רשמים ותמונות מתערוכת "אגרו ישראל -יבול שיא", תערוכה גדולה בהצלחה כבירה

החזאים בשירות המטאורולוגי הכינו אותנו ליום גשם, 24 שעות לפני שהתערוכה פתחה את שעריה וגשמים גם ביום הראשון של המפגש החקלאי המסורתי. התחזית הקודרת-משהו לא התאמתה, לא ביום שלפני, לא ביום הראשון המרכזי וגם לא ביום השני של האירוע הגדול במעיין חרוד.

מזג האויר היה נפלא, האיר פנים משחר היום ועד רדת החשיכה ובזכות יום אביבי בעונת הסתיו, נהרו אלפים למתחם התערוכה בגלבוע.

גם מי שלא נם את שנתו בלילה שלפני, כאשר צפה בשידורי הטלויזיה, לדעת אם הממשלה הנוכחית סיימה את דרכה, אגר די כוח לבוא ולא להחמיץ את ההצגה הגדולה של החקלאות הישראלית המתקדמת.

זה לא דבר של מה בכך: 130 מציגים ואף יותר הכינו מבעוד מועד מפגש מקצועי שהיה גם בבחינת מצגת-על אל מול משרד חקלאות שהתנהל שנה ויותר על פי דוקטרינה שאפיינה בעבר תקופות חשוכות, בעיקר מבית מדרשה של ברית המועצות, ושבאה לידי ביטוי מוחשי, שלילי לחלוטין, ממי שעדיין מכהן, לא לזמן רב, שר האוצר אביגדור ליברמן.

החקלאים, החברות המסחריות ושפע הציוד החקלאי המרהיב והמרשים, נפרשו במרחבי הגן הלאומי וחשפו לעין כל חקלאות ישראלית במיטבה, שיש במה להתגאות בהישגיה ובמעשיה ושלא יבלבלו את המוח בבית דגן שהחקלאים במאה העשרים ואחת אינם יודעים לגדל, לייצר, ועומדים על מקומם ללא עתיד בטוח.

במרכז התערוכה הוצב האוהל שבו התקיימו לאורך שני ימי האירוע הגדול, הרצאות בנושאים אקטואליים רבים ומעניינים. תכנית שהוכנה בקפידה רבה על ידי מנהלת מו"פ צפון, חיה רק יהלום, והיושב ראש המקצועי של הכנס, אלקנה בן ישר, שהיה קודמה של רק יהלום בתפקידה הנוכחי.

תערוכת "אגרו ישראל-יבול שיא" הוזנקה לדרכה בסדרת ברכות.

ראש המועצה האזורית "גלבוע", עובד נור, התייחס בתחילת דבריו לתוצאות המדגמים בתום יום ההצבעה לממשלה חדשה. "אני מציע לכולכם להזדקף, לחייך. אני מאד אופטימי. זה עתה ציינו 101 שנים לערש ההתיישבות, למעיין חרוד. אנו חיים באזור של שגשוג, פיתוח החקלאות, השטחים הפתוחים והשטחים בכלל. יותר גרוע מזה שהיה עד היום במשרד החקלאות לא יכול להיות. הנושא הזה בידינו, אנחנו נדאג לעצמנו ונגשים את כל המטרות. אני מודה למארגני התערוכה ומאחל לכולם להיפגש כאן גם בשנים הבאות".

איתן ברושי, יושב ראש "ארגון מים לישראל", ציין בתחילת דבריו בסיפוק רב ש"הצלחנו לעצור בכל התקופה האחרונה את עליית מחירי המים לחקלאות. הבוקר (2 בנובמבר) שוחחתי עם חזי ליפשיץ (מנהל רשות המים החדש-ש.ו.) ואמרתי לו שצריך לעשות הכול כדי שלא תתבצע עלייה במחירי המים לחקלאות ללא דיון בהשתתפותנו ונציגי החקלאים. הבהרתי לו שנבקש דיון מיוחד עם אנשי המטה שלו בנושא הזה".

ברושי ציין כי שוחח גם עם דורון שמואלי ממושב עין ורד, חבר במועצת המים והובהר לו שאין להעלות את המים לחקלאות, ללא דיון ממצה עם כל הגורמים הנוגעים לעניין.

ברושי הוסיף כי "אם חושבים שצריך להעלות את מחיר המים לחקלאות, צריך לתת לחקלאים פיצוי כספי על ייקור המים. שהאוצר יעביר כסף לחברת מקורות ומשם לחקלאים ולא ש"מים לישראל" יהיו הצינור להעברת הכספים".

בנושא אחר הגדיש איתן ברושי ש"הרפורמה שהציג משרד החקלאות, לא היתה צריכה להגיע לאן שהגיעה. אנחנו מציעים שלקראת הדיון בנושא שיהיה בהתאחדות חקלאי ישראל נכפיל את מספר הנציגים שאמורים לדון בנושא. במקום השישייה שהייתה עד היום, יהיו 12 נציגים. שישה שיהוו זרוע לכל נושא החי וזרוע לכל נושא הצומח. עלינו לעבור מהגנה להתקפה. הטעות הגדולה הייתה של הכנסת המתפזרת, שהיו בה הרבה תומכי חקלאות, שלא מימשה את ההתחייבות שלה להעביר את חוק החקלאות".

ברושי, שהיה בעבר חבר כנסת במפלגת העבודה, הפתיע כשאמר בהמשך דבריו: "הממשלה שתקום תהיה הרבה יותר טובה לחקלאות ועליה להשלים את חקיקת חוק החקלאות שבא להגן על החקלאים והחקלאות".

בסיום דבריו התבטא איתן ברושי כך: "בעיניי, תוצאות הבחירות לא הפתיעו. על החקלאים לבנות יחסים מחדש עם משרד החקלאות, להיות נחושים יותר, לפעול שלא יעלו את מחירי המים לחקלאות ושמחירי מי הקולחין יירדו. עד היום איבדנו כושר לחימה ורצון להיאבק. עלינו לממש את הריבונות ושמירת השטחים הירוקים".

המזכיר הכללי של ארגון מגדלי הירקות (הגדול בישראל), מאיר יפרח, פתח את דבריו במילים: "אחרי לילה שלא ישנתי, קמנו לשחר יום חדש. אני מקווה שהשינוי שקרה הבוקר ייתן את אותותיו בחקלאות ובחקלאי ישראל".

וכך המשיך: "התערוכה והמפגש של היום במעיין חרוד הם עדות לחקלאות ישראלית מתקדמת. נמשיך לספק תוצרת מתוצרת ישראל בשיטות חדשניות ופורצות דרך של מינים וזנים חדשים באיכות ונעבור את התקופה החשוכה. כל הכבוד ל"יבול שיא" ועל כך תבורכו".

מאיר יפרח לא יכול היה שלא להתייחס להנהגה הנוכחית במשרד החקלאות וכך המשיך את דבריו בפתיחת התערוכה: "החקלאות הישראלית היא מהטובות והאיכותיות בעולם. אבל במשרד החקלאות יושב שר שמפורר את החקלאות. הוא הגיע לתפקיד בזכות פטרונו שר האוצר, שאין להכביר עליו מילים. פעם הוא נגד ערבים, פעם הוא נגד חרדים ועכשיו הוא נגד החקלאים. מה אפשר להגיד על תקופה חשוכה כשהשר במשרד החקלאות אומר שהחקלאים לא יודעים לגדל, דורכים במקום שנים רבות ולא עושים להורדת יוקר המחיה. השר לא פועל ולא מבין, וכל מה שהוא אומר זה סיפורי סבתא. נתנחם שתקופת השר במשרד קצובה".

מאיר יפרח גילה ש"שהשר העביר 200 מיליון שקל לטייקונים וליבואנים בגיבוי שר האוצר ולא היה מסוגל לעזור לחקלאים לא בנושא עובדים זרים, לא בנושא מים, לא בנושא השקעות. שפך מיליארדים על כלום. טווס שלא הוריד את יוקר המחיה".

בשם התנועה הקיבוצית בירכה הדס דניאלי ילין, משנה למזכ"ל התנועה. את דבריה פתחה בחיוך רחב כשאמרה: "לראות כותנה חוזרת לישראל זה כיף גדול. גם נוכחות פיזית. כולנו חשים מה שאתם החקלאים עושים ביום-יום. חקלאות היא ערך, חשיבות עצומה למדינת ישראל, גם אם זו לא תמיד רואה זאת כך. נמשיך להיאבק למען החקלאות הישראלית ונגד המגמה לפתיחת היבוא וצמצום החקלאות הישראלית". דניאלי ילין הוסיפה שיש לשמור על השטחים הפתוחים.

בטקס הפתיחה דיברו גם נציג חברת "טראלייט סולארטק" והד"ר עדי טפלייה, המדען הראשי של חברת "תבל" על חקלאות בעידן המידע.

ומכאן נעבור לשני תקצירים מההרצאות שנישאו על ידי חוקרים, מדענים ואורחים בשני ימי התערוכה.

פריצת דרך במחקר חדש להארכת חיי המדף של מלפפונים

באמצעות בינה מלאכותית – תסייע בחסכון וצמצום פחת בפירות וירקות

ד"ר דני גמרסני, פרופ' עופר שיר – מכון מיגל

עקב משבר האקלים המאתגר את מגדלי הפירות והירקות והמגמה להאריך את חיי המדף שלהם לאחר הקטיף, ובהמשך למגמה העולמית לצמצום הפחת במזון הטרי (ההערכה היא ש 40%-25 מהמזון הטרי נזרק) – המחקר בתחום זה הינו רלוונטי ביותר למגדלים, בתי הקירור והאיסום, רשתות השיווק והצרכנים.

הישג המחקר במכון המחקר מיגל, מהווה פריצת דרך במחקר מדעי להארכת חיי המדף של פירות וירקות טריים בפרט, ושימוש בבינה מלאכותית להגדלת פריון בגידולים חקלאים במבני גידול מבוקרים בכלל. המחקר נתמך על ידי משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

הפרי שנבחר לניסויים הינו המלפפון, הסובל מפחת גבוה ביותר ברשתות השיווק בארץ ובעולם, ירק בעל ערך מסחרי גבוה ומקור טוב לנוגדי-חמצון, מגנזיום, ויטמין סי וסיבים תזונתיים. הארכת חיי המדף של המלפפון הינה אתגר פוסט-הרבסט עולמי אמיתי, שהפך למטרת המחקר של פרופ' שיר וד"ר גמרסני.

למלפפון פוטנציאל פוסט-הרבסט מוגבל של פחות מ-14 ימי אחסון, כתוצאה מאיבוד מסה, שינוי צבע הקליפה, התרככות, הידבקות בפטרת, ופגמים חזותיים נוספים. כמו כן, מלפפונים רגישים ביותר לנזקי קור כאשר הם מאוחסנים בטמפרטורות הנמוכות מ 7°C—10°C – המביאות להידרדרות מהירה במצבם.

לצורך הניסויים, הועברו מלפפונים טריים מיד עם קטיפתם למרכז לחדשנות בפוסט-הרבסט במכון המחקר מיגל, עברו מדידות קפדניות, וטופלו ע"י צוות המעבדה בהתאם לפרוטוקולי טיפול שהציעה הבינה המלאכותית ואוחסנו למשך 4 שבועות, בהתאם לתנאים שהוגדרו ע"י האלגוריתם ובסיומם הוצאו ועברו מדידות קפדניות של מצבם.

מדד ההצלחה של הפרוטוקול הוגדר כמזעור השינוי במצב הפרי מאז הקטיף. כלומר, מניעת איבוד מסה, צמצום שינוי הצבע, דרגת הקשיות וכד'.

בתום מערך הניסויים, בעזרת האלגוריתם, נמצאו מספר פרוטוקולים שונים, שעל פיהם נרשמה הצלחה לאחסון המלפפונים ולהביאם למצב טוב יותר משמעותית מהטיפולים שהיו מוכרים עד כה (ובפרט, טיפול הרפרנס של המעבדה בו היה שימוש עד למחקר וניסוי זה). בנוסף- מלפפונים במצב טוב אוחסנו מחדש לתקופת המשך של 5 שבועות נוספים, ובסיומה נמדדו שוב. התוצאה – המלפפונים שמרו על איכות פוסט-הרבסט מפתיעה באיכותה, לעומת טיפול הרפרנס שלא הצליח למנוע רקבון. זהו הישג בינלאומי של פוסט-הרבסט באחסון מלפפונים למשך  9 שבועות!

