יבול שיא
הרפת והחלב
שלומי הירשפלד

על הסכין

2 דק' קריאה

שיתוף:

שלומי הירשפלד גר במושבה כנרת ומגדל 800 ד' אבטיחים בקיבוץ דליה

היו ימים, היו זמנים שאבטיח נמכר לציבור במחיר של 60 אגורות לקילוגרם, שקל אחד או שקל וחצי לקילוגרם. באחרונה הופתעתי לראות ברשתות מזון אבטיח אדום בוהק בחמישה שקלים לקילוגרם, גם בשישה ושבעה שקלים לקילוגרם. איזו הצדקה יש למחירים דרמטיים כאלה?

זו הייתה אחת השאלות שהפניתי לחקלאי שמגדל כמעט שלושה עשורים אבטיחים בקיבוץ קליה, בבקעת הירדן.

שלומי הירשפלד, שנולד בקיבוץ, מתגורר במושבה ופעיל בחקלאות בקיבוץ אחר, השיב ללא היסוס: "אסביר לך שמעון. זה גידול יקר. במנהרות נמוכות, מעל 100 ימי גידול, יש תקופות של 120-130 ימי גידול. הוצאות הגידול של החקלאים הן שני שקלים לקילוגרם. וכמה אתה חושב שהחקלאי מקבל מרשת השיווק? שניים וחצי עד שלושה שקלים. ואני אומר לך: האבטיח הוא מוצר זול לצרכן. כרגע, במרכזה של העונה, המחיר לחקלאי הוא על גבול הרווחיות. עלות הגידול קרוב לשקל. יש עונות טובות, יש עונות פחות טובות. לא תשמע אותי מתלונן. אני רואה ברכה בעמלי".

שלומי הירשפלד קובע כי "האבטיח השנה באיכות טובה מאד. יבולים טובים. אדום, 11-13 אחוזי סוכר, מתוק וטוב למאכל".

הירשפלד, כמו שציינתי, חקלאי וותיק. החל את דרכו בשדה החקלאי, אחרי שסיים שירות סדיר ותוספת של שנת קבע כקצין בחיל השריון.

השנים הראשונות שלו היו בצוותא עם חותנו, אבי רעייתו אורית, בת המושבה כנרת, בה הם מתגוררים מאז נישאו. "אני והחותן שלי, גידלנו אבטיחים בבקעת הירדן. בשנת 1990 הגעתי לקליה. באותה עת סגרו בקיבוץ את הגד"ש. אני הקמתי אותו מחדש ואני מנהל אותו כבר 25 שנה".

שלומי הירשפלד שותף בצוותא עם קיבוץ קליה. "בקיבוץ 2000 דונם אדמה חקלאית מעובדת, אולם על רקע מגבלת מים בחבל ארץ זה, אנחנו מגדלים על 1400-1500 דונם. זה אזור מוגבל במים שפירים. מה מגדלים? אבטיח על 800 דונם ועוד שפע ירקות: בצל, שום בשטח פתוח. ובחממות סוגי צ'רי, דלעת, שעועית, כרישה. הכל לשוק המקומי. אבטיח רגיל ואבטיח "גולי", כהה, בינוני בגודל, נארז בבית אריזה בקליה ומשווק כל העונה. זרעים מ"נונמס". למעשה אנחנו מגדלים אבטיח כל השנה. יש יתרונות לגדל אבטיח באזורנו. בחורף הטמפרטורה לא יורדת מעשר מעלות וזה היתרון שלנו. אנחנו מגדלים גם באתרים אחרים במדינה, במקומות שמתאים לגדל לאורך השנה: בעמק המעיינות, עמק הירדן, רמת יוחנן, בגלבוע, במושב שקף במרכז הארץ, גם בעידן, בערבה התיכונה".

 החקלאי הירשפלד מברך על פעילותו החקלאית. "אנחנו מצליחים. מתנהלים במשק מגוון. אין טענות".

תחילת עונת האבטיח בחודש אפריל ומסתיימת בראש השנה. "כמו שציינתי, אפשר לשווק אבטיח כל השנה. יודעים את תורת הגידול ומשווקים לתושבי המדינה ירק מתוק ואיכותי".

שמות מקוריים לילדיו

שלומי הירשפלד נולד לפני 68 שנה בקיבוץ אפיקים. אחרי שהכיר את אורית, רעייתו שנולדה במושבה כנרת, הוא מתגורר שם עד עצם היום הזה ועובד למחייתו בקיבוץ קליה בבקעת הירדן. לשלומי ולאורית שני בנים ובת, אף לא אחד מילדיהם פעיל בשדה החקלאי. כשתשמעו את שמות ילדיו, תדעו שיש בהם הרבה מקוריות. הוא אומר: "יש לי שחר אור יום". הבכור שחר בן 42 עובד בחברת "אלביט". אור בן 35 מהנדס חקלאי (אגרונום) – מפתח רובוטים בגרמניה והבת בשם ייחודי – יום. רעייתי אורית בחרה בשם והכינוי שלה "יומי". ולהורים המאושרים חמישה נכדים.

ועוד משפט על שלומי הירשפלד: בשירות המילואים הגיע עד דרגת סגן אלוף כמפקד גדוד (מג"ד) בחיל השריון.

בקיבוץ קליה 80 חברים ובזכות הרחבה ודיירים חדשים יש בקליה 300 תושבים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!