יבול שיא
הרפת והחלב
האס. האבוקדו הכי פופולארי בעולם

ענף האבוקדו – תמונת מצב; דצמבר 2022

5 דק' קריאה

שיתוף:

עונת 2021-2022 הייתה העונה הכבדה ביותר בהיסטוריית האבוקדו של מדינת ישראל, כ-225,000 טון ייצור, מתוכם 125,000 טון לייצוא * גם השנה יש כוונה להמשיך ולבצע משלוחי "האס" ישראלי ליפן * מיקי נוי משרטט תמונת מצב על הענף

מיקי נוי / ממ"ר גידולי מטע סובטרופים, שה״מ משרד החקלאות

שטח האבוקדו במדינת ישראל עומד כעת על כ-140,000 דונם הנטועים בכל רחבי הארץ. אנו נעזרים בנתוני הGIS של משרד החקלאות על מנת לדייק את הערכותינו לגבי שטחי הגידולים השונים ומיקומם בארץ. ברור לחלוטין שהאזורים הטובים ביותר לגידול הינם האזורים הפרוסים לאורך חופי הארץ. תנאי מזג האוויר המתונים, גם בחורף וגם בקיץ מדמים בצורה הטובה ביותר את תנאי הגידול של האבוקדו בארצות המוצא שלו, ארצות מרכז אמריקה. אין בעובדה זו לשכוח ששטחים נרחבים נטועים גם בעמקי המזרח עם תנאי מזג האוויר הקיצוניים יותר.

בארצנו רוב הגידול מתרכז במגזר השיתופי ובחברות עיבוד למיניהן.

קצב הנטיעות בשנים האחרונות עבר את ה-10,000 ד׳ לשנה, כאשר ניתן לומר שההתפתחות הגדולה ביותר הייתה בחלקה הדרומי של הארץ – ובעיקר בצפון הנגב, באזור שעוטף את עזה. שנת השמיטה, אותה סיימנו בראש השנה החולף, בלמה את תנופת הנטיעות האדירה. עד כמה חכמים היו אלה שהמציאו את שנת השמיטה… שנה זו נותנת לכולנו זמן לארגן את המחשבות, התוכניות וכמובן לצפות על המתרחש בעין פחות היסטרית. אין כמו שנת שמיטה לחשיבה מחודשת. בעיקר מדובר בהחלטה נבונה על מיקום הנטיעה, גודלה ועל חלוקת הזנים.

שיווק האבוקדו נשען על יצוא, בעיקר לאירופה. לא יעלה על הדעת לגדל פרי ללא אופציית יצוא. עובדה זו מביאה את מגדלי האבוקדו לעבוד על פי תקני איכות הנדרשים בארצות היעד אליהן הפרי משווק, למשל תקן "גלובאלגאפ" בו פעילות הגידול במטע "שקופה" לכל שלביה. מתקיימת עקיבות מוחלטת על מקור הפרי בכל שלב של התהליך מהגידול, קטיף, דרך האריזה, היצואן ועד המדף בחו"ל. המגדלים עוברים מבדקים ובעיקר מודעים שאלו הדרישות הן הגיוניות וטוב שכך. זה מאפשר לנו לשמור על הצרכנים, על הטבע וכדור הארץ וכמובן על העובדים במטע.

שיווק הפרי ליצוא מתבצע בידי לא מעט חברות, אך ניתן לומר שנתח השיווק הגדול נמצא בידי "גליל אקספורט" "גרנות" ו"מהדרין". גם בשוק המקומי יש גורמים רבים שעוסקים בשיווק הפרי. צריכת האבוקדו בישראל היא בין הגבוהות בעולם וכבר מזמן עברה את הערך של 6 ק"ג לנפש. נתונים סטטיסטים מן העולם מלמדים אותנו שצריכת האבוקדו במערב אירופה עומדת בממוצע על 1.5 ק"ג לנפש. במדינות סקנדינביה כ-3 ק"ג לנפש, כאשר מנגד במדינות מזרח אירופה כ-0.4 ק"ג לנפש. מול אירופה מתייצבת לה ארצות הברית עם 4 ק"ג לנפש, כאשר הכלכלה הגדולה ביותר בעולם "קליפורניה" צורכת כבר 8 ק"ג לנפש. מרשים לכל הדעות!!!

מכל הנאמר לעיל אנו למדים על גודל הפוטנציאל הטמון במוצר האיכותי והבריא הזה הקרוי, אבוקדו!!!

השקיית האבוקדו בישראל מתבססת ברובה על מים מושבים. כמובן שאין דומים המים המושבים ממאגר אחד למשנהו וגם באותו מאגר משתנה איכות המים לאורך חודשי השנה. השקיה במים מושבים דורשת התמחות רבה, וכל זאת על מנת להתמודד עם איכויות המים במקטעים הבעייתיים. לשמחתנו מתקני ההתפלה שיפרו מאוד את מי המקור המגיעים לערים וכתוצאה מכך המים שמגיעים להשקיה פחות מלוחים.

ראויה לציון ההתמדה והתבונה של מגדלי האבוקדו בכל הקשור בהתנהלות מול המזיקים והמחלות במטע. הדרך הארוכה והחכמה בהדברה, היא בסוף התהליך הדרך הקצרה. אין יד קלה על הדק המרסס. קודם סופרים עד 010. נוהל זה תורם לגידול פרי נקי לחלוטין מחומרי הדברה – נקודה ידידותית חשובה ביותר!!!.

העונה שהייתה

עונת 2021-2022 הסתיימה לה מזמן, אך היא לימדה אותנו רבות, בעיקר על גודל הפוטנציאל כאשר תנאי מזג האוויר מתאחדים למצב שבו הכל מושלם, ובעקבות כך, היבולים מגיעים לשיאים.

זאת הייתה העונה הכבדה ביותר בהיסטוריית האבוקדו של מדינת ישראל. הערכה כללית גסה מדברת על כ-225,000 טון ייצור, מתוכם 125,000 טון, שיוצאו למרות הכל לאירופה ולמדינות נוספות. (להזכירכם עוד היינו תחת משבר "מחלת הקורונה")

העונה הבליטה מספר קשיים, יבשת אירופה, חלק מהעולם המודרני עם היכולות הכלכליות של העולם המודרני, נמצאת היום במצב כלכלי קשה, מה שמתבטא בשערי המטבע ובמחיר שהתקבל עבור הפרי המיוצא. על זאת נוסיף את העלייה הגדולה במחירי התובלה והלוגיסטיקה והנה לכם כרסום נוסף במחיר ובתוצאה הכלכלית במטע.

אירוע כמו המלחמה בין רוסיה לאוקראינה גרם לחוסר של כ-200 מיליון צרכנים שלא ניתן להגיע אליהם. בין אם מדובר בחרם כלכלי או מחשש של אי עמידה בתשלומים, ברגע שפרי שהיה מיועד למזרח אירופה זורם מערבה, נוצרת צפיפות בשוק ובעקבות זאת ירידה במחירים.

בענף האבוקדו אנו מגדירים פרי ירוק כפרי שבתהליך ההבשלה שלו נשאר ירוק. פרי שחור מוגדר כפרי שבתהליך ההבשלה שלו הופך מירוק לשחור. לעובדה המצוינת כאן יש חשיבות גדולה ביותר. 95% מהאבוקדו המשווק בעולם הינו פרי שחור ורובו מהזן "האס".

ישראל הינה יצרנית גדולה מאוד של "אבוקדו ירוק", למשל הזנים "אטינגר", "פינקרטון", "ארד", "ריד" ועוד… (כ-40% מנתח המטע), כאשר רוב הפרי הירוק משווק למזרח אירופה ולרוסיה. כאשר מתרחש אירוע דרמטי כמו מלחמה בין רוסיה לאוקראינה, אנו מוצאים את עצמינו עם חוסר יכולת לשווק פרי ירוק ליצוא.

להערכתי, זהו אחד השיעורים החשובים שלמדנו בעונה הגדולה האחרונה, והוא קשור לתכנון חלוקת הזנים במטע העתידי, תוך התחשבות ביעדים השונים והסיכונים בבחירת זן זה או אחר.

המחירים היותר נמוכים שהתקבלו הוכיחו לנו שיש לקיים חשיבה חדשה, עם דגש על תיאום ציפיות מחודש על הסיכון / סיכוי הקיים בענף. תחשיב כלכלי שנעשה לאחרונה מלמד שאת האיזון להשקעה בפרויקט אבוקדו, אנו מקבלים סביב שנה 10. אין בכוונתי ל"הוציא את הרוח מהמפרשים", אך בעידן של עליית המחירים והתשומות, קושי אדיר במציאה וגיוס עובדים – זאת המציאות!

קמפיין שיווקי

החורף שעבר היה קר, אולי קר מדי. עצי אבוקדו לא נהנים מחורף קר. הקור פוגע בהם בכמה שלבים פיזיולוגיים. הקור יכול להתבטא כאירוע קרה או צינה. חודש מרץ השנה היה גם הוא קר מהממוצע לעונה וגם לכך היתה השפעה על המטעים. הקור הביא לפעילות דבורים חלשה באביב. החרק המדהים הזה שכל ענפי החקלאות תלויים בו, נחלש במהלך החורף הקר – ואת התוצאות הישירות רואים בחלקות המטע.

בעונה הקרובה, בעונת 2022-2023 אנו עומדים על פי התחזיות, לפני עונת יבול בינונית, כאשר במספר אזורים צפויה כמות פרי נמוכה ביותר. עם זאת, בדרום הארץ החנטה מעולה וככל שמדרימים המצב משתפר. הערכת היבול מדברת על כ-125,000 טון.

שוב מתחדד מעמדו ואולי בלעדיותו של ה"האס" ודומיו במטעינו – אלו הן דרישות השוק ואין טעם לייצר פרי שבסוף של דבר לא יהיה מי שיקנה אותו…

הזנים דמויי ה"האס" מוצאים את מקומם בנישות השונות. זנים כמו "ג'ם" ו"למב-האס" משווקים כיום באלפי טונות, כאשר הקשיים העיקריים נרשמים בתחילת העונה עם זני הקיץ ובסוף העונה עם הזן המאוחר "ריד". בתחילת העונה נאבקים המגדלים עם בעיה של איכות פרי, בעיקר בעומסים גבוהים לדונם של פרי קטן. ואם כבר מדברים בנושא, בכל הקשור באיכות – הגודל כן קובע, במיוחד כאשר הכמויות המשווקות גבוהות. לפרי שמבשיל בקיץ, באוגוסט, יש בעיה להגיע לגודל סביר לשיווק כאשר כל תקופת הגדילה שלו היא בסך הכל ארבעה חודשים מחנטה.

בחלק השני של עונת השיווק מתחיל להיווצר שפע אדיר בזן "ריד". על מנת להקל על התמודדות, בשיווק בשוק המקומי , יצא שולחן המגדלים בקמפיין שיווקי. זוהי ריצה למרחקים ארוכים ונקווה שאת פירות הקמפיין נקטוף בעתיד. דבר אחד בטוח: אין להתפשר על איכות.

אבוקדו ישראלי ביפן
אבוקדו ישראלי ביפן. צילום: דניאל קולבר, משרד הכלכלה והתעשיה

אופק מצויין

בשנה החולפת נערך ניסיון לשיווק מסחרי של פרי "האס" ליפן – מהלך היסטורי של ממש. 53 ימים מקטיף ועד הגעה ליעד. אתגר לא פשוט. חברת השיווק, שהעבירה את מכולת הפרי ליעדה במסלול הארוך, ראויה לתשבחות על ניהול המהלך, ואיתה ענף האבוקדו ושולחן המגדלים במועצת הצמחים. ברכות ויישר כוח לכל השותפים למבצע. השנה יש כוונה להמשיך ולבצע עוד משלוחים של פרי ליפן, על מנת לשמר את האופציה הנ"ל, כולל כל הידע הנדרש לביצוע מהלך כל כך ארוך. פתיחת יעדים חדשים חשובה ביותר!!!

בין ענפי הפירות במועצת הצמחים, נחשב האבוקדו לענף מסודר עם ניהול מעולה לאורך כל השנים. במסגרת שולחן המגדלים מתקיימת ועדה מקצועית אשר דנה ומקדמת עבודות מחקר ופיתוח. עבודות המו"פ מתבצעות במימון המגדלים ובמימון גורמים ציבוריים, בעיקר המדען הראשי של משרד החקלאות.

לאחרונה, בחודש דצמבר התקבלו תוצאות ועדות ההיגוי והשיפוט של המדענית הראשית של משרד החקלאות. ניתן לומר שענף האבוקדו ייהנה בעתיד הקרוב מתקציבים ציבוריים גבוהים, וזאת, לאחר מספר שנות "יובש". נקווה שהמחקרים יביאו להתקדמות בכל היעדים שהצבנו לעצמנו, בעיקר בנושא שיפור איכות הפרי והפוריות במטע.

לסיכום, ענף האבוקדו ממשיך לצעוד בבטחה, וכל עוד נמשיך לייצר פרי איכותי על פי דרישות השוק, נעשה חייל. במהלך הדרך יש מהמורות, יש עליות ולפעמים גם מורדות, אבל בסופו של עניין מדובר בענף עם אופק מצוין!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכשרה ייחודית וראשונה מסוגה בתחום ההייטק תיפתח בקרוב במכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע ובמרכז הצעירים ערד. בוגרי ההכשרה יוכלו להשתלב בעבודה איכותית בחברת "בינת תקשורת מחשבים". 30 צעירים וצעירות נבחרים תושבי הנגב יתחילו, בשבועות
2 דק' קריאה
ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן