יבול שיא
הרפת והחלב
מאיר יפרחגון מגדלי הירקות. קרדיט צלם בועז רבינוביץ

"שרים מתחלפים והחקלאות נשארת"

3 דק' קריאה

שיתוף:

"החקלאות לא תתחסל. החקלאים עם עקשן הדבק באדמותיו, קיבוץ, כפר או מושב. זה אורח חייהם וזה הבית, זה מקום העבודה וזה מפעל חיים. ביום שאחרי אנחנו נשקם את הנזקים," אומר מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות בישראל, בראיון לרגל תערוכת "אגרו ישראל – יבול שיא" 2022

מאיר, איך היית מסכם את השנה שחלפה מבחינת ענפי הירקות השונים? 

"השנה שחלפה, במשמרת של פורר וליברמן, הייתה השנה הגרועה בתולדות החקלאות בישראל בכלל ובענף הירקות בפרט. קיבלנו שר חקלאות מתנשא ופוגעני, מסתובב כמו טווס, פועל לפרוץ כל מחסום ביבוא פרוע ואינו מבין מהי כלכלה חקלאית ובמיוחד בישראל. אנו מרגישים כאן את המשך פעילותו של פורום קהלת, שאת גישותיו הזרות לישראל מדקלמים אוטומטית לא מעט נציגי ציבור ועיתונאים בכירים בארץ. השר כנראה מבין גדול בטייקונים ובסיסמאות נבובות, שעליהן הוא חוזר שוב ושוב. לדבריו, צעדיו מצילים את הציבור מיוקר המחיה, הדוגמאות שלו באופן קבוע הן באננס ובעגבניות, והכול נעשה תוך הכפשה מתמדת של החקלאים ונציגיהם. הוא רוצה לפגוע גם בשירותים להגנת הצומח, צעד בלתי אחראי שלא ייעשה באף מדינה שפויה, ובקיצור, מה שהרס בשנה אחת יהיה קשה לתקן שנים רבות. בסופו של דבר צעדיו לא הצליחו, והמחירים של התוצרת חקלאית לא ירדו, אבל באמצעות יבוא חסר אחריות העשיר במיליונים רבים את הטייקונים וגרם לפגיעה אנושה בענף הירקות בכלל ובכמה ענפים בפרט, שעלולים להיעלם ממפת החקלאות." 

שרי החקלאות התחלפו ואז התבשרנו על הרפורמה בחקלאות שיזמו השרים ליברמן ופורר, רפורמה שכמעט הגיעה לחתימה על הסכם, אך בדומה להסכם עם המורים טרם נחתמה. מה דעתך על ההסכם שהיה אמור להיחתם? 

"כל הרפורמה הייתה שקרית ונועדה להצדיק רק שני דברים: האחד הורדת התכנון בביצים והשני הורדת מכסים. מעבר לזה שום דבר לא עניין אותם. התחייבות לכספים לחקלאות לא הייתה בהסכם, והכול המלצות ריקות תוכן, לא מיליארדים ולא נעליים. הונאה אחת גדולה, וטוב שלא נחתמה, כי לא היה במסגרתה פתרון לעובדים הזרים, למחירי המים, להשקעות, להקמת שוק סיטוני ועוד. חבל רק שהכנסת לא הצליחה להפיל את צו הורדת המכסים, ולצערנו הוא נותר על כנו וממשיך לגרום נזקים." 

האם לדעתך יש לחתום על אותו הסכם לאחר הבחירות? 

"כמובן שאין לחתום על אותו הסכם שהוצע ולא נחתם. לאחר הבחירות אנחנו מקווים שיגיע שר מההתיישבות וממפלגה ציונית, שר שרואה בחקלאות ובהתיישבות ערכים חיוניים, שר שמבין שאין מה לחפש את יוקר המחיה ואת הסיבות לו אצל החקלאים. הכול שקרים וסיפורים. 

"לכן נצטרך לחשוב טוב מאוד איך מקדמים תמיכות אמיתיות בחקלאות ומה ניתן לעשות כדי לשמור על ביטחון המזון, על חיזוק ההתיישבות, בעיקר במקומות בהם הפרנסה מחקלאות היא האפשרות הבלעדית, וכן איך ניתן לפתור בעיות משילות בערבה, בנגב ובגליל, כמו גם בכל חלקי הארץ." 

והרפורמה, במידה שתיושם, האם היא עלולה לחסל את ענפי הירקות בישראל או שמדובר בהגזמה? 

"החקלאות לא תתחסל. החקלאים עם עקשן הדבק באדמותיו, קיבוץ, כפר או מושב. זה אורח חייהם וזה הבית, זה מקום העבודה וזה מפעל חיים. ביום שאחרי אנחנו נשקם את הנזקים אבל לא נשכח את הפשעים נגד עובדי האדמה וספקי המזון לתשעה מיליון תושבים, להם נמשיך לספק תוצרת טרייה כל השנה." 

האם אתה רואה משהו חיובי ברפורמה בחקלאות המוצעת? 

"רפורמה היא לא מילה גסה ויכולים להיות בה צעדים חיוביים, אבל זו צריכה להיות רפורמה שאינה מגמתית, רפורמה שבאמת מנסה לעשות שינוי חיובי, רפורמה קשובה לכל הצדדים ולכל אנשי המקצוע, רפורמה אוהדת שתאפשר את המשך קיומה של חקלאות מקומית ולא תלויה בארצות אחרות, רפורמה שתפחית את מחירי המים בחקלאות, את האגרות לעובדים, שתאפשר השקעות למגדלים בשוק המקומי, בניית שוק סיטוני, הכנסת שחקנים חדשים מול רשתות השיווק ותמיכה לדונם משמעותית ולא 100 שקל לדונם, שהם לעג לרש." 

מלבד הרפורמה, שיוצרת בעיות רבות, מה עוד צריך על מנת שתהיה כאן חקלאות חזקה, שגם מושכת אליה דור המשך של צעירים? 

"החקלאות הישראלית היא חזקה, מתקדמת, איכותית ושיטות הגידול בה הן מהמתקדמות בעולם. צריך להכניס דור צעיר עם חבילת תמיכה במענקים לבניית משק, כי העלות גבוהה מאוד, כולל הלוואות, מענקים, השקעות, הדרכה, מחקר ופיתוח. זה בידי משרד החקלאות, ואם אכן יעשו זאת, תהיה כאן חקלאות משגשגת, שתספק תוצרת זולה, איכותית ובריאה לכלל האוכלוסייה. תיכנס לשווקים, לחנויות המתמחות ולרשתות השיווק ותראה איזה מגוון נפלא יש בהם, תוצרת לתפארת מדינת ישראל." 

אתה פסימי או אופטימי לגבי עתיד החקלאות בישראל? 

"אני תמיד אופטימי. עברתי בחיי את כל התהפוכות האפשריות בחקלאות, חקלאות תחת מלחמות, אסונות טבע, משברים כלכליים, מהפכת החממות והשטח הפתוח, פיתוח היצוא וצמצומו לכמעט אפס, גידולים חדשים וגידולים שיצאו מהמערכת, פיתוח חקלאות באזורים שלא חלמנו שיגדלו בהם ומולם אזורים שהחליפו גידול בגידול, וזאת בכל ענפי חקלאות הצומח, בירקות, בפירות ובפרחים. מה שברור הוא שאם לא נעבד את האדמה, נאבד אותה לנצח. לכן לא ניתן לאף צורר לעצור את מפעל החקלאות המפואר של ישראל, גם זמנם של הצוררים יעבור, אנחנו נתאושש ונתגבר על הפגיעות והנזקים, כי שרים מתחלפים והחקלאות נשארת." 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
סיפורה המרתק של טלי חזן, מושבניקית ברמות נפתלי, שהחלה את הקריירה כפקידה והיום היא בעלת חברה בינלאומית לייעוץ בפיתוח ציוד רפואי וקבלת תקנים למסחורו * במקביל לקריירה המרתקת שבנתה משמשת טלי גם כרכזת צוות
5 דק' קריאה
ביקור במושבות דרום הכרמל שהברון רוטשילד הטביע בהן את חותמו * אירוח שהוא חוויה אומנותית במלון ומרכז המוסיקה והאמנות אלמא * טיול של אמנות, יין והיסטוריה * טיול בין יקירי האמנות הישראלית לילי אלשטיין,
5 דק' קריאה
שירי קניגסברג לוי מורה לחינוך מיוחד, ממושב גיאה יזמה לפני כשנתיים את "ים של חברים", המונה כיום למעלה מ-32,000 חברים ב-42 קבוצות בכל רחבי הארץ * המורה שהתפרסמה כיוצרת סרטונים מצחיקים נרתמה לחשיפת תופעה
11 דק' קריאה
מגריפת חרא של סוסים לסינגל ראשון בגלגל"צ. נועם כשרי מכפר גלעדי היה הראשון שנתן במה לשי קולבר מגונן ולהקת "שאזאמט" בפסטיבל "גלילאו" שנערך מידי שנה בצפון גלילאו הוא פסטיבל מוזיקה שנערך מזה עשר שנים
5 דק' קריאה
עמותת "בשביל המחר" מוציאה לוחמים ולוחמות משוחררים למסעות בטבע כדי להתמודד עם החוויות הקשות שהותירה בהם הלחימה ומארגנת קבוצות תמיכה להורים של נפגעי פוסט טראומה  עמותת "בשביל המחר" מסייעת ללוחמים ולוחמות שהשתחררו מצה"ל, המתמודדים
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן