היקף נזקי מזג האוויר לחקלאות בחורף האחרון: כ-165 מיליון ש"ח – זינוק של כ-60% בתוך 4 שנים
נמשך הזינוק בהיקף נזקי מזג האוויר לחקלאים כתוצאה ממשבר האקלים. מסיכום נתוני החורף (דצמבר 2022-אפריל 2023) שנערך בקנט עולה כי החברה תפצה את החקלאים בכ-165 מיליון ש"ח בגין הנזקים שנגרמו לגידולים החקלאיים. מדובר בגידול של כ-16% ביחס לחורף אשתקד, זינוק של 25% ביחס לחורף 2020-2021 וזינוק של כ-60% ביחס לחורף 2019-2020. בקנט אומרים כי היקף נזקי מזג האוויר לחקלאות ברחבי העולם, כתוצאה ממשבר האקלים, כבר הביא לצמצום בשטחי הגידול ואסור שנראה תופעה שכזאת גם בארץ.
אירוע חריג וקיצוני של יומיים אחראי על מרבית הנזקים
בשנים האחרונות משבר האקלים נמצא בראש הכותרות. בעיקר בכל הקשור לתופעות קיצון. אבל, נראה כי החורף האחרון משקף יותר מכל את השלכותיו של המשבר. החורף החל בקול ענות חלושה ובמיעוט גשמים, בעיקר בדרום הארץ ובעמקי המזרח. בהמשך, לקראת סוף ינואר ובתחילת פברואר היינו עדים לסופות חורפיות עזות שגרמו לנזקים משמעותיים לגידולים השונים, בעיקר כתוצאה מהרוחות החזקות, הברד, הקרה וההצפות. בהמשך פברואר היינו עדים לטמפרטורות נמוכות, בעיקר בחוף כרמל, אשר הביאו לפגיעה בגידולים שונים. אולם, האירוע הקיצוני והחריג ביותר בחורף האחרון התרחש דווקא לקראת סופו, באפריל. מזג האוויר הסוער והמאוחר בחול המועד פסח גרם לנזקים גדולים לגידולים החקלאיים. עיקר הנזק נגרם לגידולי הפירות השונים כתוצאה מהברד שירד, בעיקר בצפון הארץ. בין השאר נפגעו גידולי דובדבנים, אפרסק, משמש, תפוח, שזיף ונקטרינה. מדובר בפירות הנמצאים בתקופה זו בשלב של חנטה מתקדמת והברד הכבד שירד גרם לפציעתם ועלול להביא, בהמשך, לפסילתם לשיווק. נזקים משמעותיים נגרמו גם מהצפות של שטחי גידול נרחבים, של מאות דונמים, בערבה. בכלל זה גידולי אבטיח ופלפל. הגשמים המאוחרים, יחסית, הביאו לפגיעה גם בגידולי השחת בכל הארץ. מדובר בגידולים שנקצרו והמתינו להתייבש בשדות. הרטבת השחתות גורמת, במקרים רבים, לתופעות של עובש ולהשמדת התוצרת. היקף הנזקים של אירוע חריג זה בלבד, שנמשך יומיים, עמד על למעלה מ-130 מיליון ש"ח. גם בשבוע האחרון של אפריל היינו עדים למזג אוויר קיצוני, בעיקר בצפון הארץ, שכלל גשמים עזים, ברד ואפילו שלג.
עיקר הנזק: לגידולי הפירות
מנתוני קנט עולה כי במהלך החורף התקבלו בחברה למעלה מ-4,700 דיווחים על נזקים לגידולים החקלאיים. גידול של כ-12% לעומת החורף אשתקד. משך הטיפול הממוצע בתביעת פיצויים עמד על כ- 10 ימים בלבד מעת השלמת הליכי הערכת הנזקים.
מהנתונים עולה כי את הנזק הגדול ביותר בחורף האחרון, כ-46 מיליון ש"ח, ספגו גידולי הפירות ובכללם תפוח, אפרסק, דובדבן, שזיף ונקטרינה. עבור הנזקים שנגרמו לגידולי הירקות, ובכללם תפוחי אדמה, בצל ושום תשלם קנט כ-43 מיליון ש"ח. מגדלי הפלחה, שניזוקה בעיקר מהגשמים המאוחרים בסוף אפריל, יפוצו בכ-21 מיליון ש"ח. פיצויים משמעותיים יקבלו גם מגדלי ההדרים (כ-9.5 מיליון ש"ח), האבוקדו (כ-7 מיליון ש"ח), גפן היין (כ-6.5 מיליון ש"ח) והבננות (כ-4 מיליון ש"ח). גם בעלי הלולים והרפתות יפוצו בסכומים גבוהים, 12.5 מיליון ש"ח וכ-4.5 מיליון ש"ח בהתאמה, בעיקר בשל תמותת בעלי החיים כתוצאה ממחלות שונות.
רק תמיכה ישירה תסייע לחקלאים להתמודד עם היקף הנזקים העצום
שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, שב וחוזר על קריאתו בצורך להעניק פתרונות מערכתיים כוללים למשבר האקלים ולפגיעה הכלכלית המתמשכת בחקלאים. "מגמת הפגיעה בחקלאות נמשכת, ואף מחמירה" אומר תורג'מן. "הדבר נכון לישראל כמו למדינות רבות ברחבי העולם. אנו ממשיכים לראות כיצד תופעות טבע שנחשבו בעבר לנדירות הופכות לתופעות תדירות הפוגעות משמעותית בתוצרת החקלאית. חקלאים במדינות רבות, ובכללן באירופה ובארה"ב, כבר מצמצמים שטחי גידול ואסור שהדבר יקרה גם בישראל".
לדברי תורג'מן, אם הממשלה מעוניינת לשמור על רמת מחירים יציבה, אספקה סדירה של תוצרת חקלאית טרייה ועל עצמאות המזון כחול-לבן, היא חייבת להגדיל את התמיכה הישירה בחקלאים. "בכל העולם הוכח כי הגדלת התמיכה הישירה של המדינה בחקלאים, באמצעות סבסוד הביטוח, היא הדרך היעילה ביותר עבור החקלאים להתמודד עם הנזקים הכלכליים, להגדיל את היקפי הגידול, למרות סיכוני מזג האוויר, ולהבטיח לציבור בישראל אספקת תוצרת חקלאית טרייה" אומר תורג'מן.
