"חובה ששר המשפטים יסדיר הדרכות לשופטים על מנת שיבינו את עומק הבעיה בבואם לדון בעבירות של פשיעה חקלאית" ● "באחריות השר לביטחון לאומי לקדם במהרה חוק שירותי שמירה שיסדיר רגולציה ויוציא אל מחוץ לחוק את חברות השמירה הפיקטיביות שפועלות בלא רישיון"
הגר יהב היא האישה-המנכ"לית הראשונה של נשיאות המגזר העסקי, ארגון גג שמייצג שנים עשר ענפים מרכזיים במשק. היא גם הראשונה כמנהלת קשרי ממשל בהתאחדות האיכרים והיא האישה הראשונה במדינה שמנהלת מאבק בלתי מתפשר אל מול הפשיעה החקלאית על כל גווניה.
שאלה בלתי נמנעת – מה מביא אישה שמתגוררת בעיר גדולה ולא במושב או קיבוץ, בשנות השלושים לחייה, אם לשלושה בנים, שלא חוותה מעולם טראומה של גניבה, שוד או הצתת רכוש חקלאי, לנהל 24 שעות ביממה מאבק מול עברייני הפשיעה החקלאית?
הגר יהב, אינה מהססת לשנייה וכך מגיבה: "כשהתחלתי בתפקידי בהתאחדות האיכרים, לפני חמש שנים, הייתה המדינה שרויה בהצתות של בתי אריזה בצפון הארץ. חשתי שחובתי לנקוט יוזמה. ביקשתי מהמעסיק שלי, נשיא התאחדות האיכרים דובי אמיתי, שהוא גם יושב ראש נשיאות המגזר העסקי, לרכז את פעילות ההתאחדות בתחום הפשיעה החקלאית. סיוע מיידי ודחוף לחקלאים שסובלים ממכת פשיעה. בימים הראשונים הייתי בטוחה שתפקידה של התאחדות האיכרים היא לריב עם המשטרה ולחשוף כשלים שלה. יזמנו דיונים בוועדות הכנסת, כתבות בעיתונים, מתוך ראיה פשוטה שכמו שכל אזרח שמשלם מיסים זכאי לקבל תחושה של ביטחון אישי מינימלי, זכאים לאותה הגנה חקלאים החשופים לפשיעה חקלאית גואה שמסבה לעובדי האדמה נזקים כבדים".
במקום לריב ולהתווכח עם השוטרים, נרתמה הגר יהב לפעילות שטח, שלא הייתה כמותה מעולם.
על רקע הפשיעה החקלאית הגואה, בחרנו בהגר יהב, לאורחת "ריאיון החודש", גם מפני שהיא שופעת רעיונות במאבק בפשיעה החקלאית וגם מכיוון שיש לה תובנות מעניינות ויצירתיות ראויות לציון מיוחד.
אחת מפעולות השטח הברוכות שלה נקשרת בעיקר לשוטרים בירוק, במשמר הגבול.
"במטרה ברורה ללכד את גורמי האכיפה ובמיוחד משמר הגבול, שאמון על הגנת המרחב הכפרי, אחת לשלושה שבועות אני מופיעה במפגשים ישירים עם יחידות מודיעין, חוקרים, תובעים, מש"קים, מפקדי חבלים, מפקדי מרחבים ומפקדי מחוזות במדים. אני מציגה בפניהם תכנית פעולה, מבטיחה לעדכן אותם בכל אירוע של פשיעה חקלאית שהגיע לידיעתי ומבקשת מהם להשקיע מאמץ מיוחד לעצור את הפושעים ולהעניש אותם בכל חומרת הדין".
הגר הבינה מהר שבשטח נחשפות שתי בעיות מרכזיות:
"האחת – עבירות הפשיעה החקלאית הן קלות ומאד משתלמות לביצוע, והשנייה – שבין החקלאים והמדינה נוצרה בעיית אמון. מש"ק משמר הגבול יודע שגם אם תפס עבריין בשטח, הסיכוי שאותו עבריין ישוב לאותה חלקת שטח ויבצע שוב את אותה העבירה, הוא גבוה ביותר. כיום אין למערכות האכיפה מספיק כלים לתפוס את מחוללי הפשיעה החקלאית, ולמערכת כולה אין די כלי הרתעה וענישה, שתרחיק אותם מהפשיעה".
יהב לא נואשה: "כל פעולה שאציג ועשינו בפועל, משרתת את אחת משתי המטרות: עבירות הפשיעה יהיו יותר קשות לביצוע ומשתלמות כלכלית, והפעולות שאנו נוקטים מטרתן לחזק אמון בין החקלאים למדינה ולתת כלים יצירתיים למערכות האכיפה להתמודד עם הכשל הנוראי שבו מחוללי הפשיעה החקלאית הם האדון בשטח".
להמחשת הנושא הציגה הגר יהב בפניי קבוצה נבחרת של אירועים שהתביעה הגיעה ל"הסדר מותנה" עם עבריין של פשיעה חקלאית.
חקלאי באזור השרון הגיש למשטרה תלונה על גניבת ארבע שקיות פלפל. הגנב נתפס, קיבל על עצמו לשלם 500 ש"ח קנס ועוד 1000 ש"ח פיצוי לחקלאי.
מקרה אחר במושב מבקיעים: שני חשודים בגניבת 50 אבטיחים. חתמו על הסדר מותנה וכל אחד מהם חויב בקנס של 500 שקלים ופיצוי לחקלאי של כל אחד מהחשודים ב-2500 שקלים.
בקיבוץ בדרום הארץ נעצרו שלושה חשודים בגניבת בוטנים. בשלושה תיקי חקירה שונים, הוטל על כל אחד מהחשודים קנס של 2500 שקלים, שהועברו כפיצוי לקיבוץ שמגדל את הבוטנים.
במושב תימורים נגנבו 45 קילוגרם זיתים. הגנב ברח ונלכד אחרי שעות אחדות. הזיתים הוחזרו לחקלאי ובתוך שבוע נסגר "הסדר מותנה". הגנב חויב לשלם קנס של 1000 שקלים למדינה ועוד 2000 שקלים לחקלאי.
בקיבוץ רגבים חשוד שגנב 50 יחידות אבוקדו, נתפס על ידי הרבש"צ. חודש וחצי מיום ביצוע העבירה נסגר הסדר מותנה והחשוד פיצה את החקלאי ב-1500 שקלים.
ה"הסדר המותנה" בתחום החקלאי מופעל הלכה למעשה משנת 2018, בזכות היוזמה של הגר יהב ועד היום נחתמו בתחום החקלאי מאות הסדרים מדי שנה.
הגר אינה שוקטת לשעה על שמריה. עוד אנחנו יושבים והיא מספרת כי הועבר אליה מה"טיקטוק" צילום של רוכב אופנוע שמתרברב שהוא בפרדס בצפון הארץ, מצביע על עצי הדר וקורא "לאזרחים לבוא ולקטוף תפוזים כמה שיותר, כי אחרי הכול עוד יישארו תפוזים לחקלאים". הגר העבירה את הסרטון לקצין מג"ב בצפון הארץ. למוחרת נעצר רוכב האופנוע והוא יועמד לדין.
ועוד מהשטח: "הייתי ביחידה המרכזית של מחוז חוף במשטרה, חייג אלי חוקר שסיפר לי שבזכות פעילות מודיעינית נחשפה חוליה של גנבי אבוקדו. החוקר סיפר שהמשטרה ביקשה בבית המשפט הארכת מעצר והשופט לא נענה לבקשה. הוא ביקש את עזרתי ואכן סייעתי לו".
הגר יהב חשה תקווה לשינוי בזכות "כניסה לממשלה של מפלגה שהניחה על סדר היום הציבורי כשלים שקיימים היום בהקשר של ביטחון אישי וכלכלי, שליטה של עבריינים שמחוללים "פרוטקשן" (גביית דמי חסות) מחקלאים, בעלי עסקים ורשויות מקומיות. הגישה הזאת של המפלגה מעודדת אותי ויש בי תקווה שאולי הפעם האמירות וההבטחות יתממשו לפעולות שישנו מציאות בשטח".
מנהלת היחידה לקשרי ממשל בהתאחדות האיכרים ממליצה לשר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר לנקוט פעולות רחבות היקף לבלום את הפשיעה החקלאית.
"יש לתעדף הפניית תיקי פשיעה חקלאית להסדר מותנה. החוק שעוסק בגביית דמי חסות הוא משנת 1977, מיושן ולא רלוונטי לדרך שבה מבצעים ארגוני הפשיעה את הפרוטקשן. לכן באחריות השר לביטחון לאומי לקדם במהרה חוק שירותי שמירה שיסדיר רגולציה ויוציא אל מחוץ לחוק את חברות השמירה הפיקטיביות שפועלות בלא רישיון. אם אכן השר יפעל בנידון, ניתן יהיה להטיל קנסות מנהליים כבדים על עבריינים שמנסים לגבות מבעלי עסקים כספים תמורת "שמירה" (פרוטקשן)".
השר לקליטת עלייה, אופיר סופר, הניח הצעת חוק להחמרת הענישה בתחום והוא עבר בקריאה טרומית לפי הנוסח של הגר וצוותה.
הגר יהב מצטטת בפניי את מפקד מחוז הצפון שהתפטר, ניצב שמעון לביא, שהתבטא בשעתו שחברות השמירה הפיקטיביות שיכללו את המודל ועברו לגביית קנסות. הם זוכים במכרזים של רשויות במדינה וגורמים לזה שאפילו המדינה עושה שימוש בשירותי האבטחה של אותם עבריינים, באמצעות שמירה על מוסדותיה.
להגר יהב יש המלצה גם לשר המשפטים יריב לוין: "חובה שהשר יסדיר הדרכות לשופטים על מנת שיבינו את עומק הבעיה בבואם לדון בעבירות של פשיעה חקלאית. אחד הדברים שמייסרים היא העובדה שגם אם עבריין נתפס וייכנס לכלא לשנים רבות, החקלאי יישאר עם הנזק הכלכלי. לכן שופטים חייבים להטיל בתיקים שהם דנים פיצויים בסכומים משמעותיים שיופנו לנפגעי העבירה ולא לקופת האוצר. בנוסף הגיעה העת שהמדינה תעניק גב כלכלי לאותם חקלאים שחווים נזקים כלכליים אדירים מאותם עבריינים, והמדינה חייבת לכן להכניס יד לכיס ולתת סיוע כלכלי משמעותי, במקרים שחברות ביטוח פרטיות אינן יכולות לעשות זאת, וזה גם לא תפקידן".
כשמתעמקים בקורות חייה של הגר יהב מבינים מהיכן שאבה עוז ושאפתנות בלתי נדלית להשיג את מטרותיה. את השירות הצבאי עברה תחילה במת"ק (מינהלת תיאום וקישור עזה) ואחר-כך כראש לשכת מפקד אוגדת עזה תת־ אלוף ישראל זיו, לימים ראש אגף המבצעים בצה"ל, בדרגת אלוף.
אחרי השירות הסדיר נמנתה עם הצוות הקרוב של ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל ואחרי שרוה"מ נפל למשכב, ממנו לא קם עוד, הייתה יועצת ראש הממשלה אהוד אולמרט לכנסת ולממשלה.
ואחרי ריאיון שכזה, אתה בהחלט מגיע למסקנה שיש במדינה מישהי עם חזון שתוליך את המדינה להתמודדות ראויה וחיונית בפשיעה החקלאית.
גרה ב-17 בתי מגורים
הגר יהב (40) נולדה בירושלים. מתגוררת כיום עם בני משפחתה בהרצליה. נשואה לבועז. הורים לשלושה בנים: עומרי (10), אדם (8) וטומי (3). לפני חמש שנים הצטרפה להתאחדות האיכרים ומשמשת מאז מנהלת קשרי ממשל בהתאחדות.
לפני שלוש שנים מונתה למנכ"לית נשיאות המגזר העסקי (בראשו עומד דובי אמיתי) – האישה הראשונה בתפקיד הזה.
הוריה שירתו במשטרת ישראל. אביה, ניצב משנה בדימוס אבינועם בירן, היה בתפקידו האחרון ראש המחלקה לביקורת במטה הארצי. אימה, רב פקד בדימוס חנה בירן, הייתה בתפקידה האחרון במשטרה קצינת כוח אדם במג"ב דרום.
בתקופה שבה שירתו הוריה במשטרת ישראל המשפחה העתיקה מגורים מעיר לעיר, על פי התפקידים ששירתו בהם, ומאז נולדה עברה הגר יהב 17 בתי מגורים.
בשנת 2003 הייתה הגר יהב עוזרת ליועצת ראש הממשלה אריאל שרון כשהיא בת 22 בלבד. אחר-כך שימשה יועצת לראש הממשלה אהוד אולמרט. בהמשך הועסקה שבע שנים במשרות שונות במגזר הפרטי. "לפני חמש שנים טלפנתי לדובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים והתעניינתי אצלו אם הוא מחפש עובד לנושא של קשרי ממשל. מאז אני בתפקיד הזה בהתאחדות האיכרים".
