תקציב התמיכות בביטוח חקלאי לשנת 2024 גדל בכ-50 מיליון שקלים ביחס לתקציב שנת 2023 ועומד כעת על 290 מיליון שקלים
*תמונה ראשית: שמואל תורג'מן, מנכ"ל קנט
הקרן לביטוח נזקי טבע (קנט) הגישה לשר החקלאות ופיתוח הכפר ח"כ אבי דיכטר תכנית לרפורמה בתחום ביטוח נזקי טבע ואסונות טבע. עיקרה של התכנית שיפור והרחבת ביטוחים לחקלאים.
במכתב לשר שפרטיו הגיעו למערכת "יבול שיא" נאמר כי פרמיות הביטוח של החקלאים מסובסדות על ידי המדינה, בשיעורים שבין 35 ל-80 אחוזים. סך הפרמיות השנתיות המשולמות על ידי המדינה, עומד כיום על כ-200 מיליון שקלים. סך הפרמיות השנתיות המשולמות על ידי החקלאים הינן כ-200 מיליון שקלים.
"ברבות השנים, נוצר צורך בשיפורים והרחבות לביטוחי קנט", נאמר בראשית הדברים, "והסיבות הן: תת ביטוח בעקבות עלייה חדה בהוצאות הייצור, שינויים אקלימיים המגדילים את נזקי החקלאים וירידה ברווחיות הגידול, בין היתר, עקב הורדת מכסים".
קנט מפרטת את עיקרי השיפורים המוצעים:
1. יצירת ביטוח מקיף (מאוחד) לאסונות טבע ולנזקי טבע – איחוד שני מסלולי הביטוח, שיימכרו כמקשה אחת, יפשט את הטיפול בפוליסות, הן בשלב הטיפול בפוליסות, הן בשלב ההנפקה והן בשלב הפיצוי.
2. הגדלת שיעור השתתפות מדינה בפרמיות החקלאים וקביעת שיעור אחיד. מכיוון שהמדינה משתתפת בפרמיות החקלאי בשיעורים שונים, אנו מציעים לאחד את שיעור ההשתתפות לכל הביטוחים ולהגדילו לשיעור של 70 אחוזים.
3. הגדלת סכומי הביטוח במרבית הענפים והתאמתם להוצאות הייצור בפועל. סכומי הביטוח אמורים לכסות את הוצאות הייצור של החקלאים ובפועל לא עודכנו מזה שנים רבות, ולכן הגענו למצב שבחלק מהענפים אנו נמצאים במצב של תת ביטוח ביחס להוצאות הייצור של החקלאי.
4. הקטנת שיעור ההשתתפות העצמית במסלול אסונות טבע ל-20% במקום 30%. במסגרת איחוד הפוליסות, יקטן שיעור ההשתתפות העצמית שכיום הינו מאד גבוה ועומד על 30 אחוזים מהיבול המבוטח בנזקי חוסר יבול. הפחתתו לשיעור של 20% תקל מאד על החקלאים הניזוקים.
5. הוספת תכנית ביטוח חדשה להתמודדות עם מחלת שפעת העופות בענף הלול. בשנה האחרונה נוהלו מספר דיונים בנושא תכנית ביטוח בקנט להתמודד עם מחלת שפעת העופות בענף הלול שהולכת ומתפשטת בעופות, בצורה של תכנית ביטוח שתאוחד עם עוד שתי מחלות בענף הלול אותן החברה כבר מבטחת – ביטוח ניוקאסל וביטוח סלמונלה.
קנט קובעת כי התכנית המוצעת על ידה תביא גם לעלייה בשטחים המבוטחים וההערכה היא של גידול בתקציב התמיכות השנתי בסכום של כ-250 מיליון שקלים.
הקרן לביטוח נזקי טבע מדגישה במכתב לשר החקלאות כי התכנית המוצעת תשיג כמה וכמה מטרות: הוזלת מחירי התוצרת החקלאית, היערכות והתמודדות עם השינויים האקלימיים הצפויים, שמירה על אדמות המדינה, חיזוק החקלאות המקומית בהתמודדות עם משברים צפויים, הגדלת התמיכה הישירה, המותרת בהסכמי הסחר הבין לאומיים; תמיכה זו נהוגה ומקובלת בעולם ככלי היעיל ביותר לפיתוח החקלאות ולהגדלת הרווחה הציבורית.
עד כאן סעיפי הרפורמה וההסברים שהועברו לשר החקלאות.
דוברות משרד החקלאות, העבירה לבקשתנו, את התגובה הבאה:
"משרד החקלאות רואה עין בעין את יעד הגדלת השתתפות הממשלה במימון הפרמיה לרכישת ביטוח נזקי טבע בהיקף של כ-80 אחוזים וכן את יעד הרחבת התכניות הקיימות. כדי להגיע למטרה זו, המשרד מגדיל מדי שנה את התקציבים המיועדים לביטוח החקלאי. לראיה, תקציב התמיכות בביטוח חקלאי לשנת 2024 גדל בכ-50 מיליון שקלים ביחס לתקציב שנת 2023 ועומד כעת על 290 מיליון שקלים. זה הסכום הגבוה ביותר שהקצה המשרד לתמיכות בביטוח אי פעם!"
בחברת קנט ציינו בקורת רוח את הגדלת תקציב התמיכות השנה לעומת השנה הקודמת.
אף שהרפורמה המוצעת נכתבה ונשלחה קודם מתקפת הטרור הקטלנית של מחבלי החמאס, המהלומה הקשה שספגו חקלאי ישראל בזירות השונות, אכן חייבה לחולל שינויים רציניים בתכניות הביטוח החקלאי והפחתה של ממש בהשתתפות החקלאים בפרמיית הביטוח. אולם דווקא לסעיף הזה תגובת המשרד לא התייחסה כלל ועלינו לצפות שתהיה הערכה מחדש בנושא רגיש זה.
