יבול שיא
הרפת והחלב
קרה באבוקדו מטע אפיק צלם גיל מורדכוביץ 18012022

קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, מסכמת את שנת 2022: מחריפה הפגיעה בחקלאות הישראלית כתוצאה ממשבר האקלים

4 דק' קריאה

שיתוף:

היקף נזקי מזג האוויר לחקלאים בשנת 2022: כ-344 מיליון ש"ח – גידול  של 15% לעומת שנת 2021

שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: "המצב מחייב היערכות לאומית כוללת להתמודדות עם משבר האקלים והשלכותיו על החקלאות הישראלית, אספקת מזון טרי ועצמאות המזון"

משבר האקלים תפס השנה את הכותרות הראשיות בכל רחבי העולם. גלי חום יוצאי דופן ובצורת קשה שלא הייתה כמותה כבר 500 שנה באירופה, טמפרטורות שיא שנמדדו באנגליה, בצורת קשה שפגעה בגידולים רבים במערב התיכון בארה"ב והתייבשות נהרות בסין הם רק חלק מהתופעות להם היינו עדים השנה. התחזית, על פי רוב החוקרים, היא שזה הולך להיות הרבה יותר גרוע….

גם בארץ היינו עדים השנה להשלכות משבר האקלים. מסיכום נתוני 2022 שמפרסמת היום קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי במהלך השנה התקבלו בחדר המצב של החברה למעלה מ-11,000 דיווחים על נזקים שנגרמו לחקלאים בכל רחבי הארץ. עבורם פיצתה החברה את החקלאים בהיקף של כ-344 מיליון ש"ח – גידול של כ-15% לעומת שנת 2021 במהלכה פיצתה החברה את החקלאים בכ-300 מיליון ש"ח. לשם השוואה, לפני כעשור, היקף הנזקים השנתי הממוצע עמד על כ-170 מיליון ש"ח "בלבד". בקנט מעריכים כי בדומה לעולם, גם בישראל נמשיך להיות עדים ביתר שאת להשלכות ההולכות ומחריפות של משבר האקלים על החקלאות המקומית. "המצב מחייב היערכות לאומית להתמודדות עם משבר האקלים והשלכותיו על החקלאות הישראלית" אומרים בחברה.

Screenshot 2023 01 02 134746

שנה של שיאי קור, רוחות במהירות 140 קמ"ש וגלי חום

שנת 2022 החלה בגל קור יוצא דופן. חודש ינואר האחרון היה הקר ביותר מאז 2008 ובמחציתו נמדד רצף הימים הקרים הארוך ביותר מאז שנות ה-90. באירוע קרה שהתרחש בין ה-17 ל-19 בינואר נמדדו טמפרטורות מינימום נמוכות במיוחד, שהגיעו עד למינוס 5 מעלות בצפון הגולן. טמפרטורות אלה הובילו לשורה של אירועי קרה באזורים שונים בארץ. בקנט מציינים כי הקרה "שורפת" את הגידולים, פוגעת  ברקמת  הצמח ובמקרים רבים גורמת למותו. באירוע בודד זה התקבלו בחדר המצב של קנט כ- 900 הודעות נזק בהן דווח על פגיעה נרחבת בגידולי הירקות, בננות, אבוקדו, פירות ופלחה.

גם חודש מרץ היה קר משמעותית מהממוצע הרב שנתי וממוצע הטמפרטורות החודשי היה הנמוך ביותר מזה 70 שנה. רצף הימים הקרים (16 ימים מתחת לערכי סף שונים בתחנות שונות) היה חסר תקדים לחודש מרץ. באזור ירושלים, לדוגמא, נמדד רצף הטמפרטורות הנמוכות ביותר בחודש זה מתחילת המדידות ב-1867. אירוע קרה בודד שהתרחש במחצית החודש גרם לפגיעה נרחבת בגידולי הירקות ולנזק משמעותי לגידולי החיטה, בעיקר בצפון הארץ. 

מנתוני קנט עולה כי במהלך החורף טיפלו מעריכי החברה בלמעלה מ-4,200 דיווחי נזקים שהתקבלו מהמגדלים. על פי נתוני החברה, משך הטיפול הממוצע בתביעת פיצויים עמד על כ- 10 ימים בלבד מעת השלמת הליכי הערכת הנזקים.

אירוע נזק משמעותי נוסף התרחש במחצית מאי. את צפון הארץ פקדו רוחות חזקות מאוד שהגיעו למהירות של מעל 100 קמ"ש באזורים רבים ובכללם עמק החולה, אזור ההר, דרום רמה"ג, עמק בית שאן. בחלק מהמקומות נמדדו משבי רוח של קרוב ל-140 קמ"ש. על פי נתוני קנט, הסערה גרמה פגעה באלפי דונמים של גידולים ובכלל זה לנשר רב מאוד של פרי ולשבירה ועקירה של עצים. עיקר הנזק נגרם לגידולי האבוקדו, משמש, שקד, שזיף ופרי הדר. וכן לשטחים רבים של גידולי ירקות כגון תירס, עגבניות לתעשייה ואפונה.

גם בקיץ נרשמו אירועים חריגים שגרמו לנזקים משמעותיים לגידולים השונים. ברצף ימים חמים במהלך אוגוסט, לדוגמה, נגרם נזק משמעותי לגידולי ירקות לתעשייה, ענבים ותפוחי עץ. עיקר הנזק נגרם לגידולים בצפון הארץ ובמיוחד בגליל העליון ודרום רמת הגולן. נזקים משמעותיים נגרמו לגידולים באזור השפלה.

מחסור בגשם בגידולי חיטה עמק יזרעאל המזרחי דצמבר 2022
מחסור בגשם בגידולי חיטה עמק יזרעאל המזרחי דצמבר 2022

שיא הנזקים: לגידולי הירקות

מסיכום נתוני 2022 של קנט עולה כי את מירב הנזקים במהלך השנה החולפת ספגו מגדלי הירקות. נזקי מזג האוויר פגעו בעיקר  בגידולים כמו מלפפון, תירס, תפוחי האדמה, פלפל ועגבניות. סך הפיצויים הצפויים, למגדלי הירקות  עומד על כ–94 מיליון ש"ח. מגדלי הבננות פוצו השנה בכ-63 מיליון ש"ח ומגדלי האבוקדו בכ-50 מיליון. סכום דומה שילמה החברה למגדלי הפירות. זאת בעיקר בשל פגיעה לגידולי תפוח עץ, ענבי מאכל, אפרסק, אגס, נקטרינה, מנגו, שזיף יפני.

את מגדלי הפלחה פיצתה החברה בכ-14.5 מיליון ש"ח. בהקשר זה יצויין כי גידולי הפלחה אינם מושקים וחודש דצמבר שהיה יבש ברובו עלול להביא לפגיעה משמעותית בגידולים. באירוע דומה בשנת 2017 החקלאים נאלצו לזרוע מחדש קרוב למיליון דונם של גידולי חיטה.

 נזקים משמעותיים נגרמו גם לגידולי ההדרים (כ-10 מיליון ש"ח פיצויים) והכותנה (כ-3.5 מיליון ש"ח). 

משבר האקלים גורם לנזקים גם בקרב בעלי החיים ולהתפרצות מחלות ומזיקים שלא היו בעבר. בשנה החולפת פיצתה החברה את מגדלי העופות בכ-24 מיליון ש"ח, את  מגדלי הבקר בכ-13 מיליון ש"ח ואת מגדלי המדגה בכ-6 מיליון ש"ח.

"המצב חייב להדליק למקבלי ההחלטות את כל הנורות האדומות"

מפילוח גורמי הנזק המרכזיים, אירועי הקרה שהתרחשו במהלך החורף גרמו לנזקים בהיקף של כ-84 מיליון ש"ח. אירועי הברד ואירועי סערה גרמו לנזקים שלכ-13 מיליון ו-12 מיליון ש"ח בהתאמה. בקנט מציינים כי במקרים רבים הברד גורם לפגיעות בפרי והרוחות הנושבות מטלטלות את הפרי על העץ וגורמות לפציעתו. במקרים הללו הפרי נפסל לשיווק. נזקים משמעותיים נוספים נגרמו השנה בעקבות גלי חום, חוסר יבול ומחלות שונות.

לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, השנה החולפת העלתה את המודעות הכלל עולמית למשבר האקלים ולהשלכותיו על עצמאות המזון של המדינות השונות. "השנה שהחלה עם משבר מזון ועליות מחירים חדות כתוצאה מהמלחמה באוקראינה ומגבלות הייצוא של חיטה, המשיכה עם משבר אקלים והגבלות שונות שהטילו מדינות על ייצוא תוצרת חקלאית משטחן. הדבר חייב להדליק למקבלי ההחלטות בארץ את כל הנורות האדומות. לא בטוח שבשנים הבאות נוכל לסמוך על אספקת תוצרת חקלאית מיובאת".

לדבריו, לחקלאות הישראלית חשיבות לאומית רבה בשמירה על עצמאות המזון, הבטחת תוצרת חקלאית טריה ושמירה על קרקעות המדינה. "מקבלי ההחלטות בממשלה החדשה חייבים לתת פתרונות מערכתיים כוללים למשבר האקלים ולחשש ממשבר המזון. בכל העולם הוכח כי הגדלת התמיכה הישירה של המדינה בחקלאים, באמצעות סבסוד הביטוח, היא הדרך היעילה ביותר עבור החקלאים להתמודד עם הנזקים הכלכליים העצומים ולהמשיך בפעילות, למרות זאת." אומר תורג'מן.

אודות קנט:

קנט פועלת מאז שנת 1967 במטרה להעניק רשת ביטחון לחקלאי ישראל במקרים של נזקי טבע ואקלים. קנט הוקמה כחברת ביטוח על ידי ממשלת ישראל בשיתוף 14 ארגונים חקלאיים ביניהם המרכז החקלאי (התאחדות חקלאי ישראל), התאחדות האיכרים, האיחוד החקלאי, מועצת הייצור החקלאית ואחרים. החברה מבטחת את ענפי הגידול המובילים בישראל והיא נחשבת לאחת המתקדמות בעולם המערבי במתן פתרונות ביטוחיים לענפי החקלאות השונים.

לפרטים ותיאום ראיון: רועי שטינמץ, 052-2894054

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש
תפוחי אדמה, צנוניות, עגבניות שרי וגם בטטות. השטחים החקלאיים בעוטף עזה מספקים כ-50% אחוז מסך הדרישה הקלורית השנתית של אוכלוסיית ישראל. קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחנה את השפעת המלחמה על ייצור המזון באזור

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן