יבול שיא
הרפת והחלב
תוכנית להשבחת אבוקדו

תוכנית השבחת האבוקדו 2009-2019 – מו"פ צפון, מכון וולקני

7 דק' קריאה

שיתוף:

שורה ארוכה של שותפים בהובלת ד"ר ורד ירחימוביץ, ממכון וולקני וד"ר ליאור רובינוביץ', ממו"פ צפון, לקחו חלק בתוכנת השבחת האבוקדו, שהתנהלה במשך עשור שלם, כהמשכה של תוכנית ההשבחה הקודמת, שניהלו פרופ' אורי לביא וד"ר עמי להב

תוכנית השבחת האבוקדו 2009-2019

שורה ארוכה של שותפים בהובלת ד"ר ורד ירחימוביץ, ממכון וולקני וד"ר ליאור רובינוביץ', ממו"פ צפון, לקחו חלק בתוכנת השבחת האבוקדו, שהתנהלה במשך עשור שלם, כהמשכה של תוכנית ההשבחה הקודמת, שניהלו פרופ' אורי לביא וד"ר עמי להב * בריאיון מספרת ד"ר ירחימוביץ' על היקף התוכנית, ועל תוצריה שנבחנים בימים אלה בחלקות חצי מסחריות

תוכנית ההשבחה אבוקדו החלה בשנת 2009 והסתיימה בשנת 2019. התכנית מומנה על ידי קרן המדען הראשי של משרד החקלאות במשך עשר שנים בתקציב של 4 מיליון שקל (400 אלף ₪ לשנה), כאשר תקציב התוכנית חולק בין מכון וולקני ומו"פ צפון.

תוכנית השבחת אבוקדו
תוכנית השבחת אבוקדו

ד"ר ורד ירחימוביץ', חוקרת מהיחידה למחקר עצי פרי, במחלקה למדעי הצמח של מנהל המחקר החקלאי (ממכון וולקני), מספרת: "השותפים בתוכנית ההשבחה, כפי שניתן לשער בשל התקופה הארוכה בה עבדנו היו רבים, חלקם פרשו ובשנים האחרונות מי שניהל יחד איתי את התוכנית הוא ד"ר ליאור רובינוביץ'. התוכנית מהווה תוכנית המשך של תוכנית השבחת אבוקדו קודמת שנערכה במנהל המחקר החקלאי – כך שבעצם אנחנו דור שני של תוכנית השבחה. התוכנית הקודמת הניבה מספר זנים חדשים כדוגמת 'גליל', 'ארד' ו'לביא', שבמהלך השנים ניטעו במקומות שונים בארץ.  

"החוקרים שניהלו את התוכנית הזו בזמנו היו פרופ' אורי לביא וד"ר עמי להב. בתוכנית הנוכחית ד"ר להב וד"ר גד איש-עם שימשו ועזרו בגיבוש התוכנית, בתחילתה. כמו כן ליוו את התוכנית לאורך כל השנים מיקי נוי, משה"מ והדר כהן, ממילופרי. אתה יכול לתאר לעצמך שבגלל שזו עבודה שהתפרסה על פני כמה שנים, היו הרבה טכנאים וסטודנטים שעבדו במסגרת התוכנית, וביצעו את העבודה. אולי אזכיר שניים מהמרכזיים שבהם שסייעו להצלחת העבודה בתוכנית: משה גורן, מהנדס מחקר ממכון וולקני ויעל בר נוי, טכנאית שעובדת בחוות הניסיונות בצמח."

בעצם מה רציתם לעשות בתוכנית ההשבחה?

"אז כמו שאמרתי זו תוכנית המשך של תוכנית ההשבחה הקודמת, כאשר המטרה שלה הייתה לייצר זני אבוקדו חדשים, מיוחדים ומשופרים, זנים שיהיו בעלי פוריות גבוהה ויתאימו לתנאי הגידול של ישראל. התוכנית היא תוכנית השבחה קלאסית כיוון שניסינו למצוא זנים טובים יותר ומשופרים, בדרך של בירור של זריעים ממקורות שונים."

למה בכלל יש צורך בתוכנית השבחה לאבוקדו?

"כולנו יודעים ושומעים שמצב ענף האבוקדו בישראל בשנים האחרונות באמת בפריחה ושגשוג והמצב באמת טוב. חשוב לציין כי הזנים המסחריים שקיימים כיום ישראל, הם גם זנים שחורים (זנים שהקליפה שלהם שחורה בהבשלה, כמו 'האס' למשל שהוא זן האבוקדו המרכזי בשוק), אבל ישראל נשענת גם על זנים ירוקים, כמו 'אטינגר', ו'פינקרטון', כאשר 'אטינגר' הוא הזן המפרה המרכזי של 'האס'. למרות שהמצב של האבוקדו במדינת ישראל הוא טוב מאוד, יש כמה בעיות בזנים המסחריים. לדוגמא קיימת בעיה של פוריות, בעיקר בזן 'האס' כיוון שהוא זן מאוד סירוגי, עם יבול ממוצע של 1.3-1.4 טון לדונם. בזנים 'אטינגר' ו'פינקרטון' אנחנו כבר מדברים על 2 טון לדונם. בנוסף, יש לנו בעיות של חיי מדף קצרים ובעיות של איכות פרי בזן כמו 'פוארטה' למשל.

אבוקדו לפי זנים חלוקת גידול
אבוקדו לפי זנים חלוקת גידול

"חשוב להזכיר בנוסף  שכאשר התחלנו בתוכנית ההשבחה – אחת הבעיות המרכזיות שעליהן דובר היה נושא גודל הפרי ב'האס'. בזמנו נטען שגודל הפרי של 'האס' לא מתאים, או קטן מידי. היום נושא של גודל הפרי הוא לא אישיו, ניתן למכור 'האס' במשקל פרי של 180-200, אבל בזמנו, כשהתחלנו את התוכנית, הרצון היה לנסות למצוא פרי דמוי 'האס' גדול יותר.

"חיסרון נוסף הוא שיש לנו תלות מאוד גדולה ב'אטינגר' שהוא הזן המפרה מטיפוס פריחה B (מפרה את ה'האס' שהוא מטיפוס פריחה A). הפדיון של אטינגר הוא פחות משל 'האס' ומכיוון שבכל מטע 'האס' יש עצי 'אטינגר', השילוב הזה מסבך גם את הצורה שבה אתה מתנהל במטע כי ה'אטינגר' גם נקטף  מוקדם יותר מה'האס', כלומר אתה צריך לנהל מטע אבוקדו עם שני זנים שצריך לקטוף אותם בתקופות שונות."

שמעתי שישנן ארצות בהן אין בכלל זן מפרה

"נכון ישנן ארצות בהם יש מטעים שלמים עם עצי 'האס' ללא זן מפרה. לדוגמא, באוסטרליה יש מקומות בהם מגדלים בצורה הזאת, אבל פה בארץ, בגלל מקצב פתיחת הפרחים שתלוי גם בטמפרטורה  וגורם לשינוי בין טיפוסי פריחה A  ו-B לא ניתן לגדל בלי זן מפרה, מה גם שכאשר יש הפריה זרה ולא הפריה עצמית – גודל הפרי והיבול שמתקבל הוא גדול  יותר, כך שיש להפריה זרה יתרון."

"בחזרה לתחילת התוכנית – בגלל כל החסרונות שהזכרתי – המטרות שהגדרנו לעצמנו כאשר התחלנו בתוכנית היו: לנסות למצוא זנים דמויי 'האס' ששומרים על היתרון שלו, כלומר קליפה שחורה בהבשלה ושניתן לקטוף אותם בתקופה יחסית ארוכה. לא פחות חשוב, שיהיה להם טעם ומרקם לא פחות טוב משל ה'האס'. כמו כן, הרעיון היה גם למצוא זנים מוקדמים ומאוחרים שיאפשרו להאריך את העונה. לדוגמא, בישראל אנחנו פותחים את העונה עם זן שנקרא 'גליל' (זן שבורר בתוכנית ההשבחה הקודמת).

אבל לזן 'גליל' יש לא מעט חסרונות – לפעמים קוטפים אותו מוקדם מידי והוא אינו מבשיל כראוי. ל'גליל' יש גם בעיות של אחסון, הוא זן ירוק ולא כל כך אטרקטיבי, כך שאחת המטרות הייתה לנסות למצוא זן מוקדם שיהיה טוב יותר מה'גליל'. לגבי זנים מאוחרים, אנחנו מסיימים את העונה עם הזן 'ריד', שאף הוא לא הזן הכי אטרקטיבי, כך שאחת המטרות הייתה למצוא זן טוב יותר מאוחר לעונה.. תמיד זה טוב שיהיה מגוון של זנים והרעיון האחרון היה לנסות לחפש זנים חדשים שהם מטיפוס פריחה B, כמו 'אטינגר', אבל שיהיו דמויי 'האס', עם קליפה שחורה, שאולי יוכלו להחליף אותו. אלה היו היעדים שהוגדו כאשר התחלנו את התוכנית."

צורת העבודה

"העבודה נעשתה בעיקר במכון וולקני ובחוות הניסיונות בעכו, אבל היו לנו גם חלקות של זריעים בעין המפרץ ובמעיין ברוך. אסטרטגיית העבודה הייתה פשוטה – אספנו זרעים מתוך אוסף של עצי אם שחלקם זנים מסחריים וחלקם זנים מעניינים מהעולם, שנאספו לאורך השנים ושנמצאים בחלקת האוסף בעכו. חלק מהטיפוסים בהם השתמשנו כעצי אם היו גם כאלו שבוררו בתוכנית ההשבחה הקודמת.

"קבענו איזשהו כלל אצבע לפיו אוספים 100 עד 200 זרעים מכל עצי האם  באוסף שהיו חשופים להאבקה פתוחה, זאת אומרת אנחנו יכולים לדעת לגביהם את זהות ההורה האימהי, שזה העץ ממנו אנחנו אספנו את הפרי ואת הזרע, אבל אין לנו ודאות לגבי זהות ההורה המפרה.

"במקביל ערכנו גם הכלאות מכוונות על ידי כליאת שני עצים (הכלאה מכוונת של שני זנים שונים), או עץ בודד (הכלאה עצמית) ,במבנים של בית רשת. בתקופת הפריחה הכנסנו לאותו בית רשת כוורת של דבורים. לאחר החנטה, הסרנו את הרשתות, ובקטיף אספנו את הפירות ואת הזרעים הבאנו הנה, למכון וולקני. כל הזרעים שהובאו הונבטו והרכבנו אותם על כנות זריעות. שתילי הזריעים נטעו אחר כך, במספר מחזורים, בחלקות זריעים בבית דגן, בחווה בעכו, בחלקה במעיין ברוך ובחלקה בעין המפרץ.

"במהלך התוכנית הנוכחית ניטעו כ-14 אלף זריעים שבדקנו את הפירות שלהם ברגע שהם הגיעו להנבה. צריך להסביר שלאבוקדו, כמו לעצי פרי אחרים, יש תקופה שנקראת תקופת יובניליות, שזו תקופה שנמשכת מספר שנים עד שהעץ פורח. כך שצריך להמתין מספר שנים לניבה.

"לאחר תקופה של שלוש עד חמש שנים, כאשר העצים התחילו לתת פרי ראשון אספנו את הפירות במועדים שונים במהלך השנה, הבאנו את הפירות למעבדה ובדקנו את התכונות שלהם בנוהל מסודר.

"במהלך העבודה בדקנו ותיעדנו את משקל הפרי בקטיף, משקל הפרי בהבשלה, צורת הפרי, תאריך ההבשלה, צבע הקליפה בקטיף, צבע הקליפה בהבשלה, צורת הקליפה – אם היא דקה או עבה, מחוספסת או חלקה, צורת הזרע, מה אחוז משקל הזרע ממשקל הפרי, האם יש סיבים או אין סיבים – וגם כמובן – נתון חשוב לא פחות הוא הטעם .

"כל עבודת הבירור הזאת, היא עבודה קשה ולא כל כך מתגמלת כי את רוב התוצרים בעצם פוסלים. אנחנו פוסלים טיפוס כלשהו לדוגמא מכיוון שהצורה שלו לא מתאימה, גודל הפרי לא מתאים, גודל הזרע גדול, הפרי לא טעים.

"מידי שנה ערכנו ישיבות של צוות תוכנית ההשבחה במספר מועדים. בישיבות היינו סוקרים את הנתונים של הטיפוסים המעניינים – מחליטים מי מתוך הטיפוסים שנבדקו הם טיפוסים מעניינים ואת אלו העברנו הלאה להרכבה בחלקות מצטיינים, בבית דגן ובחווה בעכו. את המצטיינים אתה כבר מרכיב במספר עותקים, כך מייצרים כמה עצים זהים מאותו זריע מקורי. וכך ניתן היה לבדוק בהמשך פרמטרים נוספים לגבי פוריות העצים ולבצע בדיקות אחסון  בטמפרטורת חדר או בסימולציה של תנאים בהם מעבירים את הפרי לחו"ל. בשלב הזה, חלק מהטיפוסים המעניינים, נפסלים…."

אז כמה זמן לוקח לפתח זן?

"בסופו של יום מתוך כל הליך הבירור הארוך הזה יש לנו כ-30 טיפוסים מצטיינים ואת אלו כבר העברנו עכשיו לחלקות חצי מסחריות, שבהן אנחנו, בשותפות עם המגדלים, בוחנים את הפוריות שלהם לאורך שנים. נכון לעכשיו הוקמו חלקות חצי מסחריות בגעתון, נירים, יד מרדכי, עין המפרץ, כפר הנשיא, כפר גליקסון, עמיעד, בבית העמק ובחוות הניסיונות בצמח. לכל המקומות הללו העברנו טיפוסים שהם טיפוסים מצטיינים במיוחד והתחלנו לאסוף את הנתונים שלהם : נתונים של יבול שנתי, עמידות לתנאים שהם תנאים סביבתיים קיצוניים, קרה או רצף של ימי חום קיצוני. אנחנו יכולים גם לראות כיצד הטיפוסים האלה מתנהגים ולבדוק אולי יש להם יתרון באזור מסוים.

"זהו כבר הסינון השלישוני של הטיפוסים שביררנו. כמו שאתה רואה, תהליך השבחה קלאסי הוא תהליך מאוד ארוך ואנחנו מדברים על 15-16 שנה עד שבסופו של יום אנחנו ממליצים על זן."

"יש לנו כמה טיפוסים מעניינים במיוחד," אומרת ד"ר ירחימוביץ'

"במהלך השנה הבאה אנחנו מתכוונים לרשום  כזן את הטיפוס דמוי ה'האס' 2-83-71 שקראנו לו 'גאיה'. זהו טיפוס שבורר בתוכנית השבחה קודמת, הוא זריע של 'האס' שבזמנו נפסל כי הוא היה קצת קטן. היתרון של דמוי ה'האס' הזה הוא שהוא מוקדם לעונה, כלומר, אפשר לקטוף אותו כבר באוקטובר (הוא מגיע ל20% חומר יבש, כבר באוקטובר, לעומת 'האס' שנקטף מדצמבר ואילך). כיום יש לדוגמא בגעתון חלקה שהיא חצי מסחרית בה נטועים 100 עצים של 2-83-71. הדר כהן, ששותף בתוכנית ההשבחה, הוא זה שקידם את הטיפוס הזה ויזם את נטיעת החלקה הזו. קראנו לו על שם הבת שלו. היבול הממוצע של 'גאיה' נבחן בשנים האחרונות והא דומה לזה של 'האס'. הפרי עבר בהצלחה את בדיקות האיחסון במעבדה של ד"ר נועם אלקן ויש לו טעם מצויין.

"יש לנו עוד שלושה טיפוסים נוספים שביררנו אותם, דווקא מחלקה קטנה בעין המפרץ.

" אחד מהם הוא E1-2-3 'טיפוס' דמוי 'האס' לאמצע סוף העונה, תקופת הקטיף שלו מקבילה לזו של האס. הקליפה שלו משחירה, הזרע הוא עגול ומהווה פחות מ-10% מכלל משקל הפרי. משקל הפרי הוא בין 230 ל-260 גרם ואחד היתרונות הגדולים שלו הוא שהוא מאוד מאוד פורה. קבוצת הפריחה שלו היא A. הזן נטוע בחלקה חצי מסחרית בכפר הנשיא ובשנים האחרונות יש לפי מיקי נוי, התרשמות מאוד טובה ממנו בביא"ר 'אבוקדו גל' שבגליל, שבו הוא נבדק ונבחן לאחר קטיף. 

"שני הזנים הנוספים שגם ביררנו מחלקת הזריעים בעין המפרץ הם: E1-1-26 ו-E1-6-24 – שניהם  דמויי 'האס' לסוף העונה. שני הטיפוסים נכנסים מאוד מהר לפוריות, שניהם נמצאים בחלקות החצי מסחריות ברחבי הארץ והם נמצאים עכשיו בבחינה. E1-1-26 הוא מקבוצת פריחה B – אז יש לנו טיפוס דמוי 'האס' שהוא מאוחר לעונה והוא אחד מכמה מועמדים שבררנו שאולי יוכל לשמש כזן מפרה שיחליף את ה'אטינגר '. אנחנו מעמידים עכשיו חלקת מפרים, בהובלה של הדר כהן, במסגרתה נבדוק כמה תוצרים מתוכנית ההשבחה שלנו שהם דמויי 'האס' ו-B טייפ ונשווה אותם ל'אטינגר', כדי לראות האם הם מפרים טובים יותר.

"אזכיר עוד טיפוס נוסף: A1-25-51 . זהו טיפוס שבורר מחלקת הזריעים בעכו. הוא גם טיפוס מאוחר. קראנו לו דמוי 'האס' , כי יש לו קליפה מחוספסת והוא משחיר בהבשלה, אבל בעצם הוא יותר כדורי – נראה כמו 'ריד'. זהו טיפוס בעל טעם טוב מאוד ואנחנו גם כן מאוד בעדו. "ואילו רק כמה טיפוסים  מהרשימה…."

תוכנית בירור הזנים החדשים ממשיכה?

"צורת העבודה בה השתמשנו עד עכשיו דורשת מאמץ והעלויות שלה גבוהות. בתוכנית המשך אנחנו לא רוצים להמשיך לעבוד בצורה הזאת של השבחה קלאסית, אנחנו רוצים למצוא סמנים לתכונות מסוימות, לעשות את הסלקציה כבר בשלב של הנבט בחממה בוולקני. אם יהיה לנו לדוגמא סמן מולקולרי לקליפה שחורה, סמן לפרי גדול, סמן לקבוצת פריחה טיפוס B, אנחנו נוכל לבצע בדיקות במעבדה. כך נוכל לפסול מראש את כל אותם זריעים שאינם רצויים. בשיתוף פעולה עם ד"ר עמיר שרמן וד"ר רון אופיר בנינו פלטפורמה שמאפשרת לנו לעשות עבודה על סמנים, יצרנו אוכלוסיות מיפוי, שאלו אוכלוסיות של עצים שהם תוצרים של הכלאות ספציפיות, לדוגמא בין 'אטינגר' ל-'האס' ואיתם חשבנו להמשיך לעבוד בשנים הבאות. "המצב הנוכחי עצוב. לפני שתוכנית הזאת הסתיימה, באוקטובר 2018, התכנסה וועדה שהוקמה לבקשת המדען הראשי של משרד החקלאות לדיון בהיתכנות המשך מימון תוכניות השבחת עצי פרי.. לבקשת ועדה זו הגשנו הצעה לתוכנית המשך השבחת אבוקדו לעשר השנים הבאות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
הקיבוצניק שמשדרג לכם את הנכס והופך את עליית הגג שלכם, ממאורת עכברים ונחשים לנכס מניב מיזם חדש מאפשר לבעלי בתים, לנצל את חלל עליית הגג, ולהופכו ליחידת מגורים לכל דבר. יחידת מגורים הכוללת: שירותים
6 דק' קריאה
אמר עמית יפרח, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל, בשעה שעשרות חקלאים הפגינו מול ביתו של השר החקלאות, במחאה על פתיחת הייבוא בענפי החקלאות השונים והרס החקלאות הישראלית  עשרות חקלאים מקיימים ברגעים אלה עצרת מחאה מול
< 1 דק' קריאה
במושב עלמה התקיימה באחרונה "תחרות מלכת הקוסקוס" יוזמה שקמה מצד הצעירים במושב, שלא האמינו שהאירוע הפך להצלחה מטורפת, עד כדי כך שהוחלט להפכו למסורת * ביקרנו בעלמה ושוחחנו עם כמה צעירים ועם עירית מילס
14 דק' קריאה
השפית אביב כפיר מצורן שלחה לנו מתכון עם מעוף, אך שרונה מגבעת יערים לא החרישה ושלחה מתכון לשוק וכרעי עוף עם עשבי תיבול * דוד אליהו מאבן ספיר וגלעד שטרן הירושלמי הפגיזו במתכון לאסאדו
6 דק' קריאה
תובנות לשנה החדשה – להתרגש עד כמה שאפשר מרגעי הפז, להגיד מה יושב לכם על הלב, תקלילו, לא לפחד מהפחד ולהביט דרך משקפיים של חמלה  ממש לאחרונה כשאכלתי בהנאה את עלי הגפן המעולים שהכינה
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן