יבול שיא
הרפת והחלב
זן BL צילום תקשורות

ענף האבוקדו בישראל מתרחב ומשנה את פניו תוך שינויים דרמטיים בהחלפת זני האבוקדו וחדשנות טכנולוגית

6 דק' קריאה

שיתוף:

*תמונה ראשית: הזן BL, צילום: תקשורות

הביקוש לפרי האבוקדו בארץ ובעולם, נמצא בשנים האחרונות בעלייה עקבית, בד בבד עם התרחבות שטחי גידול האבוקדו, מגמות הצפויות להימשך גם בשנים הקרובות. שוק האבוקדו העולמי נחלק לזנים שחורים (האס ותחליפיו) המהווים מעל ל 90% מצריכת האבוקדו בעולם ולזנים ירוקים (כגון זני האטינגר והפינקרטון), כאשר ישראל מתמחה יותר בגידול הזנים הירוקים, שגם אהודים יותר בקרב הציבור הישראלי, המדורג באחד המקומות המובילים בעולם בצריכת האבוקדו לנפש.

שחר גולדברג, יו"ר שולחן מגדלי האבוקדו במועצת הצמחים: "העונה הקרובה (2023/24) מסתמנת כעונת שיא בהיקף יבול האבוקדו בישראל, הצפוי לעמוד על כ-250 אלף טון, לעומת השיא הקודם שנרשם לפני שתי עונות ועמד על כ-230 אלף טון. מתוך היבול הצפוי בעונה הקרובה, כ-130 עד 140 אלף טון מיועדים לייצוא, 45% זנים ירוקים ו-55% 'האס'. שטחי גידול האבוקדו בישראל משתרעים על כ-140 אלף דונם, כאשר מרבית הנטיעות הצעירות הינן של זנים שחורים".

ירון בלחסן מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל מציין כי, ענף האבוקדו מהווה הוכחה מוחשית וחזקה לערך החקלאות המתקדמת בישראל והצלחתו. בזכות תכונותיו הבריאותיות, נמצא האבוקדו בקטגורית ה'סופר פוד' ובשנים האחרונות עולה הביקוש בעולם לצריכתו בעשרות אחוזים, עובדה המעודדת חקלאים רבים לגדל אבוקדו. שוק גידול האבוקדו העולמי הוערך בשנת 2018 ב-13.64 מיליארד דולר, ובשנת 2026 צפוי שווי השוק לצמוח ולעמוד על כ- 21.56 מיליארד דולר.

עלייה בביקוש לזני אבוקדו שחורים

אמיר בכר, מנכ"ל 'אבוקדו גל' בחברה לפיתוח הגליל: "בשנים האחרונות הביקוש לזנים ירוקים ביבשת אירופה הולך ופוחת, כאשר בחלק מן המדינות הפרי הירוק נעלם לגמרי מהשווקים. "בגרמניה לדוגמה, אם עד לפני מספר שנים הזן הירוק פינקרטון היה הדומיננטי ביותר בשווקים, הרי שכעת כמעט ולא ניתן למצוא זן זה על המדף. שינויים אלה, נובעים משתי סיבות עיקריות: ראשית, רשתות השיווק הקמעונאיות באירופה שינו העדפתן לפרי קטן יותר, מכיוון שהן מוכרות אותו ביחידות ארוזות לצריכה מיידית. שנית, כשבישראל נגמרת עונת השיווק של הזנים הירוקים, מדינות אירופה מייבאות אבוקדו ממדינות אחרות המגדלות בעיקר זנים שחורים, שאספקתם רציפה וזמינה כל השנה, פקטור משמעותי עבור רשתות השיווק שמעדיפות לעבוד עם סוג וגודל אחיד של פרי" אומר בכר ומוסיף: "הביקוש לזנים ירוקים נותר בעיקר במדינות מזרח אירופה, שוק הסובל לאחרונה מהיעדר יציבות כתוצאה מהלחימה הממושכת בין רוסיה לאוקראינה וירידת ערך הרובל, ואם לא די בכך, גם באזור זה מתחילים לזהות כניסה מתונה של זן ההאס".

עוד מציין בכר: "המגמה כעת היא לעבור לגידול זני אבוקדו שחורים, מכיוון שהם משיאים למגדל את התמורה הגבוהה ביותר מבין זני האבוקדו. ניתן לציין שבין שלל סוגי הפירות המיוצאים לחו"ל, האבוקדו מוביל משמעותית הן בהיבט הכמות הארצית והן בהיבט היקף התמורה למגדל. השוק המקומי לעומת זאת מושפע מהעלייה המשמעותית בהיקף הנטיעות בישראל בשנים האחרונות. התמורה למגדלים ירדה ועל כן קיימת העדפה ברורה להוציא את הפרי לחו"ל.

המגמה לעבור לזנים השחורים, אינה פוסחת על מגדלי האבוקדו במטעי הגליל העליון, המתחילים לנטוע זנים דמויי האס כחלופה לזן ה'האס' הסובל ממספר בעיות באזור, כגון פוריות נמוכה ופרי קטן מדי לשיווק. "זן ה-BL (Lamb Hass), יהיה בעתיד הזן הדומיננטי במטעי האבוקדו בגליל העליון" מעריך בכר. הזן מתאפיין בצורה אגסית, הוא גדול יותר מזן ההאס, מבשיל מאוחר יותר, ובעל חיי מדף ארוכים יותר. הזן מבסס את מקומו כזן מוביל בארץ ובעולם עקב כושר ההשתמרות הגבוה שלו וטעמו הטוב. לצד יתרונותיו הרבים, קיים גם חיסרון של סירוגיות גבוהה ביבול, למרות שהיבול הממוצע שלו הוא גבוה, מעל ל-2 טון לדונם.

זן חדש נוסף דמוי האס שנכנס לנטיעות בגליל העליון, הינו ה-GEM, המתאפיין ביבול גבוה ויציב ובטעם מעולה. יתרון חשוב הקשור לזן זה עבור מגדלי הגליל העליון, הוא שניתן לקטוף אותו מוקדם יחסית (דצמבר) לפני התקופה המסוכנת לנזקי קרה. החיסרון הוא שתקופת השיווק שלו קצרה יחסית.

היערכות להגדלת כושר האריזה

בהתאם לגידול המשמעותי שחל בהיקף נטיעות האבוקדו בגליל העליון בשנים האחרונות, ובכדי שיהיה ניתן לתת מענה לגידול הצפוי בכמות האבוקדו שייקטף בגליל העליון בשנים הקרובות, נערך בית האריזה 'אבוקדו גל' בחברה לפיתוח הגליל, להגדלת כושר האריזה השעתי המתאפשר כיום, על ידי הסבת מערך מיון ההדרים לטובת טיפול באבוקדו. על פי התחזית, היבול שיקלוט 'אבוקדו גל' כבר בשנים הקרובות עשוי לעמוד על היקף של מעל ל-20 אלף טון בשנה. בעונת 2023-2024 מתכננים ב'אבוקדו גל' לקלוט כ-16 אלף טון אבוקדו.

זן נוסף של אבוקדו שאוקלם בהצלחה בישראל וכבר נרשם עבורו ביקוש רב הוא ה- 'מלומה' שהוצג לראשונה בתערוכה החקלאית "אגרו ישראל" בעין חרוד. אורן ולך הבעלים של "משתלת אורן ולך", במושב תלמי אלעזר, חקלאי ושתלן ותיק, השלים בהצלחה את תהליכי הבחינה והאקלום של ה'מלומה' בארץ, לאורך 8 השנים האחרונות. כיום כבר נטועים בישראל כ-2,000 דונם של הזן החדש שניטעו מהצפון ועד לנגב, קטיף ה'מלומה' יחל בחודשים אוקטובר-נובמבר ויבולו צפוי לעמוד על כ- 750 טון. ה'מלומה' המבוקש, הינו זן אבוקדו פטנטי, דמוי 'האס' שמקורו בחוות מלומה במחוז לימפופו בדרום אפריקה.

זן אבוקדו מלומה קרדיט משתלת אלסבסטה
הזן מלומה. צילום: משתלת אלסבסטה

עמית אלבז, מגדל אבוקדו 'מטעי טופ גרין' שמטעיו פרושים בשפלה בדרומית, אומר:"עם הצלחת אקלום זן ה'מלומה' בישראל, החלטנו לטעת את הזן החדש, בניסיון להתגבר על 'תופעת הסירוגיות' המאפיינת בעיקר את זן 'האס' האהוב, וכן במטרה לענות על צרכי הביקוש העולים לאבוקדו איכותי. החל מעונת הקטיף הראשונה (2022) הבחנו כי נרשם עבורו ביקוש רב בקרב הצרכן הישראלי בשל היותו זן אבוקדו איכותי, בעל טעם מיוחד, ארומתי ואגוזי, יש בו איכות פנימית וטעם מעולים, קליפתו שחורה, מחוספסת ועובייה בין 1-1.2 מ"מ, אשר מאוד נוחה להוצאת הציפה מהפרי. בחודש אוקטובר נחל במלאכת הקטיף לשנת 2023 כאשר הערכת היבול במטענו עומדת על כ- 100 טון מלומה, ואנו צופים כי שטחי מטעיו יתרחבו בשנים הקרובות".

התמודדות עם אקלים קיצון והעלאת היבולים באבוקדו

במו"פ צפון – במכון המחקר מיגל, בדקו החוקרים לאורך מספר שנים מספר שיטות וטיפולים להצלת עצי האבוקדו בימי הקרה בחורף. בשנה האחרונה, עקב משבר האקלים העולמי, העלייה בטמפרטורות, ונזקי קרינת השמש – מתרכז המחקר בהגנה על מטעים מפני קרינת השמש והחום.

ד"ר ליאור רובינוביץ', חוקר במו"פ צפון של מכון המחקר מיגל, מוביל מגוון מחקרים יישומיים בנושא התמודדות עצי האבוקדו עם שינויי האקלים ואירועי מזג אוויר קיצוני, בשיתוף פעולה עם חוקרים נוספים, מגדלי אבוקדו בצפון, בתי אריזה והמדריכים האזוריים – מיקי נוי (ממ"ר סובטרופיים בשה"מ) וניצן סנש (מדריך גידול פרטי), ובתמיכת שולחן מגדלי האבוקדו במועצת הצמחים, המדען הראשי במשרד החקלאות וקק"ל.

"בשנים האחרונות, התמקדנו במחקר שמטרתו יצירת סל פתרונות להתמודדות עם נזקי קור קיצוני באבוקדו, שכלל בחינת אמצעי הגנה מגוונים כגון רשתות תרמיות והצללה, מערכות מבוססות ערבול רוח ומערכות מבוססות מים וחימום, המאפשרים להעלות את הטמפרטורה בסביבת העץ מעל נקודת רף הנזק, להגן מפני קרינת השמש העודפת בבוקר שלאחר קרה ועוד. כמו כן, עסקנו בפיתוח של זני אבוקדו סבילים לקור" אומר ד"ר רובינוביץ' ומוסיף "כעת, לאחר שהצלחנו לבסס מספר פתרונות להתמודדות עם נזקי הקור הקיצוני באבוקדו, אנו מרכזים את המאמצים המחקריים בפיתוח אמצעים להתמודדות עם נזקי החום הקיצוני העלול לגרום לנשירה מוגברת של חנטים ופגיעה באיכות הפרי, ובמקרים קיצוניים אף לפגיעה בעצים עצמם.

"האמצעי העיקרי שאנו בוחנים במספר חלקות מחקר באזור, הוא שימוש ברשתות הצללה, כאשר הרעיון הוא להפחית באופן משמעותי את קרינת השמש הפוגעת בנוף העצים במהלך אירועי חום קיצוני ובכך להקטין את הנזק הנגרם להם. תוצאות מהמחקרים האחרונים הראו כי הרשתות מסוגלות להוריד את הטמפרטורה בעד 4 מעלות צלזיוס ואת קרינת השמש בכ- 60%. על פי ממצאים ראשוניים במטע מחניים לדוגמה, הניבו עצי האבוקדו (מזן פינקרטון) שהיו מכוסים ברשתות במהלך אירועי חום קיצוני, יבול הגבוה בכ-30% בהשוואה לעצי הביקורת שלא היו מכוסים, תוצאה שאנו בוחנים כרגע באופטימיות זהירה, שכן היבול בחלקה באותה עת היה נמוך יחסית. חשוב לציין שיש עוד הרבה עבודה לפנינו, מכיוון שיש צורך בפיתוח ובחינה של מערכות לפריסה וקיפול של רשתות ההצללה באופן פשוט ומהיר".

השלב הבא באבולוציה של ענף האבוקדו: מטעים בטכנולוגיית אגרי פוטו-וולטאי (APV)

"בזכות הידע הרב שצברנו בשנים האחרונות בניסויי ההצללה באבוקדו למניעת נזקי אקלים קיצוני, אנו במו"פ צפון-מיגל כבר פועלים, בהובלת אריק בן-מאיר מנהל תחום אגרי-וולטאי, לקידום השלב הבא באבולוציה של המטעים, בו ייושם ממשק הצללה מתקדם מבוסס טכנולוגיית אגרי פוטו-וולטאית, הכולל פנאלים סולארים עוקבי שמש מעל עצי האבוקדו. אנו מעריכים כי טכנולוגיה זו תאפשר למגדלים לבקר את משטר ההצללה בהתאם לכיוון השמש ותנאי מזג האוויר, ובכך להפחית נזקי אקלים קיצוני במטעי האבוקדו, כמו גם לייצר מקור הכנסה נוסף מיצירת אנרגיה ירוקה, שתטיב עם החקלאים ותסייע לשימור איכות הסביבה" אומר ד"ר ליאור רובינוביץ', חוקר במו"פ צפון של מכון המחקר מיגלומוסיף: "לצורך כך זכינו במימון מחקרי ממשרדי החקלאות והאנרגיה, להקמת  8 חלקות פיילוט באבוקדו בהיקף כולל של כ- 120 דונם, במטעי אבוקדו, הנטועים מהגליל המערבי ועד עמק הירדן, במטרה לבחון האם ניתן באמצעות הפאנלים הסולאריים, לא רק לייצר אנרגיה ירוקה, אלא גם להגן על העצים מנזקי אקלים קיצון. זאת ועוד, אנו מנהלים מחקר משלים בחלקת אבוקדו בקיבוץ יראון, לבחינת השימוש במעכבי צימוח להנמכת קומת העצים, כדי שיהיו מותאמים יותר לקונסטרוקציות של הפאנלים הסולאריים, שמחירן מאמיר ככל שהן יותר גבוהות, ועליהן קבע הרגולטור מגבלות גובה".

מחקר רב-תחומי באבוקדו

חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון והמרכז לחדשנות בפוסט-הרבסט: "בזכות צוות חוקרים מולטי-דיסציפלינרי שגיבשנו במו"פ צפון ומכון המחקר מיגל, הרחבנו בשנים האחרונות באופן משמעותי את המחקר היישומי לקידום ענף האבוקדו וחיזוק המגדלים. במחקר בן שש שנים במספר רב של מטעי אבוקדו, הצליח פרופ' רפי שטרן להתמודד עם מגבלת האבקה במטעים ולהגדיל את היבולים בשיעורים של בין 50% ל-100%, באמצעות הצבת כוורות דבורי בומבוס (כתוספת לדבורי הדבש), שהובילה לשיפור מובהק בשיעורי ההאבקה. במרכז לחדשנות בפוסט-הרבסט במיגל, פותח פרוטוקול להארכת חיי מדף באבוקדו באמצעות שיטות וכלים חדשניים שיאפשר שיווק רציף של תוצרת ישראלית כל השנה ויפחית את העלות לצרכן. על כל אלה מתווספים מחקרים חדשים נוספים, בהם בדיקת איכות פרי האבוקדו שכוסה ברשתות הצללה לאחר הקטיף לעומת הפרי שלא כוסה של דר' ליאור רובינוביץ' בשיתוף פעולה עם ד"ר דני גמרסני, בחינת מצב העצים באמצעות שימוש בחישה מרחוק (כגון מצלמות המותקנות על גבי רחפנים), בשיתוף עם ד"ר אסף חן, תכנית מחקר חדשה בהובלת ד"ר מרי דפני ילין שמטרתה קבלת יבולים גבוהים באבוקדו תחת ממשקי דישון מיטביים תוך פיתוח שיטות להתמודד עם מחלת המללת הגורמת לתמותת תפרחות בעצים המדושנים בכמויות גבוהות, ועוד" אומרת רק-יהלום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול משק החשמל בקיבוצים הפך למורכב במיוחד והוא כולל אחריות על רכישת חשמל ומכירתו, גביית תשלומים, תחזוקת תשתיות והיכרות עם הרגולציה המשתנה  * חברת משקי רם, שפועלת בכ-40 קיבוצים, מתמחה בכך ותוכל ולחסוך לכם
3 דק' קריאה
הצלם הבינלאומי נפתלי הילגר מגן-נר שבגלבוע נוסע ברחבי העולם, מגלה תרבויות לא ידועות ומצלם נופים ואנשים * בתמונותיו ניכרים סקרנות, רגישות והקשר האנושי שהוא ניחן בהם * מאז ה-7 באוקטובר הוא מקדיש חלק מזמנו
9 דק' קריאה
על הגדות פסח בהתיישבות העובדת  סדר הפסח הוא הטקס הביתי-משפחתי החשוב ביותר בשנה. לאורך ההיסטוריה קיימו אותו בארץ ובגולה, גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים כמעט. העיסוק המרכזי הוא קריאה בהגדה של פסח. במאות השלוש-עשרה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן