יבול שיא
הרפת והחלב
תבואת חורף

ד"ר רואי בן דוד,מטפח תבואות חורף במכון וולקני

3 דק' קריאה

שיתוף:

"בשעורה שמשתרעת על שטחי גידול של שבעים אלף דונם הראינו יתרון ביבול לשחת, עם איכויות דומות לחיטה. זן חדש של חיטת שיפון עם יבול חומר יבש גבוה ועמידות יחסית לרביצה, נכנס כבר לבחינה מסחרית כזן מספוא"

מחירי הסחורות מזנקים בחודשים האחרונים בצורה חדה. מדובר בהתייקרות דרמטית מאז ימי השפל של תחילת מגפת הקורונה. בין היתר מדובר על מוצרים חקלאיים שמחיריהם זינקו לגבהים: חיטה, תירס וסויה שעלו בכ-90% כל אחד וסוכר שעלה בכ-70%.

מחירי החיטה התחזקו בין השאר כתוצאה מהעלייה במחירי התירס (הם מהווים מוצרים משלימים מבחינת מזון והזנת בעלי חיים) שהגיעו לשיא עקב ביקוש גבוה כתוצאה מהתאוששות כלכלית באזורים מרכזיים בעולם.

סין, המשמרת רמות ביקוש גבוהות ומתחזקת מלאי גבוה, מהווה גורם מרכזי לדחיפת מחיר החיטה העולמי כלפי מעלה.

מכיוון שגידול החיטה בישראל הנו גידול הגד"ש המרכזי ומנגד הצריכה מתבססת באופן ניכר על ייבוא של גרעיני חיטה, בחרתי לשוחח בנושא הזה עם החוקר ד"ר רואי בן דוד, העוסק בטיפוח תבואות חורף במינהל המחקר החקלאי של ישראל.

"ישראל צורכת בשנה כמיליון טון חיטה. שטחי הגידול בארץ משתרעים על שטח של מיליון ומאתיים אלף דונם. 10-20% מהיקף החיטה מאוחסנים במחסני חירום של המדינה.

בעבר, 30-40% משטחי הגידול נקצרו ויועדו למספוא לבעלי חיים מעלי גרה. בשנים האחרונות ניכרת עליה בנתח המיועד למספוא אל מעל ל- 50% ממזרע הדגן החורפי אומר לנו מטפח תבואות החורף, איש וולקני.

"זה שוק עם ביקוש קשיח" מציין בן דוד. "היקף שטחי הגד"ש יורד במתינות עקב שינויים בייעוד הקרקע לבנייה ותשתית אזרחית. לאחרונה הרבה שטחי גד"ש הוסבו לאבוקדו".

רואי בן-דוד אינו כלכלן שיסביר את פשר ההתייקרויות. כל עבודתו בטיפוח חיטה כדי שבשנים הבאות יהיה ערך מוסף לגידולים בישראל.

"ההסתכלות שלנו צופה פני עתיד" מדגיש ד"ר בן-דוד ומוסיף: "ובהקשר זה תהייה חשיבות הולכת ועולה להתמחות בגד"ש ולגידולי פלחה עם ערך מוסף."

"למשל התמקדות בטיפוח זני דגן ייעודיים למספוא עתירי יבול ואיכות סיב, הכולל בין השאר גם דגנים אלטרנטיביים לחיטה, כגון שעורה וחיטת שיפון. בשעורה שמשתרעת על שטחי גידול של שבעים אלף דונם הראינו יתרון ביבול לשחת, עם איכויות דומות לחיטה."

"זן חדש של חיטת שיפון עם יבול חומר יבש גבוה ועמידות יחסית לרביצה, נכנס כבר לבחינה מסחרית כזן מספוא. בן דוד מציין שהמחקר לאורך 7-8 שנים הראה שהאיכויות של הדגנים האלה להזנת בעלי חיים, אינן נופלות מהחיטה ושהיבול בתנאי פלחה עשוי להיות גבוה יותר"

החוקר הבכיר מדגיש שכל הפעילות המחקרית מתבצעת בשיתוף עם חברת "זרעי דליה" מקיבוץ דליה, שלהם חלק בקידום המחקר, טיפוח ופיתוח זנים.

ד"ר בן דוד מגלה לנו ש"ענף גידולי השדה נמצא בשחיקת רווחיות מתמדת והתמקדות בגידולי דגן בעלי ערך מוסף, עשויה להציע פתרון לצמצום השחיקה" ועוד נושא מעניין: "בשוק לחמי הבריאות יש ביקוש רב למיני דגן עתיקים: כוסמין, חיטה דו-גרגרית (האמר) וחיטה חד-גרגרית (אינקורן), שלגרגירים שלהם איכויות קמח וטעם נבדלים.

הבעיה שמיני דגן אלו אינם מתאימים לגידול בישראל וכיום השימוש בדגנים אלו מסתמך באופן מלא על יבוא. אלה זנים שרגישים לאורך היום ודורשים מנות קור כדי לפרוח.

"אנחנו, באמצעות טיפוח גנטי ובמסגרת מחקר לו שותף גם דר' דוד בונפיל, ממרכז המחקר גילת, מפתחים זנים שיותאמו טוב יותר לסביבת הגידול הים-תיכוני ושיהוו בעתיד תחליף ליבוא הגרעינים מחו"ל.

התחשיב שלנו אומר שבזכות הביקוש והמחיר הגבוה, למשל של גרגירי כוסמין, גם ברמת יבול של 60-70 אחוז בהשוואה ליבול חיטה המקומית , יהיה עדין כלכלי לגדל אותם".

ד"ר רואי בן דוד מציין כי "בראייה עתידית לא נצליח להימנע מיבוא גרעינים למאכל והצפי הוא שגידול של האוכלוסייה במדינה, 40% צפי גידול עד 2040, רק יגביר את התלות ביבוא הגרעינים .

לכן תשומת הלב והמאמץ צריך להיות מופנה לחיזוק ענף גידולי השדה הן בהיבט של שיפור הרווחיות והן בהיבט של פיתוח בר קיימא המתבסס על סל גידולים מגוון. יישום המחקר שלנו הוא בכיוונים אלו ".

היורש של ד"ר אורי קושניר

ד"ר רואי בן דוד בן 50. נשוי לעינת מנהלת איכות בתעשייה, ואב לשלושה נגה בת 15, איתמר בן 11 ומיכל בת 7.5. מתגורר בגן יבנה. אגרונום שהתמחה בתואר שני ובדוקטורט בגידולי שדה ובגנטיקה של חיטה.

בשנת 2012 מונה לתפקיד מטפח תבואות החורף במינהל המחקר החקלאי, כמחליפו של ד"ר אורי קושניר, שפרש אז לגימלאות.

את מעבדת המחקר של רואי במכון וולקני מרכז מהנדס המחקר הוותיק והמסור כמאל נאשף. בצוות 15 איש, והוא כולל דוקטורנטים, תלמידי תואר שני, מהנדסים ועוזרי מחקר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
ירון בלחסן מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, מברך ומצדיע בשם החקלאות והחקלאים ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, שנעל לפני זמן קצר את ישיבת הוועדה בנושא רפורמת תעריפי התחבורה הציבורית והודיע כי, החל מהיום
< 1 דק' קריאה
כתבה זו מתמקדת בהיבט הגנטי של הפתרון לחסכון במים כדרך התמודדות יעילה בעקת יובש, המשתייכת לקבוצת העקות האביוטיות ונחשבת לאחת העקות המשמעותיות והמשפיעות ביותר על גידולים חקלאיים בכלל ועל גידול האבטיח בפרט. בעולם קיימים
5 דק' קריאה
כרמית סופר ארד, מדריכת הגנת הצומח בנשירים ובסובטרופיים, מחוז גליל-גולן עש המשמש – Anarsia lineatella הוא מזיק הפוגע בארץ בעיקר בשקד, באפרסק, בנקטרינה, במשמש, בשזיף, בדובדבן ואף התקבל דיווח בודד מאפרסמון.  הנזק המשמעותי נגרם
3 דק' קריאה
מדובר בחיקוי של חלבונים הקיימים בטבע בתנאי קיצון, המעוצבים ומותאמים לדרישות של אוכל עם חיי מדף ופיסטור פיתוח כחול לבן ימתיק לעולם את החיים. חברת ההזנק "אמאי חלבונים" הממוקמת בפארק המדע ברחובות פיתחה במעבדותיה
3 דק' קריאה
מינהל המחקר החקלאי או בשמו העממי הידוע לכל – מכון וולקני – ציין מאה שנים להקמתו, באירוע תוכן מקצועי רחב יריעה שהתקיים בו זמנית בשלושה אתרי מחקר ברחבי המדינה. אנו מביאים כאן בפניכם תקצירים של
12 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן