יבול שיא
הרפת והחלב
תצוגה מהאוסף

ריאיון החודש עם פרופ' אהוד ויס

5 דק' קריאה

שיתוף:

ראש המעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית ומנהל האוסף העתיק השמור ביותר בישראל

"הממצא הקדום ביותר שאותר בחפירות ונמצא כאן במעבדה הוא מהאתר "גשר בנות יעקב" מלפני 800 אלף שנים"

בבניין הפיסיקה הישן של אוניברסיטת בר-אילן, הנראה תמים לחלוטין, שמור האוסף הנדיר ביותר שמדינת ישראל אחזה מעולם.

זה ממצא בוטני קדום ביותר שנשמר בבטן האדמה אלפי שנים ונחשף בחפירות ארכיאולוגיות שבוצעו בישראל לאורך שנות דור.

בכספת מיוחדת, שפתיחתה מתבצעת באמצעות קוד, שמורים זרעים וזני פירות מימיהם של המלך דוד והמלך הורדוס, וגם מתקופות רבות אחרות. יש לממצאים הללו ערך היסטורי, חשוב בהרבה מהשווי הכספי של הממצאים למיניהם.

רשות העתיקות הכירה באוסף הנדיר כחלק מאוצרות המדינה. נכון לימינו אלה הגילויים הדרמטיים האלה שמורים אך ורק במתחם אוניברסיטת בר-אילן.

ניתנה לנו הזדמנות פז לחזות מקרוב בממצאים ההיסטוריים, הקדומים הללו, שמאוחסנים בחדרי המעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית.

בראש המעבדה ניצב פרופסור אהוד ויס שנמנה עם המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה והוא אורח "ריאיון החודש" של "יבול שיא".

פרופסור אהוד ויס
פרופסור אהוד ויס

 "הממצא הקדום ביותר שאותר בחפירות ונמצא כאן במעבדה הוא מהאתר "גשר בנות יעקב" מלפני 800 אלף שנים" מגלה לנו פרופסור ויס ומדגיש: "המעבדה עוסקת במחקר זרעים ופירות שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל לאורך כל התקופות. מטרת המחקר במעבדה היא שחזור הטבע והקיום האנושי לאורך כל התקופות ובמרכזו שאלות על אקלים, סביבה, תזונה, כלכלה וחברה".

פרופסור ויס מציין כי אנשי המקצוע במעבדה, מנהלות המעבדה ד"ר סימביקה פרומין וד"ר ענת שנקמן-הרטמן, והסטודנטים, "מפיקים את הממצא הבוטני מהחפירות הארכיאולוגיות, ומגדירים אותם לרמת המין, ובכך יוצרים בסיס נתונים שמאפשר לנו לשחזר צדדים שונים של הקיום האנושי והחברה האנושית. מידע זה נותן לנו ידע חשוב מאין כמוהו על העבר, ומאפשר להגיע למידע חדש שלא היה ידוע, על אורח החיים של אבותינו. נושאים אלו מעניינים כיום רבים, הרוצים לדעת כיצד חיו אבותינו לאורך תקופות שונות. המחקר שאותו אנחנו מבצעים בשדה ובמעבדה מהווה כיום חלק מרכזי במחקר הארכיאולוגי המודרני".

ראש המעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית קובע ש"הייחוד במחקר כאן הוא שאנו משתמשים בכלים מדעיים של בוטניקה על רבדיה השונים, כבסיס לשחזור והבנה של החיים בעבר. רמה נוספת של עבודתנו במעבדה בשנים האחרונות, היא שימוש בממצא הבוטני-ארכיאולוגי ככלי לקידום החקלאות מכמה כיוונים", וכאן מגלה לנו הפרופסור פרויקט שמתנהל בשיתוף פעולה עם ד"ר אלישיב (שיבי) דרורי מאוניברסיטת אריאל – "היין של דוד המלך".

"אנחנו משחזרים את זני הגפן ששימשו אצל אבותינו כדי לקדם את חקלאות היין המודרנית בארץ ישראל ומוסיפים לזה את סיפור היין המקומי. הרי בכל העולם מגדלים 'קברנה סוביניון' ויקבים ישראלים זוכים במדליות על יינות משובחים שהם מייצרים, אולם מה שחסר לתעשיית היין המקומית זה הסיפור: מדוע צרכן יין באירופה ובארצות הברית יעדיף דווקא יין כחול לבן? התשובה שלנו היא שבארץ ישראל הקדומה היו זנים רבים של ענבי יין שמוזכרים במקורות ונעלמו באלפיים שנות הגלות של עם ישראל. אנחנו משלבים בוטניקה וייננות מודרנית ביחד עם בוטניקה ארכיאולוגית על מנת לשחזר את זני היין של אבותינו".

מוסיף הפרופסור ויס: "מתברר שפה ושם בארץ ישראל שרדו גפנים שבהן עשו שימוש אבותינו. אנחנו לוקחים את הגפנים הללו, מאפיינים אותם ייננית ביקב הלימודי-מחקרי באוניברסיטת אריאל, ובעזרת חרצני ענבים שהתגלו כמעט בכל אתר ארכיאולוגי נקבע איזה זן יין שימש בכל תקופה". לדבריו אנחנו מצפים שגפנים שגדלים היום ושזוהו כנמצאים כאן אלפי שנים, ניתן יהיה בהחלט לקחת אותם לכרמים מודרניים.

תוכן הכספת
תוכן הכספת

פרופסור ויס מלא וגדוש בגילויים ולפניכם עוד מידע דרמטי. "אנחנו שותפים במאמר  שפורסם לפני חודשיים בירחון המדעי המוביל – סאיינס, בהובלת חוקר סיני, שריצף 4000 קווים גנטיים של גפנים מכל העולם, כולל גפן הבר וגפן תרבותית מארץ ישראל ששלח לו ד"ר דרורי. במחקר התברר שארץ ישראל היא המקור של כל הגפן בעולם, וגם שהביות אירע לפני כעשרת אלפים שנה".

פרופסור ויס מבקש להדגיש: "מדובר בממצא מדהים מכל בחינה שהיא. "יש לנו את זני היין ששימשו את דוד המלך ואת הורדוס ודמויות גדולות מהעבר, או לחילופין – ישו. ניתן יהיה לשחזר את יינות העבר. יש היום כמיהה רצינית של תעשיית היין הישראלית לבצע את החיבור הזה. באמצעות המחקר הזה ניתן יהיה לתת לכורמים זני גפן שהמחקר הוכיח שהיו בשימוש בתקופות קדומות ובכך ליצור את סיפור היין הישראלי כנבדל ומיוחד מיין אחר ברחבי העולם". הוא גילה לנו שיקבים ישראלים גילו עניין רב במחקר ובתוצאותיו והם ממתינים לאפשרות לגדל את הזנים האלה ולייצר מהם את היין המקומי.

במקביל אנו במהלך של שיתוף פעולה עם גנטיקאים מובילים, ובהם פרופסור ציון פחימה מאוניברסיטת חיפה ואחרים, במחקר משותף שעוסק ב- דנ"א קדום. במחקר הזה אנחנו לוקחים גרגרים של חיטה ושעורה מחפירות ארכיאולוגיות ומרצפים אותם, ולומדים על התכונות של המינים האלה בתקופות קדומות, ומה שאפשר ללמוד מהם על ראשית החקלאות".

מחקר שפורסם לפני כמה שנים בכתב עת מדעי הראה על סמך גרגרי שעורה מלפני 6000 שנה שנתגלו ב"מערת יורם" במדבר יהודה, במצוק הדרומי של מצדה, שארץ ישראל היא המקור לכל השעורה התרבותית בעולם.

ראוי שנדע שהמחקרים בבוטניקה הארכיאולוגית בדור האחרון מוכיחים שארץ ישראל היא מקור מרכזי לצמחי התרבות החקלאיים ורבים מ"האבות המייסדים" של החקלאות גידלו כאן גידול בר וכאן עברו תהליך של מעבר מצמח בר לצמח חקלאי, תהליך שנקרא ביות".

"מזווית אחרת", אומר לנו פרופסור ויס, "בכל מקום בעולם שאנחנו מכירים חקלאות של חיטה, שעורה, קטניות ופירות, המקור של חלק מהם הוא בארץ ישראל, שהייתה אזור מרכזי בראשית החקלאות וממנה יצאו צמחים מבויתים לרחבי הגלובוס.

המעבדה בבר-אילן היא היחידה בארץ שעוסקת בתחום הזה ואולם נראה שאו-טו-טו תקום מעבדה נוספת. סטודנט של פרופסור ויס, ד"ר דניאל פוקס ממושב שובה, קיבל משרה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע והוא מקים שם את המעבדה השנייה בארץ.

אנו עורכים פסק זמן בריאיון עם ראש המעבדה בבר אילן, כדי להציץ לתוך הכספת ששומרת על מגוון עצום של צמחים היסטוריים. פרופסור ויס פותח למעננו את הכספת ומראה לנו מדגם מייצג של 25 אלף דגימות של מגוון צמחים חקלאיים וצמחי בר. הכספת מאד מיוחדת, מגנה על הממצאים עתיקי היומין מפני פריצה ושריפה ואין ספק שהיא בעלת ערך מדעי עצום. צמוד לכספת אנו חוזים בכספת נוספת ובה אוסף ייחודי של חיטה שנאסף על ידי ד"ר לודויג פינר (1890-1979), אגרונום בתחנת הניסיונות החקלאיים בראשית המאה העשרים, שהפכה לימים למכון וולקני.

מסביר פרופסור ויס: "ד"ר פינר אסף לפני מאה שנה דגימות של זני חיטה משדות רבים במרחב הלבנט – מישראל ועד תורכיה.

האקדמיה הלאומית למדעים קבעה שהאוספים שנמצאים בתוך הכספות הם אוסף טבע לאומי. במקביל יש כאן אוסף של שני מיליון זרעים של צמחים ופירות, צמחי תרבות וצמחי בר, שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות; זהו אוסף שמייצג את כל תקופות ההתיישבות האנושית בארץ ישראל הקדומה, מכל האזורים והקבוצות האנושיות. לאוסף הזה חשיבות מאין כמוה. חלק מהאוסף הוא אוסף פליאונטולוגי; 30 אלף זרעים מ-180 מינים שהובאו מגשר בנות יעקב ונחקרו ע"י מנהל האוסף ד"ר יואל מלמד והם מלפני 800 אלף שנים. יש כאן גם 14 מינים של צמחים שנכחדו מהעולם או מהמזרח התיכון".

פרופסור ויס שופע גילויים ולסיום עוד אחד מעניין ומרתק עד מאד. "על גדות הכינרת מתחת לבית הקברות של דגניה, היכן שקבורה רחל המשוררת נמצא אתר פריהיסטורי שנקרא "אהלו", ושם נתגלה כפר מלפני 23 אלף שנים. האתר הזה נחפר על ידי פרופסור דני נדל מאוניברסיטת חיפה והתברר שאנשי האתר, למרות שמלכתחילה חשבנו שהם ציידים ולקטים כמו כל בני האדם בתקופה ההיא, המחקר שלנו הוכיח שהם היו חקלאים ראשונים וזרעו וקצרו שעורה וחיטה כבר לפני 23 אלף שנה. מחקר זה התקבל בהתרגשות רבה בעולם המדעי. התגלית פורסמה לפני עשר שנים ומלמדת אותנו על המרכזיות של החקלאות הארץ ישראלית ועל מקומה של ארץ ישראל בראשית החקלאות".

18 שנים בראש המעבדה

פרופסור אהוד ויס בן 58. נולד בבני ברק. נשוי + 4. התקבל לתפקידו הנוכחי באוניברסיטה בשנת 2005. בעל תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל וביולוגיה. התואר השני הוא בבוטניקה ארכיאולוגית מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת לונדון והתואר השלישי הוא מבר אילן בהנחיית פרופ' מרדכי כסלו. הפוסט הוא מהרווארד במחלקה לאנתרופולוגיה, במעבדת פרופ' עופר בר יוסף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מורן חג'בי, תושבת מושב יכיני וחברת הנהלת המועצה האזורית שער הנגב, מתארת את היכרותה עם ראש המועצה אופיר ליבשטיין, שיצא מביתו בכפר עזה עם נשק ונהרג בקרב מול המחבלים, בו נרצח גם בנו עידן
4 דק' קריאה
שר החקלאות, חה"כ אבי דיכטר, נפגש עם שר העבודה התאילנדי לצורך העמקת שיתופי פעולה בתחום החקלאות * השר דיכטר: "אחרי מאמצים בינלאומיים רבים אנחנו מקדמים היום בשורה נוספת לחקלאות הישראלית ולציבור החקלאים – עובדים
2 דק' קריאה
אמר מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה בצל המלחמה  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח השתתף בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה בצל המלחמה,
2 דק' קריאה
כלים חקלאיים? אומנות מקומית? הרדיו הראשון? בכנס הארכיונאים דנו בשאלה מה חשוב להשאיר לדורות הבאים *תמונה ראשית: "מפת שבילי הזיכרון היישובי" תוביל את המבקר בין אובייקט אחד למשנהו. צילום: יובל דניאלי  לאחרונה הרצאתי בכנס
3 דק' קריאה
פירות הקיץ המתוקים מתחילים להיקטף תחת האיום מלבנון. על אף הרצון העז של החקלאים לקטוף את פרי עמלם, חלק מהתוצרת יירקב על העצים בשל המצב הביטחוני *תמונה ראשית: מטע דובדבנים בצפון רמת הגולן. ככל
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן