יבול שיא
הרפת והחלב
צחי שנרך

רשות החדשנות: ראיון עם צחי שנרך

3 דק' קריאה

שיתוף:

"הראש היהודי ממציא לנו פטנטים" – משפט שליווה לפני עשרות בשנים את שיר הפטנטים של הבדרן אורי זוהר, היום רב בישראל. פטנטים והמצאות מאפיינים במשך שנים את התעשייה הטכנולוגית הישראלית, שנסקה זה מכבר לשחקים והיוותה מקור נפלא לשפע של אקזיטים ומקום של כבוד לישראל בקדמת הבמה העולמית. 

במאה העשרים ואחת הנושא המוביל את התעשייה וגם את החקלאות הוא חדשנות. על כל צעד ושעל ניתן לזהות טביעת אצבעות של מפתחים, ממציאים והוגי רעיונות מתקדמים לביצוע.

"הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, שהוקמה לפני שלוש שנים, הציבה לה למטרה לחזק את הכלכלה הישראלית באמצעות חדשנות טכנולוגית" – דברים שאומר לנו סגן מנהל הרשות שאחראי גם על המערך הטכנולוגי של הרשות, צחי שנרך – "בין המטרות שמנחות אותנו, יצירת מקומות עבודה בפריון גבוה, ומעגלי תעסוקה נרחבים סביב אנשי המו"פ המהווים משאב עיקרי וחשוב בארץ. המעגלים הרחבים כוללים למשל אנשי שיווק, ייצור וכו'. לחברות להם מעגלי תעסוקה נרחבים אנו קוראים – חברות שלמות" .

"בנוסף, אנו מעוניינים בפיתוח טכנולוגיה מתקדמת כדי שהחברות ייצרו בידול ממתחרים בעולם".

בכל מה שנקשר לחקלאות קובע שנרך: "אנו תומכים במגוון רחב של טכנולוגיות בחקלאות, לא רק חקלאות מדייקת. לאו דווקא תומכים בפיתוח זנים קלאסי. למשל, אנו תומכים בעריכה גנטית, מיכון, דשנים חכמים, מערכות טכנולוגיות לחממות מתקדמות, טיפול במשק החי באמצעים טכנולוגיים – לדוגמא מתי פרה מיוחמת, מדידת חום לצאן, רובוטים שמגדילים פריון ועוד".

מנהל המערך הטכנולוגי של הרשות לחדשנות, צחי שנרך מציין כי "אין הגבלה ואין העדפה לתחום כזה או אחר. כל בקשה שמוגשת, נבדקת, נבחנת בדרך מקצועית לחלוטין, קודם שמתקבלת החלטת התמיכה הכספית בפיתוח/מיזם".

מדי שנה קולטת הרשות לחדשנות 3000 עד 3500 בקשות לתמיכה.

"כל תכנית נבדקת בידי צוות מומחים. לטובת המשימה עומדים לרשות החדשנות כ 200 מומחים בתחומים הטכנולוגיים השונים, אלו אנשי מקצוע שבודקים את התכניות. אחרי הבדיקה הם מגישים חוות דעת לוועדה סטטוטורית הנקראת "ועדת המחקר" וחברים בה לפחות חמישה. בראשה יושב ראש הרשות ד"ר עמי אפלבאום, שהוא גם המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה וכן נציגי ציבור ונציגי ממשלה. החמישה קוראים את חוות דעתו של המומחה שבדק את הפרויקט ואת המלצתו. וועדת המחקר היא הגורם היחיד שיכול לאשר או לדחות את הפרויקט ולהחליט על גובה המענק שנע בשיעור שבין 30 ל-50 אחוזים מההשקעה הכוללת שנדרשה. החברה חייבת להציג בפני הרשות מימון תואם (מצ'ינג) שהיא נדרשת לגייס ממשקיעים נוספים בפרויקט".

צחי שנרך מדגיש כי ככל שהחברות שנבחרו יהיו יותר חדשניות ועם העזה טכנולוגית, "הרשות תשתתף יותר בסיכון של הפרויקט באמצעות מענק גבוה יותר".

שנרך מגלה כי חברה שזכתה במענק הממשלתי ומתחילה לייצר מכירות אחרי תקופת פעילות מסוימת, היא נדרשת להחזיר תמלוגים עד לגובה המענק שאושר. אם חס וחלילה כשלה פעילותה של חברה שזכתה במענק, אין לה כל מחויבות להשיב כסף לרשות.

ואם חברה עשתה אקזיט, היא מחויבת להחזיר להם כספים?

"במקרה כזה אנחנו לא משתתפים בהצלחתה של החברה, אלא מבקשים כאמור את המענק שניתן לה כדי להעמיד אותו לטובת הפרויקט הבא שלה או של אחרים".

ומכיוון שאין הגבלה או העדפה הרי שהמיזמים יכולים להיות של חברה בראשית דרכה או של קבוצת חוקרים באקדמיה שחברו יחדיו כדי לפתח טכנולוגיה עבור התעשייה, או חברה גדולה או אפילו ליחידים שעוד לא פתחו את החברה באופן רשמי עדיין.

התקציב הכולל של רשות החדשנות הסתכם בשנת 2019 במיליארד ושבע מאות מיליון שקלים ומזה מעניקים את כספי המימון לפרויקטים שוועדת המחקר מאשרת. הרשות לחדשנות היא ישות סטטוטורית עצמאית ותקציבה הממשלתי מגיע דרך משרד הכלכלה והתעשייה.

צחי שנרך הגיע לרשות החדשנות אחרי פרק ביטחוני בחייו. שירת שירות קבע בחיל המודיעין ובמפא"ת וסיים בדרגת סגן אלוף. לאחר שחרורו ניהל חברת תוכנה בטרם עבר לרשות. הוא מתגורר במושבה קדימה.

מערכת "יבול שיא" החליטה להציב במקום מרכזי, בולט, את תחום החדשנות החקלאית. מעתה ואילך נפרסם מדי חודש מיזם טכנולוגי חדשני בחקלאות והראשון יהיה דווקא מתחום החקלאות הימית: פיתוח חדשני מתקדם להגן על חסילונים (שרימפס) מווירוס קטלני לאוכלוסייה הימית בעולם.

ראשי החברה הבהירו שהפיתוח שעליו הם שוקדים אינו אמור לשרת את חובבי החסילונים בארץ, אלא נועד לעולם הגדול, שכן על שולחן הסעודה עולה כמות מדהימה של ארבעה וחצי מיליון טונות חסילונים בשנה ברחבי תבל.

צחי שנרך | צילום יח"צ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
מיזם אינטרנטי חדש, "מחוברים לשימור המקום", משולב בדיווחים מן השטח בזמן אמת, מעשיר ומאתגר, שאליו מוזמנים להצטרף תושבי ההתיישבות הכפרית  אין כמו קיבוצים ומושבים הפזורים על פני הארץ, שהוקמו בזעת אפיים בתחילת ובאמצע המאה
3 דק' קריאה
ריטה זילבר ודליה קרון – שתי הנשים שחלו בסרטן השחלה ועם החלמתן זיהו, שעל מנת להחלים יש ליצור את התנאים הנכונים והטובים ביותר להחלמה וריפוי של אנשים המחלימים מסרטן * מכאן מתחיל סיפור הקמת
7 דק' קריאה
גדעון חרובי מתקן אי דיוקים מסיפור אותו הלילה הארור, ביוני 1948 – הלילה בו נלחמו לוחמי צה"ל מול לוחמי האצ"ל בחוף ויתקין על אוניית "אלטלנה" – וכן אודות שני חללי צה"ל מאותו לילה: יעקב
4 דק' קריאה
מורכב, צנוע, מתחכם או בגובה העיניים. יין יכול להיות יוקרתי וגם עממי ונגיש. נעם פלד דינסטג מרמת יוחנן גילה את העולם הזה דווקא בסופרמרקט  הסיפור שלי עם יין התחיל בילדות, בקבלות שבת בקיבוץ רמת
2 דק' קריאה
מורן מוסט, מומחית בתרבות הנוער במרחב הכפרי, מנפצת את אשליית המוגנות שמאחורי השער הצהוב. איך משפיע אי הציות של המבוגרים לחוקי התנועה בתוך הקיבוץ על תרבות האלכוהול של הנוער ולמה תחושת הביטחון מסוכנת  השיחה
6 דק' קריאה
עמי וואלך (76), בן וחבר משמר העמק, הציג בתערוכות רבות. בעיות בריאות וליקוי שמיעה עזרו לו לפתח סגנון מיוחד בו פיסות מציאות נהפכות לעולם פנימי מופשט נעדר גבולות, בו הוא רואה את הקולות בצבעים 
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן