יבול שיא
הרפת והחלב
פרדסים ומטעים בפריסה ארצית

ריאיון עם אביהו הרלינג, מפקח בפרדסי "גן אפרים מטעי תל מונד"

4 דק' קריאה

שיתוף:

יכין-חק"ל מהחברות הוותיקות והמובילות בישראל, הוקמה על ידי ההסתדרות הכללית והסוכנות היהודית ב- 1952 על ידי איחוד החברות הקבלניות יכין וחק"ל. נכסי החקלאות של יכין הם כ-12 אלף דונם של פרדסים ומטעים בפריסה ארצית מאשקלון עד חדרה. השטח "גן אפרים מטעי תל מונד" מורכב מיחידה אחת בגודל של כ- 5,000 דונם והיא היחידה הגדולה ביותר של יכין בארץ.

בשטח כל סוגי ההדרים והזנים ביניהם: תפוזים – שמוטי, טבורי וולנסיה; קלמנטינות – מיכל ואור; אשכוליות, וגם כל זני האבוקדו שהתפלח לחבורה. בנוסף, ישנם גם שטחים ללא מים בהם מגדלים חיטה, ושעורה.


נכנסתי עם אביהו הרלינג למקום שהיה פעם בית אריזה. בדרך הספקתי לראות תמונות של השטח ולהבין שמדובר בהיסטוריה מרובת שנים. "פה היה פעם בית אריזה, בגלל צמצומים ובגלל חוסר מים כל בית האריזה עבר לנתניה. מכל האזור – האריזות נעשות בנתניה ואצלנו רק המבנה נשאר".


אביהו מתגורר בפתח תקווה, נשוי 60 שנה ולו 3 ילדים ו9 נכדים, סיפר לי שלימים לאחר שהשתחרר מהצבא ב-1967 פתח עסק והחל לעבוד עם טרקטורים חקלאיים עם עוד חבר בפתח תקווה. במלחמת יום כיפור עשה מילואים בתפקידו בתור לוחם בפלוגת שריון, מה שמנע ממנו להמשיך עם העסק.

ב-1973 אחרי מלחמת יום כיפור הציעו לאביהו לעבוד ביכין, אחד התנאים היה שהוא ילך ללמוד את המקצוע ביסודיות רבה יותר "שלחו אותי מטעמם ללימודי טכנאי הדרים בבית הספר החקלאי מקווה ישראל" שם למד 3 שנים וסיים בתואר טכנאי. במקביל ללימודים עבד כמנהל עבודה ביכין שבפתח תקווה ולאחר סיום הלימודים התקדם להיות מפקח אזורי.


ב-1992 תאגיד יכין נקלע לקשיים ונמכר לאיש העסקים הידוע סמי שמעון, בעקבות כך בוצעו צמצומים בחברה. היות ולא נשארו לו שטחים באזור שעבד בפתח תקווה עבר אביהו לנהל את השטח החקלאי בגן אפרים "מאוד שמחתי לעבור לגן אפרים כי זה היה עבורי אתגר". את השטח ניהל עד 1970, אותו החליף עומר אלטשולר.


"ב-1967 הייתי אמור לצאת לפנסיה אבל לא היה לי מחליף אז נשארתי, עד שהגיע עומר ונכנס לעבוד ביחד איתי להכיר את השטח. זה מקום ענקי וללמוד את השטח הזה לוקח זמן, זה למידה של כל מערכות השקיה, מערכות צנרת מרכזית ועוד.

היינו יחד 3 שנים, נסענו באוטו אחד כל יום היה לנו מאוד כיף. קיבלתי את עומר בשמחה, העברתי לו את השרביט בהרבה רצון טוב".

כעת בגיל 81 עדיין לא מוותרים עליו ככוח עבודה עם המון ידע וניסיון והוא ממשיך להגיע למקום ולהיות עזר לעוסקים במלאכה. "אני מאוד נהנה ממה שאני עושה כיום, בואי ניגש לעץ הלימון אני אראה לך".

אביהו מגיע כל יום לשטח לשם פיקוח מזיקים. הולך 5 ק"מ ברגל עם זכוכית מגדלת אותה הוא עונד על הצוואר, מסתובב בשטח, מחפש מזיקים ומתריע במידת הצורך.

כדי להמחיש לי מקרוב, הלכנו יחד לעץ לימונים גדול והוא הראה לי דרך זכוכית מגדלת את העלים של העץ נאכלים מבפנים על ידי תולעת. במקרה הזה הסביר, העץ כבר גדול ועם המון עלים אז התולעת כאמור לא מזיקה ללימונים אך במידה והעץ היה קטן, אותה התולעת עלולה למנוע ממנו להתפתח. במקרה כזה כמובן האגרונומים הם אלה שיחליטו על ריסוס, איזה ריסוס, כמה זמן ומתי כדאי לבצע קטיף.

שאלתי את אביהו מה הוא אומר על ייקור המים הצפוי ל-2.40 שקלים למטר מעוקב מים, הצעה של משרד האוצר שעלולה לפגוע בחקלאים.
"ההוצאה העיקרית לגידול אבוקדו ופירות ההדר היא המים"

"כ-60 אחוז מההוצאות שלנו הם על המים. מה שכן, רוב השטח שלנו מתוכנן לעבור למי קולחין, מים מושבים – דבר שיוזיל בהוצאות ויאפשר לנו להמשיך לעבד את אותו השטח בשקט. חלק גדול מהשטח כבר עבר למי קולחין ובמשך השנה הקרובה אני חושב שנעביר את רוב השטח.

היתרונות בהעברה של השטח שלנו למי קולחין הם הוזלה של מחיר המים ושלא יגבילו אותך במידה ומחיר המים עולה. בחלק מהשטח שלנו הוקם מכון טיהור מים ומחזורם. מכון הטיהור מתחבר למכוני מים בסביבה, ובהמשך נוכל להשקות את השטח במים מטוהרים".

האם יש משהו שצריך/רצוי לשנות היום בענף ואיזה קושי עיקרי יש כיום בענף החקלאות?

"בעיני אין מספיק אנשים שמתעניינים בנושא החקלאות ורוצים לעבוד במקצוע הזה, הרבה יותר צעירים רוצים לעבוד בתחומים אחרים."

"החקלאות היא ענף מעניין מאוד וכיום גם משתמשת הרבה בהייטק ובטכנולוגיה חדישה, הרבה מערכות שצריך ללמוד. החקלאות מתפתחת מאוד אבל אין הרבה אנשים שמעוניינים להיכנס למקצוע הזה בעיקר כי יש רווח יותר טוב בחוץ".

האם מרגישים את החוסר בצעירים בפועל, האם אתה חושב שיחצנות טובה יותר לענף החקלאות תעזור בפתרון למשוך צעירים?

"בהחלט מרגישים את החוסר בצעירים במקצועות שבענף החקלאות, היחצנות של המקצוע כיום היא לא מספיקה. כן ישנם פרסומים אבל מה שנקרא משכנעים את המשוכנעים"

"אותם פרסומים לרוב לא מגיעים לאנשים חדשים שלא חשבו ללכת למסלול הזה אלא מגיעים לאנשים שכבר משוכנעים ויודעים שלכאן הם רוצים להגיע."

"בנוסף, הפרסומים לא מופיעים במדיה הגדולה, במידה והיו יותר פרסומים על פיתוח של זנים כמו אבטיחים, זה אולי היה מושך צעירים גם להתעניין ולהכיר".

לך במשפחה יש דור המשך?

"אצלי במשפחה הילדים בהחלט חושבים שזו עבודה מדהימה ורואים עליי את האהבה למקצוע, אבל  הם כבר הלכו לכיוון אחר וכך גם לנכדים יש עניינים אחרים".

הם היו אתך במטעים? חוו את החקלאות מקרוב?

"אני לוקח אותם הרבה לשטח, בשנים שעבדתי בסביבת הבית בפתח תקווה, הילדים שלי היו עובדים איתי בקטיף ובכל מיני עבודות שבהם אפשר להכניס נוער, הבאתי אותם לעבוד."

"היום הם כבר באים בתור משפחה לטייל בשטח ומדי פעם אנחנו עושים בחצר מפגשים של כ-50 איש כל המשפחה".

עוד מוסיף ואומר הרלינג שיכין תמיד הייתה חברה שדחפה לחידושים, היא עבדה בתיאום עם משרד החקלאות על ניסוי שיטות עיבוד וזנים חדשים ותמיד עזרה בפיתוח בארץ.

"במשך כל השנים, נתנו את הפרדסים לניסויים של משרד החקלאות. האגרונום שוקי קנוניץ' שיוצא לגימלאות, היה עושה איתי ניסויים ותמיד יכין דחפה לניסויים האלה ולפיתוחים חדשים. אחד מהניסויים שעשינו ביחד היה הגדלת זן מיכל, כלומר הגדלת גודל הפרי. עשינו את הניסוי הזה פה בתל מונד והוא עבר בהצלחה, עד היום אנחנו עובדים בשיטות האלה שפיתחנו".

לבסוף, סיפר לי אביהו על המפגשים החברתיים, על הגיבוש כצוות ועל אהבתו לענף החקלאות.

"אנחנו נהנים לעבוד יחד, מאוד מגובשים, יש לנו בעלי מקצוע שהמקצוע התברך בהם. אנחנו עושים פה מפגשים של כל יכין על הדשא. אני מטפח את האזור הזה כבר 9 שנים, עשינו מפגש בראש השנה ועשינו מפגש גם כשנגמרה הקורונה עם המנכ"ל שהיה מאוד מרוצה, ולאחר המפגש שלח לנו שולחנות ישיבה לגינה מתנה".
לסיום ציין בפני  "חקלאות היא ענף נהדר, מקסים, מעניין ואני מקווה שעוד יהיה לו הרבה עתיד".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
זו שעת זריחה, אנחנו עומדים בתוך החממה ומתכוננים ליום עבודה חדש. אבי הוא החקלאי, אנחנו בני הנוער של המושב שעוזרים לו בעבודות השונות, בתקווה להרוויח כמה גרושים ולהעביר את חודשי הקיץ החמים בלי להשתגע 
טלי שטרית (זאבי) ממושב דבורה, שהוציאה לאור את הספר "סבא גדול לפעמים קצת מבולבל", מדברת על פועלה למען הקשישים ("חברה שמכבדת את המבוגרים היא חברה יותר טובה"), על סבא ברוך שהיה ההשראה שלה ("היה
7 דק' קריאה
תערוכה מדהימה של קבוצת יוצרים, ביניהן מושבניקיות רבות, התקיימה לאחרונה באור עקיבא: ב"סטודיו של גלית" * שם התערוכה "שווה את הנייר" אומר הכל: כל היצירות נעשו מפיסול וציור של עיסת נייר מודבקת, והחומר שבמחשבה
10 דק' קריאה
הפסל בני קלינסקי, מבצרון, ממשיך ליצור גם בגיל 88 * קלינסקי הוא אמן בנשמתו, שבעבר היה דבוראי חרוץ ועבד כשמאי בקרן לנזקי טבע * לדעתו החקלאות, כפי שהיא מתנהלת כיום, היא בעייתית ביותר: "חייב
8 דק' קריאה
איך הוקם בעין גב בית תפילה המצוי בתוך בית הכנסת שהוא הקיבוץ כולו?  לקראת יום הכיפורים הופיעה מודעה על לוח המודעות של הקיבוץ. היא קראה לחברים שמאמינים שיש להיפטר מהדת הכובלת להירשם לעבודה ביום
3 דק' קריאה
מה הביא צנחני מילואים לאסוף טילי סאגר שהותירו המצרים בסיני והסורים בלבנון? למה הם גנבו זלדה וקומנדקר? מה השתבש עם הטילים האיטלקיים? סיפורה של מחלקה שמעולם לא הוכרה רשמית על ידי צה"ל  כתבות רבות
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן