יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 785296315

פיתוח ראשון בעולם בטכנולוגיה פורצת דרך

3 דק' קריאה

שיתוף:

המאפשרת ייצור מהיר של שתילי אבוקדו בתרביות רקמה סטריליות הניתנות לייצוא לכל העולם. בעקבות המחקר הוקמה חברה מסחרית – Bestree

האבוקדו נחשב ל"זהב הירוק" החדש, שהצלחתו הכלכלית גדולה מאוד ביחד לגידולים חקלאיים אחרים, כמו גם ערכיו התזונתיים והביקוש בעולם הולך וגדל משנה לשנה. ולכן גם הביקוש לגידול מטעי אבוקדו עצום!

בעולם ניטעים מדי שנה כ-15 מיליון (!) שתילי אבוקדו חדשים, זאת בעקבות הגידול בביקוש ממדינות אירופה וכן מסין ויפן. ב-2018 הוערך שוק האבוקדו העולמי בכ-13 מיליארד דולר והצפי הוא כי עד שנת 2026 יגדל ל-21.6 מיליארד דולר (!).

בישראל נטועים כ-140 אלף דונם מטעי אבוקדו, המספקים כ- 120 אלף טון אבוקדו בממוצע לשנה, לייצוא ולשוק המקומי, כאשר קצב הנטיעות עומד על 10 אלפים דונם בשנה.

מוסדות מחקר רבים בעולם עוסקים בניסיון להרבות שתילי אבוקדו שלא בדרך המסורתית, במטרה לזרז מאוד את זמן ייצור השתילים הארוך, זאת כאמור עקב ביקוש אדיר בעולם לגידול אבוקדו.

בנוסף – שתילי אבוקדו בטכניקת הריבוי המסורתית אסורים לייצוא והעברה מארץ לארץ עקב תקנות הגנת הצומח, בכדי לא להעביר מחלות ממדינה למדינה.

בשיטה המהירה בתרבית סטרילית גם ניתן לייצא, ולכן נחשב המחקר למהפכה בינלאומית!

זהו הפיתוח המסחרי הראשון בעולם של כנות אבוקדו שעברו ריבוי וגטטיבי בתרביות רקמה סטריליות – שיטת שיבוט של אחד מחלקי הצמח לצמחים שלמים. זהו הישג משמעותי ומהפכני בתחום החדשנות והאגרוטק, הצלחה מחקרית-כלכלית, המציבה את מכון המחקר מיגל (הנתמך על ידי משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה) בשורה ראשונה עם מכוני מחקר בעולם.

החברה המסחרית Bestree הוקמה בעקבות הצלחת המחקר פורץ הדרך בפיתוח מערכת תרבית הרקמה באבוקדו. רק מוסדות מחקר מועטים הצליחו לגדל שתילי אבוקדו מתרבית, אך לא ברמה המסחרית.

ההישג הגדול והמשמעותי של המחקר המהפכני, בהובלת ד"ר ליאור רובינוביץ' ממו"פ צפון-מיגל, הינו בפיתוח תהליך ייצור מסחרי מהיר באופן משמעותי מהשיטה הקיימת, שמתבטא במשך הכנת שתיל האבוקדו לחקלאי מרגע ההזמנה. בנוסף, פיתוח שתילי כנות אבוקדו בתרביות רקמה, משפר את איכות השתילים, זמינותם, ובריאותם ומבטיח צמחים נקיים ממחלות.

עם היתרונות הכלכליים, שמביאים שתילים איכותיים מסוג זה לחקלאים ולשתלנים, מטרת החברה המסחרית החדשה Bestree, להוציא לפועל את יישום המחקר בהיקף מסחרי, ופניה לשיתופי פעולה בינלאומיים. החברה, החממות והמעבדות – הוקמו בקיבוץ אל רום ברמת הגולן.

החוקר דר ליאור רובינוביץ ושגב ירבעם מנכל החברה לפיתוח הגליל צילום תקשורות יעל שביט 2
החוקר ד"ר ליאור רובינוביץ ושגב ירבעם מנכ"ל החברה לפיתוח הגליל. צילום: תקשורות יעל שביט

דוד זיגדון מנכ"ל מכון המחקר מיגל: "מיגל מקדם מצוינות אקדמית, ומודל כלכלי אקטיבי תוך תרומה כלכלית לאזור. בהיותו מכון מחקר יישומי, עסוק מיגל בפיתוח המחקר גם בשוק המסחרי, בסיוע הגופים באזור, גם בתצורה של חממה, המצמיחה חברות על בסיס הטכנולוגיות בפיתוח החוקרים, וכעת אנו קולטים חוקרים חדשים רבים. חברת הסטארט-אפ שהוקמה, על בסיסי המחקר לייצור כנות אבוקדו, פעלה בתוך מיגל כשנתיים, בהן העמידו החוקרים יכולות ייצור לכנות ברמה מסחרית, וכעת אני שמח לראות את השלב המסחרי הבא של חברת Bestree עם שותפינו – ליישם את התהליך המסחרי ומעבר לשווקים המובילים בעולם, ואני נרגש שהחברה נשארת באזור".

ד"ר ליאור רובינוביץ' ממו"פ צפון-מיגל, מוביל צוות המחקר: "לשיטת השיבוט של אחד מחלקי הצמח לצמחים שלמים, יתרונות משמעותיים על פני השיטות העיקריות הנפוצות היום. שתילי האבוקדו המסחריים מורכבים למעשה משני זני אבוקדו שונים – החלק התחתון, שעיקרו מערכת השורשים מכונה "כּנה" והוא מקנה לעץ עמידות למחלות קרקע, לרמות גבוהות של מלח וגיר ועוד, אך פריו אינו איכותי למאכל. בתהליך הכנת השתילים, מרכיבים מעל הכנה את הזן המסחרי המכונה "הרוכב" של אחד מזני האבוקדו בעלי הפרי האטרקטיבי המוכרים לצרכנים, שחלקם אף פותחו בישראל. שתי השיטות העיקריות הקיימות כיום לריבוי כנות האבוקדו הינן – ריבוי מיני באמצעות זרעים על ידי שימוש בכנה זריעה, כאשר לכל אחד מהזרעים מטען גנטי שונה, דבר המביא לשונות בתכונות הכנה וחוסר אחידות במטע. וריבוי א-מיני (וגטטיבי) באמצעות שיטת ההרכבה הכפולה. אומנם בשיטה זו מתקבלות כנות וגטטיביות זהות גנטית זו לזו, והשימוש בהן

מאפשר קבלת אחידות גבוהה בין העצים במטע, אך התהליך מסובך, אורך זמן רב וכרוך בהשקעת משאבים רבים. בנוסף, בשתי השיטות האלה קיימת סכנה לחשיפה לפתוגנים (כמו פטריית הבוטריוספריה) ובסופו של דבר תמותת שתילים במטע. לשיטה שפיתחנו לריבוי שתילי אבוקדו בתרביות רקמה יתרונות רבים – אחידות גנטית, מקדם ריבוי גבוה, זמינות חומר ריבוי לאורך כל השנה וחומר ריבוי נקי מפתוגנים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה
מה גורם לו לאדם להיות תמיד במקום של נתינה? * הנתינה של רון פרומרמן תמיד באה ממקום של לרצות לשמח את האחר, השמחה היא המוטו * במהלך חייו, רון מתנדב למען החיילים הבודדים, גם
7 דק' קריאה
אומנית, עוסקת בציור, איור ועיצוב גרפי. "נולדתי בכפר סאלד וגרתי כאן מרבית חיי. אדמת עמק החולה היא הבית שלי והנופים הם הלב, ואני לא מפסיקה להתפעל מכמה יפה הטבע שלנו כאן ומביעה את זה
2 דק' קריאה
המוות שפלש חזק מדי לתוך הקיבוץ, הריק שבין האין חג לאין חול וכלב חרדתי אחד *תמונה ראשית: תורן בכניסה לבארי. במקום יום העצמאות נפער חור  והינה, לפחות אצלי, השתרר לו פוס מוזר כזה. פוס
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן