יבול שיא
הרפת והחלב
7f480571 0f7f 4316 b75f 7df654ccb3a9

ריאיון חג עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אבי דיכטר

7 דק' קריאה

שיתוף:

"הדבר המיידי שיכולתי לשמוע ולראות זה פגישה עם אנשים כבויים. אני מודה שלזה לא ציפיתי, לא הכינו אותי לזה בעת החפיפה עם פורר ונעמה" ●"התמיכה שהוצעה לחקלאים (במסגרת הרפורמה) הייתה תמיכה משפילה, והחקלאים לא באו לקחת את התמיכה" ● "המאמץ היה להוציא מחוק ההסדרים את התקנות של הגנת הצומח שהיו מבחינתי הפקרת החקלאות בישראל" ●  "סגירת מועצות הייצור לא תתרום להורדת יוקר המחייה אלא תגרום לכאוס בחקלאות"

ריאיון הבכורה עם השר ה-31 במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, התקיים בבית דגן, בבוקר לא שגרתי. פעם ראשונה שראיינתי שר חקלאות שהיה באותן שעות ראש ממשלת ישראל. ערב קודם המריא בנימין נתניהו לברלין לשיחות עם הקנצלר ועם נשיא גרמניה והפקיד בידיו של דיכטר את האחריות על המדינה כולה.

הריאיון לווה לכל אורכו ברטט של הטלפון הנייד של אבי דיכטר. הוא הציץ בטלפון, הבין שהמידע לא הכי חשוב, לא גורלי למדינה והמשיך לענות לשאלותיי. זו הייתה פגישתנו הראשונה. כמעט שלושה חודשים מאז החל בתפקידו ואחרי אין ספור ניסיונות שלא צלחו לתאם בינינו פגישה.

השר, יליד ותושב אשקלון, עשה מדי יום שעות על שעות בכנסת. בדיוני תקציב, באישורי חוקים ובשיחות שחייבו את נוכחותו בירושלים.

הריאיון נקבע עשרה ימים מראש ואני חייב להודות שבהתקרב המועד התמדתי להציץ בטלפון לבדוק אם הריאיון אכן ייצא אל הפועל. מה שהיה חשוב במיוחד: זה ריאיון חג, ערב פסח תשפ"ג ושעות אחדות לפני פגישתנו בלשכתו בבית דגן, השר מתמנה לפתע לראש ממשלת ישראל, תפקיד אותו מילא 30 שעות. 

אדוני שר החקלאות ופיתוח הכפר, אני מודה לך בשם מערכת "יבול שיא" על היענותך להיות אורח "ריאיון החודש" בגיליון ערב חג הפסח תשפ"ג.

השר ווילנאי
השר ועורך הירחון

השר לשעבר אלון שוסטר אמר בשעתו בריאיון שערכתי עימו ל"יבול שיא": מצאתי משרד מותש ומעונה מהיבט תקציבי. השר עודד פורר, שקדם לך בתפקיד, קבע בריאיון לירחון שמשרד החקלאות מתנהל שנים ארוכות ללא חזון גדול שאומר איך צריכה להיראות החקלאות הישראלית. איזה משרד חקלאות אתה גילית כשהגעת לכאן בחודש ינואר 2023?

"ביום רביעי 28 בדצמבר 2022 בשעות הערב, ידעתי שאגיע להיות שר החקלאות. למחרת, יום חמישי, הושבעתי בכנסת ושלושה ימים אחר כך, ביום ראשון, התחלתי חפיפה עם השר עודד פורר. למדתי מפורר כמה וכמה דברים, ערכתי פגישות חפיפה עם המנכ"לית. אני חייב לומר שהחפיפה היתה לעילא ולעילא, מכובדת, רצינית".

המשיך: "במקביל התחלתי ישיבות עם המנהלים במשרד. נעמה (קאופמן-פס – ש.ו.) הייתה עדיין בתפקיד והדבר המיידי שיכולתי לשמוע ולראות זה פגישה עם אנשים כבויים. אני מודה שלזה לא ציפיתי, לא הכינו אותי לזה בעת החפיפה עם פורר ונעמה".

 תכיפות חילופי שרים במשרד מביאה לכך שכדי להציב חותם, יש לפעול מהר בביצוע מהלכים. הכנת תכנית עבודה סדורה? רפורמה חדשה, אחרת מזו שהוצגה על ידי עודד פורר? תעריפי מים מוזלים, עובדים זרים?

"בכניסתי לתפקיד הייתי צריך להתעסק בחוק ההסדרים – בהורדת מכסים, על פי הרפורמה שסוכמה בין האוצר ומשרד החקלאות, ולצערי הבנתי שלא הייתה תמיכה בחקלאים, שהחלו להיפגע מהורדת המכסים".

מדגיש: "התמיכה שהוצעה לחקלאים הייתה תמיכה משפילה, והחקלאים לא באו לקחת את התמיכה. זו הייתה האינדיקציה הכי זועקת. הבנתי שיש לנו בעיה עם החקלאים. אנשי האוצר אמרו לי תזכור שאתה בא להיות שר חקלאות ולא שר החקלאים. כמו שאתה בא להיות שר ביטחון פנים ולא שר שוטרים. אמרתי לאוצר כי אין מדינת ישראל ללא חקלאות ואין חקלאות בלי חקלאים, ואל תנסו להפריד".

מגלה: "הדבר הראשון שעשיתי היה לשתף בדיונים את כל המנהלים במשרד. מה שלא היה כאן קודם. התחלתי שיחות עם אנשי המשרד כל שבוע-שבועיים. אני מאמין במדידות יותר מאשר בסיפורים ותוך כדי הדיונים מהר מאד מצאתי שפה משותפת עם סמוטריץ' (שר האוצר – ש.ו.). לא שהסכמנו על הכול, אבל דיברנו על הכול. הבנו מהר שיש כאן פער משמעותי בין הכוונות שלי לבין הכוונות של האוצר, כפי שבאו לידי ביטוי בחוק ההסדרים. זה חייב אותי בתחילת הדרך, במקום להתנהל במדיניות של פריצה קדימה, להיכנס לקרבות בלימה. בראש ובראשונה נגד תקלות, ובמיוחד בתחום הגנת הצומח שהונחו על שולחן הכנסת בחודש ספטמבר 2022 ולא נידונו בוועדה, בגלל פיזור הכנסת. התקלות היו מבחינתי הפקרת החקלאות בישראל, לייבוא מכל מקום של כל דבר שהגנת הצומח פוגשת בייבוא בשערי ישראל. בדיונים עם גופי המשרד והגנת הצומח השתכנעתי בקלות ומהר שאם נלך על פי התקנות שהונחו, בתוך שנים אחדות החקלאות בישראל תילמד בשיעור היסטוריה".

מוסיף: "האוצר הניח תקנות בחוק ההסדרים. זה היה קרב בלימה הכי משמעותי מבחינתי, לשמור על ביטחון החקלאות מפני מזיקים ולהבטיח את עתידה. לוקחים סיכונים, אבל בין לקיחת סיכונים לבין הפקרות, יש מרחק רב".

"אני חייב לציין שהדבר הכי חשוב שקרה, שאנשים במשרד, כולל סמנכ"לים, התחילו לבטא בדיונים את עמדתם המקצועית, מה שכנראה לא קרה קודם, זה איפשר לי לקבוע קווי מדיניות לעובדי המשרד אל מול מועצות הייצור ובדיונים עם האוצר".

כבר בחודש הראשון לכהונתו בתפקיד, הבין שר החקלאות החדש שחובה להתנהל אחרת מכפי שחשב לעצמו.

"קיוויתי שאתחיל בפריצה אולם בשיחות עם פורר הבנתי שיש שתי בעיות יסוד. האחת – בעשרים השנים האחרונות האוכלוסייה בישראל גדלה ב-50 אחוזים, אולם התוצרת של פירות וירקות לשוק המקומי הייתה בכל אחת מהשנים האלה שני מיליון טונות, ללא שינוי.

"בעיית יסוד שנייה – כרסום דרמטי באטרקטיביות של החקלאות. זה בא לידי ביטוי בנתון מאד מדאיג: גיל ממוצע של חקלאי ישראל 62 שנה. עם גיל כזה, בלי לפגוע באיש, לא עושים פריצות דרמטיות קדימה. לכן המאמץ היה בו זמנית בכמה תחומים: להוציא מחוק ההסדרים את התקנות של הגנת הצומח ולהבטיח שהשירותים להגנת הצומח ולביקורת תפגוש את המזיקים בארצות המוצא שלהם. אבל לא רק במתכונת של יבואן פונה ומשרד החקלאות מגיב, אלא גם במיפוי עולמי. חיפוש שמשרד החקלאות מבצע במדינות שונות לגבי תוצרת חקלאית שיש צורך לייבאה לישראל והגנת הצומח במשרד יודעת לומר ליבואן פרי או ירק מסוים אותו ניתן להביא ממדינה X או Y ולשיקולכם".

מגלה: "הנחיתי לגבש אמנת שירות אל מול היבואנים והליך יותר ידידותי בהידברות איתם ובאישורים עד היום".

שרים ומנכ"לים קודמים פעלו רבות בשנים האחרונות לסגירת מועצת הצמחים ולצמצום מועצת הלול והחלפת מנכ"לה שיושב שנים על כסאו. כל הניסיונות כשלו. האם יש לך תוכניות בעניין מועצת הצמחים. הבנתי שהוצאת מחוק ההסדרים, די מפתיע, את ביטול מועצת הצמחים.

"מהר מאד קיימתי שיחות מול האוצר לגבי הכוונה לסגור את מועצת הצמחים, מתוך מחשבה שזה תורם לעליית יוקר המחייה. נפגשתי עם מועצות הייצור ועם החקלאים והשתכנעתי שסגירת המועצות לא תתרום להורדת יוקר המחייה אלא תגרום לכאוס בחקלאות, ומה שמביא לחקלאות חופשית, יביא לחקלאות מבולגנת".

התמיכות לחקלאים יהיו ראויות?

"לא תשמע ממני דברים רעים על האוצר. האוצר שומר על הקופה הציבורית. הגענו להסכמות ובלמנו מה שרצינו והשגנו מה שרצינו בעיקר בתחום התמיכות. התמיכות שנקבעו לא עשו בהם שימוש. למה? הייתה מסגרת קבועה של 700 מיליון שקלים, אבל הנוסחה של תשלום תמיכה, שמכס יירד ממנה, היא משפילה. החקלאים כפי שציינתי לא באו לקחת אותה. ראש הממשלה איתנו בנושא הזה. שוחחתי גם עם שר הכלכלה (ניר ברקת – ש.ו.) בנושא. נתן להבין שההיגיון שלנו נכון. נגבש תכנית טובה בעיקר לחקלאים".

מגבש תכנית למספרם של העובדים הזרים?

"המדינה מהווה בלם. אין היגיון בקביעת מכסה של עובדים זרים. הרי הם לא נשארים כאן לנצח. 45 אלף עובדים זה המספר שאליו אני מתכוון להגיע. כרגע עובדים בארץ 26 אלף תאילנדים. השיטה לא עובדת נכון. עובדים יקרים ללא הצדקה. מוצר בחסר ללא הצדקה. אין אפשרות לפרוץ קדימה ללא זרים. בעזרת השם נגיע ל-45 אלף עובדים זרים".

  קרקע חקלאית ותעריפי המים?

"חקלאי יכול לגדול רק אם יירתמו לעזור לו. יש שיטות מתקדמות להפוך דונם לשלושה דונם. בנושא המים, יש מי שאומר שהאזרחים בישראל מסבסדים את המים השפירים לחקלאות. בדקתי ולמדתי שבחקלאות משקים יותר במים מושבים מאשר במים שפירים; 55 אחוזים שהם 520 מיליון מ"ק מים מושבים. העלות של טיהור מים היא פרויקט לאומי. היעד הוא שעלות מים מושבים יהיה אפס שקלים. אני פועל לצמצם הוצאות חקלאים בעשיית חקלאות. נושא חשוב הוא הטכנולוגיות. צעירים הם פוטנציאל להביא אותם לחקלאות. אנחנו מבוקשים ומחוזרים על ידי שרים זרים שעימם אני נפגש. אני ממש יכול להיות שר חוץ של חקלאות. וולקני חתם עכשיו חוזה עם האיחוד האירופי לזיהוי מוקדם של סדקים בפירות וירקות. היקף החוזה 7.5 מיליון אירו. וולקני יקבל 2.5 מיליון אירו, שש מדינות את ההמשך. סיפור הטכנולוגיות הוא הזדמנות להפוך חקלאות לאטרקטיבית. החקלאות חייבת להיות משתלמת. אתה רוצה משהו ששומר על הקרקע. אין טכניקה יותר טובה לשמור על הקרקע, מאשר חקלאות".

מה העלו ממצאי ועדת הבדיקה שמינית לפריצה לוולקני?

"בראש ובראשונה לייצר אמצעי אבטחה. נוצרה כאן הזנחה של שנים. היכן שבוצעה הפריצה לא הבינו שאיפסנו שם ציוד רגיש. הוועדה ממליצה לזרז מיד ביצוע של מקומות לאפסון ציוד רגיש. התברר שציוד רגיש היה מאובטח בצורה פחותה. לא יכול להיות שמדיניות אבטחה תלויה בעובד קבלן. הנושא כולו בחקירה פלילית של המשטרה. מי שפרץ לוולקני גנב גם מכוניות שעליהן העמיסו את הציוד הרגיש. ברור שמספר אנשים ביצעו את הפריצה והגניבה. הגניבה היא של כמיליון שקלים. זה לא רק נזק כספי. אף אחד לא יודע לתמחר נזק עקיף בגין דחייה של פרויקטים".

לא תיטוש את תפקידך על רקע מה שכותבים לך ותיקי חבריך מסיירת מטכ"ל?

"אף אחד מוותיקי שב"כ והסיירת לא כותב על פרישה ממשרד החקלאות. כולם שמחים שאני שר החקלאות. אני לא אומר כאן דבר. האתגר הוא להתעסק בביטחון המזון של תושבי ישראל. זה אתגר מטורף ואני בו ועליו 24 שעות ביממה ושמח שאמרנו לחקלאים שבאתי להיות שר החקלאות עם החקלאים".

בטקס הפרידה הרעפת שבחים על המנכ"לית היוצאת עו"ד נעמה קאופמן פס. נדהמתי כשקראתי את זה. המנכ"לית תרמה תרומה לפגיעה יומיומית נגד עובדים בכירים וגרמה לכאוס אמיתי במשרד. מדוע בחרת לציין אותה לשבח?

"משיחותיי עם נעמה התרשמתי לטובה. וחוץ מזה, היא סיימה את דרכה כאן ומדוע שתצא מכאן עם טעם מר בפה".

לסיום הריאיון המתבצע ערב חג הפסח תשפ"ג – מה תאחל לחקלאי ישראל?

"קודם כל אני מאחל לכולנו שנחזיר את העטרה ליושנה של החקלאות. מגיע לנו שהחקלאות והחקלאים ייתפסו כקבוצה שתרומתה למדינה אדירה. קשה להסביר מה זה שמירת קרקע, לולי ביצים במרגליות, אביבים ודובב או שטחי חקלאות בניצנה ובערבה. קשה להסביר כמה קריטית היא חקלאות שמחזיקה קרקע ולא רק קרקע שמחזיקה את החקלאות. החקלאים אינם עבדים ולכן זה לא רלוונטי לומר – לצאת מעבדות לחרות. מאד רלוונטי לחקלאים לצאת מעבדות תפיסתית לחרות כזאת.

אני מאחל שנגדיל את הייצור המקומי וזה יבוא ביחד עם הגדלת הייצוא, כי יש לנו מה לייצר ולייצא הרבה".
 אדוני שר החקלאות ופיתוח הכפר ובעת הריאיון ראש הממשלה, תודה על הריאיון המקיף לגיליון חג הפסח תשפ"ג.

"תודה לך שמעון".

היה מאבטח מטוסים ב"אל-על"

אברהם אבי דיכטר, נולד באשקלון ב-14.12.1952. נשוי לאילנה לבית ולרשטיין, מורה ואומנית שאותה הכיר בבית הספר התיכון שבו למדו. הורים לבן, ניב, ושתי בנות – טל ומור, ותשעה נכדים. את ילדותו העביר בשכונת אפרידר באשקלון. היה חניך תנועת "השומר הצעיר". בהמשך התנדב לסיירת מטכ"ל, שבה שירת 3.5 שנים. הוא סירב לבקשת מפקד היחידה אהוד ברק לצאת לקורס קצינים. בתום השירות הצטרף לשירות הביטחון הכללי (שב"כ).

בוויקיפדיה נכתב עליו כי באחת הפעולות של סיירת מטכ"ל, שחדרה לתוך סוריה, השתתף כלוחם במבצע חילוץ של צוות רכב של היחידה שהתהפך ולוחם נהרג. הלוחמים נחשפו וכוח סורי התקדם לעברם. אבי דיכטר שוחח עם הסורים בערבית בסלנג מקומי, סיפר שהם יחידה סורית אחרת ושיכנע את הסורים החמושים שהם נמנים עם הצבא הסורי, וכך הצליח לחלץ בשלום את הלוחמים משטח סוריה.

אחר-כך היה מאבטח מטוסים ב"אל-על". בשנת 1987 זכה בציון לשבח מאלוף פיקוד הדרום על תושייה במרדף שניהל לבדו אחרי מחבל שפוצץ מטען צד בצומת נצרים. דיכטר ירה במחבל מ-40 מטר והרגו. בשנת 1992 מונה ראש מרחב דרום בשב"כ. בכהונתו זו חוסל המהנדס יחיא עיאש, כאשר השיב לשיחת טלפון והמכשיר התפוצץ והרגו.

אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל מונה ראש אגף אבטחה בשב"כ ובשנת 1999 היה סגן ראש השב"כ.

בשנת 2000 ראש הממשלה אהוד ברק מינה את אבי דיכטר לראש השב"כ והוא שירת בתפקיד בימי האינתיפאדה השנייה, שבמהלכה נרצחו יותר מאלף ישראלים, למרות סיכולים רבים של השב"כ.

אבי דיכטר דחף לחיסול צמרת החמאס במבצע "קטיף כלניות", גם במחיר של פגיעה סביבתית קשה. דעתו לא התקבלה. פצצה במשקל של רבע טון הוטלה על מפגש בכירי חמאס. הצמרת כמעט שלא נפגעה. בהמשך חוסלו בכירי תנועת הטרור.

אחרי חמש שנות שירות סיים דיכטר את תפקידו והחליף אותו סגנו יובל דיסקין.

אחרי ההתנתקות, שהביע הסתייגות ממנה, נסע דיכטר לשלושה חודשים למכון ברוקינגס בוושינגטון כעמית מחקר.

בדצמבר 2005 הצטרף למפלגת "קדימה" בראשות אריאל שרון. הוא דורג חמישי ברשימה לכנסת ונבחר לכנסת ה-17. בשנת 2006 מינה אותו ראש הממשלה אהוד אולמרט לשר לביטחון פנים בממשלה ה-31. בשירותו ערך רפורמות במשטרה והקים למעשה את יחידת החקירות הבכירה להב 433 בעלת יכולת להילחם בפושעים. עד סיום כהונתו נאסרו ראשי משפחות פשע בהם האחים אברג'יל, עמיר מולנר ושלום דומרני.

באוגוסט 2018 פרש מ"קדימה" ונענה בחיוב להצעתם של בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק, לכהן כשר להגנת העורף, ושנה אחר-כך כיהן בהתנדבות כיושב ראש הקרן לרווחת נפגעי השואה. דיכטר הוא בן לניצולי שואה.

בשנת 2016 היה יושב ראש ועדת חוץ וביטחון בכנסת וראש ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים. אבי דיכטר הוא יוזם חוק הלאום, שאושר בשנת 2018 ברוב של 62 חברי כנסת מול 55 ושני נמנעים. ב-28 באוקטובר 2019 החל לכהן בתפקיד סגן שר הביטחון והיה בתפקיד עד 17 במאי 2020. אבי דיכטר נבחר למקום ה-11 ברשימת הליכוד לכנסת ומכהן בממשלה ה-37 מאז הקמת המדינה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש
תפוחי אדמה, צנוניות, עגבניות שרי וגם בטטות. השטחים החקלאיים בעוטף עזה מספקים כ-50% אחוז מסך הדרישה הקלורית השנתית של אוכלוסיית ישראל. קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחנה את השפעת המלחמה על ייצור המזון באזור

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן