ראיון עם האגרונום שמואל תורג'מן, מנכ"ל קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות

"עם השר הנוכחי – התחום של נזקי טבע לא זכה להכרה בחשיבות שלו. דיברו על רפורמה, לא על צעדים בביטוח שיתרמו למימושה"●  קנט אינה מטפלת בנזקים אלו, מס רכוש סיכם על הפיצוי

"קיום חקלאות מצליחה, בת קיימא ושמירה על חקלאי ישראל, הן מטרות לאומיות ראשונות במעלה של מדינת ישראל ואנו בקנט, מחויבים לסייע בקידומן".

במילים אלה נפתח "חזון קנט", הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, ובשורות הבאות נכתב כך: "החקלאות בארץ מהווה מקור בטוח וזמין לאספקה רציפה של מזון טרי בסטנדרטים גבוהים, מספקת תעסוקה בפריפריה ומהווה נדבך משמעותי לכלכלת ענפים נוספים במשק.

אנו רואים בחקלאות כמי שמשמרת את אופייה הייחודי של מדינת ישראל ומסייעת בשמירה על השטחים הפתוחים במדינה".

החזון כולו מוצג לפניכם הקוראים במרכזה של הכתבה והיא חשופה לעין כל כמעט על כל אחד מן הכתלים בקומה הארבע-עשרה של "בית מעיא", שם ממוקמים משרדי הנהלת קנט.

כתום חמש שנות כהונה קבענו את ריאיון החודש עם המנכ"ל שמואל תורג'מן.

נפגשתי עימו ימים אחדים אחרי תום מבצע "עלות השחר", אחרי שהתברר שעשרות דונמים של שטח חקלאי מעובד נפגעו מפגיעות ישירות של רקטות ששיגר הג'יהאד האיסלאמי והן לא יורטו על ידי "כיפת ברזל", שיודעת לזהות מהלך רקטי לאזור מיושב או לשטחים פתוחים, שם הפגיעה בנפש, כמעט שאינה קיימת.

קנט אינה מטפלת בנזקי שטח חקלאי כתוצאה מירי טילי אויב. בנושא הזה אמון מס רכוש ונציגיו הסכימו לפצות חקלאים ששטחי הגידול שלהם נפגעו מהרקטות.

גם כך יש למנכ"ל הקרן הרבה מה לומר על חקלאות ישראל במאה העשרים ואחת, וגם על התנהלות משרד החקלאות בעידן עודד פורר, השר המכהן.

התחלתי את הריאיון עם מנכ"ל הקרן בשאלה שיש בה התרשמות אישית:

חמש שנים בתפקיד מנהל קנט, ממה נהנית, ממה התאכזבת?

"בשנים הראשונות לכהונתי נהניתי משיתוף פעולה עם משרד החקלאות, שהתבטא בקידום תוכניות פיתוח חדשות ושינוי במבנה החברה. התאכזבתי מחוסר ההכרה של המדינה בכלי הזה של ביטוח חקלאי, למימוש מדיניות והבנה לשינויים שאפשר לחולל דרך הכלי הזה. היתה לי פגישה עם מנכ"ל המשרד בתקופת השר שוסטר, ד"ר נחום איצקוביץ, חודשים אחדים לפני הפרישה שלו. אמרתי לו: בוא תתחיל תהליך, תרחיב ביטוח על רקע עליית הוצאות הייצור, מים, תשומות, דשנים, כוח עבודה. והוא השיב: 'אנחנו מוגבלים בתקציב, זה לא פותר לי בעיה של מחירים. אם המחיר יורד אין לי מענה בביטוח נזקי טבע'. הוא רצה ביטוח למחירים. ואני אמרתי – התוכנית שלי היא שיפור הביטוח בנזקי טבע. איצקוביץ לא הסכים, רצה משהו יותר כולל. הנושא לא התקדם מאז. עם השר הנוכחי התחום של נזקי טבע לא זכה להכרה בחשיבות שלו. דיברו על רפורמה, לא על צעדים בביטוח שיתרמו למימוש הרפורמה. בכל תהליך הרפורמה לא היו צעדים בוני אמון. רק מקלות, בלי גזרים. הביטוח יכול היה להיות גזר מאד חשוב".

מציין: "נפגשתי עם השר ועם המנכ"לית בנפרד. עם השר בשלב מוקדם של כהונתו, יוזמה שלי, אולי מוקדם מדי. ישבנו כ-40 דקות. הוא בעיקר שמע, התעניין, לא הציג אג'נדה או רעיונות. מאז הפגישה לא היתה המשכיות. הרפורמה התפרסמה שלושה שבועות אחרי הפגישה עם השר. לקראת הפגישה עם המנכ"לית נעמה קאופמן-פס הכנתי תכנית להרחבת הביטוח והצגתי אותה למנכ"לית.

 בתכנית שלוש נקודות: הראשונה, התמיכה הממשלתית בביטוח צריכה לעלות מ-35% ל-80%. הנקודה השנייה, הגדלת סכומי הביטוח ב-25% כדי להדביק את עלויות הייצור. הנקודה השלישית, להקטין השתתפות עצמית של החקלאי מ-30% ל-20%.

היתה זו תקופה של שפעת העופות בהיקפים גדולים במדינה והצעתי למנכ"לית להכניס את הפיצוי על אובדן עופות בגלל המחלה הקטלנית, לתחום הביטוח, כמו שזה קיים ב"ניוקאסל" ו"סלמונלה". המנכ"לית השיבה שהרעיון נראה לה, אולם מאז הנושא לא זכה לקידום ונמצא ברקע. זה כל כך מתבקש, הרי בסופו של דבר המדינה משלמת. לשלם על שפעת העופות זה הרבה יותר יעיל עם מנגנון ביטוח שחוסך בהוצאה הציבורית לטווח הארוך, כי החקלאים משלמים פרמיה".

הרבה טרוניות יש לחקלאים כלפי ההנהגה הנוכחית של משרד החקלאות. גם על רקע הדברים שזה עתה אמרת, מבחינתך נוח לעבוד מול השר/המנכ"לית?

"אני יכול לומר שלא היה ממשק רציף וקבוע מול השר והמנכ"לית. לכן לא הצלחנו לקדם תוכניות שרצינו לקדם".

ממעקב יומי אחרי פעילות עם חקלאים, מה תאמר על החקלאי הישראלי? הייטקיסט? מתקדם?

"החקלאי הישראלי יודע להתאים את עצמו למצבים משתנים, יותר מחקלאי ממוצע בשאר העולם. יודע ליזום, להשקיע בטכנולוגיות חדשות, חושב מחוץ לקופסה והוא אוהב להתחדש. קרוב לשווקים, קרוב לחידושים, אולם מהצד השני הוא חי בעולם של אי ודאות שמקשה עליו לחשוב על העתיד. אם אתה פותח שוק ליבוא, אתה לא יודע אם השוק יחזיק מחיר שהתרגלת אליו. באופן כללי החקלאי הישראלי נמצא בסיטואציה שמרכיב אי הוודאות הוא גבוה בייצור החקלאי: שערי מטבע – החקלאי אינו יודע את התמורה שיקבל בייצוא; מדיניות הממשלה בנושאי ייבוא; מדיניות בנושא עובדים זרים; הכל מקשה על החקלאי לתכנן לטווח ארוך".

מדגיש: "בהרבה ענפים החקלאים הישראלים הייטקיסטים. אני נתקל ביוזמות של חקלאים עם רצון להתפתח לענפים חדשים, לזנים חדשים. יש בחקלאות שמובילים חדשנות".

מי שלא מבוטח בקנט, מצא לעצמו אפיקי ביטוח אחרים?

"אין אפיקי ביטוח אחרים. היתרון היחידי למגדל הוא בקנט ובגלל זה אנו משתדלים ופועלים לספק לחקלאי פלטפורמה הכי טובה שתתאים לו. אנחנו מתנהגים כמו בשוק תחרותי, לספק לחקלאי את הפתרונות הכי מתאימים".

כמה חקלאים בישראל נהנים מביטוח צמוד?

"יחסית לעולם אחוז המבוטחים בארץ גבוה – מעל 80%. האחרים – או שמבנה המשק לא מצריך ביטוח או משקים קטנים שזה לא העיסוק העיקרי שלהם. לפני שנתיים היה פרק של מזג אויר חם, היו מעט פירות וחקלאים לא היו מבוטחים. אתה רואה תופעה של נטישת שטחי גידול, ירידה בהיקפי הגידול, הייצור כולו בירידה. המגדל הספציפי מגדל פחות. אנו שמים לב לירידה של יותר מעשרה אחוזים בהיקף הייצור החקלאי בשנתיים האחרונות".

הגשת תכנית שנתית, משרד החקלאות נענה לבקשותיך?

"הגשתי תכנית והיא עדיין בתהליך של תכנית חדשה. אנחנו במצב פוליטי. קשה לקדם תוכניות. כל שנה מתחלף שר. הכל מתנהל במשרד החקלאות בשלב הזה ולא יכולים לקבל החלטות לטווח הארוך. אני עדיין מנסה לקדם תוכניות לטווח הארוך, לא הקצר. מצפה לי עוד פגישה עם השר והמנכ"לית, נראה מה יהיה".

מול העולם, היכן ממוקם ביטוח חקלאי בישראל?

"שאלה מעניינת. ההבנה בעולם שביטוח הוא כלי יעיל בידי המדינה לממש מדיניות בתחום החקלאי ובתחום האקלימי. יש הבנה גדולה בביטוח. בארצות הברית – המדינה תומכת  בפרמיה של החקלאים ב-80%.  זו הדרך של המדינה להשפיע על כמות הייצור וזה מגדיל את כמות השטחים והיבולים ומגדיל ייצור חקלאי. במדינות אירופה שחוות תופעות אקלימיות מאד רציניות בשנים האחרונות, ממשלות פועלות להגן על החקלאים ולהבטיח המשך ייצור מזון. אחד הדברים שמדאיגים בעולם זה ביטחון המזון והתמודדות עם מחסור עולמי במזון. בהשוואה לעולם, אחוז החקלאים בישראל יחסית גבוה, אבל העלות שנופלת על החקלאים, גבוהה יחסית לעולם".

כיצד ישראל יכולה להיאבק בהתחממות הגלובלית? במידבור? יש לכם תוכניות חדשות בהיבטים אלה?

"ככל שהביטוח יכסה טוב יותר את נזקי החקלאים, כך ניתן יהיה להתמודד עם הנזקים הצפויים בשנים הקרובות מהתחממות גלובלית, מהצפות, משיטפונות, פגיעה בבעלי חיים. הרבה אלמנטים מושפעים מההתחממות. עלייה של השתתפות המדינה בביטוח החקלאי, תביא להגדלת הייצור החקלאי ובסופו של דבר הכסף שיושקע בביטוח יחזור למדינה בצורה של אספקה רציפה וישירה של מזון במחירים סבירים. התנודות באספקה יוצרות היום גם תנודות במחירים".

בחודש ספטמבר אתה מסיים תקופת כהונה. הדירקטוריון מאשר לך להמשיך?

"ב-18 בספטמבר אהיה בן 67. גיל פרישה רשמי של המדינה. כרגע אני ממשיך בתפקיד".

במבט לעתיד איזו חקלאות תהיה לישראל?

"החקלאי הישראלי יודע להתאים את עצמו למציאות. הוא ימצא נישות שיכניסו לו רווחים גדולים יותר. החקלאות בישראל מאד אינטנסיבית. החקלאי אמור למקסם את ההכנסה שלו משטח לא גדול של קרקע או מכמות לא גדולה של בעלי חיים ולכן הוא צריך להיות מאד יעיל ולחפש תחומים שיניבו לו את הרווח הכי גבוה ליחידת מים/שטח. אני מאמין שלטווח הארוך החקלאי יידע לעשות את ההתאמות. המדיניות הנוכחית אינה כה ברורה. אני מאמין בחקלאי שיתאים את עצמו לסוגיות העתיד".

בקצב העבודה שלכם, יש לך שעות פנאי? ולמה אתה מקדיש אותן?

"הרבה פנאי אין לי. אני יוצא מוקדם מביתי בחבל אשכול ב-5.30 בבוקר וחוזר לקראת 8 בערב. לצערי, זמן רב אני שוהה בפקקים ארוכים. אני עושה מעט ספורט ורוכב על אופניים בסופי שבוע. זה בהחלט מציק לי שאין לי הרבה פנאי".

"בקנט למדתי חקלאות"

שמואל תורג'מן נולד בירושלים וגר מאז שנת 1989 במושב תלמי יוסף בחבל אשכול. "בעבר גרתי בקיבוץ משאבי שדה".

נשוי לשרה, שנולדה בעיר ליליפוט, אנגליה, עלתה לארץ לפני 40 שנה. פרשה לפני שנה מהוראה באנגלית בבית ספר יסודי בחבל אשכול. הורים לגיא (37), רווק, פעיל בהדמייה ממוחשבת. קיילי (בת 35) נשואה ואם לשיה בת חצי שנה, עובדת בשיווק מוצרים רפואיים. בירושלים, עיר הולדתו של שמואל תורג'מן, מתגוררת אימו מרים, בת 92. כל חייה היתה עקרת בית.

שמואל תורג'מן התגייס לצה"ל, לגרעין נח"ל בקיבוץ משאבי שדה. היה חבר בקיבוץ 13 שנה. ריכז את ענף השלחין והפלחה. משם עבר לתלמי יוסף, קיבל כמו האחרים 40 דונם לחקלאות, וגידל ירקות ופרחים.

בשנת 1994 התקבל לעבודה בקנט כמעריך נזקים בדרום הארץ. משנת 1998 החל לעבוד במשרד בתל-אביב. בשנת 2000 מונה כסמנכ"ל ומ-1 ביולי 2017 היה למנכ"ל, עם יציאתו לגימלאות של המנכ"ל הקודם דוד (דודי) גינזבורג.

בשנים האחרונות, על רקע תפקידו הבכיר, הפסיק את פעילותו כחקלאי.

שמואל תורג'מן בוגר הפקולטה לחקלאות בגידולי שדה וירקות. בנוסף, "חקלאות למדתי בקנט".

בקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות מועסקים 85 עובדים קבועים ועוד 50 מעריכי נזקים עובדי קבלן.

תקציב הפרמיות השנתי בקנט 400 מיליון שקלים, מחצית מזה הקצבה ממשלתית, המחצית השנייה – תשלום חקלאים על הביטוח שלהם. לפני עשור היה סכום הפרמיות השנתי 250 מיליון שקלים.

חזון קנט

קיום חקלאות מצליחה, בת קיימא, ושמירה על חקלאי ישראל, הן מטרות לאומיות ראשונות במעלה של מדינת ישראל ואנו בקנט מחויבים לסייע בקידומן. החקלאות בארץ מהווה מקור בטוח וזמין לאספקה רציפה של מזון טרי בסטנדרטים גבוהים, מספקת תעסוקה בפריפריה ומהווה נדבך משמעותי לכלכלת ענפים נוספים במשק. אנו רואים בחקלאות כמי שמשמרת את אופייה הייחודי של מדינת ישראל ומסייעת בשמירה על השטחים הפתוחים במדינה.

הדרך

אנחנו מתחייבים לספק לחקלאים ביטוחים שיאפשרו להתמודד עם נזקי הטבע אליהם הם חשופים. נפעל במקצועיות ובהוגנות, הן בשגרה והן בעתות משבר ומצוקה.

הערכים המנחים את דרכנו

יושרה

אנחנו מתחייבים לנהוג ביושרה כלפי כל הגורמים עמם אנו נמצאים במגע, ובראשם לקוחותינו; הכל על פי אמות מידה אחידות, בהגינות ובשקיפות מירבית.

אחריות אישית

החזון שלנו נבחן בעתות קושי ומשבר של לקוחותינו. ברגעים אלו, יותר מתמיד, נגלה אחריות אישית ונעמוד לצדם במסירות ורגישות לשם עמידה בהתחייבויותינו.

מצוינות

אנו מתחייבים לפעול במצוינות ובמקצועיות בכל תחומי עיסוקינו, תוך שאיפה לשיפור מתמיד. נפעל להוביל במומחיות בתחום הביטוח לחקלאים, תוך מתן שרות בסטנדרטים הגבוהים ביותר.

תקשורת בהירה ומדויקת

נפעל לקיום תקשורת ברורה בכתב ובעל פה ונקפיד על תיאום ציפיות והעברת מידע באופן מהיר, שקוף, מדויק ואחיד.

חדשנות ויוזמה

אנו מתחייבים להמשיך לפתח ולשכלל את הביטוחים, במטרה לספק לחקלאים את מוצרי הביטוח והשירותים הטובים ביותר, בהתאמה לצורכיהם.