בהמשך להצלחת המחקר, בוחנים כעת החוקרים במיגל אפשרויות להרחבת הפעלת האלגוריתם לאופטימיזציה והרכבת פרוטוקולים מורכבים באמצעות בינה מלאכותית גם בתחומי חקלאות נוספים. אחד מהם הינו התאמה ליצירת פרוטוקולי לגידול בתחומי חקלאות ורטיקלית וחקלאות אינטנסיבית במבני גידול מבוקרים, בהם קיימות השפעות של תאורה, הרכב הגזים, טמפרטורה, הרכב תמיסות הדשן וטמפרטורות המים וכד'. בעולם טרם נחקר תחום הגידול ופרוטוקולי הגידול בסביבה מבוקרת תוך בחינת מספר רב של פרמטרים ובסיוע מחשב לחזות את השילובים האופטימליים.

החקלאות בישראל: עבר – הווה – עתיד

הרפורמה בחקלאות ששר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר קידמו במהלך השנה האחרונה גרמה לנזק אדיר ובל יתואר לחקלאות בישראל

*אילנה דרור

התפוקה החקלאית בישראל בשנת 2021 הייתה 32 מיליארד ₪. כמעט עשור התפוקה החקלאית נשארה ללא שינוי (כמעט), ואינה עולה כפי שהיינו מצפים שתעלה, לפחות בעלייה של הגידול באוכלוסייה (כ-2% בשנה).

בחמישים שנה האחרונות הגידולים במדינת ישראל עברו שינויים רבים. בעבר היו מגדלים בארץ (שנות ה-70) סלק סוכר (מעל 60 אלף דונם), בערבה היה גידול נרחב של עגבניות ופלפלים לייצוא והיינו מעצמה של מיני פרחים לשוק האירופאי. ואילו היום אנחנו מתמחים בגידול מטעים (בעיקר אבוקדו ותמרים) וירקות וייצוא פרחים ועגבניות.

אם נבחן את כמות התפוקה החקלאית (בטונות) לאורך עשרים השנים האחרונות נראה שהכמות הכוללת (צמחים ובעלי חיים יחד) גדלה ב- 6.4% משנת 2004. כמות התפוקה בגידולים הצמחיים קטנה בעשרים אחוז ואילו בבעלי חיים הכמות גדלה מעל לארבעים אחוז. השינויים הבולטים הם בענף גידולי השדה שעלה בכמות בכמעט 17% ואילו הירקות קטנו ב- 10%. בבעלי חיים, בענף ההטלה מספר הביצים גדל ב – 57% וכמות ההודים קטנה ב- 25%. גם כמות דגי הבריכות קטנו ביותר מ- 34% .

אם נסתכל על יעדי השיווק (שוק מקומי, תעשייה, ייצוא ועוד) של התוצרת החקלאית ניתן לראות שבשנות השמונים הייצוא של התוצרת היה 30% מנתח השוק בעוד שב- 2021 הייצוא היה 13% בלבד.

התשומה הקנויה, כאחוז מהתפוקה, לא השתנתה הרבה משנת 2000 ונשארה בסביבות ה- 53%. החלוקה בין התשומה הצמחית לתשומה בענפי בע"ח גם כן נשארה זהה, ורק בשנים האחרונות התשומה בענפי בעלי חיים עלתה ומתקרבת ל-60%. הוזלת מחיר המים (בחלק מהאזורים) בעקבות תיקון 27 תרמה לירידה בעלויות התשומה בענפי הצומח.

ערך התמורה של ענף החקלאות מסך התפוקה החקלאית משנת 2000 לא השתנה ונע סביב ה-20%.

ומה יהיה עתיד ענף החקלאות?? שאלת מיליון הדולר.

הרפורמה בחקלאות ששר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר קידמו במהלך השנה האחרונה גרמה לנזק אדיר ובל יתואר לחקלאות בישראל. את רוב הנזק אנחנו אפילו לא יכולים להתחיל לכמת. ולצערנו, בתחילת 2023 תופעל פעימה נוספת של הרפורמה. ברור שהרפורמה תשפיע על עתיד החקלאות הישראלית. כבר כעת ברור שישנם גידולים שיחדלו מלהתקיים – כמו השום למשל.

חוקרים מהפקולטה לחקלאות פיתחו מודל שנקרא VALUE. המודל בודק הקצאה של מים, קרקע, ועובדים ל- 55 גידולים שונים, בכפוף למגבלות אזוריות. למעשה אפשר לבדוק מה יקרה בעתיד אם משנים פרמטרים שונים. התוצאה של בדיקת הרפורמה עגומה… ישנם אזורים בארץ, בעיקר בנגב, בגליל ובגולן שהחקלאות שם תשנה את פניה מבלי הכר.

הרווחים של החקלאי ישתנו מעל ל- 40%, ועם תוצאה כזו מי יודע אם בכלל יישארו חקלאים.

כולנו תקווה שהבחירות הקרובות יביאו איתם רוח של שינוי ויציבות ונקווה שיגיעו שר אוצר ושר חקלאות שיבינו את המורכבות של החקלאות הישראלית ויובילו את החקלאים והחקלאות להסכם שישאיר את החקלאות הישראלית על המפה.

*אילנה דרור היא הכלכלנית של התאחדות חקלאי ישראל

מפגש בלתי שגרתי עם חקלאים מעזה

"תערוכה נהדרת, נהנינו לפגוש חברים ישראלים"

שמעון וילנאי

בשעה 11 בבוקר הגיע אל שערי הגן הלאומי מעיין חרוד, האוטובוס של חברת "אלומה" שנשא בתוכו אורחים רצויים מאד באירוע השנתי הגדול, תערוכת החקלאות "אגרו ישראל-יבול שיא" – חמישה עשר חקלאים ואנשי מסחר תושבי עזה ובית לאהיה ועוד קבוצת חקלאים מטול כרם.

הלל אדירי, בעבר קצין חקלאות ומים במינהל האזרחי בעזה, ריכז את החבורה הפלשתינית ודאג להביא אותם לתערוכה. אדירי פעל בשירות ארגון ECF שגם ארגן לפני שלושה עשורים את כנס אוסלו.

האורחים סובבו שעות במרחבי התערוכה, בחנו מקרוב ציוד חקלאי ותשומות לרוב ושבו לאוטובוס בשעות אחר הצהריים.

מחמוד ח'לייה, ראש אגודת תות שדה בלאהיה, 20 שנה בתפקיד, התבטא כך בסיום הביקור בתערוכה: "תערוכה טובה, מעניינת מאד. ראיתי הרבה דברים חדשים, פגשתי ספקים שעובדים אתנו ואנחנו קונים מהם תשומות לחקלאות שלנו".

ח'לייה, דובר עברית שוטפת ובלי אף שגיאה, גילה לי שהעסקים עם החברות בישראל נעשות כולן עם מטבע השקל.

"אני לא מכיר עסקים בלי שקל. אנחנו חיים עם שקל, עובדים עם שקל. אנחנו משלמים בזמן ואין בעיות. טוב לעבוד עם הישראלים והלוואי שנוכל להמשיך לעבוד עוד שנים רבות".

מחמוד ציין כי בבית לאהיה 500 חקלאים מגדלי תות על שטח כולל של 3500 דונם.

למי אתם משווקים?

"לעזה ולגדה. לישראל אסור לנו למכור ואני מקווה שיבוא יום ונוכל למכור גם לישראל את התות שלנו".

בעזה ובגדה אתם מקבלים מחיר טוב לתות?

"כן. בעניין הזה אין לנו טענות. משלמים מחיר טוב ובזמן".

איך עוברת התוצרת לגדה?

"דרך מעבר כרם שלום, אחר כך לתרקומיה וגם דרך מעבר טול כרם".

זו תערוכה ראשונה בישראל שאתה מגיע אליה?

"לא ראשונה. כל תערוכה שיש בישראל אני מבקש אישור לבוא ומאשרים לי. נהנה כל פעם לראות חידושים, כי הישראלים יודעים להמציא, לפתח ולחדש. מעניין מאד אצלכם".

מחמוד לא רק נושא תפקיד ציבורי. הוא בעצמו גם חקלאי והוא לא רק מגדל תות. "יש לי 100 דונם אדמה חקלאית. על עשרים דונם אני מגדל תות. על שאר השטח יש לי חממות מלפפון ועגבנייה, פרדס של אשכוליות, ואת התוצרת הזו אני מוכר לגדה, לכל ערי הגדה".

אתה תמיד מגיע עם הלל אדירי, בזכותו, בארגון האישי שלו?

"מה אני אגיד לך. הלל איש מדהים. הוא משקיע את הנשמה כדי שחקלאים מעזה ומהגדה יבואו לאירועי חקלאות בישראל. אני מאחל לו שימשיך לעזור לנו לבוא. הלוואי שיחיה 200 שנה. בן אדם כזה נחמד לא מוצאים בשום מקום".

מחמוד ח'לייה בן 62. עשר בנות ושני בנים משתי נשים.

יש גם נכדים?

"שאלה יפה שאלת. יש לי מהילדים שלי 50 נכדים".

שיהיו בריאים, אתה זוכר את כל השמות שלהם?

"וואלה, זו שאלה מאד קשה. אני לא זוכר את כל השמות".

שוחחתי גם עם חאמדי ג'רג'אווי, חקלאי מעל 30 שנה בעזה.

"תערוכה מצוינת. הייתה חוויה גדולה. נפגשתי עם ספקים ישראליים שאני מכיר שנים בעבודה משותפת. בדקתי ציוד חקלאי מתקדם, אתם הישראלים יודעים לייצר ולבנות ציוד חדש".

עם מי נפגשת בביקור בתערוכה?

"אני סוכן של חברת תפזול. נפגשתי גם עם האנשים של חברת "אדמה" וחברת "הזרע". אני קונה מהחברות האלה. היה מזג אויר מצוין והיה כיף להסתובב בשטח התערוכה וליהנות ממה שרואים".

חאמדי עוצר את שטף דיבורו ומביט קדימה, לעתיד: "הלוואי שנוכל לעשות הרבה יותר עסקים עם החקלאות הישראלית. אני חושב, אני בטוח שקשרים מסחריים מקדמים שלום. נקווה שניפגש הרבה יותר פעמים בשנה ונגדיל את העסקים בינינו".

חאמדי אוחז בעזה 230 דונם אדמה חקלאית מעובדת. "אני מגדל תפוחי אדמה, חציל, בטטות. אני קונה תשומות מחברות בישראל ומוכר את התוצרת שלי לשוק המקומי בעזה. הלוואי שנוכל יום אחד למכור לשווקים בישראל. בינתיים אסור לנו".

חאמדי ג'רג'אווי בן 62. יש לו חמישה ילדים. שלוש בנות ושני בנים ומהם יש לו (עוצר לרגע, סופר על אצבעות ידיו) עשרה נכדים.

את הצילומים של מחמוד וחאמדי לא תראו לצערנו ב"יבול שיא". שניהם השביעו אותי לא לצלם אותם "זה יותר טוב לנו. ריאיון וכתיבה לא מפריע ולא יפגע בנו. צילומים בעיתון יכולים לגרום שלא יתנו לנו יותר לבוא לתערוכות ואירועים בישראל".

מי עלול למנוע את ביקורם? לא קיבלתי תשובות אבל מהלחישות ביניהם הבנתי שהשב"כ החמאסי בעזה רואה, שומע, קורא וקובע חוקים משלו כלפי מי שבא לביקור, גם אם זה עסקי, בישראל.

"תפזול" בת תשעים

"החברה קבעה לה למטרה לספק מגוון מוצרים באיכות גבוהה מפיתוח וייצור כחול לבן"

שמעון וילנאי

תפזול, המתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק חומרים להגנת הצומח ולהדברה וטרינרית, מציינת השנה 90 שנה להיווסדה, אולם חרף גילה הבוגר, היא מחדשת מוצרים בתדירות גבוהה מאד ומשרתת בנאמנות את חקלאי ישראל.

בתערוכת "אגרו ישראל-יבול שיא" במעיין חרוד, פקדו רבים את הביתן המעוצב של החברה והודו לנציגים הבכירים שהתייצבו מול החקלאים במקום, לשירות המקצועי המהימן שהם זוכים לו בכל ימות השנה.

מנהל המחלקה החקלאית והפיתוח בחברה, יורם כחלון, שיבח את התערוכה במילים חמות מאד. לדבריו, בתערוכות עבר, האירוע מיקד עניין לתחום המיכון, כלי העבודה והטרקטורים למיניהם ולחברות ההדברה וההשקיה היה מיקום שאותו הגדיר "מינורי".

והשנה?

"החברות המובילות בתחומי הדברה והשקיה זכו ליריעה רחבה והתייחסות ללא תקדים מצד המארגנים. ההשתתפות הייתה בעוצמה רבה וכל החברות בתחום הזה זכו למעמד רציני ביותר, הראוי להן".

סמנכ"ל השיווק של "תפזול" אוהד אגרא החרה-החזיק אחרי כחלון וציין בפנינו כי "התערוכה הייתה טובה מאד. ההתרשמות שלי שהיה בה קהל יעד מגוון. חקלאים, מגדלים ואנשי מקצוע בתחום פקדו את עשרות הביתנים באירוע".

אוהד אגרא ציין כי התרשם גם מהתוכן המקצועי שניתן לו ביטוי בתערוכה. "ישבתי זמן ממושך באוהל הכנסים. האזנתי בשקיקה והיה מעניין מאד. המארגנים השקיעו מאמץ מיוחד כדי שהתערוכה תישא אופי שאין רגילים לו באירועים חקלאיים בארץ. גם רצינות המציגים וההשקעה בביתנים ובהצללה היו על הצד המקצועי ביותר".

ועוד משפט ראוי להדגשה מפיו של אוהד אגרא, סמנכ"ל השיווק של "תפזול": "תערוכת "אגרו ישראל-יבול שיא" הפכה להיות אחת משתי התערוכות המרכזיות בישראל, במקביל לתערוכת מו"פ ערבה. חשת בשטח בצימאון של החקלאים למפגש אינטימי אחרי שנות הקורונה".

"תפזול" היא חלק מקבוצת "ביוואק" המתמחה בייצור תרכיבים וחיסונים לשוק הווטרינרי. ההתמחות המקצועית של החברה היא במחקר, פיתוח, ייצור ושיווק של חומרים להגנת הצומח, לתברואה ולהדברה וטרינרית.

סמנכ"ל השיווק ציין בפנינו כי החברה נמנית עם המובילות במגוון המוצרים ובייצור בישראל והגידול במכירות בשנים האחרונות הוא דו-ספרתי מדי שנה.

מנהל המחלקה החקלאית וסמנכ"ל השיווק הדגישו כי לחברה מערך שיווק והפצה כלל ארצי הכולל מדריכים מקצועיים וכן מחסנים אזוריים ומערכת הפצה. "צוות האגרונומים של החברה בשילוב מעבדת הפיתוח, עוסקים כל העת במתן פתרונות לחקלאים, גם בפיתוח תכשירי הדברה חדשים".

אתר הייצור ומשרדי ההנהלה ממוקמים באזור התעשייה בית שמש. לחברה שישים עובדים והיא חברה פרטית בבעלות אריה נקש.

אוהד אגרא קובע כי "תפזול קבעה לה למטרה לספק מגוון מוצרים באיכות גבוהה מפיתוח וייצור כחול לבן".

על כל מה שמייצרים בישראל גם אנו סומכים את ידינו על כך.

תצוגת קרסו מוטורס

שמעון וילנאי

שוק הטרקטורים לפעילות חקלאית מפותח עד מאד והכלים המודרניים שמציגות היבואניות מתחדשים שנה אחר שנה. חיישנים ושאר פיתוחים מגוונים, בכלל זה ,GPS מעניקים לחקלאי הישראלי שירות מדויק ואיכותי מאין כמוהו לעבודת השטח.

ביקרתי במהלך החודש בתצוגה מרשימה של טרקטורים של אחת החברות המובילות בתחום בישראל – "קרסו מוטורס ציוד ומיכון חקלאי" המייבאת את מותג הטרקטורים החקלאיים מתוצרת דויטץ בישראל מהמובילים בעולם. "החברה קיימת כשנתיים והחלה לשווק את הטרקטורים בחודש אוקטובר 2021 וכבר נחשבת במקום השלישי בטבלת המכירות בישראל. ואם נתחשב בכך שיש כשמונה שחקנים רלוונטיים – מותגים בשוק בישראל, הרי שזה הישג דרמטי, ללא תקדים.

חן לוי, מנהל הפעילות של דויטץ בקרסו מציין בפנינו כי החברה מציעה לחקלאי הישראלי את כל סוגי הטרקטורים המיועדים לכל פעילות שנזקקים לה. "יש לנו טרקטור פתוח חדשני למטעים, טרקטור סגור למטעים, טרקטור לעבודה ברפתות חלב, טרקטור מותאם לגידולי שדה, לכרמים, לענבים, לגידולי שורה של ירקות".

הטרקטורים הם ייצור של חברת SDF העולמית בבעלות איטלקית עם המותג הגרמני המוביל DEUTZ FAHR והדגמים שבהם חזינו בחזית המתחם בחולון, מרשימים, אפילו לא אתבייש לומר, עוצרי נשימה.

חן לוי, מגלה כי החברה רוכשת את הטרקטורים משני מפעלים מרכזיים באירופה: בחבל בוואריה בגרמניה מייצרים כלים של 150 עד 340 כוחות סוס. זה מפעל חדשני שנחנך בשנת 2018 בהשקעה של רבע מיליארד אירו והמפעל השני באיטליה, בטרוויליו ליד מילאנו שם מייצרים טרקטורים מ-80 כ"ס עד 150 כ"ס.

חן לוי מסביר לנו שלחברת "קרסו מוטורס ציוד ומיכון חקלאי" סטנדרט שירות גבוה בענף עם פריסת ניידות שירות ומרכז לוגיסטי להפצת חלפים של קרסו ייחודי מסוגו; כמו גם, פריסה רחבת היקף של מוסכים מורשים ע"י קרסו למותג דויטץ.

סמנכ"ל השירות של החברה מתחייב כי "בראש מעיינינו שירות אישי ללקוח וזמינות גבוהה של אחזקת חלפים".

החברה משווקת גם טרקטור אוטונומי שפועל לבד בשטח, אחרי שהחקלאי המפעיל משלב בתוכו נתונים שמנחים את הכלי בעבודתו. "רמת הדיוק של הטרקטור הזה היא של שלושה סנטימטר. אין סטייה. והוא פועל בתחום הגד"ש ועיבודי שדה".

חן לוי  מציין שהמערך הרחב כולל צוות של מנהלי שירות, יועצי שירות, מנהלים טכניים, מכונאים ומחסנאים הנותנים שירות לטרקטורים של דויטץ במוסך של קרסו בחולון ובשטחי הגידול החקלאיים, הרפתות, הלולים וכיוצ"ב אצל הלקוחות. המערך כולל מוקד שירות ייעודי למותג דויטץ ואנשי מכירות בצפון, בדרום ובמרכז הארץ. גידול בהיקף המכירות בתקופה של שנה בלבד תחייב את החברה לגייס עוד עשרות עובדים, גם על רגע קליטת מותג רכב חדש, להפעלת אנשי מכירות, מגרשי אחסון ותצוגה וכן אנשי שירות והפעלת מחסנים.

"החזון שלנו הוא: הובלת סטנדרט גבוה במתן שירות מהיר ומקצועי לצד פתרונות לכלל החקלאים בכל קצות הארץ ע"י הובלת השוק במכירות הטרקטורים המובילים של דויטץ".

למי שעדיין אינו יודע, "קרסו מוטורס ציוד ומיכון חקלאי" נמנית עם קבוצת קרסו, חברה ציבורית שנסחרת בבורסה ומונה 1500 עובדים. הקבוצה פעילה ביבוא דגמי כלי רכב: "רנו", "ניסאן", "דאצ'יה", "אינפיניטי" ו"צ'רי" – מותג הרכב הפרטי במקום הראשון בייצוא מסין שהושק החודש; חברת ליסינג והשכרת רכב בפריסה ארצית ליס פור יו.  בשנת 2020 קרסו רכשה את חברת "קל-אוטו" למכירת רכבי יד שנייה אשר גם לה סניפים בפריסה ארצית.

לקבוצה גם חטיבת ציוד מכאני הנדסי וותיקה המשווקת את המותגים המובילים בעולם: CASE, SANY, POWERSCREEN, DYNAPAC, EPIROC.

לקרסו גם חברת נדל"ן לייזום ובנייה בשטחי מסחר, תעשייה ומגורים.

תודעת השירות הגבוהה והתייחסותה "ללקוח במרכז" הן שמובילות את קבוצת קרסו על מגוון פעילותיה.

במתחם תערוכת "אגרו ישראל-יבול שיא" הוצגו מקצת מדגמי הטרקטורים שמשווקת החברה. בחולון ניתן לראות את כל המגוון והמבחר.