יבול שיא
הרפת והחלב
ניצב משנה אלי גוזלן

ריאיון החודש עם ניצב משנה אלי גוזלן, קצין אגף חקירות ומודיעין במשמר הגבול

7 דק' קריאה

שיתוף:

הופתע לשמוע ואף לא ידע על כך שמשטרת ישראל פרסמה מידע רשמי לפיו שוטרים לא יישלחו יותר לאירועי גניבה חקלאית ●  "מאפייני העבריינים הם תחכום ותעוזה, לומדים אותנו מהר מאד ובעיקר את נקודות התורפה של החקלאים" ● "600-700 לוחמי מג"באמונים על המאבק בפשיעה החקלאית" ● "לא הצלחנו עד כה לאתר אירוע חקלאי המבוסס על מניע לאומני"

הפשיעה החקלאית במרחב הכפרי אינה מתמקדת בגניבת ציוד או בעלי חיים, מאפיין של השנים האחרונות. חל שינוי דרמטי בהתנהלותם של הפושעים, ולאור היום הם מעלים באש טרקטורים, ציוד חקלאי מתקדם וגם מתבנים על החציר הממלא את תכולתם.

המתנכלים לחקלאות הישראלית שינו דפוסי פעילות, הגבירו את הפריצות לתחום המשק החקלאי, ואינם חוששים לחדור לכל חלקה חשופה – וגם מהאפשרות שחקלאי יגיב לעיתים בירי אם הוא חש מאוים או בעת שחווה מקרוב נזק כבד שנגרם לו.

המשנה למנכ"לית משרד החקלאות, אירנה אטינגר-וויינשטיין, שאמונה בין שאר תפקידיה על המאבק בפשיעה החקלאית, קיימה באחרונה סדרת מפגשים באתרי חקלאות ברחבי הארץ, כדי להאזין לרחשי ליבם של חקלאים בנושא הכאוב הזה. החקלאים שהגיעו לפגישות השיבו ל"קול קורא" שפרסם משרד החקלאות ובו פנה אל החקלאים שיציפו את מעשי הפשיעה המתרחשים נגדם. תקופת ממשלת מעבר אינה מאפשרת לקדם ענייני חקיקה ואולם במשרד החקלאות ביקשו לנסות ולגבש פתרון שטח בהתבסס על תלונות החקלאים.

העיתונאי דני בלר, שהשתתף במפגש עם חקלאים במרכז המחקר גילת, כתב כי החקלאים סיפרו באירוע על השיטות שבהן פורעי חוק פוגעים בחוות חקלאיות במרחב הנגב. "לעיתים אין קשר ישיר לכאורה בין הגורם המתכנן את הפריצה לגורם המבצע" כתב בלר והוסיף: "קורה לא אחת שאל מקום הפריצה נשלחים קטינים, מתחת לגיל האחריות הפלילית. הפגיעות כוללות גניבת שעוני השקיה אוטומטיים, פגיעה בפאנלים לייצור חשמל המותקנים על לולים ורפתות, גניבת דלק ועקירת חוטי חשמל".

בלר ציין בכתבה שהכין לאתר האינטרנט של "כנס תערוכות" – החברה שהיא בעלת קבוצת עיתוני החקלאות וההתיישבות ש"יבול שיא" נמנה עליה – שהחקלאים בנגב התריעו על כך שיש גניבה בלתי פוסקת של מערכות השקיה ודשנים בהיקפים גדולים, ואלה משמשים את מגדלי הקנאביס בנגב, שפועלים באין מפריע. לא לציטוט ולא לייחוס ציינו חקלאים שאוכלוסייה של בדואים בנגב ממש התמחתה בגידול זני קנאביס.

החקלאים שהיו במפגש הדגישו שאף שידיה של המשטרה עמוסות לעייפה, ניכרת פעילות שטח שנאבקת בפשיעה החקלאית הגואה.

משמר הגבול, המגן בין פעילויותיו הרבות והמגוונות, על המרחב הכפרי, הוא נושא הדגל במאבק בפשיעה החקלאית.

לנושא חשוב זה אנו מייחדים את "ריאיון החודש". פגשתי בקצין הבכיר ביותר במשמר הגבול, האמון על המאבק הבלתי פוסק בפשיעה החקלאית שהרימה ראש גבוה, כדי לבחון את היקף הפעילות אל מול הפורעים והפושעים והאם ניתן לקבוע את המאפיין של חבורות הפשע, שכן יש הטוענים שהפשיעה החקלאית מתאפיינת בהיבט לאומני.

לשם כך נפגשתי עם ניצב משנה אלי גוזלן, קצין אגף חקירות ומודיעין (אח"מ) במשמר הגבול, לשיחה גלויה על מצוקות החקלאים מנגע הפשיעה הקשה.

בשאלה הראשונה התייחסתי למידע שמשטרת ישראל פרסמה רשמית ולפיו שוטרים לא יישלחו יותר לאירועי גניבה חקלאית ועל מי שנפגע, להגיע לתחנת משטרה או להגיש תלונה מקוונת דרך אתר המשטרה.

ניצב משנה גוזלן הופתע מדבריי וציין כי לא שמע על כך ו"תראה לי בבקשה הודעה כזו".

וכך הגיב: "משמר הגבול מתנהל כשהתכלית העיקרית שלנו היא מתן שירות לאזרחים. האזרח הוא החקלאי והמגזר הכפרי. בנינו מודל שהיום קורם עור וגידים בשש מועצות אזוריות שבהן יש שיטור מועצתי שמורכב מלוחמי מג"ב ופקחים של הרשות המקומית. הם מגיבים לכל אירוע במרחב הכפרי. ההנחיה מבחינת משמר הגבול – שירות מלא לכל חקלאי".

אתם מודעים לכך שברחבי המדינה הפשיעה החקלאית עלתה לגבהים שלא היו כמותם בעבר. זה לא עוד פריצה למשק חקלאי וגניבת רכוש או בעלי חיים. הפושעים אינם חוששים מאיש, לאור היום נכנסים למשק חקלאי ומעלים באש כל מה שנקרה בדרכם: מתבנים על החציר שבתוכם, שורפים טרקטורים וציוד חקלאי, גם מתקדם. לא גניבה לשם גניבה. זה פשע מסוג אחר.

"מבחינת התחושות יש לנו המון מה לעשות. ואנחנו משתדלים מאד לעשות. הקמנו יחידות תקיפה כפריות עם זרועות מבצעיות, הרחבת מערך המודיעין והחקירות במשמר הגבול, על מנת לטפל בתחושותיו של החקלאי במרחב הכפרי. עובדתית, בעשור האחרון אנחנו בירידה מתמשכת של חמישים אחוזים בעבירות החקלאיות. השנה אנחנו בירידה של 25 אחוזים בעבירות החקלאיות לעומת שנת 2021.

אני עוצר את שטף דיבורו של המרואיין ומציין כי לפני מפגשנו זה דאג דובר משטרת ישראל ניצב משנה אלי לוי לעדכן אותי בנתוני ירידה בפשיעה החקלאית. הנתונים מוצגים בתיבה נפרדת בעמודי הריאיון.

ממשיך ניצב משנה גוזלן: "שנה קלנדרית מסתכמת בממוצע בכ-700 עבירות חקלאיות. יחד עם זאת, איננו שוקטים על השמרים ונמשיך לעשות רבות להוריד את רף הפשיעה החקלאית".

מי הם מעצבי דמותה של הפשיעה החקלאית?

"המאפיינים הם עבריינים פליליים בשני סוגים עיקריים: עברייני רכוש מתוחכמים תושבי הרשות הפלשתינית, תושבי הפזורה (אינו נוקב בשם בדואים – ש.ו.) ומזרח ירושלים, לצד עבריינים מזדמנים העוסקים בגרימת נזק וגניבת תוצרת".

מדגיש: "מאפייני העבריינים הם תחכום ותעוזה, לומדים אותנו מהר מאד ובעיקר את נקודות התורפה של החקלאים. אציין לפחות נקודת תורפה אחת אצל חקלאים. בערב, אחרי ששב לביתו וסעד את ליבו, אין לו אמצעי מיגון על שטחי הגידול שלו. השטח לא מגודר, לא מואר, אין מצלמות ומי שאוחז עדרים בשטחי מרעה, מדובר על שטחים עצומים של מאות קילומטרים שאין לחקלאי שליטה עליהם".

אתה יכול לקבוע בוודאות שמדובר בפשיעה לאומנית?

"נכון לשעה זו, טרם ביססנו מניע לאומני לגניבות חקלאיות. כדי להביא בפני בית המשפט קיומה של עבירה, צריך לבסס גם מניע. לא הצלחנו עד כה לאתר אירוע חקלאי מבוסס על מניע לאומני".

מי הם לוחמי מג"ב שמתמודדים עם הפשיעה החקלאית הגואה?

"משמר הגבול מורכב מיחידות מגוונות, בעלות מאפיינים שונים המותאמים לתוואי ולמשימה אליה הם משויכים. במרחב הכפרי הוקמו יחידות ייעודיות בעלי כישורים של פעילות התקפית וסיכולית, הכוללות מארבים, תצפיות גלויות וסמויות, בשילוב אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, המנטרים את העבריינים בשטחים החקלאיים ומבצעים מעצר לקראת הבאתם לדין. מאות לוחמים אמונים על המאבק בפשיעה החקלאית. קח בחשבון שהמרחב הכפרי מהווה 83 אחוזים משטח מדינת ישראל ובמרחב פועלות מגוון יחידות, בהן יחידות תקיפה כפרית, יחידות ימ"ר (יחידה מרכזית – ש.ו.) של מג"ב, מערך ישובים ומתנדבים והשיטור המועצתי".

גוזלן מאפיין בידו את המרחב הכפרי
גוזלן מאפיין בידו את המרחב הכפרי

אתה יכול לומר כמה לוחמים מגנים על השטחים החקלאים?

מהסס מעט ומשיב: "שש מאות-שבע מאות לוחמי מג"ב".

בפגישה של חקלאים עם המשנה למנכ"לית משרד החקלאות, העידו חקלאים שאין הם רואים שוטרים בשטח ולדעתם אינם מוגנים די.

 "משמר הגבול פרוס מצפון ועד דרום במרחבים העצומים במועצות האזוריות ונותן מענה מקצועי ואחראי לכל אירוע. בתוקף תפקידי כקצין אח"מ אני מוודא כל אירוע ואירוע, מבצע פיקוח ובקרה אחרי כל אירוע שחקלאי מגיע לטיפולם של יחידות משמר הגבול במרחב הכפרי".

משטרת ישראל סובלת ממחסור גדול של כוח אדם להתמודד מול כל המשימות שמוצבות לפניה. מנגד, במשרדי הממשלה השונים ובגופים ציבוריים אחרים, מופעלות יחידות פיקוח הכוללות תקני כוח אדם ואמצעים אחרים לא מעטים, בלשון המעטה. האם לא היה זה מן הראוי במצב הנתון להמליץ בפני המפכ"ל לדחוף לאיחודם של גופים אלה תחת גורם מתאם אחד?

"בראש ובראשונה אני לא עוסק באיחוד רשויות. אני כן עוסק במודל של שולחנות עגולים לתקיפה משולבת עם כלל רשויות האכיפה במרחב כנגד עבריינים מחוללי פשיעה במרחב הכפרי. יחד עם זאת, אנו פועלים כדי לגבש אכיפה מינהלית בעבירות של גרימת נזק לתוצרת, ליבולים, שזהו כרגע האתגר המרכזי שמעסיק את החקלאים".

אני חוזר ומציין כי חקלאים ששוחחתי עימם מפסיקים להתלונן ולדווח שהמשטרה לא פעילה ולא קיימת בשטח, והם סובלים יום ולילה מפשיעה ברמות גבוהות ביותר.

"אנחנו פועלים לשנות את התחושה שאני מסכים איתה, של חוסר ביטחון בקרב החקלאים במרחב הכפרי, ואני קורא מכאן לכל חקלאי שנתקל בכל עבירה, להתקשר אלינו, למשטרת ישראל, למשמר הגבול, למש"ק הקהילתי. זה חוסך בירוקרטיה. הדרך המקוונת נותנת הנגשה של שירותי משטרה למי שהזמן יקר להם".

עשיתם חתך של הפשע האלים בחקלאות?

"בעבירות שבהן מתקיימת אלימות כלפי חקלאים, נפתח תיק אלימות ובה בעת הוא מטופל כעבירה חמורה המקבלת את מירב הקשב הארגוני הנדרש. מרבית העבירות החקלאיות הן לא כאלה. אין בינם ובין החקלאי קשר. הן מתרחשות באישון לילה או רחוק מעיני החקלאי. אני מוצא לנכון בנקודה זו לבקש מחקלאי ישראל תיעוד ורישום אם הם מזהים חשוד בביצוע עבירה. מספר רכב של החשוד או צילום שלו, שיעבירו אלינו לחקירה. זה יקל מאד על החקירה המשמעותית ולו מן הסיבה שמדובר בשטחים עצומים שלא ניתן להציב שוטר בכל נקודה ובכל זמן".

העורך קצין המשטרה ויבול שיא
העורך קצין המשטרה ויבול שיא

מה תבטיח ערב ראש השנה תשפ"ג לחקלאי ישראל?

"מי ייתן והחקלאות תשגשג ותניב תוצרת ללא פגיעה בחקלאי ובחקלאות ותאפשר חיים שלווים ושקטים וביטחון מיטבי למרחב הכפרי. משמר הגבול יפעל כדי למצות את הדין עם העבריינים בכל מקום ובכל תנאי בכל הכלים העומדים לרשותו".

שירת כמסתערב במשמר הגבול

ניצב משנה אלי גוזלן, בן 51, קצין אח"מ כשנה. גר בחוף הכרמל. נשוי לאילנית. הורים לעילאי (24) מאבטח, זה כל מה שניתן לומר. ליהי (22) סייעת בגן ילדים. מתן (17) תלמיד תיכון.

ניצב משנה גוזלן עשה מגוון תפקידים ביחידות מג"ב השונות ביהודה ושומרון ובדרום.

בראשית דרכו, בשנות התשעים של המאה העשרים שירת כמסתערב ביחידת המסתערבים במשמר הגבול, התקדם בסולם הדרגות ושימש שלוש שנים במשטרה הכחולה כמפקד תחנת המשטרה בעפולה, אח"כ מדריך במכללה לפיקוד ומטה, ראש מפלג מבצעים בימ"ר צפון במשטרה הכחולה, ואח"כ מפקד ימ"ר במשמר הגבול בצפון לאורך שלוש שנים. 

הריאיון עם ניצב משנה אלי גוזלן התקיים במתחם החטיבה המרחבית של מחוז חוף, סמוך לעיר חריש. הקצין הבכיר נאלץ היה לשנות את התוכנית המקורית למפגש בינינו במפקדת משמר הגבול בעיר לוד, ובא לבסיס חריש להשתתף בטקס החלפת מפקד המרחב במשמר הגבול.

גילוי נאות: גוזלן שירת כמסתערב במשמר הגבול ונטל חלק בהצגת תכלית של היחידה עוד לפני שנחשפה לציבור הרחב באירוע שהתקיים בבסיס סודי של משמר הגבול בשנת 1992.

באישור מיוחד של דרג גבוה מאד במשטרה, הייתי העיתונאי היחיד שהורשה להיות באירוע של יחידת המסתערבים. מי שלא ידע על האישור שניתן לי היה מפכ"ל המשטרה באותה עת יעקב טרנר, שמינה צוות חקירה מיוחד שחקר אותי באזהרה. מהחקירה לא הושגו כל ראיות ולא הועמדתי לדין. מפכ"ל המשטרה דרש אז ממנהל הרדיו להדיח אותי מתפקידי אך קיבל תשובה שמילאתי את עבודתי כהלכה.

השנה נרשמה ירידה של 25 אחוזים בפשיעה החקלאית

דובר משטרת ישראל ניצב משנה אלי לוי העביר למערכת "יבול שיא" את נתוני המשטרה לנושא הפשיעה החקלאית:

מאחד בינואר השנה ועד אחד בספטמבר השנה נרשמה ירידה של 25 אחוזים בפשיעה החקלאית. 426  אירועים לעומת 570 אירועים אשתקד. ירידה של 18 אחוזים בתיקי גניבת בקר וצאן, 67 מקרים לעומת 82 בתקופה המקבילה אשתקד. ירידות משמעותיות נוספות: ירידה של 41 אחוזים בגניבות טרקטורים – 19 מקרים השנה לעומת 32 אשתקד. ירידה של 38 אחוזים בגניבת ראשי בקר וצאן. בגניבת תוצרת חקלאית נרשמה ירידה של 38 אחוזים לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. 132 אירועים לעומת 214 אירועים. ו-28 אחוזים ירידה בעבירה של פלישה למרעה, 36 מקרים לעומת 50 מקרים אשתקד.

ניצב משנה לוי ציין כי המאבק הנחוש של משטרת ישראל בתופעת הפשיעה החקלאית בנוסף למאבק בתופעת דמי חסות (פרוטקשן) מובילים להפחתה משמעותית בנפח העבירות ועלייה בכתבי אישום. לדברי נצ"מ לוי עבריינים מוכרים ציוד, טרקטורים, צאן ובקר בשוק השחור והכסף מיועד לרכישת אמצעי לחימה לעבריינים ברחוב הערבי, כמו סמים מסוגים שונים ורכבי יוקרה.דובר משטרת ישראל קובע שאת הטיפול בפשיעה החקלאית מובילים המפכ"ל רב-ניצב יעקב שבתאי ומפקד משמר הגבול ניצב אמיר כהן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
סיפורה המרתק של טלי חזן, מושבניקית ברמות נפתלי, שהחלה את הקריירה כפקידה והיום היא בעלת חברה בינלאומית לייעוץ בפיתוח ציוד רפואי וקבלת תקנים למסחורו * במקביל לקריירה המרתקת שבנתה משמשת טלי גם כרכזת צוות
5 דק' קריאה
ביקור במושבות דרום הכרמל שהברון רוטשילד הטביע בהן את חותמו * אירוח שהוא חוויה אומנותית במלון ומרכז המוסיקה והאמנות אלמא * טיול של אמנות, יין והיסטוריה * טיול בין יקירי האמנות הישראלית לילי אלשטיין,
5 דק' קריאה
שירי קניגסברג לוי מורה לחינוך מיוחד, ממושב גיאה יזמה לפני כשנתיים את "ים של חברים", המונה כיום למעלה מ-32,000 חברים ב-42 קבוצות בכל רחבי הארץ * המורה שהתפרסמה כיוצרת סרטונים מצחיקים נרתמה לחשיפת תופעה
11 דק' קריאה
מגריפת חרא של סוסים לסינגל ראשון בגלגל"צ. נועם כשרי מכפר גלעדי היה הראשון שנתן במה לשי קולבר מגונן ולהקת "שאזאמט" בפסטיבל "גלילאו" שנערך מידי שנה בצפון גלילאו הוא פסטיבל מוזיקה שנערך מזה עשר שנים
5 דק' קריאה
עמותת "בשביל המחר" מוציאה לוחמים ולוחמות משוחררים למסעות בטבע כדי להתמודד עם החוויות הקשות שהותירה בהם הלחימה ומארגנת קבוצות תמיכה להורים של נפגעי פוסט טראומה  עמותת "בשביל המחר" מסייעת ללוחמים ולוחמות שהשתחררו מצה"ל, המתמודדים
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן