יבול שיא
הרפת והחלב
ראובן דור

ראובן דור, יו"ר שולחן מגדלי האבוקדו: עיקר פעילות השולחן היא במימון וליווי מחקרים

4 דק' קריאה

שיתוף:

אומר ראובן דור, יו"ר שולחן מגדלי האבוקדו ומוסיף, "במידה ולא יהיו לנו תופעות של מזג אוויר קיצון" עיקר פעילות השולחן היא במימון וליווי מחקרים יישומיים, למען מגדלי האבוקדו מרבית המחקרים מתבצעים באזור השרון, הגליל המערבי ובעמקים הפנימים, אך גם בנגב המערבי, שבשנים האחרונים מרחיב את גידולי האבוקדו

ראובן דור (73), נשוי+4 ילדים וסב ל-12 נכדים, הוא יו"ר שולחן מגדלי האבוקדו בישראל וחי במושב רמות, שליד הכנרת. דור נולד בקיבוץ הזורע ובשנת 1974 עבר למושב רמות, בו הוא מגדל ביחד עם בנו מטעי אבוקדו, מנגו וזיתים.

לאורך השנים כיהן דור בתפקידים ציבוריים רבים. בין היתר כיהן חמש שנים כמנהל ענף המנגו, כסמנכ"ל מועצת הצמחים, כמנהל ענף הפירות במועצת הצמחים ומכהן כחבר דירקטוריון ענף הפירות במשך שנים רבות.

תקופה מסוימת חזר הביתה למטעים אך שוב נקרא לדגל. הוא עובד 12 שנה במו"פ צפון, בעיקר כמנהל סובטרופיים ובאחרונה הוא מנהל קשרי חוץ במו"פ צפון.

ראובן, כמה מגדלי אבוקדו יש בישראל?

"קשה לנקוב במספר מגדלי האבוקדו בישראל, זו שאלה קצת מורכבת כי קיבוץ נחשב למגדל אחד, אבל יש כמה מאות מגדלים ואולי המאפיין הכי בולט בשנים האחרונות שהאבוקדו בעולם כולו הוכרז כ'סופר-פוד' ובעצם בחמש השנים האחרונות, באופן מתמשך, ההיצע עולה על הביקוש. לא מצליחים לייצר מספיק אבוקדו – זה ענף בצמיחה בארץ ובעולם. כל העולם נוטע אבוקדו היכן שאפשר".

סימולציה ליפן

אתה יכול לספר על הפעילות של שולחן מגדלי האבוקדו?

"כן, ענף האבוקדו כרגע משתרע על פני כ-110 אלף דונם ועד לשנת השמיטה יטעו עוד כ-10 אלפים דונם. במסגרת השולחן יש לנו פעילות מאוד אינטנסיבית בכל תחומי המחקר, כאשר מי שמרכז את זה הוא אודי גפני משרונה, שמעורב בכל תחומי המחקר וגם עוסק בהדרכה.

"יש לנו אתגרים לא קטנים, כמו למשל טיפול במזיקי הסגר חדשים, בכלל, לשמור על העובדה שהאבוקדו הוא כמעט גידול אורגני. ענף האבוקדו סבל מפגעי מזג האוויר, גם בשנה האחרונה, מהחמסינים של מאי.

"העונה צפי היבול באבוקדו הוא בסדר גודל של כ-110 אלף טון, חציו ילך לייצוא, חציו ילך לשוק המקומי. השוק המקומי הוא צרכן מצוין של אבוקדו אבל אנחנו שומרים על שלוחות הייצוא, זה מאזן לנו את התנודות בשווקים.

"בשיווק, גולת הכותרת – אחרי שנים לא מעטות בהן טיפלנו ביחד עם משרד החקלאות, עם השירותים להגנת הצומח – היא פתיחת השוק היפני לאבוקדו מישראל. השנה קיבלנו 'אור ירוק' ואפשר להגיד שמה שתקע את זה זו שנת הקורונה.

הוסבר לנו שהקווים הימיים כרגע הם מאוד ארוכים, עם הרבה חניות ביניים, כך שאן היינו שולחים היום האבוקדו היה משונע 45 יום בדרך ואנחנו לא בטוחים איך הוא היה מגיע, אז לכן אנחנו עושים סימולציה, בליווי מקצועי של ד"ר נעם אלקן, מומחה ל'פוסט הרווסט' ממכון וולקני."

האבוקדו הישראלי יוכל להחזיק 45 יום עד יפן?

"עשינו סימולציה על 30 יום וזה עבר טוב מאוד וכיוון שהתברר לנו השנה שנצטרך יותר זמן על הים אז התחלנו לבצע עוד פעם סימולציה ל-45 יום, בשיתוף עם 'גרנות' וד"ר אלקן."

מה מצב נטיעות האבוקדו בישראל?

"רוב הנטיעות כרגע מתבצעות באזור עוטף עזה. אזור הנגב המערבי ועוטף עזה הפך לאזור גדול וחשוב של גידול האבוקדו, בעיקר של קיבוצים ושל 'מושבי הנגב'. רק 'מושבי הנגב' נטעו כ-2,500 דונם.

גם שם יש לנו התמודדות מקצועית עם כמה בעיות בעיקר למצוא כנות שמתאימות למחלת הדוררת. כידוע לך האזור הזה מגדל הרבה תפוחי אדמה ובטטות. הדוררת זו מחלת קרקע שפוגעת באבוקדו ואנחנו עוסקים בזה בחוות גילת ובמו"פ דרום בחיפוש אחר כנה עמידה לדוררת.

"בגדול, רוב המחקר באבוקדו מתרכז היום באזורי גרנות, בגליל המערבי ובעמקים הפנימיים – אבל אנחנו לא מזניחים את הנגב, אנחנו רוצים שהמקום הזה יקבל את כל התשובות הראויות למגדלים באזור הזה."

מה קורה באמת בשנת שמיטה בענף האבוקדו?

"שנת השמיטה מתחילה מיד אחרי ראש השנה וכל הנטיעות יורחבו עד ספטמבר ולאחר מכן תהיה שנה בלי נטיעות. לגבי הפרי, כל פרי שאיננו ערלה אין בעיה הלכתית לשווק אותו."

אלוהי מזג האוויר

כמה דונם יכנסו לניבה בשנה הבאה וכמה יעלה יצוא ב-2022?

"מצב המטעים נראה מעולה, אבל אין לדעת מה מצפה לנו עם מזג האוויר, אנחנו לא יודעים עוד מה מחכה לנו עם השרבים של האביב המאוחר, אז אם לא יהיו תופעות של מזג אוויר קיצון אז אנחנו מצפים לבין 130 ל-140 אלף טון בשנה הבאה. אנחנו מדברים כרגע על מעל 5,000 דונם מניב ו-15 אלף דונם צעירים, שברור שהם לא מניבים."

קראתי באיזה מקום שנפתח שוק באוסטרליה?

"האוסטרלים מגדלים אבוקדו בעצמם ולא ידוע לי על שוק כזה. אנחנו כרגע עובדים על השוק ביפן שנפתח ועל השוק הסיני, שזה יהיה תהליך ארוך ובעייתי. בסוף גם נתגבר עליו אבל המטרות שלנו הן יפן, סין, הודו, לא נלך כל כך רחוק עד אוסטרליה, אבל זה מספיק – עוד לא התחילו לאכול אבוקדו בכמויות במזרח הרחוק, יש עוד הרבה מה לעשות שם."

מה הן הבעיות מול סין? הגנת הצומח?

"בשוק הסיני היינו ביחד עם משרד החקלאות בקשר שוטף, היו פה משלחות שלהם וניטל על התניות שלהם בהסכמי סחר. הם יפתחו את זה מול רצון שלהם לייבא הרבה פירות לישראל ולזה המשרד כמובן לא יכל לתת לזה אור ירוק ואני חושב שאיכשהו כך זה עומד כרגע."

אני מבין שכל המדינות המייצאות מגדלות ומתרחבות באבוקדו. מה הם האתגרים העומדים בפני השולחן?

"התחרות הקשה צפויה לנו מול מדינות בהן יש היום המון נטיעות חדשות, מול מרוקו, גם בפורטוגל וגם בספרד. מבחינתנו, אלה הם המתחרים הקרובים מאוד.

לפי כל הנתונים שיש לנו – מכסיקו חטפה בשבועיים האחרונים איזושהי קרה מאוד קשה עם פגיעה קשה ביבול. אין לנו כרגע את היכולת להעריך איך זה ישפיע על השווקים. מכסיקו היא היצרנית הכי גדולה של האבוקדו.

"בסך הכל, הייצור בעולם נע בין 4 ל-5 מיליון טון אבוקדו בשנה, אולם כאמור זה לא מספק את הצריכה הגדולה שרק הולכת ועולה וקופצת במספרים מדהימים. למשל, ארה"ב קפה בחמש השנים האחרונות מסדר גודל של כ-200 אלף טון ל-1 מיליון טון. הספק העיקרי של ארה"ב זו מכסיקו כך שזה הקל על השוק האירופאי והאבוקדו המכסיקני כמעט ולא מגיע לאירופה.

"אבל בדרום ומרכז אמריקה יש עוד יצרנים גדולים כמו קולומביה, כמו צ'ילה, כמו פרו ואחרים. גם במדינות אפריקה יש לא מעט נטיעות. דרום אפריקה פחות מדאיגה אותנו, כי זה החצי הכדור הדרומי, בעונה הפוכה משלנו.

לסיכום, אנחנו לא נמצאים בעולם שהוא לא תחרותי אבל אם נדע לשמור על איכויות, על רמה גבוהה, עם היתרון של קרבה לשווקי אירופה, אז בהערכה זהירה הענף הזה ימשיך להיות כלכלי, ימשיך להיות ביזנס טוב עוד לא מעט שנים."

אם אני חקלאי צעיר, היית ממליץ לי ללכת על אבוקדו?

"אם אתה באזור שמתאים לגידול אבוקדו אז בהחלט כן. ישראל נמצאת בקו הרוחב הצפוני ביותר שבו מגדלים אבוקדו וזה כרוך בקשיים אבל אנחנו כבר מזמן מעבר לזה, אנחנו יודעים איך להתמודד עם זה ועושים פרויקטים של מחקר על טיפול במזג אוויר קיצוני, קרות וחמסינים, גם גידול תחת רשתות, גם התזה מעל הנוף, מערבלי רוח וכו' – יש לנו הרבה מיזמים בתחום, כלומר, אנחנו נערכים לתרחישים האלה, אנחנו יודעים שזה לפתחנו. כל זה לא יפריע לנו לגדל את האבוקדו – נמצא את הפתרונות.

"חשוב לציין שהמגדלים שלנו הם מגדלים ברמה מאוד גבוהה. אחד היתרונות של ענף האבוקדו הוא שהענף מרוכז בידי מספר בתי אריזה גדולים.

הענף הוא במידה רבה גידול קיבוצי. כ-75% מהאבוקדו גדל בקיבוצים וכ-25% גדל במשק הפרטי ויש יתרון רב לכך שהענף מרוכז באזורים מאוד מסודרים, מושקעים מאוד, עם חברות ייצוא ברמה גבוהה."

לכל כתבות יבול שיא לחצו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
בסוף חודש דצמבר האחרון, לקט ישראל ערכה טקס ובו חילקה את אות יקיר 'לקט ישראל, לחקלאים מאזור המרכז על תרומת תוצרת חקלאית איכותית לאורך שנים המועברת למאות אלפי נזקקים ברחבי הארץ אל טקס ההוקרה
< 1 דק' קריאה
"אני לא מצטער שלא המשכתי בחקלאות. החקלאות היום מהווה שלושה אחוזים מהתוצר במשק. בשנות החמישים זה היה 30 אחוזים" ● בתפקידו כיועץ הכלכלי למערכת הביטחון הוא האיש, עם הסמכות בידו, שחתם על הפסקת פיתוח
4 דק' קריאה
במושב באר טוביה נערך פיילוט לפרויקט חקלאי-אקולוגי מעניין: גידול אקוופוני המשלב חסה ודגי באס באמצעות אותה מערכת מים, כאשר הדגים מספקים דשן לחסה והחסה מנקה את המים עבור הדגים. כך משיגים חיסכון במים ומזון
5 דק' קריאה
שר החקלאות היוצא עודד פורר חתם את פרק העבודה שלו במתחם בית דגן במינוי מנהל לתפקיד ראש מינהל המחקר החקלאי. ימים אחדים לפני שעזב את הלשכה הודיע השר לד"ר שמואל אסולין, שהוא ממנה אותו
2 דק' קריאה
בוגרת תואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במדעי הצמח מהפקולטה לחקלאות. את עולם הצמחים גיליתי במקרה, כשבמהלך שנתי השלישית בבן גוריון למדתי קורס שהעביר פרופ' אלן ויצטום ז"ל. אלן היה מרצה מדהים
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן