יבול שיא
הרפת והחלב
ראובן דור

יו"ר שולחן מגדלי האבוקדו במועצת הצמחים: "העונה היבול יפצה על המחיר"

6 דק' קריאה

שיתוף:

שולחן האבוקדו במועצת הצמחים

ראובן דור הוא יו"ר שולחן מגדלי האבוקדו במועצת הצמחים. דור נולד בקיבוץ הזורע ובשנת 1974 עבר למושב רמות שמצפון לכנרת, בו הוא מגדל ביחד עם בנו מטעי אבוקדו, מנגו וזיתים.

לאורך השנים כיהן דור בתפקידים ציבוריים רבים. בין היתר כיהן חמש שנים כמנהל ענף המנגו, כסמנכ"ל מועצת הפירות, כמנהל ענף הפירות במועצת הצמחים ומכהן כחבר דירקטוריון ענף הפירות במשך שנים רבות. תקופה מסוימת חזר הביתה למטעים אך שוב נקרא לדגל. הוא עובד 12 שנה במו"פ צפון, בעיקר כמנהל סובטרופיים ומזה 12 שנה כיהן כמנהל תחום עצים ירוקי עד ומזה כשנתיים מנהל קשרי חוץ במו"פ צפון.

איך אתה מסכם את מחצית העונה שעברנו באבוקדו?

"טוב, נחלק את זה בין שוק מקומי לייצוא.

"אז קודם כל, בייצוא היו במחצית העונה כמויות שלא ידענו בשנים האחרונות, היבול גבוה. אנחנו כבר עומדים על כ-80 אלף טון ייצוא ואני מעריך שאנחנו נסיים ב-100-110 אלף טון, כאשר לצערנו חסר לנו כרגיל אבוקדו מזן האס, העולם רוצה האס, ואצלנו יש לא מעט זנים ירוקים – בעיקר האטינגר, הפינקרטון והפוארטה או זנים אחרים דמויי האס וכולי. כרגע היחס הוא בערך 42 אלף טון פרי ירוק ו-35 אלף טון האס. יש דרישה גדולה להאס בשווקים, יש עכשיו גידול עצום ותמידי בצריכה שוק האמריקאי. מקסיקו כמעט ולא מגיעה היום לאירופה אבל אנחנו בתחרות קבועה עם קולומביה, צ'ילה ופרו ובנוסף יכול להיות שיהיו כניסות של מטעים מניבים באגן ים התיכון, ספרד בעיקר אבל אני מכניס גם את מרוקו.

"אז תחרות קיימת וכרגע יש איזושהי עליה מתונה במחירים, בעיקר בזן ההאס. אני חושב שמה שעושה את התוצאות העסקיות טובות למגדלים השנה זה היבולים הגבוהים – יש לנו שנת יבול עצומה בזנים רבים, בעיקר בזנים הירוקים כמובן, 3 טון לדונם שמפצה על המחיר שהוא לא גבוה העונה, לא בשוק המקומי וגם לא ביצוא. זה בהחלט לא מה שהיה בשנים עברו, בהן היה חוסר ביבול – אבל עדיין אני חושב שהרווחיות תישמר בגלל היבולים הגבוהים.

"גם בשוק המקומי המחירים אינם גבוהים בכלל, המחיר שווה לכל נפש. אנחנו עושים קידום מכירות, שולחן המגדלים עושה התעדכנות רציפה של פרסום, בעיקר במדיה וברשתות החברתיות, כאשר הרעיון לתת יותר חשיפה לאבוקדו. יש לנו תוכנית של חמש שנים שמטרתה להגדיל את הצריכה לנפש. בא נגיד שאם היום הצריכה היא 10 ק"ג לנפש לשנה אנחנו רוצים להגיע לפחות ל-12 ק"ג לנפש לשנה ואולי מעבר לזה. כרגע אנחנו עדיין אחרי מקסיקו."

המחסור בהאס נובע מכך שמטעים צעירים עדיין לא נכנסו לניבה?

"לא. המחסור בהאס נובע מכך יש אזורים כמו בעמק הירדן ובגליל רבתי להוציא את הגליל המערבי אי אפשר לגדל את ההאס – הוא קטן מידי, הוא חונט בכמות מאוד נמוכה ודבר נוסף זה שבאורים הקלאסיים – נגיד קו החוף בואכה עוטף עזה יש חסמים אחרים. ההאס הוא זן מאוד סירוגי, היבולים לא גבוהים.

היה לנו פרויקט בן שלוש שנים – מחקר משותף עם המדען הראשי של משרד החקלאות, במטרה לחפש דרך שתפתור את בעיית הסירוגיות בהאס ובוא נגיד שההצלחות היו מינוריות. אני לא יכול להגיד שפיצחנו את הבעיה – אנחנו עדיין בעיה של סירוגיות בהאס מה שמביא ליבול נמוך. אם אתה לוקח זנים ירוקים היבולים שלהם יותר גבוהים וכל הזמן. כפי שאמרתי, אי אפשר לגדל את ההאס בכל האזורים ואז הוא מתרכז בגליל המערבי, שפלת החוף ועד עוטף עזה."

גם כשמגדלים את ההאס, עדיין יש 15%, כמות לא מבוטלת של אטינגר כזן מפרה.

"נכון, אם כי היום מורידים כבר את ההיקפים, זה לא מה שהיה בעבר של 15% עד 20% אטינגר – והיום אנחנו יותר יורדים לכיוון ה-10%."

הקרה שהייתה באחרונה תפגע בנתוני הייצוא והייצור של אבוקדו בישראל?

"הקרה הייתה מתונה באופן יחסי. אמנם היו פגיעות נקודתיות אבל ברמה הענפית זה לא ישפיע על היקפי הייצור. בסך הכל, במקומות בהם היו פגיעות עשו קטיף הצלה, הצילו בערך 1,000 טון ובענף של כ-210 אלף טון זה לא ממש משמעותי. קטיף ההצלה פשוט קוטפים את הפרי לפני שהוא יפגע מנזקי הקרה."

אם במחצית העונה הנוכחית אנחנו כבר עומדים על 80 אלף טון, מה היה במחצית העונה שעברה?

"בעונה שעבר, בכל העונה בסך הכל עמדנו בסך הכל 50 אלף טון ביצוא ו-60 אלף טון שוק מקומי, כך שלמעשה אנחנו כבר ביותר מכפול יחסית לעונה שעברה, יש גידול עצום השנה בהיקף היבול. השנה זו בהחלט שנת שיא ועם כל הצניעות, היום מגדלי האבוקדו הם ענף יצוא מספר אחד בחקלאות."

ראובן, מגדלי אבוקדו רבים מגדירים את העונה הנוכחית כעונה לא טובה למרות שיש הטוענים שהרווחיות נשמרה והם לא בהפסד. אתה שותף לדיעה הזאת?

"הם לא בהפסד אבל תשמע, אני מסתכל קצת יותר ראיה רחבה על המתרחש בענף וכפי שאתה יודע אני גם מגדל אבוקדו. אני לא מסתכל נקודתית על הדברים אלא מסתכל על הענף כענף – ואני אומר שהעונה היבול יפצה על המחיר. אם אתה מסתכל על מגדל פינקרטון שהוא עומד על ממוצא לדונם של 4 טון ויהיה לו בשער המטע בין 2 ל-3 שקל לק"ג – אז בחישוב, אחרי הורדת הוצאות הגידול – עדיין זה בהחלט ענף רווחי מאוד בחקלאות.

"נכון שזה לא המחירים שהמגדלים היו רגילים אליהם בשנתיים האחרונות, שבמהלכן היה חוסר עולמי והיה גם חוסר בישראל והמחירים היו יוצאי דופן. אנחנו צריכים להתרגל שזו תהיה רמת המחיר – כל העולם נוטע אבוקדו וגם הצריכה עולה כל הזמן. לגבי העתיד אני פחות מודאג. יש שווקים שעוד לא נפתחו ובקושי צורכים אבוקדו.

קח למשל את סין – סין תצרוך אבוקדו השנה בשוק המקומי בהיקף שבערך מדינת ישראל צורכת בשנה, כ-100 אלף טון ואני מעריך שישראל תהיה מעל 100 אלף טון בשוק המקומי. ואנחנו מדברים על סין 'הקטנה' עם אוכלוסיה של מיליארד ו-300 מיליון תושבים. המצב כנ"ל בהודו.

"אנחנו פועלים להרחבת הייצוא. אנחנו מקיימים מאמץ שנמשך כבר כחמש שנים, מועצת הצמחים, המשווקים ובעיקר שולחן האבוקדו והשירותים להגנת הצומח לפתיחת השוק היפני לאבוקדו ישראלי. בעוד שבוע עד עשרה ימים אנחנו נוציא את שני המכולות הראשונות ליפן מבית אריזה 'דגנים' שנמצא במשואות יצחק, אזור באר טוביה. הרגולציה של היפנים מאוד נוקשה, בתי האריזה הגדולים אינם יכולים לעמוד בדרישות הנוקשות של היפנים. אטימות מוחלטת של בית האריזה, הכל נובע מהפחד שלהם ממזיקים שיחדרו אליהם, בעיקר מזבוב הפירות. אנחנו מבצעים את היצוא הראשון ליפן מבית אריזה דגנים שהוא בית אריזה חדש יחסית – הכנו אותו לכל הדרישות שלהם. החברה המייצאת מ'דגנים' מייצאת גם הדרים ליפן, יש לה שם לקוחות.

לי יש גישה שגיבשתי במשך שנים שצריך לפתח עוד שווקים

"הבעיה בייצוא ליפן זה הקווים הימיים הארוכים, הובלה שנמשכת בין 45 ל-50 יום. אנחנו כבר שנתיים עושים סימולציות בארץ כדי לבדוק איך הפרי מחזיק בנסיעה כל כך ארוכה. אתמול היה לנו שיחה מסכמת לסגירת הפערים ביחד עם האנשים של השירותים להגנת הצומח כמובן שמאוד עזרו לנו ונקווה לטוב. בעוד כחודשיים נדע סופית אם אנחנו יוצאים לדרך או לא.

"השנה זה בהחלט מבחן חשוב מאוד. לי יש גישה שגיבשתי במשך שנים שצריך לפתח עוד שווקים, אי אפשר להתבסס רק על השוק האירופאי רבתי, כלומר גם מערב גם מזרח. מזרח אירופה לוקחת יותר ויותר אבוקדו מידי שנה, אבל עדיין לשמחתי לוקחת את הזנים הירוקים יותר. במערב אירופה לעומת זאת רוצים רק האס. 90% מהצרכנים בעולם רוצים האס מהסיבה השיווקית – מאוד קל לטפל בו. בזנים האחרים יש יותר טיפול, צריך הבחלות והיום רוב המסחר באבוקדו מתרכז בהאס ב'מוכן לאכילה'. אם תעבור בסופרמרקטים במערב אירופה ותסתכל על האריזות של ההאס תראה כיתובים כמו: 'פרי זה עוד יומיים מוכן לאכילה' וכך הלאה. ההאס הוא מתאים ל'מוכן לאכילה' מעבר לעובדה שהוא גם פרי מאוד איכותי, מאוד ארומתי ובגדול מליגה טובה יותר. אבל אתה יודע, על טעם ועל ריח אין מה להתווכח. יש לנו זנים בארץ דמויי האס שהם מעולים.

"קושי נוסף שנתקלנו בו העונה הנוכחית זה נושא שערי המטבע – יחס היורו והדולר ביחס לשקל בעייתי ביותר, השערים נמוכים וכן עליה של כ-500% במחירי התובלה הימית מאז פרוץ הקורונה."

אם הזכרנו את סין. הסינים התחילו לנטוע אבוקדו?

"כן, בסין יש כבר מטעים בסדר גודל של כמה עשרות אלפי דונמים באזורים שבהם הם יכולים לגדל. בסין יש המון אזורים שאתה לא יכול לגדל אבוקדו בגלל תנאי האקלים, אבל הייצור המקומי בסין הוא זניח בינתיים. רוב יבול האבוקדו שמגיע לסין היום מגיע מצ'ילה, קולומביה, פרו וקצת מאוסטרליה.

לגבי אפשרות של יצוא אבוקדו – היינו בהליך של פתיחת השוק הסיני לאבוקדו ישראלי והיו פה משלחות מסין שליווינו אותם, בעצם כל הדברים כמעט נסגרו, עד שהתחילו תנאים נוקשים של הסינים. היפנים מאוד קשים בנושאים של הגנת הצומח ומקפידים על המון דברים. הסינים פחות מקפידים מהיפנים אבל הסינים רוצים הסכמי סחר של גומלין, כלומר אם ישראל תביא אבוקדו לסין – אז הם רוצים להביא נגיד תפוחים. ואז משרד החקלאות שלנו עצר ובצדק את המשך ההתנהלות מולם. אבל אני מייחל שזה כן יקרה בהמשך הדרך."

קולומביה וצ'ילה ממשיכות לגדול באבוקדו?

"קולומביה גדלה כל הזמן אבל בצ'ילה הייתה בעיה של שלוש שנות בצורת קשה, בעיית מים ודווקא באזור גידול האבוקדו נאלצו לייבש מטעים ולצמצם את הגידול.  מי שבעיקר עלו בכמויות הן קולומביה ופרו אבל בעיקר בקולומביה. מידי ארבע שנים יש קונגרס בינלאומי של מגדלי אבוקדו, גם אני הייתי שם וראית את תנופת הנטיעות העצומה בקולומביה. גם במרוקו נוטעים הרבה. לעומת זאת, ספרד לא גדלה הרבה באבוקדו, יש שם איזשהו איזון בין שטחים לתיירות ובין שטחים למטעים. אזור הגידול העיקרי שלהם הוא אזור מלגה אבל במרוקו יש היום הרבה נטיעות. תנופת נטיעות גדולה נרשמה גם במדינות אפריקאיות, בעיקר במערב אפריקה. בגדול – כל העולם נוטע, יש עליה מאוד גדולה בצריכה ויש אופק עסקי לענף."

האבוקדו הישראלי בצמיחה

האבוקדו הוא אחד הפירות הפופולאריים בישראל. משה ברוקנטל, מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים, מספר כי "אנו במועצת הצמחים מאמינים מאוד באבוקדו הישראלי ופועלים רבות לקידומו. לפי הערכות, הישראלי הממוצע צורך 6-8 ק"ג אבוקדו בשנה לנפש. סגולותיו הבריאותיות, זמינותו ונגישותו של האבוקדו הישראלי, וכמובן הטעם שלו, הפכו אותו לפופולארי עבור רבים והגדילו משמעותית את הביקושים."

לאחרונה קיימה מועצת הצמחים יום עיון ארצי מיוחד שעסק במחקרים חדשים שמימן שולחן האבוקדו בענף הפירות ובעדכונים שוטפים של ענף האבוקדו. את יום העיון, בו לקחו חלק מאות מגדלים מרחבי הארץ, הוביל מיקי נוי בצורה מקצועית ומרתקת בו ופתח בהצגת כרטיס הביקור של ענף האבוקדו.

ראובן דור, יו"ר שולחן האבוקדו במועצת הצמחים, התייחס לצמיחת הענף ולתוצאותיו המקצועיות. יבול האבוקדו של מגדלי ישראל צפוי להגיע השנה להישגים מרשימים, כאשר שטחי הגידול של 140,000 דונם עתידים להניב כ-200,000 טון אבוקדו איכותי – כמעט כפול מהשנה שעברה.

דור אף ציין כי בחמש השנים האחרונות נעשים מאמצים רבים במטרה להגדיל את הצמיחה בענף. הדבר מתבטא בין היתר בהשקעה במחקרים שמסקנותיהם עתידות להגדיל את יבול ואיכות הפרי (ובעקבות כך, גם את הרווחיות של המגדל הישראלי), בקמפיין ציבורי שמטרתו העלאת צריכת האבוקדו בשוק המקומי מ-9 ק"ג ל-12 ק"ג לנפש ובקיום פעולות שמטרתן להגדיל את ייצוא האבוקדו ליפן ולמדינות נוספות. בהמשך הציגו חוקרים, מגדלים ואנשי מקצוע את המחקרים הנוכחיים ותכניות ההשבחה לענף, את היקפי שטחי הגידול, את המיזמים הנוכחיים בענף ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
הקיבוצניק שמשדרג לכם את הנכס והופך את עליית הגג שלכם, ממאורת עכברים ונחשים לנכס מניב מיזם חדש מאפשר לבעלי בתים, לנצל את חלל עליית הגג, ולהופכו ליחידת מגורים לכל דבר. יחידת מגורים הכוללת: שירותים
6 דק' קריאה
אמר עמית יפרח, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל, בשעה שעשרות חקלאים הפגינו מול ביתו של השר החקלאות, במחאה על פתיחת הייבוא בענפי החקלאות השונים והרס החקלאות הישראלית  עשרות חקלאים מקיימים ברגעים אלה עצרת מחאה מול
< 1 דק' קריאה
במושב עלמה התקיימה באחרונה "תחרות מלכת הקוסקוס" יוזמה שקמה מצד הצעירים במושב, שלא האמינו שהאירוע הפך להצלחה מטורפת, עד כדי כך שהוחלט להפכו למסורת * ביקרנו בעלמה ושוחחנו עם כמה צעירים ועם עירית מילס
14 דק' קריאה
השפית אביב כפיר מצורן שלחה לנו מתכון עם מעוף, אך שרונה מגבעת יערים לא החרישה ושלחה מתכון לשוק וכרעי עוף עם עשבי תיבול * דוד אליהו מאבן ספיר וגלעד שטרן הירושלמי הפגיזו במתכון לאסאדו
6 דק' קריאה
תובנות לשנה החדשה – להתרגש עד כמה שאפשר מרגעי הפז, להגיד מה יושב לכם על הלב, תקלילו, לא לפחד מהפחד ולהביט דרך משקפיים של חמלה  ממש לאחרונה כשאכלתי בהנאה את עלי הגפן המעולים שהכינה
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן