יבול שיא
הרפת והחלב
2 1

"צוות העובדים הוא לב הענף"

5 דק' קריאה

שיתוף:

החקלאות בעמק חרוד קיימת מעל ל-100 שנים ועברה שינויים רבים ומרתקים. עליתי לפגוש את גיא סלע, שעובד שנים רבות בענף הגד"ש וכיום שותף להקמה ולניהול "ענף הצומח", שמרכז את כל הגידולים בראייה כוללת

כיצד הגעת לעבודה בגידולי שדה בחקלאות ואף התמדת להעמיק בה, במשך עשרות שנים?

כבן קיבוץ גזית ליד הר תבור, אחרי השירות הצבאי עברתי לעבוד בענף הגד"ש בקיבוץ רשפים בעמק המעיינות. שם למדתי את התורה ואף קיבלתי אחריות על גידולים מגוונים, כשעיקר השטחים באחריותי, נמצא בגבול עם ירדן ליד קיבוץ טירת צבי.
בהמשך, יצאתי לפרויקט של גידול עגבניות בטורקיה וחזרתי לארץ ללימודי קרקע ומים בחקלאות, במדרשת רופין.

אחרי הלימודים נעניתי להזמנתו של איתן אביבי והגעתי לגד"ש עין חרוד להתמקד בקוונועים, ובהמשך, אף הציעו לי לנהל את תפעול הגד"ש. 15 שנה שימשתי כמנהל תפעול וכאשר איתן יצא מניהול הענף, נכנסתי לנעליו ב-2017 ובשנים האחרונות אני, כחבר הקיבוץ, מנהל את הגד"ש עם שמחה גדולה, להגיע בכול בוקר לעבודה מעניינת ומלאת סיפוק.

1 10
גיא סלע מרכז את ענף הצומח בעין חרוד ומוביל אותו להישגים

מה מאפיין את גידולי הגד"ש בעשור האחרון בעין חרוד?

לעין חרוד יש כ-9,000 דונם שטחים מגוונים, שמרוכזים בשלושה אזורים – חלקם ליד הבית, חלקים למרגלות הגלבוע ובאזור כוכב הירדן. לכל אזור יש מאפיינים שונים של אקלים ואיכות שטחים ואנחנו מתאימים את הגידולים לאזור.

הגד"ש שלנו מתעסק ברובו, בגידולי ירקות לשוק המקומי, דרך משווקים שמתווכים בינינו – שום, בצל, גזר, תירס לשוק ולתעשייה. בשנים האחרונות יש חזרה לגידולי תעשייה בעקבות הגידול בביקוש – חיטה לגרעינים, עגבניות וגם ענף הכותנה נמצא בתקופה טובה.

המוטו המרכזי הוא פיזור סיכונים של הגידולים במגוון ובתכנון מראש.היתרון הגדול של גד"ש, שקיים פחות בענפי חקלאות אחרים, הוא ביכולתו לתכנן בכל שנה מחדש את מגוון הגידולים ולהתאימם למחירי השוק ולאופי הגידול.

מה המיוחד בצוות העובדים שמצליח לשרוד יפה את תמורות השנים, נשאר בענף ואף מגיע לתוצאות מרשימות מאוד?

צוות העובדים הוא לב העשייה בענף. מאז ומתמיד, דגלנו בהתמקדות בעבודה עצמית – ותיקים וצעירים גם יחד, כאשר גם בני נוער משתלבים בעשייה, ויש בצוות עובדים שמתמקדים בקליטה ובהכשרה שלהם.

יש לנו כ-14 חברי צוות כולל 3 תאילנדים וכיף לעבוד איתם. אנחנו מפעילים שורה של פעולות לגיבוש הצוות ולטיפוחו לאורך שנים – ארוחות בוקר משותפות, יציאה לקורסים והשתלמויות, ימי גיבוש כולל לינה ואווירה טובה וחברית. זה צורך הרבה השקעה, אבל כדאי מאוד, במסירות ובמקצועיות של חברי הצוות.

גם מערכת היחסים עם הנהלת הקיבוץ טובה ופורייה, אנחנו זוכים לאוזן קשבת אצל מקבלי ההחלטות ומצליחים להתפתח כל הזמן, לפי הצרכים של הענף והיכולות של הקיבוץ.

3 5
אדם ואדמה – גולת הכותרת של העשייה בחקלאות

הרבה גד"שים עוברים לשותפויות אזוריות ברמות שונות, כיצד החלטתם להישאר עצמאיים לגמרי בלי לחבור למערכות אזוריות?

מאז ומתמיד, מערכת היחסים של הגד"ש עם השכנים הייתה טובה מאוד ויש לנו שיתוף פעולה שוטף. קנינו כלים משותפים לייעל את הניצול של חלק מההשקעות ואנחנו משאילים ציוד הדדי, לפי הצורך. למדנו ששותפות בין גד"שים, לא בהכרח מטיבה עם המשק הבודד. גם העובדה שיש לנו צוות מקומי טוב ויציב, תרמה להחלטה להישאר עצמאיים ולעבוד לבד – היתרה השנתית שמועברת לקיבוץ מרשימה מאוד. אנחנו עובדים עם אל"צ שהיא האגודה האזורית, שנותנת שירותי איסוף של גידולים שונים והאווירה בין החקלאים באזור טובה  מאוד.

לאחרונה, התקבלה בקיבוץ החלטה לאחד את כל ענף הצומח, גד"ש ומטעים, לענף אחד. איך זה מצליח, לפחות בתקופה הראשונה?

אחרי דיונים בוועדה הכלכלית של הקיבוץ התקבלה החלטה, כדוגמת משקים אחרים, לאחד את כל ענפי הצומח לענף אחד מרכזי – ענף הצומח. לאיחוד יש מגוון יתרונות:

  • ייעול משאבים מרכזיים – מים, קרקע ועבודה.
  • בחירת גידולים לפי התרומה הכוללת שלהם – תרומה לקוב מים וגם תרומה כלכלית יחסית.
  • ראייה כוללת שמתכללת את כל השיקולים ומקבלת החלטה יותר מיטבית.
  • ניצול טוב יותר של כוח העבודה – יש תקופת שפל וגאות בביקוש לעובדים ואפשר להעביר מענף לענף, יותר ביעילות. אנשים זזים מגידול לגידול, לפי הצורך.
  • ניהול סיכונים טוב יותר, כאשר בגד"ש רמת הסיכון נמוכה יותר, כי אפשר לשנות החלטות בכל שנה והתוצאות מתקבלות בסוף השנה, שלא כמו המטעים שעוברות שנים לא מעטות, עד לקבלת היבולים בתקופות משתנות – לעיתים לטוב ולעיתים, לפחות מכך.
  • חיסכון במשאבי ניהול – מנהל אחד במקום שניים, עם מרכזי תחומים, וזה מייעל וחוסך.
  • החיסרון המרכזי הוא השינוי בהרגלי העבודה והטמעה של תחומים חדשים ושונים. זה יוצר לעיתים גם מתחים בין התחומים שלומדים להתמודד איתם בהדרגה.
6 2
צוות העובדים לדורותיו בהרכב מלא

גידול השום הוא צלקת טרייה וקשה – ספר בקצרה על מה שהיה שם.

גידול שום הוא מסובך ומורכב, עם חסמי כניסה מקצועיים קשים. התמחינו בגידול והחלטנו להיכנס אליו לעומק. רף הכניסה גבוה ולא כל אחד יכול להתמודד עם הגידול ומשמעויותיו.

בישראל צורכים כ-25,000 טון שום בשנה ומתוכם מגיעים מסין עד 15,000 טון. השום הישראלי נחשב לאיכותי יותר ויש לו ביקוש גבוה.

הייתה כוונה לבנות משהו שיתחזק את כל שרשרת הערך. זה לא הלך לפי התוכניות, לא בביצועים המקצועיים – יבולים נמוכים מהציפיות ועברה תקופה עד שנבנה פרויקט. הגענו לסוג פתרון שממתג אותנו מול השוק, נכנסנו לשותפות עם חברת בננות החוף  – הם נכנסו והשקיעו כספים רבים כי האמינו במוצר ובתועלת הכלכלית שלו.

חצי שנה אחרי, המדינה קיבלה החלטה, מעכשיו לעכשיו, לבטל את המס על השום והשוק הפסיק מיידית, להזמין את השום הישראלי. כך נקלענו למשבר גדול – בית האריזה הגדול פשט רגל ונסגר והותיר אחריו חובות גדולים לשותפים ולספקים.

אני בא מענף הרפת ועוקב בעניין אחר מערכת היחסים בין הגד"ש לרפת – בשנים האחרונות יש מחלוקות גדולות על מחירי המספוא. איך זה עובד בעין חרוד?

אני שמח לספר שמערכת היחסים בין הרפת לגד"ש בעין חרוד איחוד, היא מעולה. שיתוף הפעולה פורה מאוד עם ראייה כוללת של כלל החקלאות בקיבוץ.

  • ינאי סנדרוביץ', מנהל הרפת, מעדכן אותי כמה יבולים הוא רוצה מהמספוא ואני זורע את ההיקפים הנדרשים בשטחים, שוליים יחסית, כי יש עדיפות לגידולי חיטה לגרעינים.
  • בעונת הקציר אנחנו יוצאים ביחד לשדות ומחליטים מתי לקצור וכמה ומבצעים את העבודות, בשיתוף פעולה מלא ולשביעות רצונו.
  • המחיר נקבע בינינו כעבור חודש-חודשיים, כשהכול נרגע ואנחנו מחליטים ביחד כמה לחייב. המחלוקות לא גדולות ואינן בעלות משמעות כלכלית גדולה, עושים בהסכמה ומתארגנים גם לשנה הבאה, על פי תוכניות הרפת.
  • כך הדבר שנים רבות והמסורת נשמרת – שיתוף פעולה שמשאיר את כל התמורה בחקלאות המשותפת ולא נותן לסוחרים ולמתווכים להיכנס ולגזור קופון גבוה.
4
זורעים בשדות לרגלי הגלבוע

כאיש גד"ש ותיק, מה היית מצפה מהמדינה לפעול כדי לשמור על החקלאות והחקלאים בישראל?

אנחנו בתחרות קשה עם העולם הגדול – ברוב המדינות קיים סבסוד של החקלאות ברמות שונות. הממשלות מכניסות יד לכיס ותומכות באופן ישיר בחקלאים וגם מורידות את מחיר התשומות המרכזיות – עלויות המים, הקרקע והעובדים.

אצלנו המדינה לא תומכת מספיק. הדבר העיקרי שהיא עושה, הוא מכסים על הייבוא של מוצרים חקלאים. ברגע שהיא תבטל את המכסים, אנחנו לא נוכל להתמודד עם המחירים מהעולם וחבל.

מוטל על מדינת ישראל לפעול בנחרצות, כדי לשמור על חקלאות ישראלית שמחזיקה את השטחים הפתוחים ומבטיחה את ביטחון המזון לתושבים בכל השנה וגם במצבי מתח, שמתקיימים אצלנו הרבה.

אכן, ענף גד"ש לתפארת שמצליח למלא את ייעודו בשמירה על השטחים, לגדל עליהם מזונות חיוניים, לאדם ולבעלי החיים וגם להביא פרנסה לבעלים. המפתח היה ונשאר – צוות עובדים מקצועי ומסור, והגנה של המדינה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה
מה גורם לו לאדם להיות תמיד במקום של נתינה? * הנתינה של רון פרומרמן תמיד באה ממקום של לרצות לשמח את האחר, השמחה היא המוטו * במהלך חייו, רון מתנדב למען החיילים הבודדים, גם
7 דק' קריאה
אומנית, עוסקת בציור, איור ועיצוב גרפי. "נולדתי בכפר סאלד וגרתי כאן מרבית חיי. אדמת עמק החולה היא הבית שלי והנופים הם הלב, ואני לא מפסיקה להתפעל מכמה יפה הטבע שלנו כאן ומביעה את זה
2 דק' קריאה
המוות שפלש חזק מדי לתוך הקיבוץ, הריק שבין האין חג לאין חול וכלב חרדתי אחד *תמונה ראשית: תורן בכניסה לבארי. במקום יום העצמאות נפער חור  והינה, לפחות אצלי, השתרר לו פוס מוזר כזה. פוס
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן