יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 01 30 133721

ריאיון החודש עם עזרא סדן לשעבר שר האוצר, מנכ"ל משרד החקלאות וראש מנהל המחקר החקלאי

7 דק' קריאה

שיתוף:

"חולשת המשטרה במרחבים הפתוחים ובישובים יוצרת מצב בלתי אפשרי לחקלאים ולתושבים. צריך פתרון שיתבסס על מקצוענים ומתנדבים שישתלטו על המרחב שפרוץ לחלוטין" ● "ישראל היא מדינה לא חקלאית בעליל. כשבעים אלף מועסקים בחקלאות, פחות מחציים הם ישראלים; זאת, מול כמעט שלושה מיליון מועסקים בענפים אחרים. החקלאות היא ענף קטן" ● רוצים, לא-רוצים – הצרכן הישראלי תלוי ביבוא מסיבי של תוצרת חקלאית (גרעינים, גרעיני שמן, סוכר ועוד). אנחנו מקיימים את חזון הרצל ולא את החזון שהיה מקובל, למשל, על אחד העם"

פרופסור עזרא סדן הטביע חותם בעמדות בכירות בשירות הציבורי לאורך שנים. שלוש שנים היה מנכ"ל משרד האוצר, ארבע שנים ניצב בראש מינהל המחקר החקלאי, הידוע גם בשם מכון וולקני וכשנה היה המנהל הכללי של משרד החקלאות.

נפגשתי עם פרופסור סדן בביתו במושב גאליה הממוקם בין הערים רחובות ויבנה, בעיקר מפני שלאיש יש תובנות מאד מעניינות על מעמד החקלאות בישראל ועל מה באמת צריך להתמקד בפעילות למען חקלאי ישראל.

ראשית לכל אני רואה חובה נעימה לברך את עזרא סדן ליום הולדתו ה-90 שצוין החודש ב-5 בינואר 2023. בשם מערכת "יבול שיא" כולה נאחל לו אריכות ימים ובריאות איתנה.

פרופסור סדן, שר חדש הגיע למשרד חקלאות חבוט ומוכה אחרי שנה וחצי של התנהלות שהסבה נזקים לתחום כולו ולחקלאים בנפרד, איך ממשיכים מכאן?

" על רקע צמצום הסמכויות (והאחריות!) של משרד החקלאות, יוכל המשרד להתמקד בקידום היבטים של החקלאות והכלכלה החקלאית נטו. לדוגמה:

ליישוב הגליל היבטים שונים – לאומיים-פוליטיים, התיישבותיים-דמוגרפיים, כלכליים-חברתיים, ואחרים. אלה, כפי שסיפרת לי, הם מעתה עניינם של גופי ממשל מחוץ למשרד החקלאות. משרד החקלאות. יוכל להתמקד בהיבט החקלאי. המשרד יוכל לאמץ ולדחוף תוכנית ארצית מיטבית לשלוחת ההטלה בענף הלול. תכנית זו תהיה חופשית מן המחויבות ללולים הקטנים והמיושנים המשפחתיים בגליל; שכן, מנקודת ראות חקלאית-כלכלית ללולים קטנים, מיושנים ושטופי מגיפות אלה, שאינם מנצלים יתרונות לגודל אין קיום. משרד החקלאות יאמץ, איפוא, וידחוף תכנית ארצית לשיקום שלוחת ההטלה. את פתרון ההשלכות הכלכליות-חברתיות וההתיישבותיות-דמוגרפיות ישאירו המשרד ותוכנית ארצית זו לטיפולו של המשרד שזו סמכותו ואחריותו, קרי, המשרד לקידום הפריפריה…"

דוגמה אחרת, כללית יותר: המשרד ימקד את תשומת הלב בהיבטים החקלאיים והכלכליים-חקלאיים של החשיפה ליבוא. למשל, המשרד יקפיד על ההבחנה החקלאית-כלכלית בין ענפי החקלאות. זאת, בין השאר, בגלל הרגישות הדיפרנציאלית לשגיאות: את הנזק של שגיאה בחשיפה ליבוא של עגבניות ומלפפונים אפשר לתקן תוך שנה-שנתיים. לעומת זאת, חשיפה לא חכמה במטעים היא נושא לטיפול רב-שנתי. חשיפה שגויה בענף רפת החלב יכולה להיות בכייה לדור-דורותיים. על רקע זה צריך משרד החקלאות לתכנן לאלתר מערכי השתלבות/תגובה ענפיים. מערכים אלה יוכלו להתבסס על עבודות סקר ומחקר שערך המשרד בעבר הלא-רחוק טרם היותו "חבוט" וכו'.

המשרד "החבוט והמוכה" כדבריך, לא יוכל לעצור חזיתית את החשיפה ליבוא. המשרד צריך לפתח רעיונות, עמדות וכלים על מנת לנסות ולהבטיח שהחשיפה תהיה דיפרנציאלית-פרטנית. לדוגמה: המשרד יוכל, אולי, להסכים לחשיפה ללא סייג, של חמאה, אבל רק לחשיפה מוגבלת (אם בכלל) של יוגורט …

לדעתי, הלחץ הפוליטי יגרום לחשיפה. לכן המשרד צריך להיות מוכן וליזום ולקדם סל כלים/תגובות פרטני כזה. זאת, תוך הבנה שמשרד החקלאות, ככל שהוא "חבוט ומוכה" צריך להתנגד למהלכים גורפים".

מוסיף: "גם היחס למכסות ייצור ולבקרות השונות כמו לחשיפה חייב להיות דיפרנציאלי, לפי קבוצת מוצרים, זאת על רקע של תהליכים דיפרנציאליים של קונסולידציה וריכוזיות".

אחרי שתחומי המים, הקרקע והעובדים אינם עוד נחלת משרד החקלאות, גם הרשות לתכנון חקלאי עברה למשרד הפריפריה, הנגב והגליל, שירות ההדרכה החקלאי צומצם לעשרות מדריכים בלבד. מה נשאר לעשות בבית דגן?

"משרד החקלאות הנוכחי עדיין אמון על מספר ענפי ייצור וצריך לראות שהם פועלים בצורה יעילה. בהקשר זה אסור לשכוח כי ענפי ייצור אלה – לפחות, ענפי הצומח – הם גם "קבלן ראשי" לפיתוח איכות סביבה פתוחה וירוקה; מצרך-נדיר במדינה שהיא סיטי-סטייט".

במשא ומתן הקואליציוני, קודם הקמת הממשלה, אף לא אחת מהמפלגות השותפות לא הייתה מוכנה לקבל את משרד החקלאות, ובעל עמדה בכירה באחת המפלגות המליץ לראש הממשלה בנימין נתניהו לסגור את המשרד כי הוא מיותר. גם אתה סבור שהמשרד הזה מיותר?

"תראה, בין השאר, ההשלכות של חשיפה ליבוא הן בלתי נמנעות. הציפוף לא ייפסק. לכן, גורם שלטוני כלשהו צריך לטפל בהשלכות על ענפי החי והצומח. מי יכול לעשות את זה? ענפי החי – יעברו למשרד הכלכלה? ענפי הצומח למשרד הכלכלה או למשרד איכות הסביבה? במקום שר יהיה תת-שר במשרד הכלכלה ו/או במשרד לאיכות הסביבה שיטפלו בחקלאות. זה לדעתי מהלך אפשרי אבל נחות יחסית למשרד חקלאות מקצועי שיטפל בסל הנושאים החקלאיים והכלכליים-חקלאיים במשולב".

יש הטוענים שאת החקלאים מייצגים בעלי אינטרסים צרים, שאינם עושים טוב לעובדי האדמה. מהי דעתך?

"יש בהחלט למרכיבים מסוימים בחקלאות ישראל כוח ריכוזי בעל השפעה על השוק. יש אינטרסים 'צרים'. ויש מי שרוצים לקיים פריבילגיות כאלה ואחרות.

לדוגמא: יש יצרני דגים-זולים שהם מצרך של 'עמך' יש להם אינטרס להכביד על יבוא מתחרה מסין. לדעתי, במקרה זה, משרד החקלאות לא צריך לייצג את בעלי העניין. אבל, כפי שאמרתי, זה לא אומר שהמשרד צריך להסכים באותה מידה לכל מהלך של חשיפה ולהימנע מלצדד בכל בעלי העניין, בהקשר דומה, בחקלאות".

חקלאות ישראל מתאפיינת בחדשנות כלפי העולם, אבל כאן בארץ, הממשלה הפקירה את החקלאים ואינה מסייעת להם בעת מצוקה.

"ישראל היא מדינה לא חקלאית בעליל. כשבעים אלף מועסקים בחקלאות פחות מחציים הם ישראלים; זאת, מול כמעט שלושה מיליון מועסקים בענפים אחרים. החקלאות היא ענף קטן.

רוצים, לא-רוצים – הצרכן הישראלי תלוי ביבוא מסיבי של תוצרת חקלאית (גרעינים, גרעיני שמן, סוכר ועוד). אנחנו מקיימים את חזון הרצל ולא את החזון שהיה מקובל, למשל, על אחד העם. איננו מדינה אגררית, אלא מדינה סופר-אורבנית. אבל, דווקא במדינה אורבנית אתה רוצה לקיים ולחזק את החקלאות (לפחות את חקלאות הצומח) כיוון שאתה רוצה שהחקלאים ימשיכו לשמור על שטחים פתוחים ירוקים מסודרים. לצורך זה יש בהחלט מקום, לא להפקיר אלא לתמרץ, בין השאר באמצעות סבסוד 'ישיר' שהוא תלוי היקף עיבוד ולא 'עקיף' כלומר, תלוי אספקה של מוצרים לשוק.

לשאלתך, חקלאות ישראל התפתחה מהר וידעה לקלוט ולייצר יידע אבל חקלאות היא לא הענף המוביל של המדינה".

במבט מבחוץ, כמנכ"ל משרד החקלאות לשעבר וכראש מינהל המחקר החקלאי לשעבר, איזה משרד אתה רואה במאה ה-21?

"משרד סופר מקצועי המטפל במגוון ענפי משנה, בדגש על המגוון.

שנים מנהל את המשרד הממשלתי אדם שבא מהעיר, לא מהמגזר, לא קיבוצניק, לא מושבניק, יש בזה נחיתות מסוימת?

"תראה, בימיי במשרד החקלאות, הייתי, כמו קודמיי, בעל עניין: חבר מושב. גם כשלא הייתי מנכ"ל, הייתי בין השאר, ראש מינהלת הסדר חובות המושבים. בה בעת הייתי חבר מושב (אמנם מושב שלא נזקק להסדר). כך או כך, היום מקובל לחשוב שיש במינוי מעין זה טעם לפגם.

בימיי, לפני שלושים-ארבעים שנה, טענו שהחקלאות היא יוצאת מן הכלל, בעניין זה של מינויי "בעל עניין", כיוון שחקלאות היא אורח חיים, לא רק ענף כלכלי , כיום, הטיעון אולי לא פג אבל נחלש… בכל מקרה, אין חובה שיהיה מנכ"ל המשתייך למגזר הכפרי-החקלאי".

כיצד ניתן לדעתך לבלום את הפשיעה החקלאית. מיודענו שלמה בן אליהו, לשעבר מנכ"ל משרד החקלאות, שיכנס לתפקיד מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי ב-1 בפברואר, מבטיח שמשרדו ישתף פעולה עם משרד החקלאות במאבק בפשיעה החקלאית הגואה.

"חולשת המשטרה במרחבים הפתוחים ובישובים יהודיים ולא יהודיים, בפריפריה ולא רק שם – יוצרת מצב בלתי אפשרי לחקלאים ולתושבים. צריך פתרון שיתבסס על מקצוענים ומתנדבים מן המגזרים הנוגעים בדבר, שיתפרסו ביישובים ובשטחים החקלאיים וישתלטו על המרחב שכרגע הוא פרוץ לחלוטין".

לסיום, מה תאחל לחקלאינו ולמחקר החקלאי על רקע משבר האקלים?

"ישראל היא זבוב קטן במערך הגדול שיוצר בעיות סביבה גלובליות. ישראל משפיעה על משבר האקלים באופן שולי שבשולי. אנחנו לא ארה"ב, לא סין, לא הודו וכו'. אנחנו גם לא (או כבר לא) מופת (אור) לגויים… למשל, ישראל מתקיימת מפני שהיא מייצרת ומייצאת סל מוצרים מבוקש אבל לא מופתי.

את בעיות העולם לא אנחנו נפתור וגם לא נשמש מופת, גם לא בהקשר זה. מה שמחייב אותנו הם ההסדרים הבינלאומיים, נקיים אותם, אך לא יותר".

ניהל באוצר את משבר הבנקים

פרופסור עזרא סדן נולד בירושלים ב-5 בינואר 1933 לאביו פרופ' דב סדן – סופר וחוקר לשון וספרות נודע, חבר באקדמיה וחבר כנסת. עזרא נשוי לשולמית שנולדה בתל-אביב; פסלת שהייתה גם מורה בבית ספר של המועצה האזורית גן רווה. ביתם של עזרא ושולמית מציג פסלים רבים פרי יצירתה.

הבן אורי (בן ממשיך) נשוי לסופיה+2 ילדים, ועוד 2 ילדים ו-6 נכדים מנישואים קודמים. אורי, היום גמלאי, שירת במשרד רוה"מ בתפקידים בכירים ומגוונים. לסדן בת, נעמי, נשואה+2 ילדים+4 נכדים. בת צעירה יותר, רוני, נפטרה לפני שנים מספר, בשנות הארבעים לחייה.

לעזרא ורעייתו יש, אפוא, שישה נכדים ועשרה נינים.

עזרא סדן היה חבר קיבוץ מעיין ברוך. למד חמש שנים בפקולטה לחקלאות במגמה של בעלי חיים וכלכלה. בעל תואר שני במדעי הטבע. שלוש שנים למד באוניברסיטת שיקגו, שהיא מהראשונות בעולם בלימודי הכלכלה. הוא עשה שם תואר שני במדעי החברה ודוקטורט בכלכלה. היה תלמיד של הפרופסורים ת. וו. שולץ, ג' סטיגלר ומילטון פרידמן חתני פרס נובל.

לימד כלכלה בפקולטה לחקלאות ברחובות ובמכללה לביטחון לאומי. היה מעורב בחברת תה"ל (תכנון המים לישראל) כדירקטור ומנהל בחברה, ומתוקף זה גם בתפקיד מנהל-תושב בדרום אמריקה בשנים 1973-1975.

לאחר מכן "שנתיים אחרי המהפך הפוליטי בשנת 1977 הציעו לי בתה"ל להיות מנהל-תושב במקסיקו. אבל, שר האוצר שמחה ארליך וסגן שר האוצר יחזקאל פלומין שהיו ממונים על תה"ל כחברה ממשלתית, ניתבו אותי – במקום למקסיקו סיטי – לירושלים, לתפקיד מנהל רשות התכנון במשרד האוצר. לאחר זמן קצר התחלף שר האוצר. השר החדש, יגאל הורביץ, שהכרתי מכפר ורבורג, קלט אותי כמין יועץ לצד המנכ"ל יעקב נאמן. כאשר הגיע למשרד יורם ארידור כשר אוצר, הוא מינה אותי למנכ"ל המשרד".

פרופסור עזרא סדן היה מנכ"ל האוצר לאורך שלוש שנים שאותן הוא מגדיר "קשות". "ניהלתי ארבעה משברים, הגדול שבהם קריסת הבנקים. במהלך ימי המשבר צפו אחת אחרי השנייה בעיות שכל אחת מהן חייבה תשובה בטווח זמן של פחות משעה. נאלצתי לטפל באלה מיד, בלי סיוע או גיבוי מלמעלה".

כמנכ"ל האוצר היה פרופסור סדן מעורב גם בפרויקט מטוס "הלביא". דעת האוצר הייתה שלמטוס בתצורה שנבחרה אין עתיד ממשי. "בזה הייתי תמים דעים עם תלמידי (המסטרנט הראשון שלי) שהיה היועץ הכלכלי למערכת הביטחון צבי טרופ" (קיראו על הנושא גם בכתבה עם צבי טרופ בגיליון זה). "אמרתי לראש הממשלה מנחם בגין: 'זה לא שאני ממליץ לא לקדם את פרויקט הלביא. לא, אני אומר כי, כך או כך, בסופו של דבר, לא יהיה לביא".

שנים אחרי משרד האוצר הגיע סדן לוולקני. "שר החקלאות רפאל איתן מינה אותי לראש מינהל המחקר החקלאי. הייתי בתפקיד ארבע שנים. 'רפול' התפטר במפתיע, ראש הממשלה יצחק שמיר, מינה אותי למנכ"ל משרד החקלאות. לאחר מכן, התחוללו חילופי שלטון ויצחק רבין נבחר לראש הממשלה. שר החקלאות היה יעקב צור. המשכתי למרות חילופי השלטון ובנוסף ובמקביל לתפקידי במשרד החקלאות עמדתי בראש צוות ("וועדת סדן") שפעל בכפוף לרמטכ"ל ולמנכ"ל של משרד הביטחון ולרבין עצמו; זאת, ע"מ לקבוע כללים להקצאת פעילויות בין התעשייה הביטחונית לסדנאות של צה"ל".

לפני מעט יותר מרבע מאה, אחרי השירות הממשלתי. הקים סדן משרד ייעוץ ותיכנון עצמאי בצוותא עם רות לובנטל שאותה הכיר ממשרד האוצר שם כיהנה לצידו (ולצד ד"ר עמנואל שרון ז"ל, אחריו) בתפקיד סמנכ"ל כלכלה. סדן ולובנטל עבדו בצוותא כ- 40 שנה, מזה 26 שנה במשרד העצמאי. סדן ולובנטל עסקו, בעיקר, בתכנון וייעוץ כלכלי-מרחבי, בכלל זה תכניות ארציות (לרבות תמ"א 31-קליטת העלייה מרוסייה ותמ"א 34 (מים) וכן תכניות מחוזיות ומטרופוליטניות (תל-אביב, באר שבע, חיפה וירושלים) ותכניות מקומיות רבות.

לאחרונה, לצערם העמוק של סדן ואחרים, הלכה השותפה רות לובנטל לעולמה. עזרא סדן מחזיק בעשרים דונם מעובדים. הוא מגדל על 12 דונם (ביצתיים) אקליפטוס לעץ. כורתים ומוכרים את מקצת העצים מדי כמה שנים. שישה דונם נוספים משמשים לגידולים חד שנתיים. בחלקה שני בתי מגורים להורים ולבן הממשיך. בני משפחת סדן מתגוררים במושב גאליה כ- 50 שנה. המושב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מבולגריה. במושב כמאה יחידות משק ומעל שלוש מאות משפחות. במושב פועלות במשולב אגודה שיתופית של כלל התושבים ואגודה שיתופית חקלאית. מספר החברים שהם חקלאים בלבד – לא גדול. לאגודה החקלאית פרדס משותף, והיא בעלת עניין בנכסים מניבים כגון תחנת דלק, אולם אירועים ו"אלונית" . סדן היה פעיל באגודה כשזו הייתה שותפה פעילה בתכנון וכינון פרויקט "רחובות ההולנדית". פרויקט זה יצא לדרך לפני בג"ץ ("הכול שפיט") ו-"הקשת המזרחית".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
"המסע הלילי של לביא" הוא ספר ילדים ייחודי והרפתקני, רווי אהבה לבעלי חיים שמתאים במיוחד לילדים סקרנים בעלי דמיון מפותח * מחברת הספר, קרין בר עזר (דזנט), ממושב שער אפרים, מספרת על ההשראה שקיבלה
7 דק' קריאה
במושב סתריה הקים דני סטירין חווה טיפולית באמצעות רכיבה על סוסים וטיפוח פינת חי * מטופלים בה ילדים בעלי צרכים מיוחדים הן מבחינה רגשית והן פיזית-מוטורית * גולת הכותרת היא מפגשים וטיפול בהלומי קרב,
6 דק' קריאה
גלעד צור, ממושב נחלה, לחם במלחמת יום הכיפורים וחווה אירועים קשים ביותר * בחווה הטיפולית בסתריה הוא השתתף בקבוצה של הלומי קרב ועתה הוא איש צוות בחווה * הוא מספר לעדינה בר-אל על מה
11 דק' קריאה
ד"ר מוניקה לשקוביץ-מזוז מונתה למנהלת המכון הווטרינרי ע"ש קמרון מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא: "אני סמוך ובטוח כי ד"ר לשקוביץ-מזוז תנהל את המכון הווטרינרי באופן מיטבי, כפי שניהלה עד היום את כלל המשימות שעמדו
2 דק' קריאה
מזכירות ארגון מגדלי העופות התכנסה כדי לדון הנושאים שעל סדר היום של המגדלים. במהלך הישיבה סקרו מזכיר ארגון מגדלי ההטלה, מוטי אלקבץ ויו״ר הארגון, שוקי בשן את האתגרים המונחים בפני הענף לרבות תיקון חוק
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן