בדיוק כאן נכנסת למשוואה פריצת הדרך של זרעים גדרה-סינג'נטה, שמביאה בשורה למגדלי העגבניות בישראל ובעולם: עמידות (IR) בפני וירוס הטובמו עם פרי מוצק, יפה וראוי לשיווק.

ביקרנו אצל עידן אלון, חקלאי ממושב יתד אשר בחבל שלום, דור שני לחקלאים המגדלים עגבניות כבר קרוב ל-60 שנה. "בשנים האחרונות אנחנו מתמודדים עם וירוס הטובמו התוקף את החלקות והגידולים, משמיד לנו יבולים וגורם לנזקים כבדים מאוד.

אם בעבר היינו מייצרים 20-25 טון לדונם, היום אנחנו עומדים על מספרים של כ-8-12 טון לדונם – משמעות כלכלית כבדה", מספר עידן.

"לפני מספר חודשים התחלנו פרויקט חדש עם זרעים גדרה–סינג'נטה. לקחנו שני זנים: זן אחד שאני מכיר ואני עובד איתו כבר הרבה מאוד שנים, וזן חדש, עגבניות מהזן לנסור"

בביקור בחלקה עידן מראה לנו את הזן המוכר, עם פגיעה בעלים, עם גבעול מאוד דק ותפרחות חלשות. בצד הימני של החלקה מגדלים את הזן לנסור, הזן החדש. "זהו זן חזק, חיוני מאוד, ויגורי (בעל און צימוח) ותפרחות חיוניות, נראה שיש פוטנציאל יבול הרבה יותר גבוה".

עידן מראה לנו שתי עגבניות: אחת מהחלקה בה גדל הזן המוכר, אשר נפגעה מוירוס הטובמו. השניה, מחלקה חדשה, בה גדל הלנסור: "אם נשווה בין הפירות, הפרי של הזן המוכר נגוע בוירוס, מחוספס, עם כתמים. העגבניה הזו אינה ראויה לשיווק.

לעומתו, הפרי של הלנסור הוא פרי מוצק, עם צבע יפה, איכותי וראוי לשיווק".

האגרונום חן בר-שלום, אחראי אזור דרום בזרעים גדרה–סינג'נטה מסביר: "הזן לנסור מהווה פריצת דרך ביכולת להתמודד עם הוירוס וההשלכות הקשות שלו על תעשיית ייצור העגבניות למאכל.

אנחנו נוכל לחזור לייצר כמויות גדולות של עגבניות לשוק הישראלי, היבולים יעלו בצורה משמעותית, איכויות הפרי יהיו טובות יותר. ניתן יהיה לצמצם משמעותית את הצורך לייבא עגבניות מחו"ל.

בסופו של דבר, הרווחיות למגדלים תהיה גדולה יותר, הצרכן ייהנה מתוצרת איכותית יותר וזולה יותר".

עידן אלון מסכם: "הזן הזה מהווה עבורנו תקווה וציפייה שנוכל לייצר עגבניות ביבול גבוה יותר ובאיכות גבוהה יותר, עבור הצרכן הישראלי".

וירוס הטובמו: כאב הראש של המגדלים, הסיוט של הצרכנים

הנגיף שהתגלה לראשונה בשנת 2014 פגע בשטחי גידול העגבנייה בעולם כולו, בין היתר- באירופה, במזרח התיכון (יוון, ירדן) סין ומקסיקו.

הנגיף כאמור, אינו מסוכן לאדם, אך פוגע קשות בצמח וביבול העגבניות. בישראל הנגיף גרם לקריסה טוטלית של עשרות משקים, ואילץ חקלאים רבים לעקור את צמחי העגבנייה, ולסגירת חממות.

הירידה המשמעותית ביבול הביאה לעליית מחירי העגבנייה לצרכן ולייבוא בכמות חסרת תקדים של עגבניות בשנים האחרונות, בעיקר מתורכיה ומעזה, כאשר בשנת 2016 עם התפשטות שיא של הנגיף בארץ, התקיים ייבוא בהול בתקופת החגים בכמות הגדולה ביותר שנרשמה בתולדות המדינה.

בטרם פותח הזן לנסור, התמודדות המגדלים עם הוירוס הייתה מפרכת והכניעה רבים מהם. הוירוס, המועבר בצורה מכנית במגע יד, הוביל את המגדלים לקיים משטר רחב של הגבלות, והפעולות שנאלצו לבצע למניעת הפצתו טמנו בחובן עלויות כלכליות כבדות שפגעו בכדאיות הגידול.

הפעולות כללו בין היתר חיטוי החלקות ובידודן, חיטוי כלי העבודה ומניעת מעבר עובדים בין החלקות הנגועות לחלקות הבריאות. גם במהלך הגידול עצמו, נאלצו המגדלים להקדיש משאבי זמן, כוח אדם ומשנה זהירות בתהליך השתילה, עיצוב הצמח וכל הפעולות השוטפות.

גלי התייקרויות בשל מחסור אינם מועילים לא למגדלים ולא לצרכנים. המגדל מוצא עצמו מתמודד עם חלקות נגועות, שהטיפול בהן דורש זמן ומשאבים.

הצרכן מצדו נאלץ לשלם מחירים גבוהים (שלפני כמה שנים הגיעו אפילו ל-20 שקלים לקילו עגבניות).

כמו כן, לא תמיד הייבוא איכותי כמו הפרי הישראלי: עגבניות חיוורות, מימיות, חסרות טעם. אין תחליף לעגבנייה הישראלית והזן לנסור מאפשר לחקלאים תמורה מעולה לפרי נהדר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
מיזם אינטרנטי חדש, "מחוברים לשימור המקום", משולב בדיווחים מן השטח בזמן אמת, מעשיר ומאתגר, שאליו מוזמנים להצטרף תושבי ההתיישבות הכפרית  אין כמו קיבוצים ומושבים הפזורים על פני הארץ, שהוקמו בזעת אפיים בתחילת ובאמצע המאה
3 דק' קריאה
ריטה זילבר ודליה קרון – שתי הנשים שחלו בסרטן השחלה ועם החלמתן זיהו, שעל מנת להחלים יש ליצור את התנאים הנכונים והטובים ביותר להחלמה וריפוי של אנשים המחלימים מסרטן * מכאן מתחיל סיפור הקמת
7 דק' קריאה
גדעון חרובי מתקן אי דיוקים מסיפור אותו הלילה הארור, ביוני 1948 – הלילה בו נלחמו לוחמי צה"ל מול לוחמי האצ"ל בחוף ויתקין על אוניית "אלטלנה" – וכן אודות שני חללי צה"ל מאותו לילה: יעקב
4 דק' קריאה
מורכב, צנוע, מתחכם או בגובה העיניים. יין יכול להיות יוקרתי וגם עממי ונגיש. נעם פלד דינסטג מרמת יוחנן גילה את העולם הזה דווקא בסופרמרקט  הסיפור שלי עם יין התחיל בילדות, בקבלות שבת בקיבוץ רמת
2 דק' קריאה
מורן מוסט, מומחית בתרבות הנוער במרחב הכפרי, מנפצת את אשליית המוגנות שמאחורי השער הצהוב. איך משפיע אי הציות של המבוגרים לחוקי התנועה בתוך הקיבוץ על תרבות האלכוהול של הנוער ולמה תחושת הביטחון מסוכנת  השיחה
6 דק' קריאה
עמי וואלך (76), בן וחבר משמר העמק, הציג בתערוכות רבות. בעיות בריאות וליקוי שמיעה עזרו לו לפתח סגנון מיוחד בו פיסות מציאות נהפכות לעולם פנימי מופשט נעדר גבולות, בו הוא רואה את הקולות בצבעים 
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן