יבול שיא
הרפת והחלב
ביקור בסגרה

צבי כהן, כמעט בן 100, לשעבר אחראי תא ייעול השקיה במחוז חדרה של משרד החקלאות

4 דק' קריאה

שיתוף:

"המשכורת שלי הייתה על הפנים, הכי נמוכה במשרד החקלאות. לא היו לי טענות, נהניתי מאד מהעבודה"

כמה נעים וטוב היה לנסוע ממרכז הארץ עד לכפר פינס, מושב העובדים של הפועל המזרחי, כדי לפגוש עובד מסור, נאמן ומצטיין של משרד החקלאות מימים עברו. צבי כהן עבד במשרד החקלאות "תשע עשרה שנה, חודשיים, ועשרים ותשעה ימים", על פי זכרונו של האיש שנולד ב-ט' באייר תרפ"ג, 25 באפריל 1923 ועתיד לציין בשנה הבאה 100 שנות חיים.

כשהוא מוקף באחד מבניו, נחמיה, ובאחת מבנותיו, נאוה, הפליג צבי כהן בפניי ובפני חברו למושב, סגן העורך שלנו יצחק בר זכאי, בסיפורים מעניינים ומרתקים על תקופת עבודה שונה מזו של היום שראויה לאזכור, בעיקר כדי לציין שפעם, לפני עשרות שנים, התנהלה העבודה במשרד הממשלתי בדרך שונה, בהתייחסות אחרת של הדרג הניהולי לעובד, והוא לא התרעם על השכר הנמוך, שהוא קיבל חודש אחרי חודש.

"עליתי לארץ ישראל בשישה בינואר 1940 והתיישבתי בחוות השומר בסג'רה" מתחיל צבי כהן את סיפורו. "עבדתי ביבנאל והייתי ממקימי שדה אילן. בחוות השומר רעיתי פרות בשטח".

"אני יכול לומר שבימים ההם וגם אחרי הקמת המדינה, החקלאות כאן היתה מקצוע מכובד. כשהתחלתי ללמוד חקלאות די היה בהשקיה של חמישה דונם כדי לחיות כל השנה. היום כבר צריך הרבה יותר דונם למחייה". כאן נציין כי לצבי היה בזמנו בכפר פינס לול תרנגולות להטלה ופרות לחלב.

במלחמת הקוממיות ספגה חוות השומר התקפה קשה וקטלנית. "אשתי היתה חובשת קרבית ונפצעה קשה. כל מי שהיה לידה נהרג בירי על המבנה שבו שהתה. היא הועברה לבית החולים "העמק" בעפולה וחשבו שגם היא נהרגה. היא אושפזה לכמה חודשים בבית החולים". צבי כהן קם מכיסאו ובריצה קלה, כן, קלה, עשה דרכו לחדר אחר בדירה והביא משם גיליון של העיתון היומי "שערים", בטאון פועלי אגודת ישראל, והצביע על מודעת אבל במרכז עמוד השער: שולמית קהן-בארי ז"ל. עיתון שמור היטב משנת 1948.

ב"ה שולמית כהן שרדה את ההתקפה הקשה ונשארה נכה משברים רבים ברגלה ומ-17 רסיסים שחדרו לגבה ועם זה חיה חיים שלמים עד שנפטרה לפני 11 שנה בגיל 83, אם לשלושה בנים ושתי בנות.

צבי כהן התקבל לעבודה במשרד החקלאות בשנת 1969, בגיל מבוגר יחסית -46. "באיזה תפקיד? תא לייעול השקיה וחיסכון במים".

שאלתי על ההתייחסות של משרד החקלאות לחקלאים שביקשו להשקיע. צבי כהן כמו היה מוכן לשאלה והגיב בלי היסוס: "הגישו תוכניות. ועדת שיפוט אישרה וחקלאים קיבלו מענקים. היה כסף להשקעות. היה גם סיוע כספי מחברת תה"ל (תכנון המים לישראל). לא היו תלונות".

ומשכורתו של עובד המשרד הייתה גם היא ראויה? צבי כהן היה ערוך גם לשאלה הזו והשיב מיד: "המשכורת שלי הייתה הכי נמוכה במשרד החקלאות. 8 שעות עבודה. משכורת קבועה. בבוקר יצאתי מהבית בכפר פינס ורכבתי על אופניים חמישה קילומטרים עד פרדס חנה ומשם עליתי על אוטובוס בקו 852. נסענו נוסעים קבועים, כולם הכירו את כולם, נסיעה שנמשכה בערך 25 דקות, בדרכי למשרד המחוזי ברחוב שמעוני 35. המשכורת הייתה על הפנים אבל אין לי וגם לא היו לי טענות. נהניתי מאד מהעבודה. כל בוקר קמתי בחמש. בחמש וחצי התפללתי בבית הכנסת ואחר כך נסעתי לעבודה".

מסיפוריו של צבי כהן: "חמש שנים אחרי תחילת העבודה קיבלנו הודעה שמבקר המדינה מתח ביקורת על המשרד בחדרה. בסעיף של בקשות מימון, התאריכים לא התאימו לבקשות של החקלאים. זו היתה תקופת בראשית של המחשבים. הייתה תוכנת "לוטוס". בדקתי את הרישומים, בדקתי את התאריכים של הבקשות ושלחתי תשובה מסודרת למבקר המדינה. עברנו בשלום את הביקורת. אני זוכר ששאלו אותי איך אני מסתדר עם המחשב. הסתדרתי טוב מאד. היום זה כבר סיפור אחר לגמרי. יש את האקסל. אני עובד על המחשב עד היום. אני מתכתב במחשב עם כל העולם".

"בשנות השבעים היה גמול השתלמות שהעניק עוד כסף למשכורת. הייתי צריך ללמוד 400 שעות. הייתי בדרגה י' ובדרגת השכר הנמוכה שלי ההשתלמות לא הוסיפה לי כלום. התחלתי לעבוד במשרד החקלאות בחודש פברואר 1969 וסיימתי בשנת 1988. יצאתי לגימלאות בדרגה ט"ו פלוס. 900 שקל בחודש. היום היא מגיעה ל-2100 שקלים בחודש".

שבעה שרי חקלאות התחלפו ב-19 שנות עבודתו של צבי כהן במשרד החקלאות. במהלך עבודתו הועסק גם ביחידת התכנון במחוז חדרה.

צבי כהן קובע כי ההתייחסות לחקלאות בישראל מצד הממסד החקלאי "אינה טובה". ו"יש לנו חקלאות טובה. בערבה יש אבטיח כל השנה". ו"עד שנת 1967 עבדו בחקלאות רק יהודים".

פעמיים בשנות עבודתו זכה צבי כהן ל"עובד מצטיין". לראשונה בתשל'ז 1977. "לא מצאו מישהו אחר אז בחרו בי" מצחקק כהן ומוסיף: "קיבלתי מדליה (מציג אותה בפנינו) בלי כסף". הפעם השנייה הייתה בשנת 1988.

"ממה הכי נהניתי בעבודה"? הטיפול שלי בתוכניות ההשקיה. זה היה תחום מעניין מאד. לאורך תקופה ארוכה נהניתי לעבוד עם שמחה יודוביץ שהייתה אחראית על מימון והשקעות ועבדנו היטב".

לפני 5 שנים עמותת גימלאי המדינה ערכה כנס באילת וציינה לשבח את צבי כהן שנחשב ל"הגימלאי המבוגר והוותיק ביותר במשרד החקלאות בפנסיה תקציבית". מה קבלת באירוע הזה? שאלתי וצבי כהן השיב בחיוך: "לא קיבלתי כלום. הביאו עוגה. זה בשבילך אמרו".

עמותת גמלאי המדינה מציינת את צבי כהן כגמלאי הוותיק 1
עמותת גמלאי המדינה מציינת את צבי כהן כגמלאי הוותיק

חובה לציין: צבי כהן אינו הגמלאי הוותיק והמבוגר ביותר במשרד החקלאות החי עימנו כיום. בדיור מוגן בכפר סבא מתגורר מאיר לוי שהיה סמנכ"ל למינהל במשרד החקלאות והוא היום בן 103.

לצבי כהן שלושה חימשים (בני נינים)

צבי כהן נולד באפריל 1923 בעיר מגנצה (מיינץ) גרמניה. הוא ורעייתו שולמית ז"ל הורים לשלושה בנים: יחזקאל, נחמיה ושמואל ושתי בנות: נאווה וחנה-רותי. הבן הבכור בן 70. לצבי כהן 28 נכדים ויותר מ-120 נינים וכן שלושה חימשים (בני נינים) בני שלוש, שנתיים ושנה. צבי כהן הוא יקיר בית הכנסת של המושב הדתי, שהוקם לפני 90 שנה ומתגוררות בו 120 משפחות. הוא הגבאי המיתולוגי של בית הכנסת והוא גם האיש המוסמך שקובע עבור האוכלוסייה הדתית במושב את המועדים המדויקים לכניסת השבת וליציאתה, ומעביר את המידע למחשבי חברי המושב.

עשר שנים ברציפות מגיל 70 עד שנת ה-80 לחייו שימש צבי כהן יושב ראש המועצה הדתית במועצה האזורית מנשה. במועצה האזורית 19 ישובים מאוכלסי יהודים שנהנים משירותי דת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אורי אדלר, יזהר טוגנדהפט – הארגון לחקלאות אורגנית דוד סילברמן, אריה יצחק, מולי זקס, מאיה שניט-אורלנד – שירות ההדרכה והמקצוע אשר איזנקוט  ז"ל– מדריך שירות שדה בגימלאותאפרים ציפלביץ, שירות שדה, מו"פ בקעת הירדן הקומפוסט
8 דק' קריאה
נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן